ניהול וסביבות למידה

ג'ורג סימנס (George Siemens) , אחד מאנשי התקשוב החינוכי המשמעותיים ביותר בארה"ב , כתב לאחרונה מאמרון מעניין על חשיבות פלטפורמת הרשת החברתית ELGG בלמידה מתוקשבת. לאחר שסקר את מצאי הכלים המתוקשבים הקיימים כיום בחינוך הוא הגיע למסקנה כי הפלטפורמה המתוקשבת של ELGG צפויה להשפיע רבות על למידה מתוקשבת. ג'ורג סימנס, אשר עשה שימוש בתוכנת ELGG לאורך השנים, מאמין כי התפתחות המערכת של ELGG כרשת חברתית מתוקשבת יש לה פוטנציאל רב לשנות את נוף הלמידה המתוקשבת. ELGG היא תוכנה השייכת לתחום הקוד הפתוח והיא ידידותית מאד ללומדים ויוצרת תנאים והזדמנויות ללמידה שיתופית בצורה אינטואיטיבית בהשוואה לתוכנות ניהול הלמידה המתוקשבות מסוג LMS הקיימות כיום בשוק בארץ ובעולם. מבחינה קונספטואלית הרעיון של ELGG אכן נחשב כדגם מנחה ללמידה מתוקשבת ששואפים להגיע אליה בשנים הקרובות. כפי שציינו חלק מאנשי החינוך המתוקשב שהגיבו למאמר , הבעיה העיקרית עם ELGG כרגע היא כמות ה"באגים" בה המכבידה על התקנתה אך לטווח ארוך התוכנה בהחלט משמעותית.

יותר ויותר מורים בבתי ספר בארה"ב ובקנדה עובדים היום עם מקורות מידע דיגיטאליים והם זקוקים ,על כן, לכלים מתוקשבים שיסייעו להם בארגון ובתיעוד המידע באינטרנט . אחד הכלים המתוקשבים החופשיים והיעילים בהם משתמשים היום מורים בבתי ספר בקנדה ובארה"ב לארגון מקורות המידע הדיגיטאליים נקרא LiveBinders והוא מאפשר למיין את מקורות המידע הדיגיטאליים בצורת של כרטיסיות מידע או מגירות מידע. זהו כלי קיבול דיגיטאלי פשוט מצד אחד ויעיל מצד שני המסייע למורים בארה"ב לארגן את מקורות המידע שלהם הנאספים על ידם באינטרנט.

בעשור האחרון אנו עדים לתחייה מסוימת של התנועה הקאופרטיבית בארה"ב ובמידה מסוימת גם בישראל . קואופרטיבים מוקמים ע"י חברים בתחומי המסחר, המזון והחקלאות ומנוהלים היטב בשיתוף פעולה מלא . נשאלת השאלה מדוע לא יכולים להתפתח בתי ספר כאגודות קאופרטיביות , כלומר כארגונים המנוהלים ע"י המורים עצמם ללא תיווך של סמכות מרכזית של מנהל ? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה , אך מתברר כי יש כמה ניסיונות בארה"ב להקים ולהפעיל בתי ספר כקואופרטיבים המנוהלים ע"י המורים ומרביתם זוכים להצלחה פדגוגית במקומות בהם הוקמו ברחבי ארה"ב. כך לדוגמא, בעיר מילווקי בארה"ב הוקמו כמה בתי ספר כאגודות קאופרטיביות. המורים יזמו והקימו בתי ספר אלו במסגרת חוק בתי הספר בזיכיון בארה"ב והם נחשבים כמורי המועסקים ע"י המחוז החינוכי. במבט רטרוספקטיבי , מעריך הפרופסור לחינוך Charles Taylor Kerchner מדובר בבתי ספר מגובשים עם תודעה להבדלים בין לומדים ולחשיבות שיטות הוראה חלופיות. אלו הם בתי ספר המתנהלים בצורה דמוקרטית ע"י החלטות משותפות של המורים.

