העברת ערכים בחינוך: אתגר למורי המורים

מקור:

Martijn Willemse, Mieke Lunenberg and Fred Korthagen, Values in education: a challenge for teacher educators , Teaching and Teacher Education  ,Volume 21, Issue 2 , February 2005, Pages 205-217 .

מבוא

ההוראה הייתה מאז ומעולם פעילות מוסרית טוען הנסן (Hansen ,2001 ) בסקירתו המאלפת בה הוא סוקר את מרבית המחקרים שנערכו בסוגיה של הוראה וערכים וההעברה של מסרים לתלמידים באמצעות ערכים. בסקירת המחקרים שלו לא מצא הנסן מחקרים כלשהם הנוגעים למורי מורים ודרכי ההוראה שלהם לגבי חינוך ערכי . גם בסקירה של ( Vedder and Veugelers ,1999 )  לא נמצאו מחקרים הדנים בשאלה כיצד יש להכשיר פרחי הוראה לקראת העברה חינוכית הנוגעת למוסר ולערכים.
העדר מחקרים בנושא מעורר תהייה כי  ביסודה פעילות מורי המורים והמסרים שלהם תמיד כרוכים בהעברת ערכים ובפעילות המבטאת כיוון מוסרי כזה או אחר (ראה לדוגמא, Buzzelli & Johnson , 2002 ׂ). יתרה מזאת, בהנחיה שלהם נוהגים מורי המורים להעביר לפרחי ההוראה זוויות ראייה לגבי נושאים ערכיים שונים שיש להקנות לתלמידים בכיתה. גם הניסיון לקדם רפלקציה בקרב פרחי ההוראה מעיד על חשיבה ערכית. על פי התפיסה של הנסן, ההתנהגות של המורה יש לה תפקיד מעצב בפיתוח מוסרי של תלמידים (Hansen , 2001 ) ומכאן ברור , אפוא, כי  להתנהגות של מורי המורים יש השפעה מעצבת על התפיסה הערכית והמוסרית של פרחי ההוראה.

הנסן מדגיש את חשיבות התנהגות המורה כאדם כדרך להעברת המסרים של ערכים ומוסר ולהפנמת  ערכים של אמון, מחויבות והגינות (Hansen, 2001 , p. 851 ).

מחקרים חשובים אחרים לגבי העברת ערכים על ידי מורים מצאו כי העברה של חינוך ערכי ומוסרי תלויה במסרים לא ישירים של המורים. המימד של העברת ערכים ומתן כיוון מוסרי אינו מתבטא בהכרח בכיתה בצורה מפורשת ומתוכננת אלא תוך כדי התפתחות מצבי ההוראה  (Boostrom, Hansen , and Jackson , 1993  ). מכאן עולה כי מורי המורים כמו מורים בבתי הספר צריכים לשקול היטב כיצד להעביר בצורה אפקטיבית את הדגשים של ערכים והמשמעויות המוסריות וכיצד להניע את פרחי ההוראה למלא את תפקידם כדמויות מוסריות בבית הספר. מכאן עולה הצורך  לבסס את הידע שלנו לגבי דרכי ההיערכות של מורי המורים להפנמת ערכים בחינוך.

שאלת המחקר

המחקר הנוכחי נערך במוסד להכשרת מורים בהולנד ונועד לבדוק את דרך ההכנה של פרחי ההוראה לקראת חינוך  ערכי ומוסרי. נקודת המוצא של עורכי המחקר הייתה כי הכנת פרחי ההוראה להפנמת ערכים ומוסר צריכה לבוא לידי ביטוי בכל המקצועות הרלבנטיים של הכשרת המורים.

 שאלת המחקר העיקרית הייתה כיצד מורי המורים מכשירים את פרחי ההוראה לחינוך ערכי כאשר הם מתכננים ומיישמים בפועל את תוכניות הלימודים ומה ההשפעה בפועל של דרכי היישום האלו על פרחי ההוראה?

המסגרת

בשנת 2001, הוחלט לשנות את תוכניות הלימודים של השנה הראשונה להכשרת המורים באותו מוסד להכשרת מורים בהולנד , בעיקר שינוי תוכניות הלימודים של הסמסטר האחרון בשנה הראשונה (מתוך ארבעה שנות לימודים). המוסד גיבש שורה של יעדים פדגוגיים אותם צריכים פרחי ההוראה למלא כחלק מתוכנית הלימודים המחודשת. 9 מורי מורים אשר השתתפו במחקר נדרשו לתכנן מחדש את תוכניות הלימודים לשנה הראשונה ולסמסטר השני. קבוצה זו הוגדרה על ידי עורכי המחקר כמתכננים.

