תחומי לימוד

מחקר הערכה של עמדות סטודנטים במכללת אורנים לגבי שיעורי הטבע והסיורים המתלווים אליהם. המחקר ביקש לבחון אם הקורס "חי וצומח בעונתו ובבית גידולו" מביא לידי שינוי חיובי בעמדתם של סטודנטים בשנה א' לגבי נושא הטבע והשימוש בו בהוראה. העמדה הראשונית של הסטודנטים כלפי שיעורי הטבע דווקא משתנה לטובה בסוף השנה הראשונה ללימודיהם, אולם ייתכן שיש צורך בשינויים בתכנית הלימודים, בהתאם למאפיינים הייחודיים של הסטודנטים כיום. נראה שיש תפקיד חשוב ביותר ליציאה לסיורים, במסלולים המתאימים, בעונות המתאימות ובתנאים המתאימים כדי להגביר מגמה של שינוי עמדות חיובי (רן יגיל).

מטרת המחקר היית לבחון כיצד תופסות אוכלוסיות שונות של סטודנטים (עולים חדשים, ערבים וישראלים, דוברי עברית כשפת אם) את הכתיבה האקדמית והאם יש פער בין תפיסת הסטודנטים לבין תפיסת מורים לאוריינות ומורים דיסציפלינריים את הכתיבה האקדמית "הטובה". כמו כן , בדקו החוקרות באיזה אופן משקפת תפיסת הכתיבה ידע באוריינות אקדמית והנחות תרבותיות אצל הלומדים ואצל מוריהם (חנה עזר, תמר סיון)

מאמר זה מדווח על ממצאיו של פרויקט מחקר שנמשך שלוש שנים וביקש לבדוק את השונות בכתיבה של סטודנטים מדיסציפלינות שונות. בקורס באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה שעסק בהיסטוריה של המדע, סטודנטים בעלי רקע של לימודי אמנות השיגו ציונים גבוהים בהרבה מסטודנטים בעלי רקע מדעי. נתונים מטקסטים ומראיונות מצביעים על כך שההבדלים בכתיבת חיבורים בין הסטודנטים יכולים להיות קשורים בתרבות הדיסציפלינרית (אמנויות מול מדעים) ובאפיסטמולוגיה. הממצאים תומכים בהיפותזה לפיה הכתיבה של הסטודנטים מעוצבת בידי הרקע הדיסציפלינרי שלהם, ומעלים את השאלה עד כמה ניתן להעתיק מיומנויות תקשורת מהקשר דיסציפלינרי מסוים למשנהו.

המאמר בוחן את התפקיד של בלוגים בחינוך באמצעי לקידום אוריינות במסגרות לימוד של בתי ספר וכיתות לימוד. חשיבות האוריינות כאמצעי וכתשתית לפיתוח כישורי שפה ויכולות אקדמאיות מצדיקה שימוש בבלוגים כאמצעי התנסות גמיש. כתיבת סיפורים באמצעות טקסטים ממוחשבים יכולה לבוא לידי ביטוי בבלוגים של תלמידים. הבלוגים יש בהם כדי לדמות יומני כתיבה תוך מתן ערוץ של ביטוי עצמי לתלמידים, כל זאת במסגרת קהילה מתוקשבת שבה גם כותבים נוספים. הבלוגים הם כלי מעולה לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית (Huffaker, David)

השכיחות הרבה של השימוש באחוזים בחיי היום –יום ובמדעים השונים דורשת הבנה טובה של הנושא. במאמר מתואר תהליך שהחל בשיעור מתמטיקה בכיתה ח' במסגרת ההתנסות של פרחי ההוראה בעבודה מעשית. כפועל יוצא מן הצפייה בשיעור ומהדיון שבא בעקבותיו נבדקו הבנת המושגים הקשורים לנושא ה"אחוזים" אצל 17 פרחי הוראה. במאמר מוצגים אסטרטגיות עבודה, תפיסות שגויות ופתרונות של פרחי הוראה לבעיה באחוזים, כמו כן מוצעים הסברים על מנת להבין את הסיבות לטעויות והמקורות להן (רונית בסן –צינצינטוס, מלכה שפט).

