תחומי לימוד

תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)

מחקר שבחן את ההשלכות של יישום רפורמה במתמטיקה בחטיבות ביניים בארה"ב.שלבי ההתמודדות של מורים עם תכנית לימודים חדשנית במתמטיקה בחט"ב נחקרו במשך 4 שנים בארה"ב. אוכלוסיית המחקר כללה 131 מורים למתמטיקה שנדרשו ליישם את תכנית הלימודים החדשנית. שאלות המחקר היו באיזו מידה ההתמודדות של המורים השפיעה על ידע התוכן שלהם במתמטיקה, חשיבתם על הדרך שבה ילדים לומדים מתמטיקה ואסטרטגיות ההוראה שלהם. ממצאי המחקר מלמדים על כך כי היישום של תכנית לימודים חדשנית במתמטיקה תורם באופן משמעותי למומחיות ולידע של המורים בתחום התוכן המקצועי וגם בתחום אסטרטגיות ההוראה הפדגוגיות (Frykholm, Jeffrey)

אתר פעיל ומתעדכן אשר נכתב ופותח ע"י אהוד קלפון, מרצה למדעי הטבע (אדם וסביבה) במכללת גורדון לחינוך בחיפה. האתר מיועד לפרחי הוראה, סטודנטים להוראה ותלמידים בבתי הספר היסודיים. המטרה הלימודית היא לאפשר לסטודנטיות להוראה במכללות ללמד באופן פעיל באמצעות האתר בביה"ס היסודי.

בזכות שורה של מחקרים על לקויי למידה פיתחה פרופ' לינדה סיגל הקנדית שיטה להוראת הקריאה, אותה היא מפעילה בהצלחה בקרב ילדי מהגרים. רוב העבודה בתוכנית הייחודית הוטלה על המורים, ולא נעשה שימוש באבחונים ומאבחנים מקצועיים מתוך אמונה שהמורים הם אלה שצריכים לאבחן, כי הם אלה שיטפלו בתלמידים, ויקצרו את ההישגים מאוחר יותר. לשם כך למורים ניתנו כלי הערכה, שחלקם הם מבחנים קיימים, שהותאמו לצרכים ולתנאים (צביה ולדן)

אתר לימודי אינטראקטיבי במקרא, שנועד לתלמידים ולמורים בחטיבת הביניים. האתר כולל פרקים נבחרים מתוך תכנית הלימודים החדשה, ומאפשר למידה עצמית של התלמידים, והכנת החומר על ידי המורה. האתר מסודר בכותרים לפי ספרי הלימוד. בכל כותר יש סביבת חקר עשירה, הכוללת ביאור, הקראה, אמצעים ספרותיים, השוואות מקראיות, פרשנות, ספרות חז"ל, אנציקלופדיה, העשרה (אמנות, ספרות, מחקר), ותנ"ך מלא. באתר אנציקלופדיה עשירה וציר זמן של 4000 שנים.למרבית הכותרים יש אינדקס תחומי ו/או נושאי המאפשר עבודה עצמית של מורה ותלמיד.

קישורים למערכי שיעור בנושאים במקרא הקשורים בשכנוע. בין מערכי השיעור ניתן למצוא דפי עבודה העוסקים בנושאים הבאים : אליהו ונביאי הבעל, מל"א יח , דבורה הנביאה – אשה עם עוצמה – דף עבודה המתייחס למאמרו של שמואל מייזליש, ותמונתו של דורה. ותמלא ארצו כסף וזהב , דף עבודה המדגים אמצעים רטוריים של הנביא למשוך את קהל המאזינים, מי רוצה להיות נביא? – דף עבודה לתלמיד העוסק בשני נושאים:1.בקושי של ירמיהו להיות נביא ורצונו להשתחרר משליחותו. 2. במבנה פרק כ והיחס בין יחידותיו השנות.

התוכנית לטיפוח האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, פותחה במטרה לקדם ולשפר תהליכי הוראה, למידה והערכה. התכנית יושמה בשנת הלימודים תשס"ה בכל כיתות ט' בארץ ומופעלת בשנת תשס"ו גם בכיתה י'. מטרת אתר התוכנית הוא לרכז את חומרי הלמידה ואת ההנחיות שיצאו בנוגע לחומרים אלה בכל אחד מהתחומים ולסייע בהטמעת האוריינות בקרב התלמידים. באתר קישורים לחוזרי המפמ"ר השונים, ובשלב זה תוכניות לימודים, תכניות עבודה וחומרי לימוד למקצועות מתמטיקה, מדעים, ושפה עברית.

