ניהול וסביבות למידה

מאמר מעניין של נעמי פורת בבלוג שלה. האם בעידן הנוכחי צריכים בתי הספר להפוך לוירטואליים? כנראה , שבכל זאת יש משהו במערכת הוירטואלית המושך תלמידים. עורכי הספר, קלראק וברג על תכנון בתי ספר וירטואליים ניסו למצוא מהו הדבר המאפיין את הלומדים בבתי ספר וירטואליים, מהם יתרונותיו וחסרונותיו של בית ספר זה. בתי ספר אלו יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. נראה כי קיימים קשיים רבים, אולם מניתוחם ובדיקת דרכי פתרון נוכל לראות כי מרבית מהקשיים נובעים מעצם החדשנות שבדבר. למאמר המקורי נוספו מקורות מידע משלימים מתוך מאגרי פורטל מס"ע.

הכיתה לא השתנתה מאות שנים: מורה ,תלמידים, טורים, מחברות וספרים. לרגל פתיחת שנת הלימודים צוות פורטל מס"ע במכון מופ"ת ליקט כמה תמונות של כיתות לימוד בארץ ובעולם. בעבר , בהווה ואולי בעתיד . מספר השעות השבועיות שלומד תלמיד בכיתה נע בין כשלושים בכיתות הנמוכות של היסודי לקרוב לארבעים בכיתות הגבוהות של התיכון. לעתים מתקיימים שיעורים בכיתות קטנות. שיעורי בחירה, שיעורי אומנות, שיעורי תגבור, שיעורי מעבדה.ישנם מקצועות בהם הלמידה נערכת במעבדות, אבל עדיין מרבית הלמידה מתקיימת בכיתה סטנדרטית. במרבית מדינות המערב ההשקעה בסביבה הפיזית של כיתות בביה"ס גבוהה בהשוואה לישראל והתצורה של הכיתות אכן מעידה על כך. האם כניסת מחשבים ניידים לכיתות חוללה שינוי בתצורת הכיתה? מתברר כי עדיין לא חל שינוי במבנה ובתצורת הכיתה גם באותם בתי ספר בארץ ששילבו מחשבים ניידים בכיתה.

קחו את בית ספר Boston Latin School – בית ספר ותיק ויוקרתי בבוסטון והקימו על גג בניינו תחנת אקלים, חממה, שתי כיתות מחוץ למבנה, קפיטריה וגינה. אחר כך הוסיפו פאנלים סולריים, טורבינות רוח ומעלית שקופה החיצונית לבניין. מה תקבלו? ובכן מה שתואר לעיל גודלו 70,000 מ"ר ועלותו נאמדת בכ- 6.2 מיליון דולר לגג סולארי כזה שעליו חלמו תלמידי "הבוסטון לטין", כשכל החלום החל להפוך למציאות ממשית. זה החל בבקשה פשוטה להפחתת מדד גזי החממה ואז הביעו התלמידים את רצונם להוסיף מתקנים נוספים. התלמידים לא נרתעו מן העלויות הגבוהות ונרתמו לגיוס הכספים במשך שנה שלמה, כשמרביתם תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר. בתחילה הותקן על הגג מערך לפאנל סולארי (28), הובאו אליו 350 מגשי צורית (סוג של עשב רב-שנתי מטפס) ונשתלו צמחים בשרניים מלבלבים. חזונם של התלמידים אינו נעצר כאן ובשבוע שעבר, סייעו תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר ל-30 מורים בבוסטון (15 מבית הספר בוסטון לטין) לפתח תכנית לימודים ברת-קיימא לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה שתחל בפיילוט מדגמי בסתיו בבית ספרם.

פרויקט התקשוב החינוכי GLOW בסקוטלנד ממשיך להתפתח ולאחרונה עבר שינויים והתאמות למורים ולתלמידים שם. פרויקט מרחבי הלמידה GLOW נועד להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה. מורים ותלמידים המשתמשים במערכת המתוקשבת יוכלו מעתה להוסיף למרחב המשאבים המתואם שלהם קטגוריות נושאים משלהם לשמירה של פריטי המידע אותם הם אספו באינטרנט וגם ליצור קבוצות עניין ,קהילות מתוקשבות או קורסים מתוקשבים משל עצמם באינטרנט. מדובר במערכת ידידותית וגמישה שעקומת הלמידה בה מבחינת שימוש והטמעה היא מהירה למדי.

