ניהול וסביבות למידה

מאמר זה מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות שונות, הנעזרות בהוראה מתוקשבת במוסד להשכלה גבוהה בישראל. ממצאי המחקר שנערך במשך למעלה מחמש שנים, מצביעים על החשיבות שמייחסים סטודנטים למדדים השונים של אקלים לימודי-חברתי. מן הממצאים עולה כי בפקולטות ובמחלקות שמתקיימת בהן אינטראקציה בינאישית חזקה, מעריכים הסטודנטים יותר את מידת היחס של המורה לתלמידיו, ופחות את הסדר והארגון בכיתות המתוקשבות. לעומת זאת, סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות בהן לא קיימת אינטראקציה בינאישית חזקה, הם מעריכים את ההיבטים הלימודיים. מן המחקר עולה, כי הבנת האקלים כמו גם חשיבותה של האינטראקציה הבינאישית ביחסי מרצה-תלמיד, עשויה לסייע למורים ולאנשי חינוך לתכנן התערבות כדי לשפר את תהליך ההוראה והלמידה. המחקר שופך אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה גם במסגרות העושות שימוש בהוראה מתוקשבת. ( ניצה דוידוביץ , דן סואן) .

דוח המחקר מציג בחינה של משקלו של רכיב האוריינות הרגשית (אינטליגנציה בין אישית ותוך אישית (Gardner, 1983) כרכיב בכישורי הניהול הבית ספרי, כפי שהוא נתפס על ידי מנהלי בתי ספר. מטרת המחקר הינה להשלים את המודל של קמפבל המבוסס על שלושה עמודי תווך: מנהיגות, מנהל ופדגוגיה (Campbell, 1999), והמשמש כיום מודל מרכזי בהכשרת מנהלים, באופן שיציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מן המחקר בו נבדקו מאפייני "המנהל האידיאלי" (Schneider & Burton, 2005) עלתה באופן מפתיע, במנותק ממתכונת המנהיגות, התייחסות לכישור משמעותי נדרש נוסף, הוא האוריינות הרגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש. שאלות המחקר ניסו לאשרר את קיומו של נדבך זה כנדבך משמעותי בניהול הבית ספרי, תוך כדי זיהוי ומיפוי המאפיינים המרכיבים אותו והצגת האופן בו מביא אותו מנהל בית הספר לידי ביטוי בעבודתו השוטפת. אשרור קיומו של הרכיב הרביעי משלים את המודל של קמפבל, באופן המציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מודל זה יוכל לשמש בסיס לעדכון תכניות ההכשרה והפיתוח של מנהלי בתי ספר על מנת להכשירם כיאות לתפקידם ( שניידר, אלכסנדר ועינת יצחק מונסונגו).

הכנס השנתי ה42 של האגודה הבינלאומית לאוריינות חזותית (IVAL ) יתקיים באי הידידותי השכן לנו , קפריסין, בין ה29 לספטמבר ל-3 לאוקטובר 2010. כינוס IVLA-2010 שייערך בקרוב במרחק של 50 דקות טיסה מגבולות ישראל מהווה הזדמנות מעולה למפגש עם חוקרים ומומחים מכל העולם המתמחים באוריינות חזותית בלמידה , בעיצוב סביבות הוראה בבתי הספר. מדובר על תחום מחקר רב-תחומי בו ההתפתחויות הן מרתקות מבחינת קידום סביבות לימוד מעוצבות בבתי הספר ופרויקטים חזותיים הנעשים ומתפתחים בתחום זה במערכות חינוך בעולם , הן בקרב מומחי עיצוב והן בקרב מורים ומחנכים המתעניינים באוריינות חזותית ועיצוב סביבות למידה .

חלק ב' של מאמרה המועיל הקודם של אריאלה לונברג הדן בשיקולים של הקמת אינטרנט לכיתות ביה"ס. בכל פלטפורמה שבה תחליטו לבנות את האתר, יש צורך בתכנון הארגון לפני יצירתו, ארגון טוב יעלה את רמת השימושיות וישפר את הזמינות שלו לקהל היעד: לכל נושא בניווט שם אחד ברור (לא ליצור כפתור "שיעורי בית" לקישור אחד וכפתור "משימות" נוסף). יש מספר תכנים שחייבים להיות חלק מאתר הכיתה: דבר המורה (או חלק אישי אחר), נהלים כיתתיים, לוח שנה ארוך-טווח, שיעורי בית יומיים, תהליכי למידה, מקורות או קישורים חינוכיים כספרים מקוונים או תוכניות לימודים מחוזיות וארציות. מומלץ גם לתת הפניות לתוכניות הלימודים השונות באתר משרד החינוך, כדי לספק תמונה מלאה להורים המעוניינים בכך.