מסתמנות כיום שתי גישות להוראת אנגלית באמצעות בלוגים. הגישה הראשונה היא גישה של הערכה כמותית ויצירת אחריות. התלמידים מקבלים משימות מוגדרות של כתיבת בלוגים על פי לוח זמנים ומסגרת מחייבת. המורה עוקב ובודק את הודעות ותגובות התלמידים, איכות הכתיבה תוך התייחסות גם למאמצים המושקעים על ידי התלמידים. הגישה השנייה להוראת אנגלית באמצעות בלוגים מאמינה יותר במוטיבציה פנימית של התלמיד. המורה, במקרה זה, נוקט בגישה איכותית שנועדה להניע את התלמידים לכתוב את הבלוג שלו. המורה מעודד את התלמיד לחשוף את תחומי העניין שלו, לרקום רשת קשרים חברתית ולהציג את תחומי העניין שלו לחבריו ולעמיתיו בכיתה. גישה זו מאמינה כי יש ליצור מסגרת יצירתית כדי להניע את התלמיד להביע את עצמו. מדיוני הכנס ומניסיונם של המורים לאנגלית עולה כי המורים לאנגלית אינם נוקטים בהכרח באחת הגישות הפדגוגיות הנ"ל, אלא משלבים ביניהן (Aaron Campbell)

מי אחראי לכך שרבים מילדי בריטניה אינם קוראים היטב? דו"ח של ארגון אופסטד הבריטי מצביע על האשמים: המורים בבתי הספר. המחקר, תחת הכותרת "קריאה לשם תכלית ולשם הנאה", נערך במשך עשור ב-45 בתי ספר יסודיים ברחבי בריטניה. החוקרים קובעים כי על אף התוכניות לשיפור הוראת הקריאה, בתי ספר רבים נכשלים בכך, המורים תולים את הישגיהם הירודים של התלמידים במצבם הכלכלי או בעובדה שהוריהם לא מעודדים קריאה, ואילו הילדים שהישגיהם בקריאה אינם מזהירים מתייאשים בשל יחסה של המערכת, ומפתחים שנאה לקריאה, דבר שמקשה עליהם להשתפר בהמשך.

המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו. שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? " מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה (תילי וגנר)

הוראת התנ"ך מציפה סוגיות ערכיות וחינוכיות רבות, הנוגעות לתכני הסיפור, לקשר שלנו ושל התלמידים עם המקרא, וכמובן לחיים שלנו היום. כיצד מתמודדים עם מחלוקות בסיפורי המקרא? כיצד מתמודדים עם ערכים סותרים במקרא? כיצד לקשר בין עולמם של הילדים לבין הסיפור המקראי ה"רחוק"? תת- מאגר דידקטי באינטרנט שפותח לאחרונה ע"י מרכז המשאבים מקראנט .

בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת אוהלו ליישם את עקרונות הלמידה בסביבה מתוקשבת בתחום המתמטיקה, הן בהוראת הסטודנטים במכללה והן בעבודה מעשית של אותם סטודנטים בבתי הספר המאמנים. סטודנטים במכללת אוהלו לומדים חלק מהתכנים המתמטיים, בהתאם לתכנית הלימודים של בית הספר היסודי, בסביבה המתוקשבת "תופסים גלים" של עמותת סנונית. תוך כדי למידתם את הנושאים, הסטודנטים נכנסים לבתי הספר ומלמדים את התלמידים נושאים מתמטיים שהם למדו באותה דרך מתוקשבת. לכל אורך ההתנסות מתקבלת שקיפות של התהליכים באתר דרך ילקוטי התלמידים הנשמרים והזמינים למורים הרשומים. סביבת "תופסים גלים", אשר פותחה בידי עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב, היינה סביבת חקר וגילוי ומכוונת להקניית למידה משמעותית של מושגים ופעולות במתמטיקה (ענת קלמר)

