ניהול וסביבות למידה

יישום המחשבים בחינוך התנהל בכיוון שונה לחלוטין משאר המדינות בעולם. במדינה, שכל חבל ארץ שלה (lander) הוא עצמאי מבחינת המדיניות החינוכית, הכיוון הכללי היה התמקדות בהתאמת תוכניות הלימוד ועריכת שינויים קוריקולריים מותאמים לעידן התקשוב ורק אחר כך הצטיידות בתי ספר במחשבים. הגרמנים השקיעו רבות בהתאמת תוכניות לימוד קיימות למציאות מתוקשבת. הם מיזגו תוכניות לימודים שעסקו במדיה ובטכנולוגיות מידע לתכנית לימודים אינטגרטיבית אחת. בשנת 2002, לאחר שהשלימו הגרמנים את חיבור כל 44 אלף בתי הספר במדינה לאינטרנט, הם עברו לשלב ג'. בשלב זה יושמו בבתי הספר תוכניות קוריקולריות שעיקרן פיתוח אוריינות מידע אצל תלמידים ומורים בעידן האינטרנט.

בית הספר היסודי הניסויי "עין הים" בחיפה מפתח דרכי הוראה אלטרנטיביות, המיישמות למידה חדשנית במרחבים משחקיים ובמגוון זירות משחקות. התלמידים לומדים דרך פעילות משחקית בכל מקום – בכיתות, במסדרונות, בחצר, בחורשה, במפעלון לייצור משחקי קופסה, בחוף הים ובתל שקמונה. בית הספר כולו מתנהל ברוח משחקית, ויש בו מרחבים ירוקים ומסדרונות וחצרות מצוירים בתבניות משחק. הפדגוגיה הנכתבת בבית הספר היא פדגוגיה משחקית – שימוש במצבור המיומנויות והכישורים המשחקיים תוך כדי מתן פרשנות משחקית לתכניות הלימודים. המשחקיוּת היא העיקרון המנחה של התרבות הארגונית, ובית הספר מגדיר את עצמו "ארגון מְשַחֵק". כללי המודל חלים בכל תהליך בארגון ושותפים לו כל רכיביו. סגנון הניהול הוא סגנון משחקי; לכל תלמיד מסלול צמיחה משחקי; הכשרת המורה משחקית; מליאות חדר מורים הן מליאות משחקות. ככל שהמורה חווה תהליכים שמגבירים את תודעתו המשחקית, כך הוא משפר את דרכי הוראתו ( ברוך יעקבי ).

אסתי דורון מתייחסת לאחת הסוגיות המהותיות ביותר בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר והיא סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה. המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום, בכל זמן, ולאפשר לנו למידה מתמשכת. אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את תפקודם האופטימאלי? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים (ואפילו אם בכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה'-ו' ביסודי המבנה הזה "נשבר" וחוזר למבנה הטורים ) הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז הכיתה. מהן הנחות היסוד העומדות מאחורי מבנה כיתה כזה? האם אין כאן הנחה סמויה שהמורה היא מקור הידע , ופני כל התלמידים צריכים להיות מופנים אליה כדי ללמוד?

ביה"ס "חברותא" הוא חלק מהמרכז למנהיגות נוער בישראל, בראשו עומדים דרור אלוני, נורית מאיר רענן אביטל ורות קנלור-לוי. בית הספר נפתח בשנת 2010 . בביה"ס "חברותא" מאמינים בהשכלה כללית בכל המקצועות. המשמעות היא שגם תלמיד שלא נמשך בצורה טבעית לאמנות או למדעים יחווה חוויות טובות ומשמעותיות בתחומים האלו ויהיה צרכן של ידע. כל כיתה מורכבת ממספר מצומצם מאד של תלמידים וזוכה לשני מחנכים. שעות הלימוד מחולקות לבלוקים של שעות כפולות הנקראים "אשכולות" : אשכול חברה, אשכול רוח, אשכול מדעים וכמובן מתמטיקה ואנגלית. לכל אשכול נושא טרימסטריאלי שמתחלף במהלך השנה. "החלוקה למקצועות מאפשרת לביה"ס להימנע מהתמודדות של התלמיד עם ריבוי מקצועות ועם ריבוי מורים בנקודת זמן אחת.

