ניהול וסביבות למידה

במערכת זו , שפותחה לאחרונה ע"י מינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך , מוצג מידע משולב של מרכיבים מרכזיים במערכת החינוך: מוסדות (בתי ספר וגני ילדים); עובדי הוראה; תלמידים, כיתות ותקציב. את המידע ניתן לנתח לפי מאפיינים שונים כגון: מגזר, פיקוח, שכבת גיל ועוד. המערכת הממוחשבת מאפשרת להציג את המידע בצורת טבלה או גרף, עפ"י אופי המידע המתבקש. המידע במערכת זו נסמך על המידע הרשום במאגרי משרד החינוך. המערכת מאפשרת בחירת ערכים מתוך מאפיינים שונים. הערך הנבחר ייצבע בירוק.

ההפעלה של ימים מקוונים בבתי ספר תיכוניים ובחט"ב בישראל מייצגת את אחת הדרכים המאתגרות מבחינת התלמידים לשילוב האינטרנט ועולם התקשוב לחיי היום יום של ביה"ס. ישנם בתי ספר בישראל שהתחילו בפעילות מתוקשבות מבורכת כזו והפסיקו לאחר כמה שנים , אך ישנם כמה בתי ספר הממשיכים לקדם את הפעילות של ימים מקוונים ומשפרים אותה משנה לשנה. כך לדוגמא, מורי ותלמידי קריית החינוך ע"ש בן גוריון בעמק חפר מפעילים זו השנה השלישית את הפעילות באינטרנט של ימים מקוונים . הפעילות המתוקשבת השנתית של ימים מקוונים שהתקיימה בניצוחה והשראתה של עדנה סיון הסתיימה לאחרונה בהצלחה רבה ובתחושת התרגשות והתחדשות אצל התלמידים. במסגרת היום המקוון התלמידים שהו בבתיהם ובצעו מטלות מתוקשבות במקצועות מדעים, תרבות ישראל ותנ"ך, אותן הם שלחו לאתר האינטרנט הבית ספרי. במקביל, נפתח פורום מתוקשב באינטרנט בכל מקצוע.

מנכ"ל משרד החינוך , ד"ר שמשון שושני מסר, כי בתשס"ח היו 70% מהשעות הפרטניות במסגרת רפורמת אופק חדש "שעות רוחב", המתקיימות במקביל לשיעורים הרגילים בכיתה. משמעות עובדה זו היא, שתלמידים המשתתפים בשיעורים פרטניים מפסידים שיעורים רגילים, המתקיימים באותה עת בכיתת האם. שושני הוסיף, כי המשרד פועל לכך שבשנת הלימודים הבאה, תשע"א, 70% מהשעות הפרטניות יהיו "שעות אורך", שיתקיימו בנוסף לשיעורים הרגילים.

אריאלה לונברג המובילה בצפון בארץ כמה פרויקטים מתוקשבים מרתקים מדווחת על הצלחת התנסויות מתוקשבות של בלוגים בביה"ס היסודי. את ההצלחה הראשונית שלהן שיתפו מורות ביה"ס עם הצוות במפגש משותף שבו הדריכה אריאלה לונברג. דיווח שלהן במפגש מורים אודות החוויה, הנחישות של המנהלת ורכזת התקשוב להרחיב את היריעה, גרמה למורות כיתות ד' שאמורות היו לעבור תהליך של כתיבת עבודה עם כיתתן, להביע רצון לעבור את התהליך בדרך לא שגרתית שתשדרג את תהליכי ההוראה- למידה והכלי שנבחר היה הגוגל דוקס. הכלי הזה אפשר הערכה מעצבת ושקיפות של תהליך הלמידה של התלמידים. מורות כיתה ה', החליטו לשלב את הבלוגים בתהליכי הכתיבה, הלשון והשפה והסביבות הדיאלוגיות והאינטראקטיביות הללו החלו להוות חלק מוטמע בעבודתן.."