תוכנית הלימודים החדשה יושמה לראשונה באביב 2002 על ידי 27 מורי מורים, כאשר 4 מהם היו גם מבין קבוצת המתכננים המקורית. בהעברה הניסיונית של תכנית הלימודים החדשה השתתפו 288 פרחי הוראה. כל הגורמים הנ"ל נטלו חלק פעיל במחקר.

שיטת המחקר

שאלות המחקר פורקו ל- 7 שאלות ספציפיות שהותאמו לכלי המחקר ולאיסוף הנתונים, בין השאלות הספציפיות שהוצגו ניתן למנות: מה היו המטרות הפדגוגיות של המתכננים לגבי תוכנית הלימודים המחודשת וכיצד הם השתקפו, האם מורי המורים שהעבירו את התכנית המחודשת היו מודעים למטרות הפדגוגיות המקוריות של המתכננים והאם הצליחו לזהות אותם? האם שיטות ההוראה ודרכי ההוראה שננקטו משקפות את המטרות הפדגוגיות המקוריות של המתכננים? האם פרחי ההוראה היו מסוגלים לזהות את המטרות הפדגוגיות של המתכננים, האם פרחי ההוראה הצליחו להשיג את המטרות הפדגוגיות המקוריות של המתכננים?

כלי המחקר – א. הכלי המחקרי העיקרי היה ראיון קבוצתי שנערך במהלך הניסוי, עוד לפני שתוכנית הלימודים יושמה בפועל. בראיון הקבוצתי הוצגו בפני המשתתפים (קבוצת המתכננים) שתי שאלות המחקר הספציפיות הראשונות והם היו צריכים להביע את הסכמתם או אי הסכמתם להיגדים השונים. כמו כן, נשאלו בראיון הקבוצתי שאלות נוספות לגבי המטרות הפדגוגיות המצופות ודרכי ההוראה הנלווים לתכנית. ב. שאלון מחקר למורי המורים שהועבר בסוף הסמסטר לאחר שתוכנית הלימודים הושלמה והועברה. שאלון המחקר ביקש לבדוק באיזה מידה מורי המורים הצליחו לזהות את המטרות הפדגוגיות אשר גובשו ע"י המתכננים. המדידה נערכה על פי סולם מדורג של 1-5. ג. שאלון מחקר מובנה שהועבר לפרחי ההוראה אשר ביקש לבדוק האם הצליחו פרחי ההוראה לזהות את המטרות הפדגוגיות של התכנית החדשה והאם הצליחו למלא את המטרות. ד. מבדקים מסוג  pre ו-post –tests אשר הועברו בין פרחי ההוראה כדי למדוד ידע ועמדות ביחס לשאלת המחקר הספציפית השביעית: האם פרחי ההוראה הצליחו להשיג את המטרות הפדגוגיות המקוריות של המתכננים?

ממצאים ומסקנות

הראיון הקבוצתי גילה חוסר עקביות בקרב המתכננים לגבי גיבוש המטרות הפדגוגיות בתהליך. חלק מן המתכננים במוסד להכשרת המורים אימצו לעתים מטרות פדגוגיות של מושגים אחרים או מטרות פדגוגיות כלליות מדי.

 נתוני השאלונים לא גילו פערים בין פרחי ההוראה ובין המתכננים לגבי שיטות ההוראה הרצויות להעברה של הערכים בכיתה. עם זאת, נתגלו פערים רציניים בין המתכננים ובין מורי המורים המיישמים לגבי חשיבות המטרות הפדגוגיות בתכנית ולגבי דרכי ההוראה הרצויות. המתכננים יחסו חשיבות רבה לדרכי הוראה המבוססות על דיון ורפלקציה במהלך העברת התכנית בעוד מורי המורים המיישמים נטו לייחס חשיבות רבה יותר לדיון והמעיטו בחשיבות הרפלקציה במהלך ההתנסות בפועל עם פרחי ההוראה.