מבין פרויקטי הגמר 2010 של ביה"ס למנהיגות חינוכית נראה הפרויקט של יהודה ג'ייסון מעניין במיוחד ורלבנטי יותר מתמיד לבתי הספר כיום ( תקציר) . הפרויקט מציע התארגנות בית ספרית סביב בירור זהות אישית בקרב התלמידים מתוך הנחה שזהו אחד היעדים אליהם שואף בית הספר . הבירור ייערך באמצעות קריאה רפלקטיבית של טקסטים מתוך תוכניות הלימודים במקצועות השונים . הפרויקט מתמקד במורה ובתהליך שהיא מובילה בכיתה ומחוצה לה . ליבת התוכנית הן "קהילות לומדות מקצועיות" שתוקמנה סביב כל מקצוע , אשר ילוו את העשייה בכיתות . התוכנית מתייחסת למסרים הסמויים המועברים בתוך בית הספר באמצעות יצירת "שיח בית ספרי" של בירור זהות, המלווה והמגבה את ההקשרים החינוכיים המגוונים של התלמיד והמורה.

מבין פרויקטי הגמר של עמיתי ביה"ס למנהיגות חינוכית נראת העבודה של יאיר אלברטון מעניינת במיוחד. חזון בית הספר הוא חינוך לחיים ב "קהילה של משמעות " ובניית אישיות של בוגר אוטונומי החי ומעורב בחברה חופשית, שוויונית ודמוקרטית. העבודה בבית הספר מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים : קהילה של משמעות – תלמיד בבית הספר בונה קשרים חברתיים המעניקים משמעות לחייו. תפקיד המורים הוא לקיים קהילה המחייבת דיאלוג מתמיד, וראיית התלמיד כאדם שלם ; חינוך להשקפת עולם – תפקיד בית הספר הוא להצמיח תלמידים בעלי השקפה המבוססת על ידע , ערכים, התנסות חברתית ומחויבות לכלל השותפים בח ברה; הוראה – למידה משמעותית מתקיימת במקום שבו התלמיד מרגיש שייך , הנושא הנלמד רלוונטי לחייו, והוא חווה תהליך של בניית ידע ( יאיר אלברטון).

סביבת התכנים המקוונים הפעילה הנקראת עתה "הכיתה האינטראקטיבית" שפותחה לאחרונה ע"י אנציקלופדיית YNET בשיתוף מט"ח ראויה להערכה מיוחדת. מדובר בסביבת העשרת תוכן מאתגרת ומסקרנת לתלמידים המציגה כל הזמן נושאים מעודכנים שמרביתם בעלי זיקה לתוכניות הלימודים. הפריסה והארגון של סביבת התכנים המקוונים היא מסקרנת גם מנקודת המבט של התלמיד וגם מנקודת המבט של המורה. בסביבת תכנים דינאמית ומאתגרת זו זו ניתן למצוא גם תיבות תוכן משלימות ומאתגרות כגון "היכל התהילה" (למשל , סקירה על "המונדיאל הראשון") , " זו הארץ" ( לדוגמא: "מונטיפיורי מבקר בארץ") . במדור הנקרא "שיעור ביולוגיה" ניתן ,למצוא , למשל, תכנים מעודכנים ומאתגרים סביב נושאים הרלבנטיים לתחומים ביולוגיים שונים ומגוונים. לדוגמא : אבולוציה אנושית .