השילוב הנכון במינון המותאם של טכנולוגיות התקשוב בלמידה בכיתה עדיין מציב בפני מורים אתגרים לא מבוטלים. אחת הבעיות העיקריות היא יצירת אינטראקציה נכונה בין התלמידים ושילוב למידת עמיתים. המחקר הנוכחי שנערך באוסטרליה בדק את ההיערכות הנדרשת בכיתות היסוד בביה"ס היסודי מבחינת למידת עמיתים ועבודה בקבוצות קטנות. ממצאי המחקר מראים כי בגילאים צעירים זקוקים התלמידים ליותר הנחייה ותמיכה מצד המורה בכיתה. המורים נוטים להטיל על התלמידים מטלות מתוקשבות מבלי ליצור את ההיערכות הנכונה מבחינת עבודת הצוות בין התלמידים. נדרשת הרבה יותר אינטראקציה בין המורים לתלמידים במהלך המטלות המתוקשבות והיא משפיעה על איכות ההתנסות של התלמידים יותר מאשר חושבים המורים ( Susan Grieshaber).

אריאלה לונברג מדווחת במאמרון מעניין על התנסויות במערכת החינוך בישראל לשילוב רשתות חברתיות בבתי ספר. הרשת הכיתתית שימשה לשיתוף בכתיבת עבודות בנושאים שונים הקשורים לדו-קיום, במסגרת לימוד ערבית בכיתה ח'. הרשת הבית ספרית, שימשה כאמצעי תקשורת בין תלמידים לבין עצמם (בבית ספר בו התלמידים מתגוררים ביישובים שונים) בדרכים מגוונות שכללו גם וידאו וקול. רשת יישובית אחת אשר נועדה לתלמידי כיתות ה' בחוף הכרמל (הסביבה כמשאב למידה) הייתה חלק מלימודי סביבה באזור והשנייה "קרית ביאליק בשביל המתמטיקה" (שבה היו שותפים תלמידי כיתות ד' בקרית ביאליק) שימשה ללימוד אינטגרטיבי של מתמטיקה ומולדת (היישוב שלי) בדרך יצירתית ושיתופית. כמו כן , היא מדווחת על המעבר לשימוש ברשתות Elgg, דור מתקדם של רשתות חברתיות מתוקשבות שיש להן פוטנציאל גם כפלטפורמת למידה מתוקשבת.

בניגוד למבוגרים, ילדים אינם מהגרים דיגיטליים. הם סופגים את המדיה הדיגיטלית מינקות ומשתמשים בטכנולוגיה בדרכים חדשות וזרות לחלוטין למבוגרים. המחקר והמצגת הבאים הם תוצר של מחקר מקיף עבור קרן Kaiser בהשתתפות 2,000 משפחות אודות הרגלי השימוש במדיה של בני 8-18. הם מקדישים 38 דקות ביום לקריאה, בהשוואה ל-43 דקות ב-1999. דווקא בקריאת ספרים נרשמה עליה קטנה וצניחה בקריאת מגזינים ועיתונים. זמן השימוש במחשב גדל בהתמדה. מתוך זמן הפעילות און ליין, 25% מוקדש לרשתות חברתיות.

היה צפוי שבעקבות הצלחת הרשתות החברתיות בעולם , יפותחו גם בחינוך פלטפורמות מתוקשבות חדשניות שידגישו את עניין האינטראקציה החברתית , ואכן לאחרונה נתבשרנו על פלטפורמה מתוקשבת חדשה בארה"ב בשם Curatr. מדובר בפלטפורמה מתוקשבת ללמידה מקוונת המדגישה את עניין האינטראקציה החברתית והיצירה של התלמידים. הרעיון הוא שלמידה מקוונת אינה רק צריכת מידע אלא גם יצירת תכנים במובן שהתלמיד עצמו יהיה פעיל (כאוצר) בהבניית המידע תוך כדי אינטראקציה חברתית. מבחינה פדגוגית זו תפיסה נכונה ומרעננת כי מערכות ניהול הלמידה הקיימות כגון MOODLE ואחרות לא נועדו במקור ליצירה ולהבניית הידע של התלמיד אלא בעיקר לניהול התוכן של המרצה/מורה.

ההפעלה שנכתבה ע"י מוריה כהן ליאון באפריל 2010 משקפת את הדרישה לפיתוח יכולות חשיבה מסדר גבוה אצל תלמידים. יש בה אלמנטים של הבניית מידע והפקת מידע הנדרשת מתלמידים תוך טיפוח יצירתיות של התלמידים ( פיתוח משחק הפעלה) , זו משימה לתלמידי כיתות ו' –ה' ובוודאי אינה קלה , אך יש בה כדי לאתגר את התלמידים. התלמידים נדרשים להעלות את התוצרים שלהם לפורום המקוון בכיתה וגם לשלוח את התוצר לבלוג הכיתתי.

