ניהול וסביבות למידה

בין בתי הספר הפעילים בשילוב הבלוגים בתרבות הארגונית בביה"ס ובלמידה מתוקשבת בולט לטובה ביה"ס יהל"ם ברמת גן . בית הספר הינו מוביל תקשוב המטפח מיומנויות אורייניות בסביבות מתוקשבות. לאחר בדיקת כלים מתוקשבים, נבחר הבלוג כבמה לכתיבה לתלמידים ומורים. אחד מיתרונויות הוא קלות ההטמעה והשימוש. לפני כשנה, פתח בית הספר את הבלוג הראשון שלו . בלוג המורים הינו סגור למורים בלבד ומשמש ככלי ארגוני. נבנה בכלי גוגל ואפשר ארגון וניהול ידע על ידי שיתוף המורים בנעשה בכיתות, תיעוד הודעות שוטפות למורים, פרסום פעילויות ושיעורים, אתרים חינוכיים, מאמרים וכד'. בהמשך נפתחו בלוגים נוספים עפ"י דרישת המורים בשטח במטרה לשפר תהליכי כתיבה. לאחר הדרכה קצרה למורות, הן היו עצמאיות בשטח.

מטרת מחקר פנומנולוגי-הרמנויטי זה המתמקד בתפיסות של תלמידים את 'בית ספר' מפרספקטיבה של הסביבה המרחבית, היא כפולה: 1. לעמוד על טיבה של ההתנסות הבית ספרית של תלמידים. 2. לזהות משמעויות שתלמידים מייחסים ל'בית ספר'. במחקר השתתפו עשרים תלמידים בגילאי 18-16, עשרה מבית ספר דמוקרטי ועשרה מבית ספר רגיל. התלמידים התבקשו לתכנן בית ספר 'אידיאלי' באמצעות מטלת מיקום – שהיא כלי שפותח על ידי פלד (Peled,1990) לחקירת יחסם של אנשים למקומות. מממצאי המחקר עולה כי ישנם הבדלים ניכרים בהצעות התלמידים משתי הקבוצות: בעוד שתלמידי בית הספר הדמוקרטי בחרו להכליל בהצעותיהם מקומות הקשורים לטבע, ליצירה וללמידה עצמית, תלמידי בית הספר הרגיל הציבו בעיקר כיתות ומשרדים. הצעות תלמידי בית הספר הדמוקרטי, יותר מהצעות תלמידי בית הספר הרגיל, שונות זו מזו, ורחוקות יותר מתכנית בית הספר שבו הם לומדים – הבדל שבזכותו מטלת המיקום שלהם מבליטה יותר את אישיותם הייחודית (אילה צור).

ג'ין הארט , המומחית הבריטית לתקשוב בחינוך פרסמה את ממצאי הסקר השנתי שהיא עורכת מדי שנה בנושא כלים פתחים ושימושם בחינוך ובהוראה. הרשימה של הכלים הנבחרים לשנת 2010 מבוססת על דירוג של שנתנו 225 אנשי חינוך ברחבי העולם . עפ"י הדירוג של שנת 2010 , הטוויטר , יישום הרשת החברתית ממשיך לצעוד במקום הראשון בחינוך בעיקר בשימוש של מורים , ואנשי האקדמיה בחינוך ובהדרכה. היישום של ניהול קבצים שיתופי ה GOOGLE-DOCS טיפס למקום השלישי ברשימה , כנראה בעקבות השיפורים המהותיים של היישום בשנה האחרונה. שני יישומים נוספים שטיפסו ברשימה הם הMoodleׁ, מערכת הקוד הפתוח ללמידה מתוקשבת (מקום 9 ) והסקייפ (מקום 8) . אין ספק כי השימוש המתרחב ברחבי העולם בשני היישומים האחרונים העלה את הדירוג שלהם. לעומת זאת, שימושי הWiki ממשיכים להיות מדורגים במקום נמוך ברשימה ( 17 ו-18 ) , עובדה המעידה על חוסר התלהבות של המורים מהשימוש בוויקי , באותה מידה ניכרת גם ירידה בשימוש במנועי חיפוש ( גוגל) בבתי הספר והם תופסים עתה את המקום ה11 ברשימה.