לקורס אמנות מתוקשב מספר יתרונות: הצגת יצירות האמנות באמצעות תמונות זולות וזמינות, במבחר פורמטים גרפיים ובאיכות גבוהה; חשיפה גבוהה של הלומד למגוון דוגמאות מעולם יצירות האמנות ביחס לחשיפה שמתקיימת בהוראה פרונטלית בלבד; הלימוד המתוקשב הלומד מכיר גם מבחר יצירות רשות תוך פיתוח מיומנויות למידה מתוקשבות; נוצרת היכרות מעמיקה יותר עם יצירות מתקופות שונות שלא תמיד נכללות בספרי הלימוד הבסיסיים באסתטיקה. (ערגה הלר)

מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הסיבות לפער שבין יכולתם של פרחי הוראה למתמטיקה להתרשם מיתרונותיה של שיטת ההוראה לבין יכולתם ליישמה בפועל. המחקר עוסק בקשיים של פרחי הוראה במתמטיקה לשלב שיטות למידה חדשניות. להשפעת ניסיון העבר של פרחי הוראה יש תפקיד מרכזי בקביעת מערכת האמונות שלהם כלפי למידה והוראה. ההתנסויות שהם חווים בשנות הכשרתם נשלטות על ידי פרשנויותיהם, בהתאם למערכת האמונות שלהם (עטרה שריקי, אילנה לביא)

במחקר זה משווים את היכולת של תלמידי כיתות ו' בישראל ובקוריאה להתמודד עם משימות שגרתיות ועם משימות הדורשות שימוש בחוש למספרים. ההשוואה בין התלמידים בישראל ובקוריאה נראית מעניינת במיוחד עקב הדירוג של שתי המדינות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. בכל המבחנים הבינלאומיים בשנים האחרונות, התלמידים בקוריאה נמצאים באחד משלושת המקומות הראשונים, בעוד שתלמידי ישראל ממוקמים במקום הרבה יותר נמוך (מרקבוביץ צביה, פאנג ג'ונג-סוק)

ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulation Learning) הוא תהליך אקטיבי, שבו הלומד מציב לעצמו מטרות, מפקח על התקדמותו לקראת מטרות אלה, ומווסת את השימוש שלו בקוגניציה, מוטיבציה והתנהגות לשם השגת המטרות (Pintrich, 2000). מחקרים רבים מצביעים על התרומה של ויסות עצמי בלמידה לקידום הישגים ומוטיבציה בלמידה, והתהליך הפך בשנים האחרונות למטרה חינוכית בפני עצמה. מחקרים רבים עסקו בוויסות עצמי בתחומי למידה וקריאה, אך רק מעט מחקרים ותיאוריה התייחסו לוויסות עצמי בכתיבה . למחקר המתואר היו שתי מטרות עיקריות: 1.איתור תהליכי הוויסות העצמי שמפעילים תלמידי חט"ב בכתיבה. 2. בנייה ותיקוף של כלי לדיווח עצמי על תהליכי ויסות בכתיבה (עינת ליכטינגר, קפלן אבי, גורודוצקי מלכה)

ההתמקדות בחקר הוראת אמנות בגישה אינטגרטיבית קשורה למגמה הכללית במערכת החינוך, לחזק הוראה בין-תחומית בתכניות הלימודים בבתי הספר . מטרתו של מחקר זה היא הבנת מהותה של הוראת אמנות כתחום דעת, כאשר דרך ההוראה היא בגישה אינטגרטיבית. שאלת המחקר אפוא מכוונת לבחון באיזה אופן נשמרת מהותה של האמנות כתחום דעת, כאשר דרך ההוראה היא בגישה אינטגרטיבית. תרומתו של המחקר הנוכחי היא בבחינת העשייה בתחום האמנות בבית הספר ובהארת ההיבטים המעשיים בנושא שילוב האמנות בתחומי דעת אחרים. בתוך כך מתבררות בו האפשרויות ליישום הגישה האינטגרטיבית, תוך שמירה על הוראת אמנות כדיסציפלינה (יונתה משי)

