הכשרת מורים

דוח זה הינו הערכה מעצבת של מערך שותפות ה- PDS בין שלושה מסלולים במכללת בית ברל (הגיל הרך, היסודי וחינוך מיוחד) לבין ארבעה בתי הספר היסודיים ומספר גנים ביישוב קדימה-צורן. ההערכה ממוקדת בתהליכים שהתרחשו בעיקר בסמסטר ב', לאחר שנעשו מהלכים ליישום דוח הביניים, ובתוצרים השנתיים. שאלות ההערכה עסקו בשינויים שחלו בקרב השותפים לגבי תפיסת ה-PDS ומטרותיו, אספקטים שונים הנוגעים לביצוע ולהתנהלות מערך השותפות בסמסטר ב' (בתוך המכללה ובשדה), ובתפוקות מערך השותפות: שביעות רצון, תרומה לכל שותף, תרומה לבתי הספר ולמכללה והשגת המטרות. אחת הבעיות המרכזיות שדוח זה מצביע עליהן — שהדבק הפנים-מכללתי בביה"ס לחינוך עדיין לא היה חזק מספיק בתשס"ה כדי לאפשר שותפות PDS רבת מסלולים — תלויה אך ורק בעבודה של הצוותים בתוך המכללה ומהווה, להערכת החוקרות, תנאי הכרחי למימוש יעיל של השותפות בהמשך הדרך. סוגיה מרכזית נוספת בהפעלה קשורה לעמימות בהגדרת תפקידים במערך השותפות: מי אחראי על מה, למי פונים באיזה עניין, מי מדווח למי וכד'. תפקיד ראש המרכז לתכנון לימודים לא הוגדר כלל למרות מרכזיותו הרבה (תמר אריאב, טלי היוש, אירית מירו).

במאמר זה מתואר בקצרה תהליך השינוי שניזום ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטה קנדית אשר בנתה מחדש את תוכנית הכשרת המורים שם על בסיס עקרונות של חקר ורפלקציה. עיקרו של המאמר מציג את ממצאי מחקר המעקב אחרי יישום התכנית החדשה ומדווח על הממצאים העיקריים לגבי עמדות הסטודנטים להוראה במהלך שלוש השנים בהם הונהגה התכנית ( Renate Schulz and David Mandzuk)

ביקורת חיובית ומעניינת אודות הספר החדש באנגלית הלכי רוח בהכשרת מורים Dispositions in teacher education, קובץ של 9 מאמרים ומחקרים שיצא לאור ב2007. מאמר הביקורת משבח את קובץ המחקרים המציגים גישה מעמיקה ואנליטית לגבי מעורבות מורי המורים בהכשרת המורים והכוונתם. חלק מן המאמרים דן בשיקולי הערכה מחקריים של מועמדים להוראה והדגשים במסלולי ההכשרה ואחרים דנים בחשיבות השיתוף והדיאלוג בין מורי מורים. הביקורת התפרסמה בגיליון מרץ 2008 של כתב העת Teachers College Record.

השאלה המרכזית שנדונה בהרצאה היא כיצד יש להשתמש בדוחות מחקר (מחקרי הערכה) כדי לעצב מדיניות – ובאופן ספציפי את מדיניות ביה"ס לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. בהרצאתו מביא ד"ר עמוס הופמן כמה דוגמאות קונקרטיות לגיבוש מדיניות כתוצאה מנתוני מחקרים שערכה יחידת המחקר במכללה. הכוונה בעיקר ללימודי החובה, שהיו סלע מחלוקת בשנים האחרונות עקב העומס הגדול על התלמידים מבחינת השעות והצורך המקביל בקיצוץ תקציבי. התחומים שנחקרו ויוצגו הם: לימודי אוריינות, לימודי תרבות המחשב ולימודי השואה.