הפירוש של מורי המורים המיישמים לגבי ההתנסויות בהוראה היה ,לעתים קרובות ,שונה לחלוטין מן המטרות הפדגוגיות המקוריות של המתכננים. הפערים הרציניים נבעו מכך שהמתכננים לא הגדירו מטרות פדגוגיות ברורות ומפורשות לאותם התנסויות בהוראה שנועדו לטפח חינוך ערכי. ממצאים אלו תואמים את מסקנות מחקריהם של ( Barone, Berliner, Blanched ,  Casanova , and Mcgowen ,1996) שמצאו כי תוכניות הלימודים בהכשרת מורים הם לעתים קרובות מפוצלות מדי באופן שהתיאוריה מוצגת ללא קשר להתנסות עצמה.

 המסקנה של המחקר הנוכחי היא כי תהליך הכשרת פרחי ההוראה לחינוך ערכי ומוסרי מועבר ,ברוב המקרים , באופן לא מפורש ובאופן אקראי במוסד להכשרת המורים וכי וההתנסויות שמועברות בפועל על ידי מורי המורים אינן מונחות בצורה שיטתית ואינם תוצר של ניתוח שיטתי לגבי מטרות ההוראה, דרכי ההוראה והתוצאות הרצויות.  האחריות  העיקרית היא של המתכננים של תוכניות הלימודים ולא בהכרח של מורי המורים המיישמים את התכנית בפועל.  מתברר כי המתכננים של תוכניות הלימודים במוסד להכשרת מורים אינם מפתחים ראייה כוללת של התכנית והם נוטים להתמקד יותר באותם חלקים שהם אחראים עליהם.

תהליך התכנון של התוכניות מבחינת  הדגשי החינוך הערכי נוטה להיות יותר צר ומצומצם ואינו לוקח חשבון את ההתנהגויות המתוכננות האפשריות של מורי המורים המעבירים בפועל את התכנית. ממצא זה תואם את המחקרים המלמדים כי תהליך התכנון של תוכניות הלימודים במוסד להכשרת מורים נוטה להיות רציונאלי וליניארי מדי ומבוסס יותר מדי על הגישה של תכנון לימודים המאמינה בשלב אחרי שלב תוך התעלמות מכך שהמציאות הפדגוגית היא בדרך כלל, מורכבת יותר (; Odenthal,2003; Kliebard,1975  Clark and Peterson , 1986). בתכנון הלימודים יש לקחת בחשבון מגוון רחב יותר של אמונות, מטרות ומודלים מנטאליים של מיישמי תוכנית הלימודים (1999, Kessels ).  העברה יעילה של  תוכניות לימודים לקראת חינוך ערכי צריכה להיות מבוססת על מטרות פדגוגיות המתייחסות לכל קשת האפשרויות של ההתנסות בהוראה .

References

Akker & van den (1988) J.J.H. Akker and van den, Ontwerp en implementatie van natuuronderwijs. [Design and implementation of science education], Swets and Zeitlinger, Amsterdam/Lisse (1988).

Berkowitz (1995) M.W. Berkowitz, The education of the complete moral person, Gordon Cook Foundation, Aberdeen (1995).

Barone, Berliner, Blanchard, Casanova, & McGowan (1996) T. Barone, D.C. Berliner, J. Blanchard, U. Casanova and T. McGowan, A future for teacher education. In: J. Siluka, Editor, Handbook of research on teacher education (2nd Ed.), Macmillan, New York (1996), pp. 1108–1149.

Bebeau (1993) M.J. Bebeau, Designing an outcome-based ethics curriculum for professional education strategies and evidence of effectiveness, Journal of Moral Education 22 (1993) (3), pp. 313–325.

Ben-Peretz (1995) M. Ben-Peretz, Curriculum of teacher education programs. In: L.W. Anderson, Editor, International encyclopedia of teaching and teacher education, Elsevier Science/Pergamon, Oxford/New York/Tokyo (1995), pp. 543–547.

Biesta & Miedema (2002) G.J.J. Biesta and S. Miedema, Instruction or pedagogy? The need for a transformative conception of education, Teaching and Teacher Education 18 (2002) (2), pp. 173–181. SummaryPlus | Full Text + Links | PDF (115 K)

Boostrom, Hansen, & Jackson (1993) R. Boostrom, D.T. Hansen and P.W. Jackson, Coming together and staying apart how a group of teachers and researchers sought to bridge the “research-practice gap”, Teacher College Record 95 (1993) (1), pp. 35–44. Abstract-PsycINFO | $Order Document

Buchberger, Campos, Kallos, & Stephenson (2000) Buchberger, F., Campos, B.P., Kallos, D., Stephenson, J. (2000). Green paper on teacher education in Europe. Paper presented at the conference of the thematic network on teacher education in Europe, 2000, Thematic Network on Teacher Education in Europe, Umea.

