הכשרת מורים

אחת הדרכים האפשריות להכשרת פרחי הוראה ולטיפוח הכישורים והמיומנויות לתרבות של חקירה מתמדת והערכה היא פיתוח קהילות למידה מקצועיות (קל"מ) של מורי מורים. קהילת למידה מקצועית מוגדרת כקבוצה של אנשים, הממוקדת בלמידה של תהליכי למידה-הוראה ובתוצאותיהם כתהליך שינוי שתפני. היא מאופיינת בכך שהעשייה והלמידה משולבות זו בזו. כאשר יש זיקה הדדית בין תהליך הלמידה בכיתה לבין תהליך הלמידה של המורים, משתפרים ההוראה וההישגים הלימודיים ( חנה קורלנד, רינת שחף-ברזילי).

התפיסה המונחית ביסודה של שיטת CLASS היא כי קיימים תהליכים אינטראקטיביים בסיסיים הרלוונטיים לאיכות ההוראה בכל גיל, ואלה באים לידי ביטוי בהגדרת התחומים וממדיהם, המשמשים להערכת איכות הסביבה הכיתתית לאורך כל שנות החינוך הפורמלי. אף כי תחומי ההערכה של איכות הסביבה הכיתתית מוגדרים באופן דומה, הממדים המפרטים כל תחום הם ייחודיים לשלבי התפתחות המוגדרים במונחים של קבוצות גיל. במילים אחרות, לפי תפיסה זו התהליכים היוצרים כיתת לימוד איכותית הם אוניברסליים, אך ביטוייהם ההתנהגותיים משתנים עם התפתחות הילדים.ביסודה, תצפית ה-CLASS מעודדת יצירה של שפה קוהרנטית משותפת לתיאור אינטראקציות מיטיבות ואקלים כיתה איכותי התומך בלמידה ובהתפתחות לאורך כל שנות הלימודים הפורמליים ( אורה אביעזר, יאיר זיו) .

מטרות המחקר היו לתאר נתיבים מצויים של מסוגלות-עצמית-נתפסת של חונכים בתוכניות אקדמיות (חונכים המלווים סטודנטים למדעים בקולג') ולבחון את הקשרים או את הגורמים העשויים להשפיע על הליכה בנתיב זה או אחר. כלי המחקר היו שאלונים לפני תחילת החונכות ולפני הקישור למונחים, יומני-חונך שבהם תוארו האופי, האורך והיעילות הנתפסת של ההתערבויות שלהם לאחר כל מפגש עם המונחים, וכן הערכה של תחושת המסוגלות שלהם לאחר כל מפגש כזה, וטפסי הערכה של הכשרתם ושל ההדרכה. לפני ההתקשרות לחונכים המונחים מלאו שאלון סוציו דמוגרפי, תחומי עניין, מוטיבציה והרגלי למידה והתבקשו להתיר שימוש במידע לצורך המחקר. כל המונחים היו בשנתם הראשונה בקולג' ( Larose, S.).

המאמר מציג מסגרת מושגית וחקר מקרה בדבר הדרך שבה ארבעה מורים מתפקדים כמורי-מורים בית-ספריים (School-based teacher educators) בשני בתי-ספר המקיימים שותפות עם מוסד הכשרה בהולנד. מדובר בשותפות המאופיינת באחריות משותפת להכשרה ולהערכה של מתכשרים להוראה ולארגון ההכשרה על פי העיקרון של "למידה באמצעות הוראה בפועל, ממשית ומשמעותית" (Ten Dam & Blom, 2006, 649).

המאמר, שהוא חקר מקרה, מתמקד בהתנסויות ראשוניות ובתפיסות של שני מורי תיכון בתפקיד של תומכים במתכשרים להוראה בפיתוח הידע הדיסציפלינרי שלהם בתוך בית הספר. כוונת החוקרת הייתה להבין את הצרכים של מורי בית ספר מנוסים כשם הופכים גם למורי מורים ובצרכי ההתפתחות המקצועית שלהם ( White, E ) .

