אקטואליה

יש מעט ספרים מעמיקים על ההשלכות הגלובליזציה בחינוך למרות שמגמות הגלובליזציה משפיעות על בתי הספר והתלמידים הרבה יותר מאשר אנו יודעים. מבחינה זו קובץ המאמרים החדש בעריכת פרופסור Marcelo M. Surez-Orozco ממלא ריק מחקרי הקיים בתחום חשוב זה בחקר החינוך. קובץ המאמרים הוא למעשה אוסף המחקרים והמאמרים שנכתבו והוצגו בכינוס First International Conference on Globalization and Learning (FICGL) שנערך בשטוקהולם בשנת 2005. חלק מן המאמרים עוסקים בתנועות הגירה ומהגרים כתוצאה מהגלובליזציה והשתלבותם בבתי ספר. מאמרים אחרים עוסקים בהשפעת הגלובליזציה על הערכים התרבותיים של התלמידים והחששות של המחנכים והמורים מכך. המאמר החשוב בקובץ נכתב על ידי , Mansilla and Gardner והוא מציע מסגרת קונספטואלית להתמודדות עם עולם התוכן והמיומנויות בחינוך בעקבות הגלובליזציה על ידי חקר נושאי הגלובליזציה על ידי תלמידים בהנחיית מורים ( כגון חקר האינטגרציה הכלכלית באירופה , חקר סוגיות האקולוגיה, המזון והתחממות כדור הארץ ) . הספר יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת University of California Press .

הכנסת סטנדרטים לתחומי ההוראה ובעקבותיהם מערכות הערכה ובחינה נורמטיביות ארציות צמצמו למעשה את מרחב שיקולי הדעת של המורים בארה"ב. לאור זאת מציעים מחברי ועורכי הספר הנוכחי גישה מרחיבה ומעצימה מבחינת שיקולי הדעת של המורים גם כאשר זה נעשה על חשבון הסטנדרטים המהודקים מדי בחינוך ובהוראה. הדרך להחזיר למורים את החיוניות שלהם היא ליישם את המודל הפדגוגי המוצע על ידם של קבלת החלטות נרחב יותר של המורים בביה"ס. המודל המוצע אינו מבטל את הסטנדרטים בהוראה אלא מרחיב ומעצים את מרחב שיקולי הדעת של המורים ואת השליטה שלהם בדרכי ההערכה. המודל הפדגוגי, שזוכה עתה להתעניינות מחודשת בקרב גורמי החינוך בארה"ב, מעניק למורים מרחב נרחב יותר של קבלת החלטות, גמישות ביישום תוכנית לימודים אינטגרטיבית ואותנטית. חלק מההיערכות מחייבת את המורים להתנתק במידה רבה מההצמדות שלהם לספרי לימוד מבוססי סטנדרטים לטובת פיתוח עצמי שלהם של רעיונות דידקטיים וקביעת דרכי ההערכה באופן עצמאי. במוקד כל רפורמה חינוכית ושינוי חיובי בבתי הספר עומדת הנכונות להעצים את המורים והמודל המוצע בספר זה הוא ללא ספק צעד משמעותי בכיוון זה ( Michael S. Moody and Jason M. Stricker ).