המחקר עוקב אחרי הקורס "אור וצבע" בשנים תשס"ג–תשס"ה במכללת אורנים. המטרה הקורס (תכנית המכללה) היא, ללמד את הסטודנטים אופטיקה, כלומר לפתח את ההבנה המושגית בתחום – ידע תוכן (קורס דיסציפלינארי). השיעור מתבצע במעבדה לפיסיקה שבה נמצאים מחשבים. פרחי ההוראה מקבלים משימות בקורס: חלקן משימות מעבדה, חלקן נעזרות בסימולציה וחלקן משימות של נייר ועיפרון. ההסברים שניתנים על ידי הלומדים משתמשים בייצוגים חזותיים של מודל מדעי (אסנת אלדר)

רכישת פיענוח באנגלית כשפת אם עלולה להימשך שנתיים וחצי לעומת רכישת הפיענוח של אורתוגרפיות שטוחות יותר, שרכישתן עשויה להימשך לא יותר משנה אחת (Seymour, Aro, Erskine, 2003). נשאלת השאלה באיזה שלב ראוי לצפות להופעת כתיב נכון בקרב דוברי עברית הרוכשים את הכתיב האנגלי במהלך כיתה ד'? איך ניתן לאפיין את הכתיב האנגלי המתפתח, וכמה תשפיע ידיעת הכתיבה בעברית כשפה ראשונה על התפתחות הכתיב באנגלית כשפה זרה? מטרת המחקר הראשונה הייתה לבדוק מנבאים אורייניים של כתיב בשפה האנגלית אצל תלמידים בחטיבת הביניים לאחר חמש שנים של חשיפה לאורתוגרפיה האנגלית. מטרה נוספת של מחקר זה הייתה בדיקת השאלה האם לימוד האנגלית כשפה זרה מתרחש בשלבים בדומה לשלבי רכישת הכתיב באנגלית אצל תלמיד הלומד אנגלית כשפה ראשונה (ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ, שימרון ,יוסף. ספרקס, ריצ'ארד)

מודל העבודה בקורסים על מחשבת ישראל ויהדות במכללות להכשרת מורים בכלל ובמכללת אורנים בפרט נבנה על ההנחה שישנם תוכני תרבות מסוימים שמאפיינים זהות יהודית לא שבורה ושעל המורה להביא את תלמידיו למודעות לנתק שחל בינם, כפרטים וכציבור, ובין תוכני התרבות הללו. בדרך כלל, הוצג משבר הזהות דנן כחלק מתהליך החילון שעבר עם ישראל ומתהליך המרד המתמשך של יהודים בעלי תודעה ציונית במציאות הגלות כמו גם ניסיונם לבנות בישראל חיים אחרים. המאמר מציג מודל אחר של קורס שיהיה דינאמי וגמיש מעצם המבנה שלו . המבנה החדש והייחודי של הקורס המתואר במאמר , נועד להשיג את המטרות הבאות : המנעות מכפייה של אסופה כלשהי של טקסטים שנבחרו על ידי המורה בעבור קורס שעוסק בזהותם של תלמידיו, יציאה מעולמם בפועל של התלמידים ולא מעולמם האבוד של היהודים, הכרה בשונות שבין התלמידים במכללה וייבנה מראש כך שיטפח את השונות הזו. מתן אפשרות של שילוב יהודים ולא יהודים באותו שיעור , טיפוח כשרי התלמידים לעסוק בשאלות זהות בתהליך משולב של שיח בינאישי ועיון טקסטואלי , טיפוח ופיתוח כישורי הבעה והקשבה כחלק משיח לימודי קונסטרוקטיביסטי, יצירת סביבה קונסטרוקטיביסיטית המביאה לכיתה בצורה אוטנטית, ולא כפויה מראש, את עולמותיהם התרבותיים של התלמידים על היש והאין שבהם ויפתח אצלם את המודעות לממדי עומק של תרבותם. הקורס מועבר זו השנה השלישית. הוא יוצא מתוך זהותם של התלמידים ולא מטיף להם זהות שאינה שלהם. הוא מחייב אותם לבחירה של טקסטים ועיון בטקסטים הנבחרים. הוא מעורר דיון ודורש הקשבה כמו גם את הצורך לנקיטת עמדה ערכית ברורה ועשירה בתוכן ( שנר משה ) .