Buzzelli & Johnston (2002) C.A. Buzzelli and B. Johnston, The moral dimensions of teaching language, power and culture in classroom interaction, RoutledgeFalmer, New York (2002).

Clark & Peterson (1986) C.M. Clark and P.L. Peterson, Teachers’ thought processes. In: M.C. Wittrock, Editor, Handbook of Research on Teaching (3rd Ed.), AERA, New York/London (1986), pp. 255–296.

Dam & Volman (1999) G.ten Dam and M. Volman, Scholen voor sociale competentie Een pedagogisch-didactische benadering [Schooling for social competence: A pedagogical approach], Swets and Zeitlinger B.V, Lisse (1999).

Dam & Volman (2000) G.ten Dam and M. Volman, Sociale competentie Reddingsvest en levenskunst. Over de pedagogische opdracht in praktijk. [Social competence: life jacket and life art. About the socio-pedagogical task in practice], Pedagogiek 20 (2000) (2), pp. 112–127.

Dam & Volman (2002) G.ten Dam and M. Volman, Het sociale karakter van kritisch denken Didactische richtlijnen. [The social character of critical thinking: pedagogical guidelines], Pedagogische Studi?n 79 (2002) (3), pp. 167–183.

Dodde (1992) N. Dodde, Onderwijs niet geschikt om Waarden en Normen bij te brengen, [Education is not suited to teach values and norms.] Didactief 22 (1992) (8), pp. 14–15.

Ducharme (1993) E.R. Ducharme, The lives of teacher educators, Teachers College Press, New York (1993).

Goodlad, Klein, & Tye (1979) J.I. Goodlad, M.F. Klein and K.A. Tye, The domains of curriculum and their study. In: J.I. Goodlad, Editor, Curriculum inquiry the study of curriculum practice, McGraw Hill, New York (1979), pp. 43–70.

Goodlad (1990) J.I. Goodlad, The occupation of teaching in schools. In: J.I. Goodlad, R. Soder and K.A. Sirotnik, Editors, The moral dimensions of teaching, Jossey-Bass Publishers, San Francisco (1990), pp. 3–34.

Goodlad (1992) J.I. Goodlad, The moral dimensions of schooling and teacher education, Journal of Moral Education 21 (1992) (2), pp. 87–97.

Hansen (2001) D.T. Hansen, Teaching as a moral activity. In: V. Richardson, Editor, Handbook of Research on Teaching (4th Ed.), AERA, Washington (2001), pp. 826–857.

de Jong (1998) J.M. de Jong, Waardenopvoeding en Onderwijsvrijheid. [Value education and Educational Freedom], Ipskamp, Enschede (1998).

Kessels (1993) J.W.M. Kessels, Towards design standards for curriculum consistency in corporate education, University of Twente, Enschede (1993).

Kessels (1999) J. Kessels, A relational approach to curriculum design. In: J. Van den Akker, R.M. Branch, K. Gustafson, N. Nieveen and T. Plomp, Editors, Design approaches and tools in education and training, Kluwer Academic Publishers, Dordrecht/Boston/London (1999), pp. 15–28.

Kliebard (1975) H.M. Kliebard, Reappraisal the Tyler rationale. In: W. Pinar, Editor, Curriculum theorizing the reconceptualists, McCutchan Publishing Corporation, Berkeley, CA (1975), pp. 70–83.

Loughran & Russell (2002) J. Loughran and T. Russell, Improving teacher education practices through self-study, RoutledgeFalmer, New York/London (2002).

Manen (2002) In: M. van Manen, Editor, Guest editorial. Introduction the pedagogical task of teaching, Teaching and Teacher Education 18 (2002) (2), pp. 135–138.

Oakeshott (1989) M. Oakeshott, Learning and teaching. In: T. Fuller, Editor, The voice of liberal learning Michael Oakeshott on education, Yale University Press, New Haven, CT (1989), pp. 43–62 (Original work published in 1965).

Oakeshott (1991) Oakeshott, M. (1991). The tower of Babel. In: M. Oakeshott (Ed.), Rationalism in politics and other essays (expanded ed., pp. 465–487). Indianapolis: Liberty Press. (Original work published in 1962).

