ניהול וסביבות למידה

עיקרי הרצאתו של פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון כפי שניתנה במפגש מנהלי עמל בנושא תקשוב, בחודש מאי 2009. לדבריו, יש בעיה עולמית בנושא תקשוב החינוך, וישראל אינה יוצאת דופן. הוא הציע לחשוב על פתרון ולהפסיק להיות נאיביים מבחינת הציפיות. הייתה ציפייה משיחית, "אוטופית" לדבריו, שהתקשוב יוביל לשינוי טוטאלי, למהפכה בחינוך. לשיפור יוצא דופן בהישגים, לסגירת הפער הדיגיטלי בין הפריפריה למרכז. אך דבר מכל אלה לא קרה. 30 שנות היסטוריה של תקשוב בחינוך – והדבר היחיד שהצליחו לממש במידה זו ה או אחרת – נושא התשתיות. עדיין לא התרחשה אינטגרציה אמיתית לדבריו, בין השימוש בטכנולוגיה לבין הפדגוגיה. זאת ועוד, אבירם מנבא כי השינוי המיוחל יתרחש רק כאשר המחשב יהפוך להיות חלק אינטגראלי מעבודת המורה. לא עוד שיטת מעבדות המחשבים הנמצאות אי שם ומעלות אבק – אלא שילוב אמיתי בתהליך ההוראה והלמידה. לאורך השנים, החליפה מערכת החינוך תיאוריות כהחלף גרביים. ברוב המקרים סתרו התיאוריות האחת את השנייה, ועוררו ציפיות סותרות בהתאם, אך שום שינוי פדגוגי לא התרחש. עד היום רמת האינטגרציה של תקשוב בהוראה השוטפת – נמוכה.

בשעה שקבוצות מורים וגורמי חינוך מקימות בישראל מאגרי מידע שיתופיים לחומרי חינוך (לדוגמא, המאגר השיתופי ביוזמת "קו לחינוך") הרי יש גם יוזמות בינלאומיות כאלו באינטרנט. כך לדוגמא, מוקם בימים אלו באינטרנט מאגר מידע בינלאומי בשם Curriki אשר נועד לאחסן בצורה דיגיטאלית חומרי למידה איכותיים של מורים ומומחי חינוך בכל העולם. מדובר ביוזמה חינוכית שלא למטרות רווח המתבססת על פלטפורמה מתוקשבת רצינית מאד (XWiki platform). יצויין כי המאגר השיתופי עדיין בראשית דרכו ולכן קשה להעריך אותו .

לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).

שימושים פדגוגיים אפשריים של סביבות כתיבה ועריכה משותפות מסוג WIKI באוניברסיטה. הסקירה היעילה הוצגה לאחרונה ( 2009 ) בכינוס Annual Instructional Conference בארה"ב. בפרקי הסקירה ניתן לקרוא על שימוש בכלי WIKI בקורסים אקדמאיים לעבודת פרויקטים קבוצתיים של סטודנטים ועל שימוש בקהילות WKI לניהול פרויקטים וניהול פורטפוליו ממוחשב של סטודנטים. עורכי הסקירה ממליצים במיוחד על שימוש בכלי ממוחשב בשם PBWIKI לניהול הפעילויות השיתופיות באוניברסיטה. הסקירה מבוססת על ניסיונם של מרצים וסטודנטים באוניברסיטת Athens state university בארה"ב ( Rich, Lisa Logan; Cowan, Wendy; Herring, Susan D.; Wilkes, William).

המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.