ניפגש בסיבוב – MyScreen של חברת Dimdim הוא שירות מקוון המאפשר לנהל ועידות וידאו מרובות משתתפים באמצעות הרשת ולשתף את שולחן העבודה עם שאר המשתתפים באמצעות כתובת אינטרנט אישית. השירות, ששודרג לאחרונה, מציע מסלול חינם, שמאפשר להזמין 20 איש לצפיה מקוונת במצגת או הרצאה, תומך במגוון מערכות הפעלה ודפדפנים והודות להיותו מבוסס קוד פתוח, מסוגל להתממשק לאתרי צד שלישי כמו פליקר, יוטיוב ודומיהם.

הוראה בסביבת לימוד מרחוק מתאפיינת בהפרדה פיזית בין המרצה לסטודנט. כתוצאה מהפרדה זו נוצר במהלך השיעור חלל פסיכולוגי-תקשורתי בין המרצה לסטודנט שעלול לגרום לפערים בהבנת החומר או להתפתחות של תפיסות שגויות של סטודנטים לגבי עצמם ולגבי תהליך הלמידה. זיהוי מנגנונים פדגוגיים אשר תורמים לצמצום החלל הפסיכולוגי-תקשורתי מהווה אתגר מרכזי לחוקרים בתחום ההוראה והלמידה המקוונת. המרכז ללמידה מתוקשבת באוניברסיטת בר-אילן מפתח אסטרטגיות הוראה ומיישם את מודל ה-SWOT לצורך הערכת נקודות חוזקה וחלושה ובן להערכת הזדמנויות וסיכונים ביחס להוראה מקוונת בקורסים אקדמיים, במגוון רחב של תחומי תוכן (אורית צייכנר, אינגריד ברט, חיים טייטלבאום, אוניברסיטת בר-אילן ) .

מאמר שכתבו שני חוקרי חינוך בירדן , המלמדים באוניברסיטה הפתוחה שם. המאמר מנסה להשוות בין התפתחות מערכות לניהול מתוקשבת ( LMS) ובין עקרונות ניהול הידע ומגיע למסקנה כי ניתן במקרים מסוימים לראות במערכות הלמידה המתוקשבות גם מערכות לניהול ידע . לדעת הכותבים , מערכת ניהול הלמידה (LMS) המופעלת ע"י האוניברסיטה הפתוחה הערבית Arab Open University (AOU) היא במידה רבה גם מערכת לניהול ידע בחינוך. האוניברסיטה הפתוחה הערבית שהוקמה בירדן בשנת 2002 השתמשה בתחילה במערכת ניהול הלמידה המתוקשבת FirstClass system , אבל בעקבות אילוצים שונים עברה לפני שנתיים לניהול מערך הלמידה המתוקשב למערכות MOODLE .

בהשוואה למדינות אחרות בעולם יזמה ממשלת פורטוגל תכנית תקשוב חינוכית בלתי רגילה בהיקף שלה. מדובר באחת מתוכניות התקשוב בחינוך היומרניות ביותר הפועלת כיום באירופה הנקראת יוזמת מגלאן ("Iniciativa-Magalhaes"). .מטרתה היא לצייד כל תלמיד במערכת החינוך בפורטוגל במחשב אישי משלו בתוך ביה"ס. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם חברת אינטל. בשלב הראשון נועדה התכנית לספק לתלמידי בתי הספר היסודיים בפורטוגל חצי מיליון מחשבים ניידים מותאמים לילדים מסוג classmate, שפותחו ע"י חברת אינטל. יוזמה זו משלימה תכנית נוספת של ממשל פורטוגל e-Escola" שמטרתה לצייד את מורי ותלמידי בתי הספר התיכוניים בפורטוגל במחשבים ניידים ובגישה לאינטרנט מתוך בתי הספר.