בפורטל החינוך של הרצליה מפתחים כל הזמן חומרי למידה מתוקשבים מגוונים לתלמידים ואחת הדוגמאות המעניינות היא סביבת הלמידה המתוקשבת על בנימין זאב הרצל ( 1904-1860 ) – חוזה המדינה , פעילות מתוקשבת שהוכנה ע"י פזית לבנון לקראת יום העצמאות. בסביבה המתוקשבת השיטתית יש ריכוז של חומרים לפעילות, אוסף קטעי מידע , סרט וידאו משובץ בדף המידע , מנגנון להוספת קישורים חדשים וקישור לפעילות מתוקשבת אינטראקטיבית לתלמיד.

כאשר מנסים להבין מדוע הישגי התלמידים במדינות דרום מזרח אסיה גבוהים יותר מאשר מדינות המערב צריך לעיין גם בספרם של החוקרים Shouse, Roger and Kuan-Pei Lin . לאחרונה פורסמה סקירת ביקורת אודות ספרם החשוב ולהלן עיקרי הדברים. לקראת סוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21, תועדו מספר רפורמות בתחום החינוך במדינות מזרח אסיה, כגון סין, טייוון, הונג-קונג, דרום קוריאה ויפן. רפורמות אלה נועדו לטפח בקרב התלמידים כישורים ויכולות בתחום התקשורת, היצירתיות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ושיתוף פעולה לטווח ארוך. רפורמות אלה, המאפשרות את מעבר מוקד הלמידה לזירת התלמיד, דוגלות בביזור הכוח והסמכות של הנהלת בית הספר וקוריקולום הלימודים בקרב מנהלים ומורים, וטיפוח הכישורים והיכולות כמטרותיהן המרכזיות. אולם, מטרות אלו מציגות אתגר חדש הנושא עמו קשיים רבים עבור קובעי המדיניות, אדמיניסטרציות בתי הספר ומורים במדינות מזרח אסיה, מכיוון שהן עומדות בניגוד מוחלט לתרבות הארגונית המסורתית

צרפת אינה נחשבת כאחת המדינות המובילות באירופה מבחינת ההשקעה בתקשוב בחינוך. אך תכנית התקשוב שלה שכוונה לליבת ההוראה של המורים, הצליחה מאד. תכנית התקשוב החינוכית לאומית – “Espace Num?rique des Savoirs” (ENS) , החלה לפעול בשנת 2004. היעד המרכזי של תוכנית התקשוב הצרפתית היה שינוי דרכי ההוראה של המורים והתאמתם לעידן התקשוב. לשם כך צוידו בתי הספר היסודיים במחשבים ביחס של 8 תלמידים למחשב. כמו כן, הניחה התכנית יסוד להתקנה של שרת אינטרנט בכל מחוז לצורך ניהול והפצת מידע דיגיטאלי, כולל חיבור ישיר לפורטל חינוכי מרכזי של מערכת החינוך בצרפת The “Digital Knowledge Portal” (ENS). הפורטל החינוכי הצרפתי שימש מרכז לאיגום, פיתוח והפצה של מידע דיגיטאלי לצרכי חינוך ושימש גם מרכז תקשורת במערכת החינוך. בשלבים הראשונים ליישום התוכנית נערכו סקרים שונים שהצביעו על כך שהיקף השימוש בבתי הספר בערוצי המידע הדיגיטאליים הייעודיים היה נמוך. החומרים הדיגיטאליים, (שפותחו במיוחד לצורך כך), שימשו רק באופן חלקי וההכנסה של דרכי הוראה חדשניות הייתה שולית. הצרפתים לא ויתרו. נערכו השתלמויות למורים, הופעלה מערכת הטמעה והדרכה לליווי המורים ובתי הספר ונעשה מאמץ להתגבר על השמרנות של המורים. כמו כן שולבה מערכת תמיכה דיגיטאלית במורים בתוך הפורטל החינוכי. ואכן, נתונים שהגיעו לאחרונה מצרפת מצביעים על כך כי 76% מהמורים הצרפתיים עושים שימוש פדגוגי חדשני במערכות התקשוב שהוקמו עבורם.

התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בהוראה. מטרתה של התוכנית הקנדית, הקרויה " "Literacy with ICT Across the Curriculum- שימוש של התלמידים ב ICT בצורה אתית ואחראית כדי לתמוך בחשיבה ביקורתית ויצירתית בהתייחס למידע ולתקשורת, כחלק מהיותם אזרחי החברה הגלובלית. מטרה זו מפורטת לשלושה יעדים:יעד קוגניטיבי לפתח אצל התלמיד חשיבה ביקורתית;יעד אפקטיבי לחנך להתנהגות אתית ולאחריות;יעד אינסטרומנטאלי להקנות מיומנויות ICT.התוכנית פותחה בשנים 2004 – 2005, ויישומה החל בשנת 2006.

תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה היא שביה"ס איננו אי בודד המנותק מסביבתו. תפיסה זו מנחה את השבדים בהתמודדות עם פיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת. ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס לבין כיתות הלימוד הוא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" (web coherence learning). מדובר בתפיסת למידה מערכתית מתוקשבת, שנועדה להגביר את הקשר ואת חילופי המידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים, מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה, עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה. אם במדינות אחרות בעולם נעה תמיד המטוטלת בין תהליכי יישום בבתי הספר לבין עצירת התכנית והתחלת תכנית חדשה לחלוטין, הרי שבמדינות סקנדינביה שמרו על תנופה רציפה של תקשוב מערכת החינוך בבתי הספר במשך 15 שנים רציפות ולכן התוצאות והתפוקות מורגשות היטב.

באפריל 2006 הועבר חוק חדש במדינת מישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס ילמד במהלך לימודיו קורס אחד המבוסס על למידה מרחוק. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמייחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות של למידה מתוקשבת, כחלק מההכנה של התלמידים לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסות בלמידה מרחוק, שעובר כל תלמיד בבית הספר, צריכה להיעשות בהנחיית מורה מביה"ס או בהנחיית מנחה חיצוני. ההתנסות המתוקשבת מקנה לתלמיד נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

אחת מתוכניות התקשוב הלאומיות שנבדקה במחקרי הערכה בארה"ב הייתה תכנית התקשוב של מדינת מיין MAINE – learning technology initiative 2002- 2004. תכנית התקשוב של מדינת מיין פעלה בהשראתו של המדען האמריקאי הנודע סיימור פפרט, הנחשב כממציא שפת המחשב "לוגו". הפרויקט החל עוד בשנת 2002, כיוזמה של מושל מדינת מיין דאז אנגוס קינג, אשר נאבק בהתנגדויות שונות של בית המחוקקים המקומי וארגוני המורים כדי לבצע הפרויקט. לתוכנית, שכוונה בעיקר לתלמידי כיתות ז' –ח' בבתי הספר במיין, היו יעדים ברורים מאד. התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר ואיסוף מידע. במסגרת תכנית התקשוב הייחודית של מיין קיבלו 37,000 תלמידי כיתות ז'-ח מחשבים ניידים של אפל, במחיר נמוך במיוחד. גם המורים קיבלו מחשבים ניידים. הבעיה הראשונה הייתה שילובם של המורים בפרויקט החדשני. לצורך כך הוחלט כבר בשלבים הראשונים להכשיר את המורים ליישומי תקשוב ולמידענות במחשבים ניידים.

הלל קוברינסקי , תת אלוף במילואים ויזם הייטק, הקים השנה באור יהודה בי"ס על יסודי שבו מרבית הלמידה מבוססת על פרויקטים. ביה"ס פועל על פי מודל רשת בתיה"ס האמריקנית בסן דייגו HTH-HI TECH HIGH בהרצאה בכנס הבינלאומי ה 18- לחינוך דמוקרטי – IDEC , שהתקיים לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים, סיפר קוברינסקי על ביה"ס. קוברינסקי ציין, כי בכוונתו להקים בישראל רשת בתי"ס במתכונת רשת HTH נושא ההרצאה היה High Tech High" כהשראה לרשת ישראלית חדשה". ביה"ס באור יהודה, ששמו "החממה" הוא בי"ס צומח, שבו לומדים השנה 70 תלמידי שכבת ט'. ביה"ס שייך לחינוך המוכר שאינו רשמי. התלמידים בביה"ס אינם משלמים שכר לימוד. ביה"ס ממומן מתרומות ומתקציב משה"ח. לטענת קוברינסקי , למידה מבוססת הפרויקטים היא השיטה היחידה המתאימה למערכת החינוך בישראל . הסיבות לכך; השיטה מתאימה לאוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים, מכינה את התלמידים לחיים האמיתיים ויוצרת פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם, מכיוון שכל אחד מהם תורם לקבוצת העבודה שלו את נקודות החוזק שלו.