לאור חשיבות גיבוש תורת הדרכה נכונה ותמציתית להוראה מתוקשבת, החלו כמה מורים ומומחים בעולם העוסקים בלמידה מתוקשבת לגבש, כל אחד בנפרד , מסמך קצר הנקרא "עשרת הדברות של למידה מתוקשבת". חלק מהמסמכים הקצרים נכתבו בבלוגים מובילים והם בהחלט משקפים תובנה מצטברת של הגורמים בעולם שהתנסו במשך שנים בכל המכלול של למידה מתוקשבת ועל סמך הטעויות שלהם הם הגיעו לאותה תובנה. כך לדוגמא, כולם מונים כדיבר הראשון את העיקרון של " שיקולים פדגוגיים קודמים לשיקול הטכנולוגי", לאחר מכן הם מונים את הדיבר הבא , "היה מודע לדפוסי העבודה העשויים להניב עומסי מידע ועבודה מיותרים בקורס המתוקשב", " הדגם התנסויות מועילות במהלך הלמידה המתוקשבת", "אזן את האתגר האינטלקטואלי בלמידה המתוקשבת עם תחושת הרווחה של הלומד", "הבהר את הציפיות כבר בראשית הדרך". מומחי תקשוב אחרים הציגו את הדיבר הבא: " חלק, פרוס וארגן את נושאי הלימוד ליחידות קטנות, כלומר הימנע מלדחוס יותר מדי נושאים ותכנים ביחידת לימוד מתוקשבת אחת ", "הצג את הרעיונות בהקשרים הנכונים", "אזן בין חובות לבין תגמול במהלך כל שלב של הלמידה המתוקשבת", השתמש במדיות שונות על מנת להבהיר תהליכים ומושגים ולא על מנת להרשים הלומדים (הכוונה, כמובן, לאותן מצגות מולטימדיה מרשימות שאינן תמיד עונות על כלל זה), " חשוב תמיד על הקישור והרלבנטיות לשלב הבא כאשר אתה/את מציג נושא או מושג" , "השתמש בדוגמאות מתאימות המבהירות את העיקרון שהצגת כי הלומד המתוקשב מתמודד גם עם פיצול הקשב שלו" . כדאי לקרוא את כל המאמרונים מהם דלינו העקרונות הנ"ל על מנת להבין שיש כאן תובנה מצטברת והפקת לקחים ראויה . חלק מן הכותבים הם מומחים ללמידה מתוקשבת בארגונים ובתאגידים ונקודת המבט שלהם יכולה לסייע למרצים באקדמיה ולמורים בבתי הספר.

בשנת 2002 החלה ממשלת טייוואן בתכנית חומש לאומית לתקשוב חינוכי. עם סיום התכנית בשנת 2007 בוצעה הערכה לגבי הצלחת התכנית והיא פורסמה לאחרונה. המייחד את תכנית התקשוב הלאומית לחינוך בטייוואן היא השותפות המלאה של משרדים נוספים באחריות ליישום התכנית והטמעתה, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התעשייה ועוד. כתכנית לאומית לתקשוב הצליחה התכנית לקדם משמעותית את הנושאים הבאים: הגברת היקף הקורסים המתוקשבים באינטרנט בכל מגזרי הכלכלה והמשק , החל מחינוך , בטחון פנים וכלה בתעשייה, הרחבת תשתית מרכזי התקשוב במדינה היכולים לתמוך בלמידה מתוקשבת והגדלת פעילות המחקר והפיתוח בתחומי התקשוב החינוכי המתבטאת לא רק בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות אלא בפרסום לא מבוטל של מחקרים בכתבי עת בינלאומיים. כמו כן, הצליחה תכנית החומש להביא לצמום הפער הדיגיטאלי במדינה, אך לא ברור מההערכה עצמה באיזו מידע קודמו שיטות ההוראה המתוקשבות בבתי הספר שם. עם זאת, מקריאה נפרדת ומשלימה של מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים נראה שהייתה גם התחלה של התמודדות מערכתית בטייוואן בסוגיה זו. אמנם אנשי החינוך ממדינת טייוואן הגיעו בזמנו לישראל על מנת להתרשם וללמוד מפרויקט מח"ר 98 , אך עתה נראה כי יש מקום לתנועה הפוכה: ביקור של ישראליים לטייוואן על מנת ללמוד מהם. אגב, חלק מהצלחת התכנית הלאומית התבטאה במיסוד עניין ההסמכה הרשמית והממלכתית בלמידה מתוקשבת ובמסלולי למידה מתוקשבים ( Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong).

בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. הקובץ הנוכחי , שנאסף ונערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת , כולל מבחר של מקורות מידע על תופעת הבלוגים בחינוך מתוך פורטל מס"ע אך גם ממאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל. מקורות המידע שנאספו מוינו ואורגנו בשלושה צירים עיקריים : א. רציונאל, תפיסות ותיאוריות ב. דגמים ודוגמאות מהשדה . ג. הערכה ושיקולי הערכה של בלוגים בלמידה ובהוראה. הקובץ הוכן במאי 2009 כחוברת מקורות מידע לקורסים אקדמאיים בחינוך המוקדשים ללמידה מקוונת ול-WEB 2.0 .