בשנים האחרונות יש התעניינות רבה בכל הנוגע לשיפור איכות המורים בבתי הספר כאמצעי לקידום הישגי בתי הספר מבחינת ההערכה הנורמטיבית. גם בארה"ב זוכה הנושא של איכות המורים לעדיפות גבוהה והאמצעי העיקרי לטייב את איכות המורים שם היא התכנית הפדראלית "No Child Left Behind" (NCLB) Act הדורשת מהמורים רמת הכשרה אקדמאית גבוהה בכל מקצועות הלימוד (עפ"י סטנדרטים חינוכיים והקפדה על עמידה בסטנדרטים חינוכיים). המחקר הנוכחי ביקש ללמוד מהמקרה של מדינת קליפורניה האם מדיניות ה-NCLB מקדמת את רמת המורים ואיכותם. ממצאי המחקר מלמדים שאכן התפלגות כוח ההוראה בקליפורניה מעידה על היקף גבוה למדי של מורים בעלי התמחות אקדמאית רצינית , סטנדרטים גבוהים בהוראה והשתלמויות מקצועיות רציניות . עם זאת בראייה כוללת נמצא כי מה שמשפיע על התקדמות בתי הספר והצלחתם בקליפורניה אינה בהכרח רמת המורים אלא התפלגות אוכלוסיית התלמידים שם ממוקמים ומצויים בתי הספר. גורמים אתניים וסוציו-אקונומיים הנוגעים לאוכלוסיות בהן נמצאים בתי הספר הם בדרך כלל בעלי השפעה משמעותית לא פחות מאשר איכות המורים . המשמעות של ממצאי המחקר היא שגורמים רבים משפיעים על ההתקדמות החינוכית של בתי ספר ולא רק גורם בודד הנוגע לאיכות הנורמטיבית של מורים ולסטנדרטים החינוכיים (Smith,-Emma ).

אריאלה לונברג כתבה וסיכמה ממצאים מעניינים מתוך כתבה של Ellen Gamerman על הצלחתם של הילדים הפינים במבחני פיזה. הילדים בפינלנד (והכוונה לגילאי 15 הנבחנים במבחנים אלה) אין תלבושת אחידה, הם אינם מכינים יותר מחצי שעה של שיעורי בית ביום, אין להם כיתות מחוננים ויש להם מעט מאד מבחנים הקשורים בסטנדרטים, הם מבלים שעות רבות מול המחשב, צובעים את שערם מאזינים למוזיקת "heavy metal" וראפ כמו עמיתיהם האמריקאים (והישראלים) ואינם מתחילים את לימודיהם בבית הספר לפני גיל שבע. למרות זאת, בכיתה ט' הילדים הפינים מובילים בין 57 ארצות הנבחנות במבחנים אלה, במתמטיקה במקצועות מדעיים ובקריאה. כל זאת בדרך להפיכתם לחברה שבה העובדים נחשבים בין היצרניים ביותר בעולם. ההסברים להצלחתם, מסתבר, קשורים לכמה גורמים : איכות המורים ואיכות הכשרת המורים בפינלנד, אהבתם של הפינים לקריאה, מתן עצמאות לתלמידים בחייהם, בלמידתם ואפילו באוכל שאותו הם בוחרים במזנון בית הספר. גם למורים יש עצמאות רבה בהוראתם ואפשרות להשמיע את קולם האישי, גם הכשרתם מעמיקה ומקיפה.

מורים איכותיים המלמדים בבתי ספר קנדיים העלו לאחרונה הצעה מעניינת לאפשר לתלמידים בבית הספר זמן גמיש בטווח של 10%-20% להתעניין ולחקור נושאים המעניינים אותם. המודל של יצירת אופק סקרנות אצל הלומדים מבוסס על אותו מודל שמקומות עבודה יצירתיים כמו גוגל ואחרים מעניקים לעובדים שלהם, כלומר מעבר לדרישות העבודה הקבועות ניתן לעובדים זמן גמיש בהיקף של 20% לחקור ולפתח נושאים המעניינים אותם. המחנכים הקנדיים הנחשבים מורים מצטיינים בתחומי יישומי המחשב בחינוך תוהים מדוע לא לנסות נוסחה גמישה זו גם בחינוך ובכך לטפח עניין ויצירתיות אצל התלמידים ובסביבת הלמידה שלהם בביה"ס.