מאמר זה מציג מבט רחב על פורטפוליו אלקטרוני במטרה להבין את ערכו של הכלי הטכנולוגי הזה ומדוע מחנכים ומרצים להוטים כל כך להשתמש בו בעבודתם. הכותב מפרט סיבות מעשיות רבות לשימוש הרווח בכלי זה ולרצון להרחיבו עוד יותר. בראש הרשימה נמצאת המגמה להפוך את הלמידה לממוקדת יותר בלומד. אבל לדעת הכותב חשוב לבחון תופעה זו ברמה המושגית, שכן לדעתו הפורטפוליו הוא בעיקרו שיטה לשיפור הלמידה המתאימה לעידן הדיגיטלי ( Trent Batson ) .

מאמר מעניין על טוני בוז'ן, מפתח מפות החשיבה, והתוכנה הייעודית שפיתח לצורך כך. מסוף שנות השישים ועד היום, טוני כתב למעלה מ 100 ספרים בנושא ולימד מיליוני אנשים מכל רחבי העולם כיצד להשתמש במפות חשיבה. לאחר 4 שנות פיתוח טוני בוז'ן וצוות המתכנתים שלו הצליחו ליצור תוכנה אידיאלית עבור יצירת מפות חשיבה. לתוכנה היעילה קוראים imindmap . "היא נותנת תחושה של כתיבה וציור עם עפרון, אתה יוצר מפת חשיבה מורכבת תוך זמן קצר ביותר. והיתרון הוא שאתה יכול לבצע בה כל שינוי שתרצה בקלות ". מתוך התוכנה ניתן לייצא את המפה כתמונה, כקובץ PDF , כמצגת של Power Point כעמוד אינטרנט שכל ענף יכול לשמש בו כקישור אינטרנט, להדפיס אותה במדפסת הביתית ועוד…

אם עד כה הכרנו בארה"ב את התפתחות בתי הספר התיכוניים הוירטואליים (אשר היקפם גדל כל הזמן) , לאחרונה החלו גם בתי הספר התיכונים הרגילים בארה"ב להציע קורסים מקוונים לתלמידים במקום מפגשי פנים-אל-פנים בבתי הספר. התומכים של מהלך זה מצביעים על יתרונות ממשיים של שילוב למידה מקוונת בתוך מערך ביה"ס מסורתי. המורים בביה"ס המלמדים פנים-אל-פנים מכירים את התלמידים ויכולים לסייע להם בתמיכה במהלך הלמידה המתוקשבת מהבית או ממעבדות המחשב בביה"ס. המדיניות החדשה של מחוזות החינוך בארה"ב היא ליצור דרישה למכסה של שעות למידה שבוגר תיכון יידרש ללמוד בקורס מקוון כחלק מלימודיו בביה"ס התיכון הרגיל. הכוונה היא שעד שנת 2015 כל בוגרי התיכון בארה"ב יידרשו ללמוד כמה קורסים בתיכון באופן מתוקשב בלמידה מרחוק. ממקורות מידע אחרים דווח כי ממשל אובמה תומך בכיוון התפתחות מתוקשב זה ורואה בו חלק מתוכניות העתיד שלו לחינוך.

ד"ר אברום רותם כתב מאמרון מעניין על הדילמה של שילוב רשת חברתית מסוג פייסבוק בחינוך . האם באמת כדאי ליישם את הפייסבוק כ- "פייסבוק חינוכי"? התשובה היא: בעקרון כן. כי…. עקרון בו ההוראה והלמידה מתנהלת באמצעות רשת חברתית היא העתיד החינוכי. זו טענה די מבוהקת שהתגשמותה די ברורה. השאלה היא, האם הפייסבוק, כפי שהוא, או אף עם עדכונים כאלה או אחרים, מתאים למשימה – התשובה היא, מן הסתם לא. חבל על הזמן. "אנשי החינוך מחויבים לפעול בפייסבוק באמתלאות שונות, ולו רק כדי להבין את הסביבה בה מרבית ילדנו ונכדינו מצויים שם זה מכבר. זו חובה חינוכית אזרחית שיש למלא אותה. כך נוכל להפעיל כלי רשת ייעודיים לחינוך בהלימה טובה יותר לצרכי דרדקינו כך, שהם פחות יזדקקו לפייסבוק. סביבה שההיבטים והפעילויות בה חיוביים מאד, לצד השליליים מאד- מקום רועש, אלים, רדוד ומאיים עד בכי. כך נגרום שתלמידים ימצאו מבוקשם בכלים ייעודיים בחינוך, באיכות לא פחותה, אך בסביבה מוגנת יותר – "מרחב מוגן" תוך מתן מענה למרבית צרכי חברה ולמידה. כלים כאלה קיימים היום, ויש לשלב בהם עקרונות חברתיים חיוביים מהפייסבוק, אך לא להשתמש בפייסבוק ככלי הוראה ולמידה, כי כפי שהוא, הוא אינו הולם."