בשנים האחרונות, בעקבות פריחת אתר YouTube ודומיו; ובעידן ווב.2.0 המתאפיין, בין השאר, בתוכן שיוצקים הגולשים עצמם לרשת – חלה עלייה תלולה בכמות קבצי הוידיאו המועלים לאתרים. במקביל, קהל הגולשים מצפה כיום יותר לתכנים ויזואליים בכל התחומים: קליפים של מוסיקה, הומור ואנימציה, סרטי תעודה המופקים ישירות לאינטרנט, סרטי הדרכות בכל תחום (מבישול ועד אחזקת הבית), ראיונות, הרצאות מכנסים או שיעורים וקורסים ועוד. כל אחד מוזמן להעלות (upload) סרטים בכוחות עצמו, על מנת לשתף בידע ולהגדיל את המאגר. (דורש תהליך רישום פשוט) התופעה לא פסחה גם על תחום החינוך. הוידיאו נגיש יותר בכיתות הלימוד במוסדות החינוך, והופך להיות אמצעי הוראה בעל חשיבות. לאור זאת ריכזנו שורה של מקורות מידע ומנועי חיפוש יעילים היכולים לסייע לחיפוש מידעני של קטעי וידאו . הרשימה המידענית הוכנה לצורך קורסים במידענות במכללות ובאוניברסיטאות.

מערכת החינוך בארה"ב נתונה בשנים האחרונות במשבר מנהיגות קשה, על כך מדווח מאמר שהתפרסם ביוני 2006 במגזין Teachers College Record, של ביה"ס להוראה באוניברסיטת קולומביה. על פי המאמר, ששמו הוא "כאב הראש עולה על הרווח – מדוע מורים לא מעוניינים להיות מנהלים", מחוזות חינוך רבים במדינה מתקשים יותר ויותר לגייס מנהלי בתי"ס חדשים. זאת ועוד, מנהלים רבים מתקרבים לגיל הפרישה ואין מועמדים ראויים להחליף אותם. המאמר מתאר ברובו מחקר רב היקף, שהתקיים לאחרונה באוהיו, על הנימוקים שנותנים מורים לרצונם או לאי רצונם לפנות לניהול. על פי המאמר, המורים הם האוכלוסייה הטבעית והעיקרית שממנה אמורים לצמוח מנהלי בתי"ס, אבל רק מעטים מהם מוכנים לקחת על עצמם את המשימות המינהלתיות-ארגוניות הכרוכות במשרה זו. לטענת כותבי המאמר, הבנת עמדות המורים כלפי הניהול עשויה לשמש כבסיס חשוב לפתרון בעיה זאת.

באדיורשת (רשת חברתית של מורים משתמשי תקשוב בישראל) הובאה המלצה לגבי מצגת חדשה באנגלית המסבירה דרכים שונים להפעלת כתה באמצעות היישום המקוון של Google docs . בין הרעיונות המועילים במצגת: עבודה משותפת על מטלת בית באמצעות יכולות השיתפויות של כתיבה ועריכה ב Google docs, ריכוז מצגות של הכיתה בסביבה שיתופית אחת, שימוש בתבניות לארגון המידע, יצירת תיקי נושא על ידי התלמידים בכיתה ועריכת סקרים מקוונים.

במאמר זה מוסברת תופעת המיקרובלוג (מסרים קצרים מוגבלים באורכם למספר קטן של תוים), ומהותו הטכנית, חברתית תרבותית. המיקרובלוג איננו אופנה חולפת, למרות הביקורת החריפה המוצדקת על התופעה החברתית-תקשורתית המלווה אותה. המיקרובלוג, ויישום "הציוצים" באמצעות היישום המוכר – טוויטר, ככלי לניהול מידע קבוצתי, ארגוני כמו גם חינוכי, הנו קפיצת מדרגה בניהול ארגון ובית ספר. השילוב של דיווחים קצרים על ידי חברי הקבוצה/ הארגון, המלווים במידע נוסף בהפניות למידע נוסף גם במדיות נוספות ("מיקרומדיה") על מדיית הטכסט כתוב, תוך שילוב הסלולר בעדכון באמצעות SMS – מהווים תופעה חדשה, יישומית ומרתקת בציפיות הקונקרטיות לחינוך איכותי יותר. שילוב "ציוצים"- דיווחים סדורים של הלומדים במהלך תהליך הלמידה, הנו התפתחות חשובה בשילוב הטכנולוגיות בחינוך אל עבר מורה מקוון, כתה מקוונת ובית ספר מקוון, שניתן ליישם כאן ועכשיו, בכלים חינמיים, לצד הפורטל הבית ספרי. יש לצפות שבעתיד הקרוב מאד, "ציוצים" ישולבו במהרה גם בכלי הניהול הארגוני-פדגוגי של הפורטלים החינוכיים, ובכך נתקדם עוד שלב חשוב אל עבר בית ספר מקוון, בו הלמידה הופכת לחלק מאורח החיים, במהלך כל שעות היממה ( אברום רותם).