ג'יי הורוייץ מציג בבלוג שלו כמה פרספקטיבות נוספות ( בהמשך למה שכתבה אסתי דורון) על כישלונם של פרויקטי תקשוב 1:1 בבתי הספר. הוא מונה שתי סיבות נוספות לכשלים של תוכניות התקשוב : א. תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח, כאשר כל בעל תפקיד חדש מביא איתו סדר יום קצת שונה, וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך שלא מאפשרים לתהליכים להבשיל. ב. מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות שמעוררות את סקרנותם של התלמידים. מעטים מדי מסוגלים לתכנן שיעורים שבאמצעותם תלמידים קולטים וזוכרים את המידע שמנסים להקנות להם. אין סיבה לחשוב שתוספת של תקשוב ישפר את המצב. למרבה הצער, הרבה יותר הגיוני להניח שאם היום יש קבוצה נבחרת של מורים מצוינים אבל עדיין השפעת הרוב הגדול של מורים בינוניים היא גדולה יותר.

הספר הוא אבן דרך בפרויקט "סביבות למידה חדשניות" (ILE=Innovative Learning environments), שבמסגרתו נכתב הספר. מטרתו, על פי הכותרת, להעשיר את מדיניות החינוך ואת הפרקטיקה החינוכית באמצעות רפלקציה מבוססת-עדויות על הדרך בה סביבות למידה צריכות להיבנות. חוקרים חינוכיים מובילים ומומחים בלמידה הוזמנו לסקור ממצאי מחקר רלבנטיים, כל אחד בהתייחס להיבטים ספציפיים של התמונה הכוללת ולהציג את ההשתמעויות המרכזיות בדרך מובנות ונגישה. לאורך השנים האחרונות, יש ללמידה מקום מרכזי מסיבות שונות. מכאן המטרה של כרך חשוב זה (Dumont, H., Istance, D., & Benavides, F. (Eds.)

סיכום יעיל של דורית כץ דרוקר, מורה ורכזת כישורי שפה וסטודנטית לחינוך לתואר שני אודות השימוש בבלוג לקידום תהליכי כתיבה והבעה של תלמידים בביה"ס. " למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין ב- 3 גישות מרכזיות, באמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים: •הבלוג כסוגה וירטואלית- טקסט מסוג חדש שבו משולבים ממדי מולטימדיה, היפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית, המעמידה את מחברי הבלוג כדוברים המרכזיים. • הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית- ערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. • הבלוג כמקור לביטוי עצמי- ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים. ובכן, כיצד יכולים הבלוגים להוות חלק מן התרבות הבית ספרית? הבלוג יכול לשמש כבמה לכתיבה לתלמידים ולמורים. הבלוג כסביבת למידה מתוקשבת יכול לסייע בטיפוח כישורי השפה והמיומנויות האורייניות"

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המציג פרספקטיבה בינלאומית נוספת לשילוב מחשבים ניידים בכיתה . Nick Sauers במאמרו "למידה מכשלונות" מתייחס למאמר שקרא ב- eduTech שבוחן את הסיבות לכשלון. הוא טוען שבמערכת החינוך איננו מורגלים בבחינה של הכישלונות, אך לדעתו חשוב ביותר ללמוד מתוך הכשלונות, ולא רק מתוך ההצלחות. ניק מונה מספר סיבות אפשריות לכשלון או לקשיים רציניים בתוכניות של 1:1 ומזמין את קוראיו להוסיף סיבות משלהם. לדעתה של אסתי דורון " שילוב של מחשבים 1:1 הוא שינוי מסדר שני ושלישי הטומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים שיש לתת עליהם את הדעת טרום כניסה לתוכנית, ותוך כדי התוכנית. מאחר ותוכנית כזו היא אכן מורכבת ביותר, יש צורך בתמיכה טכנית, פדגוגית ותשתיתית לאורך זמן.