לא כל אוניברסיטאות והמכללות המיישמות תהליכי למידה מתוקשבים הצליחו בהכרח לשפר ולטייב את תהליכי ההוראה והלמידה. הבעיה היא שהאוניברסיטאות והמכללות אינן בהכרח מודעות לגורמים שמעודדים הצלחה או כישלון או לאיכות השינוי האמיתי שהתבצע , אם בכלל. כלומר, יכולת ההערכה המוסדית של תוכניות התקשוב היא חד-ממדית. על מנת לסייע לאוניברסיטת ולמכללות להעריך את איכות תוכניות התקשוב והלמידה מרחוק פותח מודל בשם eMM אשר נוסה בניו זילנד, אוסטרליה ובאנגליה. המאמר מציג את הנדבכים העיקריים של מודל eMM כמודל כוללני עבור הנהלות האוניברסיטאות והמכללות השואפות לבדוק ולהעריך יותר לעומק את תוכניות התקשוב החינוכיות בקמפוס ( Marshall, Stephen).

בכנס מו"ח קיץ 2010 ,שנערך ביום א' ה- 11 ביולי 2010 הציג גיא לוי את פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח. מדובר על מיזם חדש של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) המאגד את כל התכנים הנחוצים למורה, להוראה ולתלמיד ללמידה מכל מקום ובכל זמן. הילקוט דיגיטלי מיועד גם למורה וגם לתלמיד. כשהרעיון הכללי הוא, שכל ספרי הלימוד יהיו על המחשב, ואז, כמובן, קודם כל, הם נגישים ומאפשרים עיבוד המידע בצורה דיגיטאלית, אבל, הילקוט הדיגיטלי הוא הרבה יותר רחב, כי הוא מאפשר נגישות למאגרי מידע שיש רבים מאוד ומתוקפים, וטובים, שהוכנו עבור מערכת החינוך, הוא מאפשר את השתלמויות המורים כולל הרצאות, כולל הרצאות עבור תלמידים, הוא מאפשר לאגם יחד את כל המשאבים להוראה משמעותית. גיא לוי הדגיש בהרצאתו כי ספר הלימוד הדיגיטאלי (כותר – ספרי לימוד דיגיטאליים של מט"ח) הוא המוקד של פרויקט הילקוט הדיגיטאלי.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ביצעה הערכה של מודל בת ים לחינוך אישי, ומהדו"ח שפרסמה עולה כי המודל הייחודי לא קידם בהכרח את תלמידי העיר. מודל בת ים לחינוך אישי, על פי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, לא צלח את המבחן הראשון ולא קידם את תלמידי העיר. כעת נחשף הדו"ח המלא של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בנוגע להשפעת מודל בת ים לחינוך אישי, והתוצאות לא נעימות: ללא שיפור במבחני המיצ"ב, ללא שיפור באקלים הבית ספרי וללא שיפור בתחושת המסוגלות. תלמידי בת ים מאחרים לשיעורים ובסך הכול פשוט "משועממים". אבל יש גם תקווה: המורים וההורים מרוצים מהשינוי, ותחושת הקרבה בין הילדים למורים גדלה. בראייה חינוכית הוליסטית חשובה הערכה לטווח ארוך ( 8 שנים) יותר מאשר ההערכה הקצרה שבוצעה בבת ים.

מאמר מעניין של אריאלה לונברג הרלבנטי מאד למורים בכלל ומורים בבתי ספר יסודיים וחט"ב בפרט. רוב המורים מכירים את המשימות היומיומיות שאיתן הם חייבים להתמודד ואשר יכולות להיות קדחתניות למדי. כמובן שמשימות אלה באות בנוסף להוראה עצמה, בדיקת עבודות ומבחנים, ישיבות למיניהן, הכנות, פגישות עם תלמידים ועוד כהנה וכהנה. מעבר לכל זאת, עומדת גם משימת התקשורת עם ההורים אודות ילדיהם ואודות הכיתה בכלל. האינטרנט מציע אפשרויות שיכולות לחסוך בזמן או לשפר את התקשורת ותוכנה עם ההורים. אז מה באמת הורים רוצים? סקר א-פורמאלי שנערך על ידי Rebeccah-Haines , מורה לכיתה ו' בצפון קרוליינה (קישור לאתר הכיתתי) בדק מה הורים רוצים לראות באתר כיתתי והתשובה המנצחת היתה: "שיעורי בית". בנוסף הורים רוצים לראות תכנון ארוך מועד, דרך למתן משוב למורה וקישורים חינוכיים שניתן להשתמש עם הילדים בסיוע לשיעורי בית.