עשרים שנים לאחר פתיחת שני גני ילדים ראשונים של חינוך ולדורף בישראל התנועה משגשגת – שמונים גנים, ארבעה עשר בתי ספר יסודיים, ארבעה תיכונים וארבע הכשרות מורים. מה זה בית ספר ולדורף, איך מלמדים ולומדים בו ומה כדאי ללמוד ממנו? . חינוך ולדורף מושתת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר (1861–1925). שטיינר, יליד קרואטיה של היום ובן לתרבות הגרמנית של מרכז אירופה, פעל בזמנו בתחומים רבים והיה בין השאר איש רוח, עיתונאי ופילוסוף. הוא ייסד בתחילתה של המאה העשרים את האנתרופוסופיה, ומאז ועד מותו היה מורה ומרצה במסגרתה.

סיכום של פעולות מערכתיות שננקטו ע"י מדינות מתקדמות בעולם, בעיקר אותן מדינות שהצליחו בתוכניות התקשוב שלהן . המדינות הנכללות בסקירה קצרה זו הן נורבגיה, הונג קונג, דנמרק, סינגפור, צרפת, פינלנד. נתוני מחקרים של IEA מלמדים כי השימוש במחשבים בהוראה מייעל את ההוראה . אמנם, לא משפר הישגים בממוצע , אך הוא כן מייעל את ההוראה בכך שהוא מקצר את זמן הלימוד. תוצאה שנייה , למידה מתוקשבת מעוררת יותר מוטיבציה ועניין אצל התלמידים. לומדים יותר ברצון. תלמידים בעלי מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע (מידענות וחקר) משתלבים בצורה משמעותית יותר בשוק מודרני ומקדמים את המשק של המדינה בתחרות גלובלית. איסוף המידע נערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת כמענה ליוזמה של מנכ"ל משרד החינוך לבדיקת ההיערכות בעולם .

הספר החדש באנגלית על הכיתה המתוקשבת כרשת חברתית שיצא לאור בארה"ב הוא מלאכת מחשבת של מדריך עזר מעמיק למורים השואפים לאתגר את דרכי הלמידה המתוקשבות בכיתה. הוא מציע דגמים שונים להפעלות מקוונות לתלמידים תוך התבססות כתיבה מתוקשבת, על בלוגים , רשתות חברתיות וכלים אינטראקטיביים נוספים. הוא כולל גם דוגמאות של בלוגים כיתתיים שפיתחו מורים בבתי ספר שונים בארה"ב. מטרת המדריך היא לאפשר למורים מכיתות ה' – י"א לפתח את המיומנויות הדיגיטאליות ומיומנויות הכתיבה של התלמידים בסביבה חינוכית המכירה בחשיבות הכיתה כגלעין מלכד לקהילה מקוונת המבוססת על כתיבה מתוקשבת ( William Kist).

בסוף פברואר 2010 החלו לשדר בטלביזיה פרסומות של משרד ההסברה."מסבירים ישראל" (הפרסומת עם המנגל והגמלים…). מתוך הכרה פדגוגית כי יש חשיבות להפעלת תלמידים כמפיקי מידע ( ולא רק כצרכני מידע) החלה המורה חניתה חן מביה"ס היסודי ע"ש הוברמן להסביר את ישראל דרך הבלוג הלימודי הכיתתי: הילדים כל אחד בבלוג שלו בחר נושא (ים המלח, כסף, אילת,גן חיות, ירושלים…). היא לימדה אותם לעבוד עם קטע מידע (למרקר משפטים חשובים לעבוד על פתיחה, גוף ונימה אישית). ניתן לראות את כל הפעילויות המתוקשבות של הילדים מכיתה ג' בבלוג הכיתתי שלה.