מספר אנשי חינוך בארה"ב סבורים שהאייפד יחולל מהפכה בכיתות, בהחליפו את ספרי הלימוד לצמיתות. אוניברסיטאות ובתי ספר ברחבי ארה"ב, וגם מחוצה לה, מפיצים את האייפד לשימוש סטודנטים ומורים לקראת שנת הלימודים הקרבה. לא כולם מצטרפים בהתלהבות למגמה. ריד קולג' באורגון הכניס מכשירי קינדל DX לכיתות בשנת הלימודים הקודמת במטרה להתנסות במעבר לספרי לימוד דיגיטליים. הניסוי הסתיים בכישלון. מנמ"ר הקולג', ד"ר מרטין רינגל, אמר שהוורסטיליות המוגבלת של קינדל כמו גם הניווט המסורבל שמציע המכשיר דחפו את הסטודנטים בחזרה לספרים מנייר. כעת מבצע הקולג' ניסוי חוזר, בזהירות מוגברת, שבמסגרתו יחולק האייפד למספר מצומצם יותר של סטודנטים מכיתות נבחרות.

דייוח מעניין של ד"ר יפה אהרוני . מחקרים בנושא אוריינות מידע נערכים ברחבי העולם כולו. IIRESEARCH מהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום – מאפשרת חילופי ניסיונות, רעיונות ומידע ותומכת בכנסים, סדנאות וסמינרים בתחום. אחת היוזמות במסגרת זו היה סמינר חקר אוריינות מידע שהתקיים ביוני 2010 כחלק מ- CoLIS 7 – The Seventh International Conference on Conceptions of Library and Information Science שהתקיים בלונדון. ניירות העבודה בסמינר עסקו בהיבטים שונים של אוריינות מידע ונדונו בו נושאים שונים כגון: מדוע יש צורך במחקר בתחום, מי יערוך את המחקר מה נכלל באוריינות מידע. המסקנה הייתה שרוצים לראות באוריינות מידע לא רק חיפוש מידע, איסופו והערכתו אלא גם ארגון המידע, ניהולו וייצורו.

ספר זה מתמקד בחיבור בין חינוך, עלייה ומנהיגות ובוחן מקרה שבו השילוב בין הון אנושי להון חינוכי (מורים ותלמידים) הוא איכותי ביותר, ומסגרת חינוכית דועכת שחיפשה אחר מוצא, לצד מנהלים משכמם ומעלה, יצרו בית ספר מוביל. הספר מתארגם סיפור הצלחה של קבוצת מורים עולים, שעלו בשנות ה-90 והנחילו את חלומם לחינוך איכותי בארץ, לכאורה כנגד כל הסיכויים. סיפור ההצלחה של בית הספר הינו, בראש ובראשונה, סיפורם של מורים שחלמו, האמינו והובילו שינוי בתוך מערכת החינוך הממלכתית. הם יצרו בית-ספר שמהווה עבור התלמידים כרטיס כניסה לחברה הישראלית וקרש קפיצה למוביליות החברה ( שמואל שמאי, זינאידה אילטוב, תמר הורוביץ). קישור

המאמר דן בשינויים שיש לערוך בהכשרת מנהיגים בבתי ספר על-מנת לפתח מנהיגות בית ספרית אפקטיבית. המחברת טוענת כי יש להגדיר מחדש את תפקיד המנהיגות, לבחון את תכני ההכשרה המקצועית ואת אופן מסירתה, לערוך שינויים בתהליכי האיתור המיון והגיוס של מנהיגים ולפתח דרכים חדשות להערכת המנהיגות. המחברת טוענת כי יש להגביר את מקצועיות התפקיד על מנת ליצור איזון טוב יותר בין סמכות לבין אחריות (Ellen Goldring )

שילוב הטכנולוגיה בחינוך הוא אתגר לא פשוט כלל ועיקר. עצם קיומה של התשתית הטכנולוגית, אינה מבטיחה שינוי ממשי בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. פדגוגיה עדכנית היא כזו המשלבת את טכנולוגיות ההוראה באופן מיטבי, ומאפשרת עיצוב סביבת למידה מתוחכמת, גמישה, אינטראקטיבית ועתירת משאבים. במאמר מאיר העיניים של ד"ר ליאת אייל ( מכללת לוינסקי ) מוצעים שלושה תרחישים, ובהם תיאור מפורט של איטרציות המשלבות גישות פדגוגיות עדכניות וטכנולוגיות מידע מתקדמות, כפי שפורטו בסקירה. את התרחישים ניתן ליישם במודלים שונים של קורסים: קורס המתקיים פנים אל פנים הנתמך במערכת לניהול תוכן ולמידה, קורס מעורב בו בנוסף, מאחר שהתרחישים הם גנריים, אפשר ליישם כל אחד מהם במגוון תחומי דעת. כמובן, אפשר לקחת כל אחד מהדגמים ולבצע שינויים בהתאמה לצרכים הפדגוגיים השונים (ליאת אייל).