רשת בתיה"ס HTH בסן דייגו, המשמשת כמודל לביה"ס "החממה" באור יהודה, נוסדה לפני כעשור על ידי איש ההייטק ג'רי ג'ייקובס, המשמש גם כמנכ"ל חברת השקעות הנושאת את שמו. ברשת האמריקנית מוקדשים כ 90%- מזמן הלימודים לעבודה על הפרויקטים ורק 10% – ללמידה פרונטאלית. במסמך הפדגוגי , שהוכן ע"י הצוות הפדגוגי של מכון כרם ( אשר מלווה את ביה"ס באור יהודה) , מפורטים שלושת העקרונות הפדגוגיים המנחים של ביה"ס בסן דייגו והרציונאל שלו.

סביבת הלמידה GLOW אשר בה השקיעה הממשלה הסקוטית מעל 100 מיליון דולר מבוססת על רשת תקשורת ייעודית למורים ותלמידים באינטרנט המאפשרת הן יצירת חומרי למידה והן שיתופיות בין מורים לפיתוח חומרי למידה ושימוש בהם בכיתה. המומחים האמריקאיים שביקרו לאחרונה בפרויקט GLOW בסקוטלנד התרשמו כי משרד החינוך הסקוטי מעדיף לאפשר למורים לפתח חומרי לימוד ומערכי שיעור מאשר להשקיע את התקציב בפעילות של מוציאים לאור בתחום החינוך . פרויקט GLOW, נועד , אפוא , להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה: מנחי Glow–Mentor מסתובבים בשטח בין בתי ספר ומדריכים את המורים כיצד להשתמש במערכות ה-GLOW המתוקשבות.

בימינו מתהווה גישה חדשה הנותנת לרומן עתיר האכזבות בין טכנולוגיה ובין פדגוגיה, בין תקשוב לחינוך, תפנית אופטימית. הגישה חותרת לשלב את המחשב והתכנים הדיגיטליים בסביבת הלמידה הבית ספרית שילוב כולל ומשמעותי. התכנים הדיגיטליים, שנזנחו בעשור הקודם, חוזרים לקדמת הבמה החינוכית, אך הפעם בלי יומרה לתפקד כמורה פרטי אוטומטי, אלא להיות אמצעי טכנולוגי אינטראקטיבי המאפשר למורה להניע למידה משמעותית בכיתה. הצירוף של מורה חכם וטכנולוגיה חכמה מייצר כיתות חכמות שלא נראו עד כה. דובי וייס מונה במאמר גם את חמשת היסודות של עת־הדעת והתפיסה המערכתית של סביבת למידה חדשנית זו . חברת "עת־הדעת" מכניסה את טכנולוגיית המחשב לכיתת הלימוד ונותנת למורה להוביל את תהליך הלמידה. זו לא "מעבדת מחשבים" שהתלמידים יושבים בה שעתיים בשבוע עם אוזניות ועוברים על רצף של לומדות או משחקים; זה לא (רק) לוח חכם שמאפשר למורה להציג מידע בצורה מושכת אך מותיר את התלמידים פסיביים. זו הוויה חדשה של למידה.

אסתי דורון מדווחת על פעילות סינכרונית של למידה מרחוק ביום מקוון שנערך בחטיבת הביניים בו היא מדריכה ומייעצת. "הרציונאל לקיום היום המקוון היה הרצון לשבור את אחידות המקום שמאפיינת את הלמידה בבית הספר ולאפשר לתלמידים בשכבה ז' ללמוד מהבית. מאחר והתלמידים הצטוותו לזוגות אפשרנו להם להתחלק כראות עיניהם, מבלי להתחשב בכתות ובקבוצות של הכיתות". בתגובות למאמרון מצאנו כמה תובנות חשובות של מארגנת היום המקוון בביה"ס ומורים מבתי ספר אחרים שארגנו ימים מקוונים.