הסוגיה של תפיסה אחרת של מערכות ניהול למידה מתוקשבות ( LMS) לא יורדת מן הכותרות בעולם. במאמר שנתפרסם בחודש מרץ 2010 שוב עולה ההשאלה מדוע מיליוני אנשים נמשכים לעבוד ברשתות חברתיות מסוג פייסבוק? . מדוע חווית המשתמש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק היא כה רבה בעוד מערכות הלמידה המתוקשבות הקיימות מסוג LMS אינן גורמות להתלהבות אצל הלומדים? אולי כדאי לאמץ את הארכיטקטורה של רשתות חברתיות בתכנון אחר של מערכות למידה מתוקשבות. כותב המאמר מצביע על המבנה של מערכת Udutu שמנסה לשלב יסודות של למידה מתוקשבת עם רשת חברתית . בהקשר זה יש לציין גם את הצלחות הרשת החברתית Elgg כמערכת למידה מתוקשבת.

המורה, חניתה חן ממשיכה לתעד בבלוג הכיתתי שלה את ההתמודדות הייחודית שלה ביצירת סביבת לימודית מתוקשבת רבת-השראה לכתיבת בלוגים בכיתה. "אחת המטרות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי היא קידום תהליכי כתיבה. כתיבה! לקרוא ערימות של דפים, טיוטות, תיקונים, שוב כתיבה, הערכה ועוד של 34 תלמידים. איך אפשר להפוך את התהליך למעניין, סוחף, מאתגר,יצירתי, אותנטי,רלוונטי ומשמעותי? הדרך שמצאתי לי ולתלמידיי היא כתיבה בבלוג הכיתתי." "כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם".

יישום המגזין האינטרנטי "רש"ת", פועל בבתי הספר במחוז דרום מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. באמצעותו, יוצרים בתי הספר כתבות על יוזמות ואירועים המתקיימים בהם. הכתבות, המשלבות טקסטים, גלריות תמונות, קטעי אודיו ווידאו, נכתבות ונערכות על ידי תלמידים ומורים, ומהוות תחליף דיגיטאלי לעיתונים הבית ספריים המסורתיים. יישום המידעון המחוזי "אספן רש"ת". יוזמה של מחוז הדרום במשרד החינוך. אוסף כתבות מהמגזינים הבית ספריים, ולאחר מיונן וחלוקתן למדורים, מאפשר צפייה בהן בצורה מרוכזת. היוזמה המתוקשבת היא של אלישע בביוף ממחוז הדרום הראוי להערכה רבה

בסינגפור מופעלת מאז שנת 2007 תכנית תקשוב חדשה, שנקראת FutureSchools@Singapore. תוכנית זו היא שלב פעולה המהווה חלק מתכנית רב-שנתית גדולה יותר לתקשוב החינוך הנקראת MasterPlan for IT in Education (MPITE). בתכנית זו מושקעים מאות מיליוני דולר בבתי הספר, בפלטפורמות ממוחשבת לניהול הלמידה (LMS), בחיבור לאינטרנט מהיר, בהקמת פורטלים בית ספריים ובהצטיידות מחשבים, אך נעדר ממנה יסוד של חדשנות פדגוגית או חזון ברור. במסגרת התוכנית מופעלים הרבה פרויקטים מתוקשבים לניהול למידה מתוקשבת באמצעות האינטרנט, אך מתגובות ההורים וגורמי חינוך אחרים נמצא כי התכנית איננה מלהיבה מבחינה פדגוגית או מבחינת הפיתוח המקצועי של המורים.