בית הספר "מבואות הנגב" הוא בית ספר שש-שנתי ניסויי, "חושב ופועל אדם-חברה-סביבה". לפני כשש שנים החל בית הספר מבואות הנגב בתהליך של שינוי. מאוחר יותר כלל התהליך גם את הפיכתו של בית הספר לניסויי. במאמר זה עומד הכותב על כמה מהנקודות והאירועים המרכזיים של השינוי מזווית ההתבוננות שלו בתור מורה ורכז חטיבת הביניים בבית הספר. הכותב גורס כי מורים הם סוכנים קריטיים בכל תהליך של שינוי. הוא מדגיש שתי נקודות בקשר למורים ולשינוי. המשותף להן הוא שעל המורים להשתנות, אך לא שינוי קיצוני ( יודיק, אביעד).

הספרות המקצועית על תפקידם ומעורבותם של מרצים ומורים בתחומי ההוראה המתוקשבת מתמקדת יותר מכל במאפייני ההוראה שלהם , בשיטות ההוראה ובהנחיית הלומדים. מה שחסר היא התייחסות לצד האנושי של המרצה/מורה בהוראה המתוקשבת. אין כמעט התייחסות בספרות המקצועית של הלמידה המתוקשבת להיבטים אנושיים של התנהגות המרצה/מורה, לאישיותו , לרגשות ולאמונות שלו כאדם במהלך הקורס. על רקע זה , ביקשו עורכי המחקר הנוכחי לבדוק האם הסטודנטים הלומדים בלמידה מתוקשבת אכן מצפים ורוצים שתהיה נוכחות אישית של המרצים/מורים בקורסים המבוססים על למידה מתוקשבת. במחקר הנוכחי השתתפו 68 סטודנטים שלמדו בלמידה מתוקשבת שענו על שאלונים בנוסף לקבוצת מיקוד. המחקר נערך בכמה אוניברסיטאות אוסטרליות מובילות. ממצאי המחקר מוכיחים כי הרוב הגדול של הסטודנטים מצפה לנוכחות אישית ומעורבות רגשית של המרצים/מורים בקורס המתוקשב. הסטודנטים מצפים מהמרצה המלמד בקורס מתוקשב לגלות יותר יחס אישי , להפגין רגשות , להיות פתוח , לגלות הומור ולהתייחס באופן אישי ללומד באמצעות משובים אישיים ( Andrea Reupert, Darryl Maybery, Kent Patrick, Philip Chittleborough ).

הדיון המסתעף שהתפתח בין איש החינוך הבריטי ומומחה התקשוב טרי פרידמן ובין המורים המגיבים מרחבי העולם פותח צוהר לסוגיה ולסוגה של אוריינות דיגיטאלית ומשמעותה למורים ולתלמידים במערכות חינוך בעולם. ביסודה , אוריינות דיגיטאלית היא המיומנות לאסוף מידע, לעבד, להפיק ולהציג את הממצאים בצורה מושכלת. לדעתו של טרי פרדימן , הנחלת אוריינות דיגיטאלית לתלמידים היא פעולה שמרבית המורים כבר מודעים לה ומיישמים אותה בכיתות, אך עדיין בצורה שטחית. אוריינות דיגיטלית כשלעצמה אינה יכולה להיות מועברת בדרך שטחית , על מנת לצאת ידי חובה, אלא בצורה מעמיקה לאורך ולרוחב תוכניות הלימודים. כך , לדוגמא, , הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר. המורים , אינם צריכים לצאת ידי חובה בהקניית אוריינות דיגיטאלית , אלא להקדיש יותר זמן ובצורה מעמיקה יותר להיבטים של סינון והערכת/בקרת המידע. מתשובותיו של טרי פרידמן למגיבים למאמרון ניתן לצבור תובנות נוספות על אוריינות דיגיטאלית במובנה המעמיק יותר.