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המסכם מיפגש באינטרנט עם Jeff Mao יוזם תוכנית הניידים 1: 1 במחוז מיין. בארה"ב מתמודדים עם אותן השאלות כמו בפרויקטים מקבילים בישראל. ג'ף מאו מתייחס לכך שבמחוז מיין הם התחילו בשנה האחרונה לחשוב על הרצאות סינכרוניות להתפתחות מקצועית של מורים כדי להקל על המורים ולחסוך מהם את הנסיעות ובזבוז הזמן. עוד ציין ג'ף מאו שיש מחשבה על מעבר להתפתחות מקצועית הקשורה לתחומי הדעת. ג'ף מתייחס לאיכותו של המורה כגורם המכריע ביותר המשפיע על השימוש המשמעותי שנעשה בניידים.

אמנם קורסים מקוונים במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב קיימים כבר מעל 10 שנים, אבל בעיית עומס העבודה של המרצים המעבירים קורסים מקוונים בלמידה מרחוק לא נפתרה. מרבית המרצים המעבירים קורסים מקוונים משקיעים שעות רבות בהכנת חומרי הלמידה מקוונים ובמשובים לסטודנטים בהיקף משמעותי יותר מאשר קורסים רגילים פנים אל פנים. ההכרה כי עומס העבודה הולך וגדל ככל שהפעילות המקוונת של הקורסים מתרחבת עדיין לא הגיעה לידיעתם של הנהלות המכללות והאוניברסיטאות. הנטל הולך וגדל הן בשל הצורך להכין כל הזמן חומרי למידה איכותיים ומאתגרים, משובים ויצירת עניין לסטודנטים. הגמישות של קורסים מתוקשבים מחייבת לאתגר את הסטודנטים כל הזמן במהלך ההוראה ויש לכך השלכות ברורות מבחינת עומס העבודה של המרצים. הבעיה מחריפה עוד יותר כי בדרך כלל המרצים המלמדים קורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק גם לא זוכים לפיצוי כספי ורבים מהם גם הם במעמד זמני ללא קביעות.

השימוש בלוח האינטראקטיבי בארץ צובר תאוצה. לוחות אינטראקטיבים ממוחשבים מוטמעים גם בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים , השימוש המוגבר הוא חלק ממדיניות גף יישומי מחשב במשרד החינוך ובעידודו הפעיל. על רקע זה, מצאנו לנכון ללקט באתר אדיורשת ובמשרד החינוך תגובות ועמדות של מורים על ההתנסות שלהם בלוח ממוחשב אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה. כמו כן , הבאנו קישורים נוספים על לוחות אינטראקטיביים והטמעתם.

בתהליך הניסוי מורי ותלמידי ביה"ס נווה במדבר בקיבוץ חצרים לומדים כיצד בדרך של מחקר פעולה כל אדם מחולל שינוי, ולמעשה יוצר את המצפן הפנימי שלו ומגבש את המצפון – אחריות,יוזמה, אכפתיות והמעורבות החברתית. מחקר פעולה הוא תהליך ספיראלי הכולל: ייזום השינוי, איסוף נתונים,תכנון הפעולות, ישום התכניות – פעולות, למידה ויישום של לקחים ומסקנות, והמשך תכנון הפעולות לעתיד. מודל הניסוי : למידה והתנסות במחקרי פעולה לשינוי חברתי, למידה והתנסות במחקרי פעולה לשינוי אישי, פיתוח כישוריים אישיים וחברתיים, הטמעת שפת מחקר פעולה בכל תחומי בית הספר.

האם רמת התמיכה הממוחשבת בקורסים מתוקשבים משפיעה על איכות הלמידה ועל הישגי הלומדים בקורסים אקדמאיים? שאלת מחקר זו נבדקה במחקר רב-שנתי שנערך באוניברסיטה בתורכיה במשך תקופה של 4 שנים. הסטודנטים למדו בקורסים מתוקשבים באינטרנט ביחידה להוראת אנגלית. נבדקו 10 קורסים מתוקשבים באינטרנט הקשורים להוראת אנגלית ולמידת אנגלית. ממצאי המחקר מלמדים כי יש קשר בין תכיפות התמיכה המתוקשבת ובין הישגי הסטודנטים. מערך התמיכה המתוקשב כלל חומרים אינטראקטיביים באינטרנט (מערכת תרגול מתוקשבת) מערכת סינכרונית מתוקשבת שפעלה 16 שעות ביום ומערכת תקשורת אסינכרונית (פורומים). בחלק ממערך התמיכה המתוקשב הסינכרוני היו עוזרי הוראה שענו על שאלות הסטודנטים ובחלק אחר ניתן היה לדון בבעיות שונות עם סטודנטים עמיתים בפורומים. ככל שתדירות האינטראקציה של הסטודנטים עם מערכת התמיכה המתוקשבת הייתה רבה יותר חל שיפור באיכות הלמידה שלהם ובהישגיהם בקורסים. 72% מהסטודנטים השתמשו באופן פעיל במערכות התמיכה הממוחשבות של הקורסים המתוקשבים והישגיהם בלימודי השפה עלו משנה לשנה ( Handan KOPKALLI-YAVUZ. M. Emin MUTLU).