המחקר נעשה במסגרת של פרויקט שיתופי (אוסטרליה) להתפתחות מקצועית לעידוד מורים להכיר את השפה ואת המושגים המרכזיים של דגם פדגוגי חדש שעיקרו שיפור ההוראה בהנחה שהוראה איכותית משפיעה על איכות החינוך והלמידה. השתתפו שלושה שותפים אקדמיים שעבדו עם בתי ספר במסגרות חינוכיות וגיאוגרפיות שונות לאורך 9 חודשים. במחקר השתתפו 35 מורים מ-11 בתי ספר שונים. כל שותף אקדמי עבד עם קבוצה שונה של בתי ספר ומורים ( Reynolds, R., Ferguson-Patrick, K., & McCormack, A).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק עמדות של פרחי הוראה המתמחים בהוראת מתמטיקה לבית הספר היסודי כלפי שימוש בהומור בעת ההוראה.במחקר השתתפו 32 סטודנטיות המתכשרות להוראת מתמטיקה בבית ספר יסודי באחת המכללות. כלי המחקר היה שאלון עמדות, שהורכב לצורך המחקר ובו עשרים פריטים המתייחסים להיבטים של שימוש בהומור בעת הוראת מתמטיקה. כל פריט אפשר לדרג מ-5 (מסכים מאוד) ל-1 (לא מסכים בכלל). הפריטים התייחסו לחמש קטגוריות: (א) אופיים של שיעורי המתמטיקה; (ב) עמדה כלפי שילוב הומור בשיעורי מתמטיקה; (ג) יתרונות שילוב ההומור בהוראה; (ד) חסרונות שילוב הומור בהוראה; (ה) תכונות ההומור (אביקם גזית ).

ביישום הגישה הקונסטרוקטיביסטית לשם פיתוחן של דרכי ההוראה שנוסו במחקר זה ננקטה גישה של קונסטרוקטיביזם "מתון". שתי דרכי הוראה נבחרו והוטמעו בסביבת הלמידה. דרך ההוראה הראשונה התמקדה בחיזוק גורם ההקשר (קונטקסט) של הלמידה. סטודנטים שלמדו בדרך זו תרגלו את נושאי הקורס בסטטיסטיקה תיאורית באמצעות חקירת נתונים שהם עצמם אספו לפי בחירתם. בדרך ההוראה השנייה הושם דגש על שילוב תהליכי רפלקציה של הלומד. סטודנטים שלמדו בדרך זו התבקשו במהלך הכנת שיעורי הבית בסטטיסטיקה להרהר ולחשוב מחדש על הבנותיהם ועל אופן הלימוד שלהם את נושאי הקורס ( ציפי ליבמן) .

המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).

המחבר מעלה הצעות לגבי חניכה אפקטיבית של סטודנטים להוראת מדעים בבית הספר התיכון כדי לסייע להצלחתם ולהתפתחותם המקצועית (Larkin D. B. ,2013).

מערכת תכנון הכשרת המורים באנגליה התקלקלה ומסתכנת במחסור עתידי של מורים, אומר צוות חשיבה אוניברסיטאי. משרד החינוך האנגלי החליף כ-9,000 מקומות הכשרת מורים מאוניברסיטאות ישירות לבתי ספר תחת תכנית הזיקה הישירה (School Direct programme).אולם מחקר מיליון+ (Million+) מנבא, שהואיל ורק 45% מהמקומות יתמלאו, יהיו פחות 3,000 מורים באנגליה שיוכשרו עד 2014.( Hannah Richardson ).

במאמר זה מוצג ומוערך מודל הכשרה פרופסיונאלית המתאים להכשרת אקדמאים להוראה. המודל מבוסס על תכנית הכשרה אינטגרטיבית-תמאטית שיישומה מותנה בשיתוף מובנה ומוקפד בין מוסד ההכשרה האקדמי לבין מסגרות ההתנסות המעשית. המודל מוצג על רקע הביקורת הקיימת על המודלים המסורתיים להכשרת מורים ועל רקע הטענה כי הכשרה פרופסיונאלית צריכה להתמקד בחינוך ובאימון לתפקידי חינוך והוראה בהיקף נרחב יותר מהמקובל בתכניות ההכשרה המסורתיות ( שלומית אבדור ) .

מחקר זה בוחן את תהליך הלמידה המעורב בהכנת פורטפוליו דיגיטאלי על ידי סטודנטים להוראה של הגיל הרך (Ronit Ben Hemo, 2013).