דגמים שונים של מכללות לחינוך/להכשרת מורים בעולם. יש מקומות שהמכללה היא מוסד בפני עצמו ויש מקומות בהן המכללה צמודה לאוניברסיטה/ 60% מהמוסדות המכשירים מורים בארה"ב הם אוניברסיטאות, כ30% הן מכללות עצמאיות לחינוך, חלקם קשורות לאוניברסיטאות בתוכניות משותפות לצורך התמחות בלבד וחלקן בעלות מעמד אקדמי מוכר מלא להכשרת מורים. המכללות להכשרת מורים באנגליה שהיו בחלקן הגדול עצמאיות עד 1984 הצטרפו לאוניברסיטאות הבריטיות, אך נהנות במרבית המקרים מאוטונומיה מלאה, אך עם בקרה חינוכית הדוקה מאד מרשויות ממלכתיות. חלק גדול מן המכללות באנגליה מכשירות את המורים בשיתוף פעולה מירבי עם בתי ספר מאמנים אשר משקלם בתהליך הנו משמעותי. (עמי סלנט)

מוקד מאמר זה הוא בחינת הרכב המומחיות המקצועית של מורי מורים בהשוואה לידע מקצועי של מורים. בחלקו הראשון של המאמר נסקרים מחקרים הרלבנטיים לתחום ובחלקו השני מנתח המאמר את עמדות המורים המתחילים ומורי המורים לשאלות שהוצגו בפניהם על התכונות הרצויות של מורי המורים, המומחיות שלהם וכיצד מאפיינים אלו שונים, לדעתם, מהתכונות הרצויות של מורי בתי הספר . הממצאים במחקר זה יש בהם כדי להציע חומר למחשבה לגבי דרך הבחירה והאיתור של מורי המורים ודרך ההכשרה שלהם לעבודה (Kari Smith)

נכון לשנת 2005 יש בארה"ב כ600 תוכניות הכשרה אלטרנטיביות להכשרת מורים. מרביתם מוצעות ע"י האוניברסיטאות, המכללות הקהילתיות (Community Colleges), מחוזות החינוך ולעתים אפילו ע"י מחלקות חינוך של המדינות השונות. כל שנה מצטרפים כ-35,000 מורים חדשים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות לכוח ההוראה בארה"ב. נוכח המחסור הגדל במורים מן השורה הולכת ומתחזקת בארה"ב המגמה של הכשרה גמישה של מורים. הפרופיל של המורים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות יש בו כדי להעיד על תופעות בלתי צפויות ואולי בעייתיות מבחינה פדגוגית ומבחינת ההישגים. החיסרון העיקרי של מרבית התוכניות האלטרנטיביות הוא העדר הנחייה וליווי פדגוגי הולמים אשר לדעת כל המומחים הפדגוגיים חיוניים לטיפוח ומניעת נשירה של מורים חדשים.מתברר כי רק 7% מן המוכשרים במסלולים האלטרנטיביים זכו להנחיה רציפה של מורים מאמנים. ההנחיה והליווי שניתנו למשתתפים בתכנית היו מצומצמים למדי והתקיימו לסירוגין אחת לכמה שבועות.

המחקר הנוכחי נערך במוסד להכשרת מורים בהולנד ונועד לבדוק את דרך ההכנה של פרחי ההוראה לקראת חינוך ערכי ומוסרי. נקודת המוצא של עורכי המחקר הייתה כי הכנת פרחי ההוראה להפנמת ערכים ומוסר צריכה לבוא לידי ביטוי בכל המקצועות הרלבנטיים של הכשרת המורים. שאלת המחקר העיקרית הייתה כיצד מורי המורים מכשירים את פרחי ההוראה לחינוך ערכי כאשר הם מתכננים ומיישמים בפועל את תוכניות הלימודים ומה ההשפעה בפועל של דרכי היישום האלו על פרחי ההוראה? נתגלו פערים רציניים בין המתכננים של תוכניות הלימודים ובין מורי המורים המיישמים לגבי חשיבות המטרות הפדגוגיות בתכנית ולגבי דרכי ההוראה הרצויות (Martijn Willemse, Mieke Lunenberg and Fred Korthagen).

