ניהול וסביבות למידה

המחבר מדווח על סקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה באנגליה וראיונות שנערכו עם מרצים שמשתמשים בבלוג בקורסים שלהם.נמצא בסקר שסטודנטים מגלים התלהבות מהפוטנציאל של הפעילות בבלוגים ששולבה בקורס שלהם. בבחינת תגובות הסטודנטים לשאלות הפתוחות נמצא, שמקצת הסטודנטים גילו ציפיות חיוביות מהפעילות בבלוגים שמקילה על שיתוף חומרים ורעיונות, ואילו רוב הסטודנטים ביטאו דאגה בקשר לסובייקטיביות של הכתוב בבלוגים. כותב המאמר מציע הנחיות לסטודנטים כיצד להתאים את כלי הבלוג לצרכים הלימודיים האישיים שלהם.

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום RSS של " רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות Google Reader וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008.

באוניברסיטת צפון טקסס ממשיכים לפתח את תכנית הסימולציה הממוחשבת simSchool שנועדה לסייע בהכשרת מורים . מדובר על תכנית מחקר ופיתוח שמטרתה פיתוח תוכנת מחשב באינטרנט להדמיה של מצבי הוראה בכיתה עבור סטודנטים להוראה. המורים המתחילים יכולים לבחור מצבי הוראה שונים במאגר ההדמיות ולראות כיצד התלמידים בכיתה מגיבים בהתאם. התוכנה נועדה לאפשר למורים להבין את התגובות של התלמידים לצורות העברת החומר. התוכנה מציגה גם גראפים במחשב על רמות הקושי בשיעור שהעבירו הסטודנטים להוראה. בפרויקט הייעודי באוניברסיטת צפון טקסס מפתחים ומתאימים את התוכנה למצבי הוראה של תלמידים מתקשים ותלמידים בחינוך המיוחד. המחקר והפיתוח של פרויקט simschool.org לחינוך המיוחד עדיין נמשכים אך התוכנה כבר מופצת בכמה מכללות להכשרת מורים בארה"ב.

אריאלה לונברג כתבה מאמרון חשוב על התכונות הרצויות ממורה מקוון . מורה מקוון טוב הוא ככל מורה טוב אחר- אך נראה כי יש בכל זאת כמה תוספות הכרחיות. היכרות עם יישומים היא הכרחית, אך ללא ספק היכולת והנכונות לחקור ולהתנסות בהם באופן עצמאי נדרשת יותר. לעיתים קרובות היא שומעת משפטים האומרים: "אבל לא לימדו אותי, כיצד אוכל לדעת לבנות מצגת/ לכתוב דף במעבד תמלילים/ …". נדרשת גם בקיאות טכנית שפירושה- התמודדות עם תקלות נפוצות, הכרת היישומים הבסיסיים באופן שיאפשר את ההשתחררות מחוסר האונים, התלות בבעל/ בן/ בת… מסוגלות לשנות את השיעור המתוכנן אם משהו משתבש ולהכיר את החלופות. ורצויה גם פתיחות של המורה המקוון לשינוי פרדיגמות ההוראה העתיקות ( אריאלה לונברג) .

מאגר קישורן של הקרן לקידום מקצועי ליד הסתדרות המורים הפך כיום להיות מאגר חינוכי של מקורות מידע המקיף והאיכותי ביותר בישראל. נכון ליוני 2009 צוות המאגר בראשות דפנה שטרן כבר הצליח להזין 40,000 פריטי מידע ( לשם השוואה יצוין כי מאגרי קישורים אחרים בחינוך בישראל בקושי מגיעים ל-6000 פריטי מידע ) . במאגר קישורן עובדים מידענים מקצועיים המאפיינים וממיינים את החומרים על פי מקצועות לימוד, לפי קבוצות גיל מתאימות וסוגי החומר. לאיפיון זה מוסיפים המידענים תקציר, כך שיקל על המורים לבחור את המתאים להם. בנוסף מוסיפים המידענים לכל פריט מילות מפתח מבוקרות . כדי להקל על המורים נבנה ממשק נוח מאד לשימוש. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל.