סקירת מידע זו נכתבה על פי בקשת המנהל הכללי של משרד החינוך ד"ר שמשון שושני. מקורות המידע נאספו ע"י צוות המידענים במכון מופ"ת באמצעות מאגרי מידע בינלאומיים וממצאים של משרדי חינוך בעולם. הממצאים סוכמו ע"י ד"ר עוזי מלמד. להלן הפרקים העיקריים בסקירת המידע : מיומנויות המאה ה- 21 – סקירת דעת מומחים בארץ ובעולם. פרק ב': ריכוז וסיכום מיומנויות המאה ה- 21. חלק ב' – תכניות תקשוב בחינוך בארצות העולם. פרק ב': מודל להערכת תוכניות תקשוב בחינוך. פרק ג': ריכוז סקירת תוכנית התקשוב בחינוך בארצות שונות. פרק ד' : סקירת מחקרים העוסקים במגוון אמצעים ודרכים לתקשוב מערכות חינוך.

4 דגמי הפעלה לכיתה מתוקשבת עם פרוט תכולה טכנולוגית, הזדמנויות ההוראה ואמצעים ליישום פדגוגי. דגם א': עמדת מורה מקוון בסיסית (מחשב מורה ומקרן). דגם ב': עמדת מורה- מקוון + לוח אינטראקטיבי. דגם ג': תכולת דגם א' או ב' בשילוב מחשב נייד לכל קבוצת תלמידים. דגם ד': תכולת דגם א' או ב' בשילוב מחשב נייד לכל תלמיד.

הכתובת היא ככל הנראה על הקיר. מחשבים ניידים לכל תלמידי ביה"ס היא מציאות שתהיה קיימת בכל בתי הספר בשנים הקרובות . בתי ספר לא מחכים ליוזמות ממשלתיות , הם יוזמים בעצמם מהלכים להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים . מגמה זו ניכרת במיוחד בקנדה ובארה"ב שם יוזמים בתי הספר בעצמם מהלכים לעידוד התלמידים להצטייד במחשבים ניידים ולעתים אפילו מחייבים את התלמידים וההורים להצטייד במחשבים ניידים. המהלך הזה בארה"ב וגם בקנדה קיבל תנופה לאחר היוזמה של מושל קליפורניה לאפשר לבתי ספר להחליף את ספרי הלימודי במאגרי מידע ובמקורות מידע דיגיטאליים . ההערכה היא שתוך 5 שנים מרבית תלמידי בתי הספר התיכוניים בארה"ב יגיעו לביה"ס עם מחשבים ניידים.

העובדים בבית הספר ותלמידיו הם המקור העיקרי להתפתחותן של תת-תרבויות שונות בתוך בית הספר, שכן הם אוכלוסייה מגוונת המפולגת מבחינה תפקודית לקבוצות שונות בעלות ערכים ונורמות משלהם. תת-התרבות של התלמידים רחוקה מתת-התרבות של המורים, למרות שמדובר באותו בית ספר. בבית הספר יש בעת ובעונה אחת פסיפס של תת-תרבויות שלעתים מתנגשות זו בזו. על מנת שהתרבות הארגונית של בית הספר תהיה מותאמת לצורכי הסביבה. בסביבה דינמית משתנה צריכה התרבות הארגונית של בית הספר לשים דגש על ערכים כמו: חדשנות, יזמות ( אבי צפרוני).