צוות חוקרים אמריקאיים המתמחה בחינוך ובכלכלה ניסה לבדוק את היקפי העבודה של מורים בארה"ב ואת הגורמים המשפיעים עליהם . השערת המחקר הייתה כי רפורמות חינוכית ( כגון no child left behind ) מגדילה משמעותית את היקפי העבודה של מורים בבתי הספר. הממצאים מוכיחים כי אכן חל גידול בהיקפי עבודה של מורים בארה"ב מאז שנות ה-80 . בממוצע כמעט כל המורים בארה"ב עובדים שעה נוספת מאז שנת 1983 . יתרה מזאת , עומס העבודה על המורים מעבר לשעות בית הספר גדל ב34% מאז שנת 1987. יחד עם זאת , לא נמצא הקשר בין הרפורמות החינוכיות ובין עומס העבודה של המורים. כלומר, גורמים ארגוניים פנים-בית-ספריים ומשתנים קוריקולריים ( תכנים ותוכניות לימודים ) גרמו לעומס העבודה על המורים ולא בהכרח הרפורמות החינוכיות. הרפורמות החינוכיות שהשפיעו על שינוי בדרכי הערכת התלמידים אבל לא הובילו בהכרח לעומס העבודה של המורים מעבר לשעות הלימודים. מרכיבים שמשפיעים על עבודת המורים הם בעיקר פנים-ארגוניים, תקשוביים וגם בחלקם נוגעים לקשר עם הקהילה וההורים. (Christiana Stoddard, Peter Kuhn ).

לאחרונה דיווחנו כאן על המשבר בהוראה בבריטניה, אבל נתונים נוספים הזורמים למערכת פורטל מס"ע מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא, ללא ספק, תופעה גלובלית. קיים אי נחת גובר בקרב מורים בעולם ובמדינות מתקדמות בפרט. המצוקה נובעת, לכאורה, מתנאי שכר ירודים, אך בפועל ההתמודדות הפסיכולוגית עם בני נוער מוחצנים המעדיפים את תרבות האינטרנט, עם התערבויות הורים ועם תקנות מגבילות של רשויות החינוך הם בין הגורמים העמוקים יותר.

מעורבות יתר של הממשלה הבריטית בקביעת הסטנדרטים החינוכיים של בתי הספר היסודיים באנגליה פגעה בהתקדמות האיכותית של בתי הספר, קובע מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קיימברידג'. משרד החינוך הבריטי ביקש לקדם את ההישגים בחשבון ובשפה בבתי הספר היסודיים, הצליח ליצור אוירה של הישגים ולמידה המוכתבת ע"י בחינות הישגים, אך באופן כללי פגע בשיטות ההוראה של המורים בבתי הספר היסודיים ובאיכות הלמידה של תחומי דעת שאינם קשורים לחשבון ולשפות. גם בנוגע לרמת הלמידה בחשבון ובשפות לא בטוחים עורכי המחקר כי אכן הוקנו מיומנויות למידה איכותיות. הלחצים המופעלים ע"י משרד החינוך הבריטי מאז 1990 על בתי הספר היסודיים לקדם בצורה נורמטיבית את הישגי התלמידים פגעו בהקניית תחומי דעת איכותיים והפכו את תכנית הלימודים לתכנית צרה שאין בה עומק.