המחקר של ד"ר נורית קפלן-תורן בחן את הקשרים בין כל אחד מהמוקדים של מעורבות הורים – בית ובית הספר – לבין שני תוצרים: הערכה עצמית והישגים בלימודים, בקרב מתבגרים במעבר לחטיבת הביניים. השערה המחקר הייתה כי יימצאו קשרים בין ממדי מעורבות הורים לבין הישגים בלימודים דרך ההערכה העצמית של המתבגרים. כמצופה, הצביעו ממצאי המחקר על קשרים חיוביים בין מעורבות הורים ממוקדת בית לבין הערכה עצמית בית ספרית (עבור בנים ובנות) והערכה עצמית כללית (עבור בנות) ובין פעילות התנדבותית של ההורים לבין הערכה עצמית כללית (עבור בנים). בשונה מהשערת המחקר, מצביעים המודלים על קשר ישיר שלילי בין מעורבות הורים ממוקדת בית ספר לבין הישגים בלימודים (עבור בנים) ועל קשרים ישירים בין פעילות התנדבותית של ההורים לבין הישגים בלימודים (שלילי עבור בנות וחיובי עבור בנים).

המחקר הנוכחי שם דגש על שילוב התקשוב במספר קורסים במכללה כדי לייצר עבור הסטודנטים modeling, ובנוסף לעודד אותם להשתמש בתקשוב בעבודתם כמורים. המחקר בדק האם פרחי הוראה שפגשו את אתר השיתופון בקורס "פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת" ובקורס דידקטיקה אכן השתמשו בשיתופון בעבודתם בבתי הספר וכיצד הם עשו זאת. העבודה מציגה קשר בין קורסים מתחומים שונים במכללה שמדגים שימוש בסביבה שיתופית מקוונת ומגיע בסוף התהליך אל התלמיד בכיתה. כלומר, המקרה הפרטי הזה מראה כי שימוש בטכנולוגיה בהכשרת מורים מהווה דרך טובה לעודד את פרחי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה בעבודתם כמורים. אין ספק כי יש להמשיך ולהשתמש בסוגי טכנולוגיה שונים במוסדות להכשרת מורים, ואף להרחיב ולהעמיק שימוש זה על מנת לעודד את הדור הבא של המורים להטמיע דרכי הוראה אלו בבתי הספר ( אורלי סלע , אסנת אלדר ).

העולם המקוון, שבו כולם מחוברים לכולם (תקשורתיות) וכולם נגישים לידע שכולם מייצרים (נגישות), מעמיד בפני מערכות החינוך אתגר מערכתי שחורג מבעיית השליטה בכלים הטכניים שמציע המחשב. היכולת לכתוב במעבד תמלילים, להכין מצגת, לשלוח דואר אלקטרוני, לגלוש לאתרי אינטרנט – בכך לא מתמצה, כפי שנוטים לחשוב, האתגר המקצועי, שמעמיד העולם הנוכחי בפני המורים ובתי הספר. המיומנויות הטכניות הללו הן אבני בניין למציאות חדשה ובפני מי שרוכש שליטה בהן עומדת שאלה מהמדרגה השנייה: מה ייבנה מהן ולשם מה?האינטרנט כבר איתנו כשלושה עשורים. הוא חדר לכל תחומי חיינו ושינה את הדרך בה מתנהלות מערכות התקשורת, הכלכלה, התרבות והמדע, אולם לתחומי הפדגוגיה הוא חדר באופן מועט יחסית והשפיע מעט על דרכי עבודתם של המורים, דרכי הלמידה של התלמידים והתנהלות בתי הספר. גם הכשרת המורים העתידיים כמעט ולא השתנתה ( משה שנר ).

ריכוז תקצירי מחקרים בנושא של מספר תלמידים אופטימאלי בכיתה. הריכוז מחולק לתקצירים התומכים בהקטנת גודל הכיתות ולתקצירים המטילים בכך ספק. התקצירים מכסים , בין היתר, את הסוגיות הבאות : הקשר בין גודל כיתה לרמת אלימות, כיתות גדולות כגורם אפשרי להתנהגות אנטי-חברתית, השפעת כיתות קטנות בכיתות היסוד על הישגי התלמידים בחט"ב, האם כיתות קטנות משפיעות על ההישגים הלימודיים ? לגודל כיתה יש השפעה משמעותית על הישגי התלמידים, הפחתת גודל הכיתה בפרקטיקה: חקירת ההשפעה של מנהל בית הספר היסודי, מומחים בריטיים להערכה חינוכית מטילים ספק בצמצום גודל הכיתות בבתי הספר, כאשר המדובר בכיתות שגודלן בין 25 ל-40 תלמידים אין לגודל הכיתה השפעה משמעותית. יזום : פרופסור לאה קוזמינסקי , ראש מכללת קיי , חקר מידעני : דזירה פז ועמי סלנט , מכון מופ"ת