כמה תובנות מעניינות של David-Cormier, איש הייטק ואיש חינוך בארה"ב המלמד גם בקורסים מתוקשבים באינטרנט. במבט לאחור ובניתוח רפלקטיבי מציג David-Cormier את המאפיינים של כל תקופה בה העביר קורסים מתוקשבים פתוחים באינטרנט. לפני כמה שנים נוכח לדעת כי קהילה לומדת מתוקשבת באינטרנט היא במהותה תכנית לימודים פעילה המתגבשת תוך כדי לימוד והעמקה בתכנים ע"י הלומדים והאינטראקציה ביניהם. תובנות נוספות שהגיע אליהם לאחרונה: הלומד המתוקשב בקורס זקוק למרחב למידה משלו שהוא מסוגל לחוש בעלות כלפיו. יתר שליטה של המרצה במרחב המתוקשב של הקורס ללא אוטונומיה של הלומד מרדד את הלמידה ופוגע במוטיבציה של הלומדים. לכן , יש להעצים את הלומד במרחב מתוקשב משלו ( כגון בלוג לימודי). לבסוף , הוא נוכח כי הלומדים בקורס מתוקשב יכולים יחסית להתקדם מהר מבחינת קצב הלמידה ומרביתם יכולים לפתח יכולות למידה עצמית ללא תלות בלמידה מונחית. עדיין האתגר הגדול של המרצים כיום היא בעיית הפאסיביות של הלומדים. מרבית הלומדים המבוגרים עברו במשך שנים תהליך הסתגלות בבתי הספר בו נהפכו ללומדים פאסיביים ותכונה זו בולטת , לצערו, גם בקורסים מתוקשבים.

בעת האחרונה מגיעים מארה"ב ומאוסטרליה דיווחים נוספים של אנשי חינוך ומורים על השימוש המועיל שלהם ביישום Edmodo ההולך ומתפתח מחודש לחודש. המערכת המתוקשבת באינטרנט הנקראת Edmodo דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה או בקורס הנלמד. אחת התכונות המועילות שנוספו ליישום זה הוא האפשרות של המורים או התלמידים לבנות לעצמם ספריה מקוונת משלהם במרחב היישום. כמו כן, ניתן גם לשתף פעולה ברשת Edmodo בין מורים עמיתים באותו ביה"ס או מכללה מעבר להפעלה השוטפת של רשת חברתית באותה כיתה או אותו קורס.

הטכנולוגיה כשלעצמה אינה המטרה, אלא האמצעי לבד. אני כבר לא מתרשם מ'פירוטכניקה'. מה שמעניין אותנו זה אלו שימושים ניתן לעשות בטכנולוגיות חדשות כדי לקדם את מערכת החינוך. כך אמר מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בהתייחסו לתוכנית המשרד להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. ד"ר שושני הרצה על התוכנית בכנס בנושא "מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים; מציאות וחזון", שהתקיים ב-6.7.2010 במכון מופ"ת. מניע מרכזי להכרזה על התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, הוא העובדה שבשנת 2012 תיכלל בחינה במיומנויות מידע מתוקשבות במבחני פיז"ה הבינלאומיים, שעורך ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. לישראל, שהתקבלה רק לאחרונה כחברת הארגון, חשוב מאוד לא להשתרך באחד המקומות האחרונים בין מדינות הארגון בהישגיה בבחינה זו.

יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר בארה"ב . לעתים , היוזמה היא של ביה"ס ולעתים היוזמה היא של קרנות התומכות במורים (כגון קרן אתנה בישראל). מרבית המורים המצטיידים במחשבים ניידים זקוקים לעזרה ולהדרכה של עמיתיהם להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר. אבל לא תמיד המורים יודעים על עמיתים בבתי הספר האחרים שכבר צברו ניסיון בהוראה בסיוע מחשבים ניידים . בארה"ב נקטו כמה מורים ביוזמה ברוכה והקימו לאחרונה קהילת מורים עמיתים המשתמשים במחשבים ניידים בבתי הספר. הקהילה המקוונת הוקמה ביוזמת המורים תוך התבססות על מערכת התקשוב החופשית של נינג כאשר היא פועלת כרשת חברתית שיתופית לאותם בתי ספר ובעיקר לאותם מורים המתמודדים עם שילוב המחשב הנייד. מאחר ומדובר בקהילה מקוונת חדשה יחסית , אין עדיין משאבים רבים בה , אבל אין ספק שהיא תלך ותתפתח.