הנטייה הטבעית של התלמידים מאז קדמת דנא היא לא לרשום באופן מסודר את מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהם. אין לכך קשר ליכולותיהם , אלא תוצאה של ירידת הריכוז הקוגניטיבי לקראת סוף השיעור בכיתה. על מנת לסייע למורים יש מורים המתעדים בפורום הכיתה המתוקשב את כל מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהתלמידים. כאשר התלמידים מגיעים הביתה ומקדישים תשומת לב לשיעורי הבית הם יכולים להתחבר לפורום הכיתתי באינטרנט ולראות בדיוק מה הוטל עליהם לעשות בשיעורי הבית. המורה עדן בביה"ס "המגן "בהוד השרון מנצלת את תכונות הפורום הכיתתי על מנת לתעד בסוף כל יום לימודים בדיוק את מטלות שיעורי הבית. אפשר גם לראות בכך דף קשר מתוקשב עם התלמידים כי ישנם גם תזכורות והודעות נוספות.

כלים מתוקשבים חדשניים כגון בלוגים יש באפשרותם לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. יצירת בלוגים בכיתה או בסביבה החינוכית יש בה כדי להעצים את קולו של התלמיד. בלוגים בחינוך יש בהם כדי לאפשר אינטראקציה בשתי רמות: אינטראקציה ישירה: גם כותב הבלוג וגם הקוראים יכולים להגיב ולהעיר באופן חופשי. אינטראקציה מקבילה: כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות ביומן שלו, הבלוג שלו. בצורה כזו, נוצר דו-שיח מקביל בין כמה כותבים. החשיבות של הדיאלוג בהקשר זה הוא ביצירת התודעה לדעות ולעמדות של אחרים. אנו מתייחסים לבלוגים אחרים ובכך מעניקים להם ערך, כך אפשר גם להקנות ערך לתלמידים אחרים המתבטאים בבלוגים שלהם. כאשר אנו מתייחסים למישהו אחר בבלוג שלנו אנו מעצימים אותו ומעניקים לו ערך ותשומת לב.

מתפתחים היום באינטרנט יותר ויותר מאגרי מידע דיגיטאליים של עבודות תיזה ודוקטורט. אתר אינטרנט חדש בשם Open-Thesis מאפשר לחוקרים וסטודנטים להעלות עבודות תזה, דוקטורט ומחקרים נוספים במטרה להרחיב את חשיפתם והפצתם. מטרת הפרויקט היא לאפשר גישה חופשית וקלה לחומרים וכך להרחיב את ההפצה והחשיפה שלהם. בצורה כזאת סטודנטים וחוקרים יוכלו בקלות להיעזר ולהישען על מחקרים קודמים במהלך עבודותיהם. כחלק מהיוזמה, האתר יהיה פתוח לכולם וללא תשלום. חוקר שלא יהיה מעוניין שלכל הגולשים תהיה גישה למחקריו, יוכל להגביל אותה כך שהעבודה לא תוצג באופן חופשי, אלא בהתאם לפרמטרים שיוגדרו מראש.

אסתי דורון מדווחת על יוזמה פדגוגית מתוקשבת בהוראת המדעים באחד מבתי הספר אותו היא מלווה ומדריכה. המורות למדעים חפשו דרך כדי לאפשר לתלמידים להבנות את הידע. כל התלמיד שמר את הייצוג שלו בשקופית כתמונה, והעלה אותה לאלבום תמונות שיתופי של הפיקסה באינטרנט. לצורך כך, המורות למדעים יצרו את האלבום מראש וקבעו סיסמא משותפת לכל התלמידים. המשימה הזו עונה על מספר עקרונות פדגוגיים: היא הייתה רלוונטית לתלמידים, עוררה בהם סקרנות ומוטיבציה, ענתה לשונות מאחר וכל תלמיד יצר את יצירתו בהתאם ליכולתו ולכישוריו ופיתחה חשיבה ברמה גבוהה.