המחקר מתמקד בחוויות הלמידה וההוראה בקורס המקוון "מבוא למחקר חינוכי-כמותי", הניתן במסגרת לימודי החובה לתואר ראשון לסטודנטים במכללת אורנים בשנת הלימודים הראשונה. הסוגיה שנחקרה היתה הערכת הרכיבים ותהליכי הלמידה בקורס המקוון במטרה לשפר את חוויית הלמידה, העצמאית והשיתופית גם יחד, ואת הישגי הסטודנטים בתחום התוכן. עיקרי הממצאים: מרבית הסטודנטים (65%) חשו כי תכני הקורס אינם מתאימים או מתאימים במידה מעטה ללמידה מרחוק. כל הסטודנטים (100%) טענו כי שילוב של מפגשים פנים-אל-פנים בקורס למידה מרחוק הוא הרצוי. מידה הלמידה השיתופית לתפיסתם היתה בינונית ועיקר הדיאלוג סביב הלמידה התקיים בין המרצה לבינם. אישוש לכך ניתן לראות בתפיסת הסטודנטים את הפעילות בפורומים וב- Wiki. לתפיסתם, תגובות המרצה למטלות בפורום תרמו במידה רבה להבנתם את חומר הלימוד, בעוד שהחשיפה למטלות של החברים בפורום והדיון שהתעורר סביבם תרמו במידה בינונית. באופן דומה, התייחסות הסטודנטים למידת ההפריה של האינטראקציה בין הסטודנטים במטלה השיתופית ב- Wiki נתפסה כבינונית ( מירה טנצר, ענת שמלא).

למידה שיתופית מבוססת מחקר עצמי בסביבות ווב 2.0. המצגת מבוססת על תהליך של למידה בסמינריון של סטודנטים באחת המכללות האקדמיות לחינוך. המצגת של ד"ר רפי דודזון והגב' יעל גושן (מרכז מיח"ם במכללת קיי). ההרצאה הועברה בכנס השמיני של מיט"ל באוניברסיטה הפתוחה ביוני 2010. בין נושאי המצגת: קהילת למידה עפ"י הקונקטיביזים, קונקטיביזים: הלומד במרכז והלמידה שלו מבוזרת, מודל הלמידה הקונקטביסטי, תיאור סכמאטי של סביבות הלמידה במערכת ה-MOODLE ( ויקי הקורס, הפורומים, בלוג מחקר , משאבי מחקר, בלוגים אישיים ), השינויים בנטילת יוזמה, שינויים בהרגלי שיתוף. שינויים בתפיסות ובאמונות, דיאלוג משמעותי, התפתחות בסביבות ווב 2.0 , התועלת בסביבות ווב 2.0 לעומת הסביבה המסורתית. הדילמות של הגברת השיתופיות בקורס, הקושי בשיתוף ולהיות פעיל ויצרני ברשת. הלומדים החדשים של הווב 2.0 מצרכן ליצרן של ידע, הסרת המחיצות בין למידה פורמאלית ללא פורמאלית , שינויים בתרבות המקצועית בעקבות היכרות עם סביבת הווב 2.0 .

תמי נויטל , המידענית של האוניברסיטה הפתוחה, מדווחת על כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב ביוני 2010. כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל. המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה. המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר. המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ. המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה.

רונית נחמיה, המידענית ומנהלת הידע בראשון לציון מדווחת בבלוג שלה על הרחבת היוזמה העירונית של פיתוח מאגרי מידע למורים והתקנתם בבתי ספר בראשון לציון. עיריית ראשון לציון בחרה למנף את תחום התקשוב ע"י הכנסת 4 מחשבים ו-4 ברקו לכל כיתות אם ב- 38 בתי הספר בעיר. בתחילת השנה הקרובה כל כיתות ג'-ו' בעיר ראשון לציון (וכדי לסבר את האוזן- בין 8-12 מחשבים בכל בית ספר) יקבלו אף הם מחשבים ומצגת ברקו, מכאן שהפרויקט בראשון לציון מתרחב.