בעיות התנהגות בכיתה והפרעות משמעת הן אירועים מורכבים שיש להם ממדים רגשיים וקוגניטיביים סמויים. המחקר הנוכחי נעזר בשתי סכמות אנליטיות כדי להבין לעומק את מהות ומאפייני השיח של מורים עם תלמידים במהלך הטיפול בהפרעות משמעת. 31 סטודנטים במכללה להוראה צפו במקרים של הפרעות משמעת בגני ילדים ובכיתות של בתי ספר יסודיים ותיעדו 20 מהם. בתום השיעור הם ראיינו (בנפרד) את המורה ואת התלמיד על האירוע וסייעו לחשוף את הנרטיב הפנימי של השותפים. הממצאים משקפים מיצוב סמכותי, ולעתים קרובות כוחני, של הגננות ושל המורות כלפי התלמידים. הן משתמשות בשפה בוטה, חסרת עידון, שיש בה לא מעט פקודות, הנחיות והתרסות כלפי התלמידים שהפרו את המשמעת ברוב המקרים הנרטיב של המורות משקף היצמדות לכללים שלהן בניהול הגן והתייחסות מעטה לנסיבות האישיות של התלמיד המפריע. הנרטיב של התלמידים פחות מגובש ונוטה להצדקת המעשים . החוקר מסכם באומרו: "ללא התבוננות אמִתית במראה אין סיכוי לפתור את הבעיה ( אליעזר יריב). קישור למאמר המלא

מהמאמר הקצר של רותי בן ישי , מורה בביה"ס המנסה לקדם דרכי הוראה באמצעות סביבת מחשבים ניידים , ניתן ללמוד רבות על הדילמות של אותם מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה –למידה ועל התנגדות עמיתיהם. ראוי לציין את התייחסותה של רותי בן ישי להעדר סביבה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס. "הבדידות המקצועית שאני חווה. מרגישה כי יש התנגדות רבה של מורים לפרויקט הניידים. נדמה לי כי חלקה לפחות, נובעת מהיותם מורים בסוף הדרך המקצועית. הם רוצים להמשיך את מספר השנים המצומצם שנותר להם עד היציאה לפנסיה, ללא שינוי מיותר, שידרוש מהם עבודה רבה יותר, התמודדות עם מצבים חדשים ועם דרכי הוראה שאינם מורגלים להן. הוראה כשהמורה במרכז, שונה תכלית השינוי מהוראה שבה התלמיד במרכז" .

דו"ח Horizon לשנת 2010 הוא תוצר של בדיקה ארוכת-שנים של טכנולוגיות חדישות שיש להן פוטנציאל משמעותי בהעצמת שיטות החינוך והלמידה. ששת הטכנולוגיות המוזכרות במסמך הזה הן: טלפונים ניידים, תכנים פתוחים (wiki לדוגמא), ספרים אלקטרונים, מציאות מועצמת, מנשק מבוסס-מחוות (gesture-based user interface) כדוגמת פרויקט NATAL של XBOX (ראו וידאו ) וניתוח מידע באופן ויזואלי.הדו"ח מעניין בגלל אופן שבו הוא מציג את הטכנולוגיות השונות. לכל טכנולוגיה מובאות דוגמאות חיות לשימושים בחינוך, אותם יכול כל מורה ואיש חינוך להכניס כבר עכשיו לתוכנית שלו בכתה.

מרכז מיח"ם, המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. המרכז הוקם בשנת 1999 על ידי ד"ר רפי דודזון. הרעיון שמאחורי המרכז – להכשיר מורים למאה ה-21 על ידי שילוב טכנולוגיות של מידע ותקשורת בחינוך, בהוראה ובלמידה. אחד הפרויקטים הייחודיים של המרכז הוא פרויקט "ניידע", פרויקט המבוסס על שילוב מחשבים ניידים בכיתות בבתי הספר. הפרויקט שהוא הראשון מסוגו בדרום החל לפני כשלוש שנים כפיילוט בבית הספר אלעטאונה בחורה. כיום פועל הפרויקט בשבעה בתי ספר נוספים במגזר הבדואי. מטרת הפרויקט היא לשים את הפריפריה במרכז העשייה החינוכית בארץ, ולצמצם את הפער הדיגיטלי בין מרכז לפריפריה.