הרצאה זו בנויה מסיפורים שנאספו ממורי מורים שהתבקשו לתאר ביטויים של "חדשנות פדגוגית" בתהליך של הכשרת מורים, תוך התמקדות האם הם משיגים פרספקטיבה ייחודית של מושג זה או מאמצים אידיאולוגיה קיימת (Dalit Levy and Lea Baratz, 2013).

אף על פי ששילוב מחשבים במערכת החינוך החל בישראל לפני כ-30 שנים, השינויים המשמעותיים התרחשו החל משנת 1992 כאשר הפרויקט הלאומי "מחר 98'" הוקם על ידי "הוועדה לחינוך מדעי וטכנולוגי בישראל". למרות ההתקדמות המשמעותית שהושגה במכללות לחינוך, נמצא כי התכניות להכשרת מורים לא סיפקו לפרחי ההוראה את היכולות ואת המיומנויות המתאימות כדי ללמד בעזרת טכנולוגיה בכיתות. בשנת 2011, משרד החינוך השיק יוזמה לאומית של הפיכת הכשרת המורים כך שתענה על הדרישות של המאה ה-21, תוך שימת דגש על הצורך לפתח מיומנויות המתאימות למאה ה-21 (Olzan Goldstein, 2013).

תהליך מחשוב החינוך ברוסיה החל בשנת 1985, כשמטרתו העיקרית הייתה לצייד את המוסדות החינוכיים במחשבים. עד שנת 1996, מדע המידע הפך לנושא חובה בכל המוסדות החינוכיים. השלב השלישי של יישום טכנולוגיות המידע החל בשנת 2005. מטרתו העיקרית היא יישום טכנולוגיות טלקומוניקציה ומולטימדיה בכל הספרות של החינוך. בשנת 2005, הנשיא פוטין הציע את פרויקט "החינוך" כפרויקט בעדיפות לאומית (Margarita Gavrilova, 2013).

פרויקט "הכנת מורי העתיד" ( (Teaching Teachers for the Future Project (TTF) היה ניסיון מצד הממשלה הפדרלית באוסטרליה להעלות את ההסטנדרטים בחינוך ברמה הלאומית על ידי שילוב טכנולוגיית המידע (ICT) בקורסים להכשרת מורים. שלושים ושבע אוניברסיטאות השתתפו בפרויקט זה. מחקר איכותני וכמותי זיהה ארבעה חסמים עיקריים לשילוב של טכנולוגיית המידע (ICT ) בהכשרת מורים במוסד אחד. המאמר מתאר את היוזמות שננקטו כדי להתייחס לכל אחד מהחסמים (Jenny Lane, 2013).

לרציונל של מחקר תלת-שנתי זה היו שני ממדים: השילוב של תיאוריה עם פרקטיקת ההוראה, והשילוב של סביבות למידה פיזית ווירטואלית.במחקר זה, מורים המלמדים בבתי ספר התנדבו להפוך לעמיתים מקצועיים (Professional Associates ) עבור הפקולטה לחינוך באוניברסיטה, ועבדו ישירות עם פרחי ההוראה. שיתוף הפעולה בין פרחי ההוראה למורי בתי הספר איפשר לפרחי ההוראה להשתתף בהתנסויות בזמן אמת מהכיתה ונתן להם תחושה של מידיות לגבי חיי הכיתה שמצפים להם בסיומה של תכנית הלימודים שלהם (Ken Stevens, 2013).

מאמר זה דן בדימוי המקצועי של מורי המורים במכללות לחינוך. המחברות מראות כיצד דימוי זה מבוסס על מה שמוגדר כזהות סותרת של המכללות לחינוך מצד אחד, ושל הדימוי העלוב של מורי בית הספר בישראל מצד שני (Tali Rubovitz Mann and Dina Haruvi, 2013).

מחקר זה בחן את ההשפעה של מודל חונכות עמיתים על התפיסות של סטודנטים להוראה את התמיכה הפסיכוסוציאלית שקיבלו מעמיתיהם במהלך הפרקטיקום בויטנאם (Nguyen, Hoa Thi Mai, 2013).