בעוד תשומת הלב התקשורתית מתמקדת בשוק הבידור, מתרחשת מהפכה שקטה בתחום החינוך. בשנים האחרונות רוב יצרני המקרנים משווקים מקרנים המאפשרים הקרנה בתלת מימד ובהתאמה מופקים תכנים ועזרים לימודים להקרנה בתלת מימד. מקרני התלת מימד מבוססים על טכנולוגיה שפיתחה טקסס אינסטרומנטס, ומבוססת על שבב הכולל מראות קטנטנות שזזות לפי זרם חשמלי. לפי זווית המראה, ניתן להעביר כמות אור נתונה אל המסך. האתגר הגדול ביותר של תחום התלת מימד הם התכנים מספר חברות החלו בשיתופי פעולה עם יצרני המקרנים כמו BenQ וחברת safarimontage שיוציאו בסוף 2010 חומרי למידה חדשים. חברות נוספות המפתחות חומרי למידה לתלת מימד הם מחלקת החינוך של דיסקברי , Promethean , EON ו- RM Education. המבחן האמיתי של טכנולוגיית תלת המימד תהיה ביכולתה לשפר הישגים לימודיים. מחקר שנערך במדינת אילינוי הראה כי שציוני התלמידים שלמדו בטכנולוגית תלת מימד עלו ב-35% במקום 9.7% בקבוצת ביקורת שלמדה ללא טכנולוגיית התלת מימד.

הבלוג של כיתה ב'1 באחד מבתי הספר היסודיים בארץ (ביה"ס הפתוח, חיפה) לא עוצב רק כדף קשר בין המורה והתלמידים אלא כביטוי לאקלים כיתה ולתרבות הכיתה בהקשר החברתי-תרבותי. לאתר אינטרנט ייחודי זה שותפים גם הורי התלמידים ומעורבותם החברתית והתרבותית ניכרת בפוסטים השונים. יש בבלוג זה או נכון יותר לומר, אתר אינטרנט כיתתי , גם נרטיבים של העשרה מתרבויות העולם ( לדוגמא, "מעגל מקודש" ) , יש בו ביטויים לפעילויות חברתיות לגיבוש הכיתה ( הכנה מתנה לבית הספר, אירוע פרידה למורה) ויש בו התייחסויות וביטויים הולמים ומעשירים לחגים ולמועדים בהם מעורבים התלמידים ( חג שבועות , פורים). אם בעבר כל הפעילויות האלו מצאו את ביטויים בכרזות שונות על קירות הכיתה היום יש להם גם ביטוי באינטרנט והם מחזקים את ההתגבשות של קבוצת תלמידים מעבר לכותלי ביה"ס.

המחקר הנוכחי שנערך בכיתות ו' בטייואן בדק את השימוש במחשבים ניידים מיני (netbook) בהוראת אנגלית בביה"ס יסודי. הטייואנים אשר הם כיום הגורם התעשייתי אשר פיתח במקור את המחשבים הניידים המוקטנים (Netbook) מאפשרים כיום לרבים מתלמידי בתי הספר היסודיים בטייואן להשתמש במחשבים הניידים המוקטנים . במחקר הנוכחי נבדקו תלמידי כיתה ו' שלמדה אנגלית באמצעות מחשבים ניידים מוקטנים וכיתה מקבילה שלמדה אנגלית בסביבה רגילה. ממצאי המחקר גילו כי התלמידים שלמדו אנגלית באמצעות מחשב נייד מיני (Netbook ) שפרו את יכולותיהם הלשוניות באנגלית באופן משמעותי הן מבחינת אוצר מילים והן מבחינת שמיעת אנגלית. ההשוואה, כאמור, נערכה מול תלמידי כיתות ו' אשר למדו בכיתה מסורתית. עורכי המחקר מציינים גם את קיומם של אילוצים טכניים ברשת התקשורת המקומית בביה"ס אשר הייתה אמורה לתמוך בחיבור מהיר של התלמידים לאינטרנט (Janet Mei-Chuen Lin and Yi-Jiun Wu).

MAOR – Meta-data and Object Repository – מאגר חומרי למידה ברשת שהושק לאחרונה הוא פרי שיתוף פעולה שיתוף פעולה של איגוד האינטרנט הישראלי, משרד החינוך ומחב"א (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי). על פי מה שנכתב באתר ” מאו"ר מאפשר למרצים, מורים ותלמידים במגזרים השונים למצוא חומרי למידה המתאימים לצרכיהם ביתר קלות, תוך שימוש חוזר במשאבים שכבר פותחו ויצירת חומרי לימוד חדשים על בסיס תכנים קיימים. השימוש במאגר יאפשר לבנות ביתר קלות מערכי שיעור מגוונים, המשלבים חומרי למידה שונים המותאמים לצורכי הלמידה" .על פי מה שנכתב ב-ISOC-IL בשטח – גיליון יוני 2010 " המאגר כולל קורסים ושיעורים שלמים, מצגות, סימולציות, קטעי וידאו ואודיו, תרגולים ומטלות, עם אפשרות לבצע הערכת עמיתים (peer review) ותוספת של חוות דעת משתמשים. המאגר המורחב מכיל כיום למעלה מ- 30,000 אובייקטי למידה המיועדים לבתי הספר, למוסדות ההשכלה הגבוהה ולציבור הרחב. "