ויכוח נוקב מתנהל בשנה האחרונה באנגליה לגבי גודל הכיתה בבי"ס. המורים, ההורים וגורמים שונים ברשויות המקומיות מצדדים בהקטנת גודל הכיתות בבתי הספר באנגליה. חוות דעת של מומחים בריטיים להערכה חינוכית מטילה ספר ביתרונות הפדגוגיים של המהלך הנדרש להקטנת הכיתות. פרופ' Dylan Wiliam ממכון החינוך באוניברסיטת לונדון סבור כי הכנסת שיטות הערכה רציפות לכיתות תאפשר למורים לקדם את התלמידים יותר מאשר הקטנת גודל הכיתה. פרופ' ויליאם אשר דיבר בכנס חינוכי מרכזי באנגליה סבור כי מורה אשר מצליח לעקוב באופן שוטף אחר התקדמות התלמיד בכיתה ונותן לו משובים מתאימים לאורך השנה יכול להועיל יותר מאשר מורה המלמד בדרך סטנדרטית בכיתה לימוד קטנה. התועלת של מעקב המורה, העידוד והמשוב שהוא מקנה לתלמיד במהלך רציף זה עולה על התועלת של כיתה קטנה. עם זאת, המחקרים שמצטט פרופ' ויליאם ממליצים להקטין את הכיתה בעיקר בכיתות א' וב', שם היקף התלמידים צריך להיות 15 תלמידים. בשיטה שמציע פרופ' ויליאם חשובה יותר מכל איכות המורים ולכן, לדעתו יש להשקיע יותר באיכות המורים ובפחות בהקטנת הכיתות.

המאמר בוחן רפורמות חינוכיות ורפורמות בהכשרת מורים בארה"ב ובנמיביה ומנתח שני מתחים (tensions) שהיו חלק מויכוחים על איכות מורים ועל הכשרת מורים בעולם כולו: האם עלינו להכשיר מורים כטכנאים או כמורים רפלקטיביים? האם עלינו להכשיר מורים להוראה ממוקדת-מורה או ממוקדת- תלמיד? למרות ההבדלים הרבים בין ארה"ב לבין נמיביה בגודל, בהתפתחות הכלכלית ובדרכים רבות אחרות, כותבי המאמר טוענים שממשלותיהם, כמו אחרות, בחורו נתיבים דומים ברפורמות בהכשרת מורים ובחינוך בבית הספר היסודי והתיכון. שתי המדינות מכשירות מורים שיעמדו בסטנדרטים מוכתבים מבחוץ ויציגו ציונים טובים של התלמידים. המאמר טוען שגישה זו, יחד עם הגישה הטכנית להוראה ולהכשרה, הן גישות שגויות. (Zeichner, K., Bekisizwe, N.)

טוני דנקר, ראש פרויקט "החינוך הגלובלי" בחברת מקינזי הבינלאומית לייעוץ אסטרטגי, סקר בפני באי כנס הרצליה 2008 את תוצאות המחקר העולמי לבחינת הצלחת רפורמות בחינוך. לדברי דנקר, תקציב החינוך בישראל הנו מהגבוהים בעולם, ומשתווה לאלה של הולנד ושל אוסטרליה, ואילו רמת הישגי התלמידים דומה למה שהשיגו טורקיה ומקסיקו. בחינה של רפורמות בחינוך בכל רחבי העולם העלתה, כי לפער החברתי ולמספר התלמידים בכתה אין השפעה על הישגי תלמידים. לדבריו, הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים הוא שיפור מתמיד ושיטתי באיכות המורים בבתי-הספר היסודיים ומעקב הדוק שלהם אחר כל הישג חריג של כל תלמיד וטיפול מתאים בו על-מנת לשלב את הילד בכתה ולמנוע את כישלונו.

למרות של רכזי השכבות אין הכשרה פדגוגית ייחודית, פרט למקצוע ההוראה שלהם, הם מהווים כוח ניהול השותף למנהל בית הספר. הם אחראים על משימות ארגוניות שונות המוטלות עליהם ומצויים בקשר מתמיד עם המחנכים והיועצות. מיקומם בצוות ההנהלה המצומצמת של בית הספר מקנה להם סמכות ושליטה. אמנם, תופעה זו נפוצה בחינוך העל-יסודי יותר מאשר בחינוך היסודי, אך במהותה התופעה נותנת לגיטימציה להתנהגות הארגונית של בית הספר כמוסד. כך נוצר ארגון שכול בעל תפקיד אחראי על חלק אחר של המערכת והטיפול בפרט נותר בעיקר בין המחנך לתלמיד. אולם בחינוך העל יסודי, קצרה ידו של המחנך לעסוק בשיפור הישגים (מרים קדרוני)