בעולם יש לא מעט מורים בבתי הספר אשר מנסים לשלב את הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי בלמידה בכיתות שלהם. עד כה המטלה מבחינה טכנולוגית לא הייתה קלה. עתה עם התפתחותם של הבלוגים ככלי תקשוב ידידותיים באינטרנט , נראה כי מלאכתם של המורים והתלמידים אפשרית יותר בקלות כי הבלוג מאפשר לתלמיד לתעד את דרכי הלמידה שלו והידע שהפיק ללא תלות במחשבים מרכזיים ותוכנות מורכבות. עם זאת בהתמודדות עם שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בלמידה נותרה עתה הבעיה העיקרית כיצד לטעת בקרב תלמידים יכולת רפלקטיבית שתאפשר להם לנתח את מה שעשו , להפיק לקחים ולשפר. כאן צריך ללמד את התלמידים גם כיצד להציב יעדים ולבדוק עצמם ביחס לתכנון ולמטרות. יש מורים שמעדיפים להתקדם עם שילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי באמצעות תוכנות ייעודיות ולא בעזרת בלוגים . אחת התוכנות הייעודיות המומלצות לצורך כך היא The ePEARL .

החל משנת 2015 התלמידים בקוריאה הדרומית לא יצטרכו עוד לשאת ספרי לימוד כבדים, כיוון שכולם יעברו לפורמט דיגיטלי – זהו היעד השאפתני שהעמידה לעצמה הממשלה בסיאול, שהקציבה שני מיליארד דולר לטובת הפרויקט הבלוג "אנגאדג'ט" מדווח כי הספרים עצמם יהיו זמינים באמצעות הענן המתוקשב באינטרנט . התקציב הממשלתי אמור גם לכלול את רכישתם של מחשבי טאבלטים או כלים אחרים לקריאת ספרים דיגיטליים. חלק מהתלמידים בדרום קוריאה כבר משתמשים בספרים בפורמט דיגיטלי וקוראים בהם באמצעות נטבוקים, אך הדבר נחשב לבלתי מספק. במשרד החינוך הדרום קוריאני אמרו עוד כי התכנית החדשה תאפשר לתלמידים שאינם נמצאים בבית הספר להשתתף בשיעורים באופן מקוון ( יוסי גורביץ ).

מוזיאון הילדים בחולון היה מאז ומתמיד מוזיאון קצת אחר. המוזיאון מתעסק יותר בפורמט של הפעלות ופעילות חינוכיות מאשר בתערוכות. מאז "דיאלוג בחשכה" ועד היום מתקיימות במוזיאון פעילויות רבות לטווחי גילאים מגוונים ובתחומים רבים. הפעילות החדשה למשל, "החייזרים באים", מסבירה לילדים את משמעות קבלת השונה ומהות ההקשבה על-ידי הכנסתם לתוך הרפתקאה בעולמם של חייזרים. קבוצת הילדים נחטפת על-ידי חייזרים לכוכב שלהם שם שתי הקבוצות לומדות אחת על השנייה, לומדות לתקשר אחת עם השנייה ולבסוף להיעזר אחת בשנייה כדי לחלץ עצמן מהמצב.

המאמר דן בתועלת של שימוש בלוחות אינטראקטיביים ללמידה בכיתה . אולם תור הזהב של הלוח האינטראקטיבי והקליקרים למיניהם מגיע לסיומו לא רק בגלל בעיות תקציב. כיום ניתן בקלות לשתף באמצעות התקן נייד כלשהו שבידי המורה והתלמידים ולהקרין על מסך בכתה.(Michael Petrilli, 2010).

המחבר מתכוון לתאר במאמר זה את התהליך שבו הוא החל ביחד עם תלמידיו (ב-Orange Class), שבמסגרתו הם כללו את מערכת הרשת החברתית בחיי היומיום של הכיתה כדי לפתח יכולות לגבי אוריינות וטכנולוגיות דיגיטליות בתוך הקשר משמעותי ומעשיר(Martin Waller, 2010).