ניהול מידע אישי הוא פעילות מרכזית בתהליך הלמידה, במהלכו תלמידים בוחרים, שומרים, מעריכים, ממיינים ומאחזרים פריטי מידע, הקשוריםלנושאים אותם הם לומדים. מחקרים קודמים מעלים את הצורך לבחון ניהול מידע אישי בהקשר של משימות למידה, אך עדיין מעטים המחקרים שבדקו זאתבאופן אמפירי. מטרת מחקר החלוץ היא לבדוק את הסוגיות המרכזיות העולות מניהולו של מרחב מידע אישי בתהליך הלמידה. המאמר מציג ממצאיםראשונים אודות ההיבטים הפונקציונאליים, הקוגניטיביים והאפקטיביים של ניהול מרחב מידע אישי בהקשר של למידה, סגנונות שונים לניהול מידע אישישל תלמידים במהלך משימות למידה, זיקות בין משימות למידה שונות לניהול מידע אישי, והבדלים בניהול מידע אישי בין תלמידי תיכון לבין סטודנטיםבאוניברסיטה. כמו כן, מוצגת מסגרת מושגית בעקבות המבוססת על ממצאים אלו ומתארת את הזיקות בין מאפייני הלומד ומאפייני סביבת הלמידה לביןמאפיינים שונים בניהול מידע אישי. המסגרת המושגית תשמש במחקר ההמשך ( נחמיאס, רפי, יפה-הרדוף, שרון).

אתר הדרכה "הנחיות פדגוגיות" למורים/מרצים לפיתוח פעילויות מקוונות ב Moodle . בשנתיים האחרונות מתברר יותר י ויותר כי Moodle היא מערכת חכמה לניהול למידה בקוד פתוח , מערכת שהולכת ונעשית מותאמת לבתי ספר ולמכללות ולמגוון מוסדות חינוך בישראל.באתר הנחיות פדגוגיות המיועדות לצוותי מרצים, ,מורים ומדריכים פדגוגיים המבקשים לפתח קורסים ופעילויות מתוקשבות מבוססות למידה עצמית ו/או שיתופית. האתר פותח ע"י מומחית התקשוב החינוכי , ד"ר אורית צייכנר.

בסוף מרץ 2010 פרסם משרד החינוך הפדראלי בארה"ב את תכנית התקשוב החינוכית החדשה השמה דגש על למידה מבוססת מקורות מידע ועל פיתוח לומד הפועל מתוך גישת החקר ואוריינות המידע. לא מדובר בתכנית אופרטיבית אלא בתפיסת עולם וקונספט מנחה למדינות בארה"ב אשר יובילו הלכה למעשה את התקשוב החינוכי בשנים הקרובות. לתוכנית 4 נדבכים עיקריים: היא מתמקדת בעיקר בביסוס הלמידה על נגישות למידע, בזמינות המידע לכל תלמיד באמצעות מערך התקשוב בבתי הספר; בהערכה מתאימה התומכת בשינוי; בתמיכה מתוקשבת במורים ובשיפור היחס בין עלות לתפוקה. עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית היא תחייב את כל המדינות, מחוזות החינוך ובתי הספר בארה"ב ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית החדשה הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי כדי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך הציגה במרץ 2010 ממצאים מהערכה ראשונית של רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים. לפי הממצאים, בעקבות יישום הרפורמה חל שיפור במעמד המורה. מראיונות עומק עם מורים שהצטרפו לרפורמה עולה כי לפי תחושתם, חלה עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית של המורה ובאמונה ביכולתו להתמודד עם הקשיים הלימודיים והרגשיים של תלמידיו. 99% מהמפקחים והמנהלים ו- 88% מהמורים אמרו כי היו רוצים לראות את המשך יישומה של הרפורמה. בנוסף, 96% מהמפקחים, 93% מהמנהלים ו-71% מהמורים בבתי הספר שהצטרפו לרפורמה מציינים כי חל שיפור בעבודת בית הספר. בעיני העוסקים בחינוך, המאפיין החיובי הבולט של הרפורמה הוא השעות הפרטניות אשר מאפשרות את חיזוק הקשר בין המורה לתלמיד.