Odenthal (2003) L.E. Odenthal, Op zoek naar balans Een onderzoek naar een methode ter ondersteuning van curriculumvernieuwing door docenten. [In search for balance: a study into a method for supporting curriculum renewing by teachers], University of Twente, Enschede (2003).

Peters (1964) R.S. Peters, Education as initiation, Evans Brothers, London (1964).

Peters (1968) R.S. Peters, Must an educator have an aim?. In: C.J.B. Macmillan and T.W. Nelson, Editors, Concepts of teaching Philosophical essays, Rand McNally, Chicago (1968), pp. 89–98 (Original work published in 1963).

Richardson (2001) In: V. Richardson, Editor, Handbook of research on teaching (4th Ed), AERA, Washington (2001).

Sch?n (1983) D.A. Sch?n, The reflective practitioner how professionals think in action, Basic Books, New York (1983).

Sockett & LePage (2002) H. Sockett and P. LePage, The missing language of the classroom, Teaching and Teacher Education 18 (2002) (2), pp. 159–171. SummaryPlus | Full Text + Links | PDF (134 K)

Solomon, Watson, & Battistich (2001) D. Solomon, M.S. Watson and V.A. Battistich, Teaching and schooling effects on moral/prosocial development. In: V. Richardson, Editor, Handbook of research on teaching (4th Ed), AERA, Washington (2001), pp. 566–603.

Stephenson, Ling, Burman, & Cooper (1998) In: J. Stephenson, L. Ling, E. Burman and M. Cooper, Editors, Values education, Routledge, London/New York (1998).

Tyler (1949) R.W. Tyler, Basic principles of curriculum and instruction, The University of Chicago Press, Chicago (1949).

Valli (1990) L. Valli, Moral approaches to reflective practice. In: R.T. Clift, W.R. Houston and M.C. Pugach, Editors, Encouraging reflective practice in education, Teachers College Press, New York/London (1990), pp. 39–56.

Vedder & Veugelers (1999) P. Vedder and W. Veugelers, De pedagogische functie van het onderwijs. Waardenvormend onderwijs in een multiculturele en pluriforme samenleving. [The socio-pedagogical task of education. Value education in a multicultural and pluriform society], NWO/PROO, Den Haag (1999).

Veugelers et al. (2002) W. Veugelers, S. Miedema, A. Zwaans, G. ten Dam, C. Klaassen, Y. Leeman, W. Meijnen and P. Sleegers, Onderzoek naar de pedagogische functie van het onderwijs op klas- en schoolniveau. [Research on the socio-pedagogical task in education at class level and at school level], NWO/PROO, Den Haag (2002).

Veugelers (2003) W.M.M.H. Veugelers, Waarden en normen in het onderwijs. Zingeving en humanisering Autonomie en sociale betrokkenheid. [Values and norms in education. Giving meaning and humanizing: autonomy and social commitment], Universiteit voor Humanistiek, Utrecht (2003).

Visscher-Voerman, Gustafson, & Plomp (1999) I. Visscher-Voerman, K. Gustafson and T. Plomp, Educational design and development an overview of paradigms. In: J. van den Akker, R.M. Branch, K. Gustafson, N. Nieveen and T. Plomp, Editors, Design approaches and tools in education and training, Kluwer Academic Publishers, Dordrecht/Boston/London (1999), pp. 15–28.

Walker (1971) D.F. Walker, The process of curriculum development a naturalistic approach, School Review 80 (1971) (1), pp. 51–65.

Wakefield (1997) D. Wakefield, Who's teaching teachers about character education instruction?, LaGrange, Georgia (1997).

Wardekker, Biesta, & Miedema (1998) W. Wardekker, G. Biesta and S. Miedema, Heeft de school een pedagogische opdracht? [Does the school have a socio-pedagogical task?]. In: N. De Bekker-Ketelaars, S. Miedema and W. Wardekker, Editors, Vormende lerarenopleidingen, SWP, Utrecht (1998), pp. 11–21.

Zeichner (1983) K.M. Zeichner, Alternative paradigms of teacher education, Journal of Teacher Education 34 (1983) (3), pp. 3–9.

Zeichner (1999) K. Zeichner, The new scholarship in teacher education, Educational Researcher 28 (1999) (9), pp. 4–15.

Zeichner & Liston (1987) K.M. Zeichner and D.P. Liston, Teaching student teachers to reflect, Harvard Educational Review 57 (1987) (1), pp. 23–48.

 המאמר נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי שבמכון מופ"ת