המחקר מציג את התנסויותיהם של מורי-מורים בשלושה מוסדות להכשרת מורים בארה"ב, אוסטרליה ובריטניה, שהפעילו במסגרתם תוכניות מבוססות על מחקרי פעולה. המחקר מתמקד בתפיסות ובבעיות שהתגלו בהקשרים שונים שחוו מורי המורים במהלך יישום תוכניות אלה ומשווה ביניהן. (Petra Ponte, Douwe Beijard, Jo Ax)

בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת תלפיות ביישום השינויים. הושם דגש מיוחד על שדרוג מבנה העבודה המעשית בהתאמה ל"מודל החלחול" ולמודל פתרון בעיות של (Hall & Hord (1987. השדרוג כלל מעבר לשני ימי עבודה מעשית בביה"ס המאמן (במקום יום אחד), מעורבות רבה יותר של הסטודנטיות בחיי ביה"ס, הכרות עמוקה יותר של צרכים מיוחדים בקרב תלמידים ותרומה של הסטודנטיות לביה"ס מעבר להוראה דיסציפלינרית בכיתות האימון. מטרת השינויים – להעניק לסטודנטית הכשרה רחבה בהתמודדות עם שונות בין תלמידים, להגביר את תחושת מסוגלותה כמורה ובמקביל לסייע לביה"ס המאמן לקדם את תלמידיו ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם – כל תלמיד כפי יכולתו וצרכיו.

התפיסות המסורתיות של למידה מפנות את מקומן אט-אט לתפיסות חדשות יותר, המדגישות את שליטתו ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה. התמורות בתהליכי הוראה/למידה מחייבות היערכות שונה גם בתחום ההערכה. לפיכך מתעוררות דילמות בנוגע למקומה ועיתויה של הרפלקציה בהוראה שיש להן השלכות על הכשרת מורים. המחברות מציעות לבנות תכנית הדרגתית רב-שנתית: שנה א' תוקדש להקניית ידע תיאורטי בלבד בנושא הרפלקציה, והחל משנה ב', כאשר פרחי ההוראה מתחילים ללמד בכיתות, יוקדשו שיחות המשוב עם המדריך הפדגוגי לטיפוח מובנה של התהליך הרפלקטיבי. (ניבה ולנשטין, ניצה מרק-זגדון)

מטרת המחקר לברר השקפותיהם של המרצים הדיסציפלינריים במכללות להכשרת מורים אודות תפקידם במכללה. הוא בוצע בקרב 32 מרצים דיסציפלינריים מארבע מכללות גדולות לחינוך המלמדים במסלול להכשרת מורים לביה"ס היסודי. אותרו חמישה טיפוסים של מרצים המובחנים זה מזה באופן התייחסותם למגוון נושאים ובתפיסותיהם לגבי תפקידם. מהמחקר עולה כי המרצה הדיסציפלינרי אינו דמות מונוליטית וכי אוכלוסיית המרצים היא דינמית ובעלת מעורבות גבוהה ויכולת רפלקסיבית, מוטרדת על ידי המצב הקיים, מנסה במודע להתמודד עימו ומביעה רצון לשינוי. לדעת המחברים המכללות עצמן וקובעי המדיניות בהן משדרים מסרים סמויים אודות התפיסה הנורמטיבית אשר התגבשה באופן מסורתי במכללות לחינוך ה"פוטרים" לכאורה את המרצה הדיסציפלינרי משותפות במעשה ההכשרה ורואים בו מומחה לדיסציפלינה בלבד. מסרים אלה נוטים להנציח את המצב הקיים במכללות ולעכב תהליכי שינוי הכרחיים לשיפור הכשרת המורים (לאה אקשטיין, עמוס דרייפוס)