הרפורמות החינוכיות שנערכו באנגליה בסוף שנות ה90 שיפרו את רווחת המורים ומעמדם, אך לא בהכרח שיפרו את מצב החינוך באנגליה, כך טוענים חוקרי יחידת ההערכה הלאומית הבריטית (Ofsted). המחקר של Ofsted בדק לאחרונה 51 בתי ספר בריטיים בהם נערך השינוי ומצא כי העומס על המורים פחת באופן משמעותי והרפורמה אפשרה להם להתרכז בצד הפדגוגי ושחררה אותם ממטלות שאינן קשורות ישירות להוראה. עם זאת לא נמצאו ממצאים כלשהם המעידים כי אכן רמת ההוראה בבתי הספר עלתה בעקבות הרפורמה. רמת השחיקה של המורים הבריטיים, אולי ירדה, אך איכות ההוראה נותרה בעינה.

ספרו של Mark W. Aulls (עורך) מאוניברסיטת מקגיל בקנדה מציג יסודות תיאורטיים ופדגוגיים לפעילות חקר רפלקטיבית בחינוך ובהוראה. חשיבות שיטות ההוראה המטפחות חקר של הלומדים סביב תוכניות לימודים המרחיבות רפלקציה ומעוררות חקר של הלומדים. הרציונאל של הספר הוא שיש להכין את פרחי ההוראה להיות מורים בעלי תפיסת חקר בשלבים שונים של ההכשרה באוניברסיטאות ובמכללות. פרקים נוספים עוסקים בהקניית מיומנויות של חקר ורפלקציה להוראה בתחומי מדעי הרוח והחברה, מדעים וחקר ושילוב פרויקטי חקר בתכנית הלימודים על פי גישה קונסטרוקטיביסטית.

הספר "השכלה כללית ותשתיות תרבות" מציג תכנית מקיפה, רעיונית ומעשית, לטיפוח אנשי חינוך ראויים לשמם בעידן שהאידיאלים המסורתיים של עולם הרוח, התרבות והחינוך איבדו מחיוניותם ומחשיבותם. במוקד הספר עומד הצורך בחשיבה מחודשת על מיקומן ועל משקלן של ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בהכשרת אנשי חינוך והוראה. זאת לנוכח המציאות הפרדוקסלית, המאופיינת בהתפוצצות מידע, בגלובליזציה טכנולוגית-כלכלית ובדומיננטיות של תקשורת ההמונים מצד אחד, וברדידות תרבותית, בפשטנות מחשבתית, באינדיבידואליזם נהנתני ואגוצנטרי מצד אחר. הפתרון המוצע בספר – הן בהגיונות התיאורטיים שבו והן בתכניות המעשיות – הוא הגדלת משקלן היחסי של ההשכלה הכללית ושל תשתיות התרבות במסגרת תכניות הלימודים להכשרת מורים (נמרוד אלוני, אילנה אבישר, דורית הופ, אסתר יוגב)

מאמר מעניין של ד"ר ג'וליה רסניק על השפעת מגמות הגלובליזציה על תחומי החינוך… והמסקנה המתבקשת: צריך גם לחנך לזהות גלובלית ולא רק לזהות לאומית. במאמר יש גם כמה אבחנות מעניינות ואולי חריפות (אבל נכונות ביסודן) על השלכות הגלובליזציה על מעמד המורים בכלל, והתחום הטכנולוגי, לדעתה, הוא חלק מהתערערות מעמד המורה (כי מרבית המורים אינם מסוגלים להתמודד עם האתגר של יישומי המחשב הדיגיטאליים המואץ על ידי הגלובליזציה)