המדריך משעולי הוראה בסביבות למידה מציג מיפוי של סטנדרטים וציוני דרך בסביבות למידה שפותחו לכיתות ג'-ד' בתכנית מב"ט, אוניברסיטת תל אביב. המדריך מדגיש גם הקשרים רעיוניים ופדגוגיים בין הסביבות השונות במטרה להאיר את הפוטנציאל הקוריקולרי הגלום בתכנית מב"ט לקידום האוריינות המדעית והטכנולוגית של הלומדים. במאמר מפורטים פרקי המדריך וחשיבותם למורים בבתי הספר היסודיים (ליאורה סלע, מירי דרסלר)

סיורים לימודיים באתרים שמחוץ לבית-הספר, כגון: ביקור במוזיאון, פעילות לימודית בבית-ספר שדה, ביקור במפעל או במרכז מבקרים, הינם לרוב אירועים חד-פעמיים, שלא מתלווית להם פעילות מכינה ואין להם המשכיות. שילוב של סביבת לימודים וירטואלית (Virtual Space) עם סביבת לימודים פיזית (Physical Space) עשוי לתת לפעילויות כאלה משמעות מתמשכת, המעשירה הן את תוכנית הלימודים והן את הפעילות החוץ-כיתתית, ומעצימה את תהליך הלמידה. הפעילות החינוכית המשולבת ברמת הנדיב הינה דוגמה למודל פדגוגי, המשלב אתר פיזי שבו מתבצעות פעילויות לימודיות בשדה ואתר אינטרנט תכני-אינטראקטיבי. פארק הטבע הגדול מזמן מגוון גדול של נושאי טבע וסביבה, שעבורן נבנו מודולות לימודיות מתאימות (סלעית רון, סמדר רייספלד, נורית קינן, רחל מינץ)

מאמר תגובה שבו חולקות המחברות על טענתה של לוין (2002), לפיה הכרת שמות האותיות מסייעת לקרוא מילים. לטענתן אין לעודד שימוש בשמות האותיות כדרך לפענוח הכתב, אלא יש להדגיש מהי הפנומה שאותה מייצגת כל אות.יש להקנות את שמות האותיות ולטפח את המודעות הפונולוגית בשיטות שמתאימות לילדים מבחינה התפתחותית, ולזכור כי יצירת הקשר שבין האותיות לבין הפונמות שהן מייצגות חשובה מקריאה לאותיות בשמן, וכי ניתן לטפח מודעות פונולוגית ולהגיע לקריאה, גם ללא שינון של שמות האותיות. (עינת גוברמן, חוה תובל)

המחקר בדק יכולת של מודל אורייני, המבוסס על אסטרטגיות טרום -קריאה, לנבא הצלחה בקריאה לפי התנהגותם של תלמידי כיתה א' עם ספר מוכר, ומשווה אותו למודל הבודק מוכנות על פי מיומנויות למידה. נמצא ששני האבחונים מכילים פרמטרים דומים ומסוגלים לנבא הצלחה או כישלון בלימוד קריאה, כאשר אבחון "מוכנות" מצליח לנבא זאת בצורה טובה יותר מאשר "התנהגות קריאה בספר מוכר". (נילי פלטי)

MATSDA הוא מוסד בינלאומי ללא כוונת רווח המקשר בין חוקרים, מוציאים לאור, סופרים ומורים לשפות זרות. הוא נוסד על ידי בריאן טומלינסון בשנת 1993. כל חברי הצוותים עובדים יחדיו על פיתוח חומרי חינוך וחומרי למידה באיכות גבוהה ללימוד שפות. המוסד יוזם כנסים וסדנאות ברחבי העולם. מעבר לכך, הם מוציאים לאור ספרים ופועלים כיועצים לפרוייקטים של ספרי לימוד. כמו כן הם מפרסמים פעמיים בשנה את "פוליו", ירחון המתמקד בנושאים תיאורטיים ומעשיים בנושא פיתוח חומרים ללימוד שפות.

יישומי ויקי (WIKI Application) מאפשרים לכותבים שהם תלמידים, סטודנטים או מורים לכתוב בסביבה שיתופית באופן שנוצרת ביניהם הידברות מתמדת המתגברת על מחלוקות. התהליך מאופיין בחתירה של כל הכותבים להגיע להסכמה על השיטה ולהסכמה על האיכויות והנורמות. תוך כדי כתיבה בסביבה מתוקשבת מבוססת WIKI נוצרת למידה ארגונית שיתופית שמשמעותה העברת ידע וגם מתגבשים טוב יותר מושגים ותכנים . כלי מתוקשב לכתיבה כגון WIKI מציע לא רק פשטות וגמישות אלא גם יתרונות קוגניטיביים של תהליך הידברות נמשך בין הכותבים. בסופו של דבר, נוצרים בסביבת כתיבה שיתופית מסוג WIKI תפוקות גבוהות יותר של תוצרי כתיבה ( Susan Loudermilk Garza, Tommy Hern).