המחקר הנוכחי התמקד ב- 480 תלמידי מכללת מכללה אשר למדו במכללה בשנת תשס"ג, בשנות הלימוד ב'-ד' ובכלל וכן ב-271 בוגרי מכללה בין השנים 1996-2002. הסטודנטים שהשיבו לשאלונים מגיעים מכל המסלולים והחוגים במכללה. כל הסטודנטים הללו למדו במכללה ברציפות במשך כל שנות לימודיהם. מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב סטודנטים אלה המתכשרים למקצועות ההוראה. הממצאים המרכזיים במחקר זה מצביעים על כך שההתנסות המעשית מהווה חלק משמעותי ביותר בהכשרת מורים. סטודנטים בפועל מעריכים את הליווי הפדגוגי והדידקטי במידה רבה מאד וכן גם את המדריכים הפדגוגים ומורי הדידקטיקה. בהשוואה בין סטודנטים בפועל לבוגרים נמצא שהבוגרים מייחסים חשיבות רבה יותר לניסיון האישי והעצמאי שלהם בהוראה מאשר להכשרה שלהם לפני כניסתם למקצוע. בפרמטרים אחרים אין הבדלים גדולים בין בוגרים לסטודנטים בפועל (קארי סמית, לילך לב ארי)

המחקר בדק אם השילוב בין ניתוח מקרים המציגים בעיות מתחום ההוראה ופורום מקוון מקדם את התפתחותם המקצועית של סטודנטים להוראה הנמצאים בשלב המעבר מתרבות המכללה לתרבות הבית ספרית. השילוב נבדק בפורום אסינכרוני מקוון שהתמקד בהצגת מקרים יוצרי בעיה מתחום העבודה המקצועית בקרב 28 סטודנטיות להוראת אנגלית כשפה זרה במכללה. נמצא שלניתוח המקרים המשולב המקוון יש מספר מאפיינים: הגדרה של מבנה-על של רצפי ההודעות, שימוש גמיש במשאבי זמן, רלבנטיות, תמיכה קבוצתית ומקצועית ורמות שונות של ידע. הפורום הראה שהייתה תמיכה קבוצתית ומקצועית שהמשתתפים ספקו זה לזה שלא קימת בהכרח בעת ניתוח מקרים פנים-אל-פנים. האינטראקציות שקפו רמות שונות של ידע והתנסות שהציגו בשיח המקוון את המקום שבו הייתה המשתתפת בפורום על הציר בין טירונות למקצוענות. (מרים בן-פרץ, עירית קופפרברג)

המאמר מתאר פרויקט שבו סטודנטים להוראה שימשו כחונכים וירטואליים לתלמידי כתות א'-ב' בבית ספר המרוחק כ-70 ק"מ מקמפוס האוניברסיטה. הסטודנטים פיתחו מטלות כתיבה מקוונות עבור התלמידים, והתקשורת ביניהם נעשתה דרך מאגר מידע שהועלה לאינטרנט. הפרויקט הוגדר כמוצלח – למרות המרחק הופיע שיפור משמעותי בכתיבה ברוב המקרים לאחר קבלת משובים מהחונכים, והתלמידים הפכו מעורבים בתהליך הלמידה ששילב הן מיומנויות שפה והן טכנולוגיה. מבחינת הקשיים בהם נתקלו החונכים הוירטואליים מציינת המחברת את טענת המשתתפים למחסור במחשבים בכתות ובאפשרות לתת עזרה פרטנית לכל תלמיד ולפיכך ממליצה להפנות עזרה לכתות על מנת להמשיך וליישם את הפרויקט. (Paula Boxie)