לאור המחסור במורים איכותיים בבתי ספר בבריטניה, מתחבטים המומחים הבריטים בימים אלו בשאלה משמעותית והיא מה הופך את המורה לאיכותי ובעל השראה? עשרות מומחי חינוך בריטיים התכנסו בפרלמנט הבריטי ודנו בשאלה זו. האם תוכניות הכשרת מורים חדשניות כמו תכנית Teach First אכן יש בה כדי להשביח את המורים הטובים או האם יש לשאוף להרכב אחר של חשיפה והתמודדות? חלק מן המומחים, כולם פרופסורים נודעים לחינוך באוניברסיטאות הבריטיות טענו כי לא הצד הארגוני של ההכשרה קובע אלא היכולת של המורה ליצור אווירה רגשית מיוחדת בינו ובין התלמיד ואין זה קשור להתנסות המוקדמת אלא בשימור תכונה זו לאורך זמן.

בשנים האחרונות מתרחשים שינויים משמעותיים בדפוסי ההפרדה במערכת החינוך בישראל. השינויים משקפים תמורות במרכיבי הזהות הבולטים של ישראלים והם גם מעידים על תנופה של יזמות חינוכית ופוליטית בתוך המערכת. סוג אחד של שינוי בדפוס ההפרדה הוא טשטוש ההפרדה הממוסדת בין בתי ספר לחילוניים, לדתיים ולחרדיים. סוג אחר של שינוי נובע מהגברת הבולטות של מאפייני זהות אחרים מלבד לאום ודת והפיכתם לבסיס רעיוני מכונן לבתי ספר חדשים. בסביבה החינוכית בישראל קיימות היום יוזמות שחוצות את קווי ההפרדה המקובלים ואילו שיוצרות הפרדות על בסיס קווים חדשים, לעתים על בסיס קווי שסע שמערכת החינוך, לפחות באופן מוצהר, בעבר העדיפה לטשטש (איתן שיפמן)

נתונים המגיעים אלינו מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא תופעה גלובלית ולא בהכרח בעיה מקומית של מדינות במזרח התיכון. מנתונים שהתפרסמו בימים אלו באנגליה נראה כי המשבר בהוראה שם חמור יותר מאשר בישראל. עפ"י הדיווח נשרו שם בשנים האחרונות 50 אלף מורים מנוסים ומוכשרים ולא מסיבות כלכליות בהכרח. הסיבות העיקריות לפרישה הן עמוקות והן קשורות לאי הנחת בהוראה, לעומס, לקשיי ניהול כיתה ולירידה בתחושת השליחות. בוגרי האוניברסיטאות הטובות באנגליה ובמדינות אחרות כבר לא רואים בהוראה מקצוע ייחודי בעל שליחות ולכך יש השלכות פדגוגיות וחברתיות לגבי איכות המורים בהוראה שהיא מעבר לשליטה של המדינה ומשרדי החינוך.

מרבית בתי הספר מוצאים בעיקר פתרונות ארגוניים לבעיות הלמידה וההבנה של התלמידים. מה שנדרש יותר מכל הוא יצירת וטיפוח פעולות החשיבה הנדרשות בכול מקצוע לימוד, להבנת מושגים ורעיונות ולהבנת הקשרים היוצרים ביניהם משמעות, הן חומר הגלם, המפתח חשיבה במוחם של התלמידים. מכאן לומדים תלמידים לגלות באילו דרכים יפענחו משמעות של טקסטים מסוגים שונים, כיצד יפיקו דעות, עמדות, מידע רלוונטי לדיון או אילו אפשריות תתעוררנה בכדי להציע פתרונות מעניינים יותר לבעיה. תפיסת ההוראה כמערכת מפתחת ולא כמערכת המעבירה חומר מאתגרת את מוחם של התלמידים. היא אקטיביסטית ובונה תהליכים מורכבים המשלבים תכנים וחשיבה. על כן, מתעורר צורך להכין ולנהל שיעורים באופן מגוון גם בכדי להתייחס להבדלים אינדיבידואליים בסגנונות חשיבה (מרים קדרוני)