המאמר מתאר מחקר שבו קבוצה קטנה של סטודנטים (15 איש) השתמשה בטוויטר. כל סטודנט נדרש לעדכן את חשבון הטוויטר שלו לפחות שלוש פעמים ביום בנוגע לפעילות הלימודית שלו והמקום בו היא מתרחשת. הסטודנטים נתבקשו גם לכתוב תקצירים ארוכים יותר על נושאים שדיווחו עליהם ושהחוקרים מצאו בהם עניין, ורואיינו ראיון מסכם בסוף הפרוייקט. כמו כן , הובאו מדריכים המכילים עצות בסיסיות לשימוש בטוויטר ומילון מונחים.

אחת ההתפתחויות המרשימות בשנים האחרונות מבחינת משאבי הלמידה הממוחשבים היא הנגשה של סרטי וידאו באינטרנט. כך לדוגמא, הסכם שיתוף הפעולה בין אתר YouTube ובין המכללות והאוניברסיטאות המובילות בארה"ב הביא להקמת מרכז משאבים מצולם של קורסים אקדמאיים באינטרנט. מרכז המשאבים הייחודי של YouTube מצוי בכתובת האינטרנט הבאה http://www.youtube.com/edu והוא כולל אלפי צילומי וידאו של קורסים נבחרים ב100 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב. חלק מסרטי הוידאו מוקדשים לסוגיות ספציפיות או נושאים נבחרים וחלק לא מבוטל מכסה קורסים אקדמאיים שלמים אשר צולמו בוידאו והועלו לאתר YouTube. חלק מההרצאות המצולמות הם של מרצים אורחים שמוזמנים לאוניברסיטאות או לקורסים והביקוש להם באתר YouTube הוא רב. עפ"י הדיווחים מארה"ב הביקוש להרצאות מצולמות של האקדמיה באתר YouTube הוא משמעותי מאד למרות שכבר לפני כמה שנים חלק מהאוניברסיטאות המובילות כמו MIT הקימו בעצמם אתרי וידאו באינטרנט ובהם הרצאות מצולמות (http://ocw.mit.edu). נראה כי הסטודנטים בארה"ב וברחבי העולם מעדיפים להשתמש במרכז המשאבים המוכר להם באתר YouTube מאשר באתרי קטעי הוידאו הייעודים של האוניברסיטאות. הריכוז של כל ההרצאות המצולמות במקום אחד, נגיש, ידידותי לשימוש ומוכר לסטודנטים מסביר את "התיאבון" הרב שלהם להרצאות מצולמות. המגמה הזו תלך ותתחזק בשנים הקרובות כאשר יותר ויותר מרצים יאפשרו העלאת ההרצאות לאתר YouTube.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם ניהול בלוג בנושא קשיים חברתיים של מתבגרים כגון: אי-שייכות, בדידות, קושי ליזום מפגש חברתי, חוסר בטחון ביחסים בין-אישיים) מקילה על הקושי הרגשי-חברתי של הכותבים, מגבירה את ההתנהגויות החברתיות שלהם, ומעלה את הדימוי-העצמי שלהם, בהשוואה לכותבי יומן אישי במחשב בנושא אותם קשיים חברתיים , ומנבדקי קבוצת ביקורת . הממצאים הראו כי אמנם הכותבים בבלוג השתפרו בשלושת המדדים – קושי רגשי-חברתי, התנהגות חברתית ודימוי-עצמי – לעומת נבדקי שתי הקבוצות האחרות. נראה כי לגורם הפומביות שבבלוג ישנה השפעה חיובית על הכותב מתוקף הידיעה כי רשימותיו מתפרסמות ברבים ובהקשר לאינטראקציה עם קוראים מגיבים. ממצאים אלו מספקים בסיס ליצירת כלי ייעוצי חשוב לעבודת היועץ בבית-הספר ( מירן בוניאל-נסים , עזי ברק).