בראשית יולי 2009 ננעל כנס NECC (National Educational Computing Conference), אשר מושך אליו מדי שנה למעלה מעשרת אלפים אנשי מקצוע בתחום מחשוב החינוך מרחבי העולם.בכנס שנערך בוושינגטון עלו מגוון היבטים ונושאים הקשורים לתחום החינוך באמצעות מחשבים ניידים (או כפי שהוא מכונה 1:1 computing), ביניהן מחקרים כמותיים, השוואתיים, מודלים שונים וצפי לעתיד. אחת מההרצאות שנערכו בכנס, הייתה מאת ד"ר דמיאן בבל ורייצ'ל קיי מבוסטון קולג', אשר הציגו ממצאים ממחקר שערכו בתכנית ברקשייר למחשבים ניידים. המחקר נערך כמחקר השוואתי לאורך זמן, אשר השווה נתונים שונים שנבדקו טרם תחילת התכנית ולאחר הפעלתה במשך שלוש שנים. הנתונים הושוו גם לשני בתי ספר אחרים, שבהם לא הופעלה התכנית באותה תקופה. תוצאות המחקר מראות, שלמרות שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (בבחינת הנחיות, כללים, מינון וכו'), הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו, ובפרט בהישגי תלמידים( ורדה גיל ) .

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על דוח חדש של משרד החינוך האמריקאי המסכם ניתוח מטא (meta analysis) של מחקרים שונים שבדקו למידה מקוונת (Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning: A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies). חלק מהמסקנות מצביע על כך שהישגי התלמידים שלמדו בלמידה מקוונת היו טובים יותר מאשר הישגי התלמידים בלמידה פנים-אל-פנים. במילים אחרות, ההישגים שנמצאו בדוגמאות ללמידה משולבת פנים אל פנים ומקוונות היו גדולים יותר מאשר אלה שנמצאו בדוגמאות ללמידה פנים אל פנים, אבל גם בדוגמאות של למידה מקוונת "טהורה". זאת ועוד: יתכן שהיתרונות של הלמידה המקוונת אינם נובעים מהשימוש בתקשוב, אלא מכך שבקורסים ששילבו מרכיבים של למידה מקוונת נוצר מצב שבו הלומדים הקדישו יותר זמן ללימודיהם.

הדו"ח השנתי השישי של ה-Horizon Project (שיתוף פעולה בין Educause וה-New Media Consortium) הוא פרי עבודתם של חוקרים, פרקטיקנים ומומחים בתחומי טכנולוגיות, חינוך, למידה ארגונית ועוד מרחבי העולם. מטרת הפרויקט לאתר טכנולוגיות חדישות שלא נמצאות עדיין בשימוש נרחב במוסדות ההשכלה הגבוהה, לבחור מתוכן (בתהליך ניפוי ודיון שיתופי המתועד בוויקי של הפרויקט) שש טכנולוגיות שסביר להניח שיכנסו לשימוש רווח בטווח של חמש השנים הקרובות ולהציג טכנולוגיות אלה תוך התייחסות לרמת הפיתוח והשימושים האפשריים בהן במוסדות אקדמיים. בדו"ח הנוכחי, שהופץ ב-20 בינואר 2009, מוצגות שש הקטגוריות הטכנולוגיות שנבחרו על-ידי המומחים של פרויקט הורייזן, והן מוצגות כאן לפי טווחי הטמעה של שנה עד חמש שנים ( תמי נויטל) .

טוויטר, שירות מיקרו-בלוגינג או העברת מסרים קצרים, זכה באחרונה לתשומת לב רבה בתקשורת בהקשרים של העברת חדשות בזמן אמת (המהומות באיראן, נחיתת האונס של מטוס בנהר ההאדסון, רעידת אדמה בסין ועוד). אולם שירות מקוון זה, ואתרים נלווים שצמחו סביבו ומרחיבים את יכולותיו, מאפשר שיתוף מידע ובניית רשתות חברתיות בתחומים מקצועיים מגוּונים, וביניהם הוראה ומחקר. סקירה קצרה זו תיוחד לשימושי טוויטר בהקשרים אקדמיים( תמי נויטל) .

ריאיון עם דר' בקי שוקן, מרכזת הוראה בקורס מדיניות מערכות מידע שנלמד במסגרת תואר ה-MBA, שזכתה במקום הראשון בתחרות מתקשב מצטיין 2008 באוניברסיטה הפתוחה . הקורס "מדיניות מערכות מידע" מתמקד בדרכים אפקטיביות לשילוב מערכות מידע בארגון ובשימוש בהן לצורך תמיכה מיטבית ביישום האסטרטגיה העסקית-תחרותית של ארגונים ובמימוש יעדיהם העסקיים. הקורס מבוסס על ספר לימוד ועל מאמרים אקדמיים, וכן קיים אתר קורס בו מצויים חומרים רבים. החל מסמסטר ב2006 חובות הקורס כוללות גם פרויקט שיתופי המתבצע בסביבת ויקי. ד"ר בקי שוקן מסבירה בראיו מדוע היה חשוב לה להוסיף לקורס פרויקט שיתופי כחלק מחובות הקורס? באמצעות סביבת הוויקי ניתן היה לקיים את המודל הפדגוגי "הרגיל" גם בהוראה מרחוק. בנוסף, הקורס עוסק בשילוב מערכות מידע חדשות בארגון ולכן יש ערך מוסף להתנסות בטכנולוגיה חדישה ללמידה ולעבודה קבוצתית.

המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.

סקירת מקורות מידע מעודכנת ( גרסה מס' 2 ) המכסה את הנושאים הבאים : מאפייני הרשתות החברתיות, מאפיינים מידעניים ותקשוביים של רשתות חברתיות מתוקשבות , מה החברים ברשת יכולים לעשות? היבטים סוציולוגיים בחיי רשתות חברתיות ועוד . מבחינת מורים וחוקרים יכולות הרשתות החברתיות להעמיק את שיתופי הפעולה וחילופי המידע המקצועיים בכל עת . הרשתות החברתיות מבוססות על תיאוריית העולם הקטן שהגה הסוציולוג פרופסור סטנלי מילגרם ב-1967. העיקרון שעומד מאחוריה פשוט: בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכו' – ומכאן שלמעשה יש קשר כלשהו בין האדם הראשון לאדם השישי. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.

התובנות שסיכם ג'יי הורוויץ במאמרון בבלוג שלו על בעיות הטמעה של המחשב נייד לכל ילד (ה-OLPC ) במדינות מתפתחות מלמדות גם כי התמודדות דומה עשויה להיות במדינות מפותחות יותר כמו ישראל. כתבה קצרה באתר החדשות של פרויקט One Laptop Per Child מדווחת על בעיה רצינית בהטמעת הפרויקט באתיופיה. מתברר שאין התאמה בין השימוש במחשב ה-OLPC בידי התלמידים שמקבלים אותו לבין שיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר באתיופיה . במילים אחרות, יכול להיות שהמחשב עושה דברים נפלאים, אבל הדברים האלה אינם בהכרח מה שמערכת החינוך באתיופיה רוצה שיקרה בבית הספר.

אין זה מקרה שהשימוש ביישומי הוויקי בחינוך הולך ויורד בהשוואה ליישומים שיתופיים אחרים כגון גוגל דוקס. הדיווח של נעמי פורת, סטודנטית לתואר שני , שנדרשה להתמודד עם כתיבה ועריכה משותפת של יישום ויקי עשוי , אולי , להעיד על מגמה זו . " המשימה הראשונה שלנו הייתה לבנות סיפור בהמשכים משותף – משימה נעימה קלה לביצוע מבחינת התוכן כך שניתן להתמקד בטכניקה… במשימה זו, בפעם הראשונה מאז אני עוסקת בכלים משותפים, חשתי אי נוחות רבה. כתבתי את חלקי בסיפור, ולאחר מספר ימים ראיתי ש… כל מה שכתבתי נמחק על ידי כותב אחר…"

מתוך עיון באתרי אינטרנט ובאתרי למידה רבים בעולם ברור שמערכת הלמידה של MOODLE נעשית יותר נפוצה, אך נשאלת השאלה מה היקף השימוש בה בעולם? מנתונים רשמיים מתברר כי יש מעל חמישים אלף אתרי MOODLE מוסמכים ופעילים ב210 מדינות ברחבי העולם. היקף הקורסים מבוססי MOODLE בעולם עובר את המספר של 3 מיליון ומספר המשתמשים הפעילים, נכון ליוני 2009, מגיע ל32 מיליון. האם מכאן ניתן להסיק כי זו המערכת הטובה ביותר בעולם ללמידה מתוקשבת? תלוי את מי שואלים ומה בודקים? מנקודת מבט של מרצים ויצרני התכנים עבור הקורסים המתוקשבים, היא, ללא ספק, יותר יעילה ויותר ידידותית ממערכות למידה מתוקשבות אחרות.עם זאת, מנקודת מבט של הלומדים, עדיין יש מקום לשיפור חווית הלמידה. כלומר, אין ללומדים בעיית התמצאות ושליטה במרחב הלמידה ואפילו ניתן להצביע על כך כי עקומת הלמידה שלהם בהשוואה למערכת LMS אחרות היא גבוהה יותר. אך מבדיקה בקרב מורים משתלמים בעולם ובקרב לומדים ותלמידים שהתנסו במערכות MOODLE התגלה כי הלמידה הייתה יותר טכנית ופחות חווייתית. יכול להיות שהבעיה אינה קשורה כלל לתכונות פלטפורמת הלמידה אלא דווקא ליכולת המורה המקוון או המרצה המקוון לאתגר את הלומדים במטלות מעניינות ובפעולות לאיסוף מידע.