מנהל מעצב שילוב: תפיסות מנהל בית הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים משפיעות על גישתם של כלל המורים בבית הספר לנושאגישה חיובית של מנהלי בתי הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים מובילה לגישה דומה גם מצד מורי בתי הספר ולתפיסה חיובית של האקלים הבית– ספרי. מחקר שערך ד"ר איתי הס ממכללת לוינסקי מבליט את חשיבות עמדות המנהלים כגורם מעצב בתחום זה.במסגרת המחקר, הועברו שאלוני עמדות כלפי השילוב ל– 38 מנהלים ו– 195 מורים מ– 38 חטיבות ביניים ובתי ספר תיכון בארץ, המשלבים תלמידים עם צרכים ייחודיים. בנוסף, הועברו למורים שאלונים על תפיסת האקלים הבית ספרי.

מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי. מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).

המחקר המבוסס על שלושה מיזמים נפרדים ברחבי העולם של הנחיית סטודנטים עמיתים בלמידה מתוקשבת , מצא כי להנחיית עמיתים בקורסים מתוקשבים יש השפעה משמעותית. מתוך ממצאי שלושת הפרויקטים המתוקשבים ללמידה מתוקשבת באנגליה, ניו זילנד ודרום קוריאה נמצא כי יצירת מערכת תמיכה פעילה של למידת עמיתים והנחיית עמיתים בקורס מתוקשב מפחיתה את הנשירה של הלומדים , לפחות ב20% ומשפרת משמעותית את כדאיות ההשקעה בקורס מתוקשב. המסקנות של החוקרים ( הנחשבים כמובילים בתחום התקשוב החינוכי בחינוך הגבוה) מצביעות על כך כי מכללות ואוניברסיטאות הזניחו בשנים האחרונות את מרכיב הנחיית העמיתים ויש לחזק כאמצעי לשיפור אקלים הלמידה וכדרך פעולה מומלצת לצמצום נשירה מהקורס המתוקשב ( Boyle, Frank; Kwon, Jinhee; Ross, Catherine; Simpson, Ormond ).

המאמר הנוכחי שהוצג בכינוס הבינלאומי החשוב Networked Learning Conference 2010 בדנמרק מנסה לגשר בין פערי הדרישות השונות של למידה מתוקשבת מסוג Web-2.0 ובין גישת הלמידה מאותגרת הבעיות (PBL ). נקודת המוצא של כותבי המאמר היא שלמידה מאותגרת בעיות מתאימה ביסודה למאפייני הלמידה המתוקשבת מסוג Web-2.0 ולכן הם מציעים מודל קונספטואלי המגשר בין מוקדי השליטה המשתנים של סביבת הלמידה המתוקשבת. המודל הקונספטואלי המעניין מורכב מארבע ממדים : תהליך הלמידה,המוטיבציה של הלומדים, תשתיות הלמידה ומשאבי הלמידה/תכני הלמידה. המודל הקונספטואלי המוצע יש בו כדי להקל על שילוב למידה מאותגרת בעיות בקורסים מתוקשבים מסוג Web-2.0.

בעוד במערכת החינוך הישראלית מתלבטים ומתווכחים לגבי השימוש של טלפונים ניידים בכיתה, הרי יש מדינות אחרות בעולם בהן בתי הספר גילו יוזמה ופיתחו בעצמם סביבות למידה מאתגרות המבוססות על למידה ניידת , כך לדוגמא, מדווח טוני בייטס כי במדינת אוהיו בארה"ב פותחה סביבת למידה מתוקשבת להפעלת תלמידים של ביה"ס עם טלפונים חכמים. הנחת היסוד של הפרויקט : על מנת לצמצם את הפער בין עולם הלימודים של התלמידים לבין עולמם האישי צריך לתקשר איתם באופן בו הם מרגישים טבעי ונוח. לאחר שנתיים של התנסות עם טלפונים חכמים כחלק ממערך למידה מתוקשב פעיל עם כיתות ג'-ו' הם החליטו עתה להרחיב את ההתנסות גם לכיתות ז' בבתי הספר באוהיו . עפ"י התפיסה המתגבשת עתה בעולם, הטלפון הנייד איננו מחליף את המחשב ככלי לימוד אלא משלים כלי למידה אחרים ועונה על התפיסה העכשווית שמחשוב קיים סביבנו ומשרת אותנו בכל מקום וזמן Ubiquitous Computing.