המאמר עוסק בשלוש דילמות מרכזיות המלוות את החינוך המקצועי של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי: א.המתח הקיים אצל מורי בית הספר היסודי בין שני תחומי הדעת שבהם הם אמורים להיות מומחים (מתמטיקה, פדגוגיה); ב.הפער הקיים בין הצורך לתת לתלמידים הרגשה חיובית, מלאת אתגר אינטלקטואלי במתמטיקה, בשעה שהמורים עצמם אינם חשים התעלות אינטלקטואלית כאשר הם עוסקים בהוראתה; ג.הפער שבין האמונות העממיות הרווחות בציבור על אופייה ותפיסתה של המתמטיקה ובין הדרישה הפדגוגית שהמורים יתפסו את המתמטיקה והוראתה באותו אופן שתופסים אותה המומחים המלמדים מורים אלה בעת הכשרתם הבסיסית (שרה הרשקוביץ, פרלה נשר)

במבחן הבינלאומי האחרון PISA 2000 שבו השתתפה ישראל, השיגו התלמידים הישראליים תוצאות נמוכות במיוחד באוריינות קריאה – מקום 30 בדרוג הבינלאומי (ממוצע של 452 נקודות, סטית תקן 109). המבחן הפגיש את התלמידים עם מגוון רחב של טקסטים (רציפים ובלתי רציפים) שנלקחו ממקורות שונים. לאור זאת, הופעלה בשנת הלימודים תשס"ה בקרב תלמידי כיתות ט' תכנית התערבות רחבת היקף שהתמקדה בממדי הבנת הנקרא, במטרה לשפר את תפקודם של התלמידים בתחום זה. במסגרת תכנית זו נערכו השתלמויות למורים וחוברו חומרי לימוד חדשניים, שנלמדו בשיעורי הלשון וההבעה כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים. (מזל שיניאק)

למורים, שהם המייצגים את הקהילייה המתמטית בכיתתם, תפקיד מרכזי לביסוס הנורמות הסוציו-מתמטיות בכיתה ובכללן הנורמות המתייחסות להעלאת השערות, טענות, הנמקות והוכחות (Yackel and Cobb, 1996). לכן, חשוב שלמורים יהיה ידע רחב לגבי דרכים שונות לתיקוף ולהפרכה של טענות מתמטיות. במאמר זה הראנו כי מספר רב של מורים קיבל דוגמאות תומכות כהוכחה לטענה מתמטית תקפה מטיפוס "לכל". יתרה מכך, הראנו כי יש מורים שקיבלו דוגמאות תומכות כהוכחה לטענה הנתונה למרות שהם עצמם הציגו נימוקים תקפים מתמטית כאשר התבקשו להוכיח את הטענה (רותי ברקאי, פסיה צמיר, דינה תירוש).

המחקר בחן את תרומת ההוראה-למידה באמצעות למידה מקוונת בקורס סדנאי להוראת המדעים. נחקרו 75 סטודנטים בהתמחות שנה ב' אשר חולקו בין שתי מרצות. 25 מתוכם למדו באמצעות הוראה-למידה מקוונת והשאר בקורס במתכונת המסורתית. נמצא כי מרבית הסטודנטים בחרו ללמוד בקורס המקוון משיקולי זמן. גם הסטודנטים בעלי יכולת לימוד עצמית בינונית עמדו בהצלחה בדרישות הקורס, דבר המרמז על שימוש אפשרי בלמידה מקוונת כאמצעי לפיתוח ושיפור יכולת למידה עצמית. הן הסטודנטים והן המרצות ציינו את שיתוף הפעולה ההדוק בינם לבין עצמם ואת התרומה ההדדית והקשר המשמעותי בין הלומדים למרצות בקורס המקוון בהשוואה לקורס מסורתי. התעוררו קשיים בניסויים מקוונים כאשר נושא המעבדה היה מורכב ולא מוכר לסטודנטים, ולכן המחברות ממליצות לתכנן ולבנות מחדש את מערך הניסויים של המעבדות המקוונות במטרה להתאימן לסביבת למידה מקוונת, תוך הקפדה על בהירות ודיוק בהגדרת ההנחיות לביצוע הניסויים. (אילנה רונן, מירי שינפלד)