השילוב של טכנולוגיות התקשוב מסוג Web-2.0 הפך לפופולארי במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה בשנתיים האחרונות ונעשה נפוץ יותר ויותר. הסיבות לכך היו הרצון להגביר את המוטיבציה של הסטודנטים הלומדים בקורסים מקוונים ושיקולים דידקטיים של גיבוש ערוצי למידה שיתופיים ובניית ידע שיתופי. מעבר לכך, השילוב של טכנולוגיות הWeb-2.0 ביטאה ניסיון למזג את ההתנסויות הפורמאליות והלא פורמאליות בלמידה מתוקשבת. יחד עם זאת, הנטייה לשלב ביתר שאת את התנסויות Web-2.0 יצרה מתחים פנימיים מבחינת הלומדים במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה. הטיעון של המאמר הנוכחי הוא כי התנסויות הלמידה מסוג Web-2.0 הן משמעותיות מבחינת הלמידה המתוקשבת אך הן מטילות לעתים על הלומדים דרישות רבות של יכולות בתחומי הרפלקציה, מעורבות, וקבלת החלטות מבחינת בניית הידע. בין הדרישות האלו ומטרות הקורסים יש לעתים התנגשות או קונפליקטים פנימיים. הסטודנטים נדרשים לתמרן בין יכולות מעשיות אלו ובין פיתוח חשיבה והעמקה שנדרש מהם בקורס. כותבת המאמר, אינה מתנגדת לשילוב של התנסויות מסוג Web-2.0 בלמידה מתוקשבת, אך היא מבקשת להמחיש את הדילמות הקיימות בסוגיה זו כיום. מודעות לבעיות אלו ייקלו על המרצים למצוא דרכים אשר ייקלו על תהליך הלמידה המתוקשבות מבחינת הלומדים ומבחינת הרציונל הלימודי.

תוכנית חדשה של ארגון שיט"ה מטעם קרן קרב, פותחת בפני תלמידים בכיתות ג' עד ו' את עולם פיתוח משחקי המחשב הלימודיים. התוכנית, ששמה "מפתחים צעירים", מאפשרת לילדים ללמוד עקרונות בפיתוח המשחקים, לצד לימוד תוכנות לפיתוח כמו: GameMaker, RPG Maker, Scratch וגם תוכנות Office. יש הקפדה על כך שלכל המשחקים תהיה מטרה לימודית ושהם יתעסקו בתוכן, למשל: לימוד אוצר מילים באנגלית, לימוד המיתולוגיה הרומית ואפילו פיתוח מודעות לאיכות הסביבה. התוכנית רצה זו השנה השנייה' והציגה את תוצריה בכנס שנערך בחודש יוני 2009 במכון הטכנולוגי בחולון ( שחר עוז) .

מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.

ספרם החדש של Davies, Julia & Merchant, Guy בנושאי Web-2.0 זוכה להערכה רבה בסקירת ביקורת שנכתבה לאחרונה. הספר מציג שורה של שיקולים והנחות יסוד לשילוב נדבכים של Web-2.0 בבתי ספר. עפ"י המחקרים והסקירות בספר , השילוב של Web-2.0 תורם רבות ליכולות שיתוף הפעולה ועבודת הצוות של התלמידים. הספר סוקר בצורה שיטתית ומעמיקה את מרבית יישומי ה Web-2.0 הפוטנציאליים לבתי הספר כגון בלוגים, רשתות חברתיות, מאגרי WIKI ועוד. המחברים מראים שאין די ביישום פלטפורמות של Web-2.0 בבתי הספר אלא צריך להקנות לתלמידים בצורה שיטתית מיומנויות מידע אנליטיות מתאימות של הערכת מידע, תכנון ,והפקת מידע. בסיכום, סבורים מחברי הספר כי יישום Web 2.0 בבתי הספר הוא האמצעי הטוב ביותר ליצירת קהילה לומדת הן מבחינת התלמידים והן מבחינת המורים.