נעמי פורת כתבה פוסט ממוקד ומאיר עיניים על בלוג למידה. לדעתה "על המורה להבין ולהתייחס לשתי נקודות חשובות בעת שילוב הבלוג בתהליך החינוכי: 1. כתיבה בבלוג מחייבת קריאה של הצד האחר והתייחסות שלו – צד אחר חייב להיות הן עמיתים "שווי ערך" (תלמידים אחרים) והן דמויות סמכותיות (מורים). כתיבה ללא התייחסות תגרום לאיבוד עניין בכתיבה. 2. לאפשר ולכוון כתיבה בבלוג תוך התייחסות לבלוג של האחר וכך לנווט ליצירת דו שיח בין כמה כותבי בלוגים, המביא לשיתופי פעולה "חשיבתיים". בבלוג בניגוד לדיאלוג המסורתי, התלמיד לא מגיב לדברי המורה, התלמיד יוצר לעצמו את מרחב הלמידה, את השיטוט, החיפוש וההתייחסות האישית.

עם השקת אופיס 2010 (Office 2010), הושק באתר האינטרנט של מיקרוסופט (Microsoft) שירות חדש – היכולת לערוך ולשמור מסמכי אופיס ישירות מתוך דפדפן האינטרנט; השירות מעולה למי שעובד עם המסמכים שלו מכמה מיקומים שונים, כאשר בחלקם לא מותקן לו על המחשב אופיס כלל. השירות מאפשר שימוש מקוון בארבע התוכנות העיקריות: וורד (Word), אקסל (Excel), פאוור-פוינט (PowerPoint) ו-OneNote. השירות חינמי במלואו, ודורש הפעלה קצרה ופשוטה, ורישיון של אופיס 2010 על המחשב ממנו המשתמש יפעיל את השירות.

באוניברסיטה הפתוחה נלמדים שיעורי וידאו סינכרוניים מרחוק החל משנת 2001. בנוסף לשיעורי וידאו חיים באמצעות מערכת אופק ומערכת וידאו-קונפרנס, מוצעת בקורסים רבים כיתה וירטואלית, שבמסגרתה מתקיימים מפגשים אינטראקטיביים מרחוק באמצעות מערכות שונות כמו WebEx ,GoToMeeting ו.Elluminate . במסגרת הכיתה הווירטואלית ניתנים השיעורים בזמן אמת, באמצעות רשת האינטרנט – מהמחשב האישי של המרצה (בביתו או במשרדו) אל בתי הסטודנטים. אלה שומעים ורואים זה את זה, צופים בחומרי למידה הכוללים הסברים, הדגמות, המחשות, סרטונים, מבחנים אינטראקטיביים או בהדגמת יישומי מחשב ואתרי אינטרנט. המורה גם יכול להשתמש בכתיבה חופשית באמצעות עט דיגיטלי ויכולת זו עשויה להיות זמינה גם לסטודנטים. המערכת מאפשרת אינטראקציה בין השותפים בשפה חופשית ובצ'אט וכוללת כלים לניהול השיעור ולקבלת משוב על מצב הסטודנטים בכל רגע נתון. כל השיעורים מוקלטים ועומדים לרשות הסטודנטים באתרי הקורסים ( מיכל בצר-אמר ).

ביקורת מעניינת של ג'יי הורוויץ להצגת תפיסת פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח והניגוד המשתמע שלו לפדגוגיה חדשנית. לדעתו של ג'יי , המלווה שנים רבות את תהליכי השינוי בבתי הספר, יש משמעות גדולה בתפיסת הפדגוגיה החדשנית להשתחררות מהגבולות הפיסיות של בית הספר. "חלק חשוב מההשפעה התרבותית הרחבה של התקשוב על חיינו נמצא בערעור על הסמכות של המקורות המסורתיים של הידע, ולערעור הזה השתמעויות נרחבות על החינוך". "הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח אמנם צומח מהתקשוב, אבל ספק אם הוא באמת נותן ביטוי להשפעה התרבותית הרחבה הזאת"."הצגת הילקוט סמוך להרצאתו של פרופסור רוני אבירם יצרה את הרושם שמדובר באמצעי שמתחבר לחזון החדשני שאבירם ביטא. אבל מרשים ככל שיהיה, הילקוט הדיגיטאלי שומר, ואף מחזק, את הטוטאליות של בית הספר, במקום לפתוח אותו".