מטרת המחקר הייתה להשוות בין שני סוגי הכשרת מורים בארה"ב, הכשרת מורים מסורתית מול הכשרת מורים מבוססת תוכנית לימודים אינטגרטיבית. המחקר התבסס על חקר מקרה של מכללה ותיקה להכשרת מורים בארה"ב אשר עברה מתכנית לימודים מסורתית לתכנית לימודים אינטגרטיבית מבוססת סטנדרטים. במענה לשאלת המחקר הראשונה נמצא כי התכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים אכן מכשירה טוב יותר את הסטודנטים בהשוואה לתכנית המסורתית. העדיפות של תכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים עולה בקנה אחד עם הממצאים של החוקרים (Wiggle & White (1998 על האפקטיביות של הכשרת מורים מבוססת סטנדרטים בעיקר מבחינת שיטת ההערכה, אך אינה תואמת בהכרח לכל המסקנות של החוקרים (Carter & Mason (1997 על עדיפותם של תוכניות לימודים בינתחומיות אינטגרטיביות (Mikyong Minsun Kim , Richard L. Andrews , Deborah L. Carr)

בקונטקסט הביקורת הקיימת בעולם כיום על הכשרת מורים, יש צורך בהתייחסות מחודשת לתחום ההכשרה ולמקצוע ההוראה כמו גם – בהערכה ביקורתית של הכשרת המורים וביה"ס. המאמר עוסק בנושא "שאלת התוצרים" תוך התמקדות בצדק חברתי כהיבט משלים לעיסוק בהצטיינות אקדמית. Cochran-Smith טוענת שיש צורך שמכשירי מורים ואחרים יבחנו מקרוב את ההגדרות השונות של תוצרים חינוכיים ויעמידו אותן לביקורת ולדיון. המאמר מבקש לתרום לדיון הקיים בנוגע להתחדשות של הכשרת מורים תוך התייחסות ספציפית לתנועת הסטנדרטים המתפשטת והולכת ולטובת הציבור כמו גם להתנהגות ולניהול החינוך באופן כללי.

הצעה לשינויים בהכשרת המורים בישראל, בזיקה למאפייני המתקבלים להכשרה, דרכי ההכשרה, ומאפיינים של מוסדות ההכשרה. נייר העמדה נכתב בתום כתיבת דיסרטציה לתואר שלישי בנושא: אוניברסיטאות ומכללות לחינוך כסביבות הכשרה להוראה: מחקר משווה של בסיסי ידע וגישות חינוכיות המשתקפים בתפיסת פרחי הוראה את הכשרתם להוראה לבתי ספר על-יסודיים. המסמך מסכם מסקנות הנגזרות מתוך ממצאי המחקר. (שלומית אבדור)

הכשרת פרחי הוראה באימוני ההוראה שלהם להתמודדות עם בעיות התנהגות מצומצמת במידה רבה בשל הטענה, שפרחי הוראה אינם מתמודדים כלל עם בעיות התנהגות בשיעוריהם, הן משום שהמורה המאמנת לוקחת עליה את התפקיד והן משום שבשיעוריהם כמעט שאין בעיות התנהגות .המחקר הנוכחי בדק שיעורים של 38 פרחי הוראה ,המצויים בהנחייתם של 15 מדריכים פדגוגיים מ 8-המכללות הגדולות בארץ, ומצא כי בשיעוריהם של פרחי ההוראה יש התייחסות רבה לבעיות התנהגות .בממוצע היו בשיעוריהם 0.8 התייחסויות לבעיות התנהגות בדקה .במחקר נמנו יותר מ 1000-הערות על אודות התנהגות . המורה המאמנת אמנם לקחה חלק חשוב בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות (38% מן ההערות), אולם 55% מן ההתייחסויות הללו היו של פרחי ההוראה . (נורית גל)

פרופסור לי שולמן ביסס לאחרונה (2004) מחדש את המודל הקונספטואלי שלו על הוראה מבוססת קהילת לומדים תוך נסיון לנתח את ההשתמעויות מבחינת הכשרת המורים ותוך ניסיון להוכיח את התקפות של מודל קהילות הלומדים כמודל גנרי הן בסביבות בתי הספר והן במוסדות להכשרת מורים (Shulman Lee, Sulman Judith)