המחקר בוחן את ההבדלים באוריינות מתמטית בין תלמידים הלומדים בקבוצת דיון מתוקשבת עם הכוונה מטה–קוגניטיבית וללא הכוונה מטה קוגניטיבית. האוריינות המתמטית נבדקה בקרב 86 תלמידי כתות ז' על ידי בפתרון בעיות סטנדרטיות, המבוססות על תכנית הלימודים ופתרון בעיות אותנטיות המבוססות על בעיות בקונטקסט יומיומי. ממצאי המחקר מראים כי תלמידים שנחשפו לפורום עם הכוונה מטה קוגניטיבית גילו אוריינות מתמטית גבוהה יותר מתלמידים שלא קיבלו הכוונה כזו. ממצאי המחקר התקבלו בעקבות שיטת ה.ש.ב.ח.ה. המעודדת שאילת שאלות עצמיות במהלך פתרון הבעיה. מסקנת המחקר היא שלמידה בקבוצת דיון מתוקשבת אינה מספיקה לפיתוח אוריינות מתמטית, יש צורך להבנות שיח מתמטי, לתרגל ולחזק את ה"למידה ההדדית בפורום" (ברכה קרמרסקי, נאוה מזרחי)

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את השפעת השימוש במפה מושגית של טקסט (ממ"ט) כאמצעי להקניית מושגים של שפת החשיבה, כפי שתבוא לידי ביטוי ביכולות של מיפוי טקסטים, ברמת ההבנה של טקסטים עיוניים, באיכות הכתיבה של חיבורים והכנת עבודות חקר. פעילויות הלמידה באמצעות מיפוי ושפת חשיבה, מסייעות להטמעתן במבנה הקוגניטיבי של הלומד. הטמעה זו מאפשרת ללומד להיעזר בהן כ"ייצוגים סטנדרטיים" בביצוע מטלות חדשות. השימוש ההדדי במיפוי ובשפת החשיבה מעמיק את הבנת הטקסט, מקנה מימד של עומק נוסף למיפוי, ומשפר את איכות השימוש במושגים של שפת החשיבה. לכן השימוש בייצוגים גראפיים חיצוניים במשולב עם אונטולוגיה מתאימה של שפת החשיבה, עשוי לסייע לשיפור האיכות של שפת החשיבה (נורית נתן, אלי קוזמינסקי).

מטרה מרכזית של למידת מקצוע הפיזיקה בחטיבת הביניים היא הבנה איכותית של מושגים בסיסיים ושימוש בהם במתן הסברים ותחזיות לאירועים יום-יומיים פשוטים. חוקרים רבים מקרב קהיליית הוראת הפיזיקה מדגישים את החשיבות של רכישת מושגי יסוד בסיסיים בפיזיקה כבר בחטיבת הביניים (ראו Physics First), וטוענים שרצוי ללמד מושגים אלה בהקשרים הלקוחים מסיטואציות יום יומיות המוכרות לתלמידים (Pugh, 2004). המחקר המתואר להלן התבצע במסגרת הוראת נושאים פיזיקליים הנכללים בסילבוס של מדע וטכנולוגיה בחט"ב (רוני מועלם, בת-שבע אלון).

מחקר זה מתמקד בדעתם של המורים לגבי היבטים הקשורים להכשרתם ללמד את מקצוע המתמטיקה ולגבי סוגיות הקשורות לקשיים בתחילת דרכם המקצועית. המורים הינם בוגרים של שלוש מכללות ומלמדים את מקצוע המתמטיקה בבית הספר היסודי. שאלות המחקר: (1) באיזו מידה ההכשרה שקיבלו סטודנטים במכללה הלומדים במסלול מורים לבית הספר היסודי, הכשירה אותם, לדעתם, להוראת מקצוע המתמטיקה בבית הספר היסודי? (2) מהם הקשיים בהם נתקלים מורי מתמטיקה הנמצאים בתחילת דרכם המקצועית? (3) מהו סוג העזרה אותו מקבלים או היו רוצים לקבל מורי מתמטיקה בתחילת דרכם. (צביה מרקוביץ)

מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מורים מגשרים על פני הפער בין עולמה הרחוק של היצירה, כלומר,'אופקי הציפיות האותנטיים' של היצירה, לבין עולם תלמידיהם, דהיינו 'אופקי הציפיות' של הקוראים הצעירים. בנוסף, נבחנו גישותיהם של המורים להוראת יצירות קנוניות והשפעתן של גישות אלה על השיח הכיתתי בעת לימוד היצירות.הנתונים נאספו במסגרת פרויקט רחב יותר של צילום שיעורי ספרות בבתי ספר על-יסודיים, למטרות הכשרת המורים באוניברסיטת חיפה (יעל פויס).