תחומי לימוד

מאמר זה, מתאר איך במחלקה למדעים הפועלת כיחידה לדוגמא בביה"ס, מורים וראשי מחלקות, יכולים לתמוך בעבודה מעשית המבוססת על סטנדרטים בדרך הטובה ביותר. מחלקה זאת, בניגוד לזו שהוצגה במובאה הראשונה, מראה את הפוטנציאל בעבודה המזינה, הממוקדת תפיסתית, לא רק כעבודה אדמיניסטרטיבית, אלא גם של שיתוף פעולה בין המורים וראש המחלקה. המורים לא ראו בראש המחלקה מנהל,אלא עמית יותר מנוסה. ראש המחלקה גם הוא מרגיש תחושה דומה. הכל מתבצע במסגרת שיחה ולא פקודה. כך אף אחד לא חש מאויים. ראש המחלקה נחשב כמוביל מקצועי של תכניות הוראה שבמסגרת תפקידו, עליו לבצע מספר תפקידים ניהוליים ( Campbell, Todd; Melville, Wayne; Bartley, Anthony) .

במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים. בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים ( לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' ) .

מצגת היסטורית-פדגוגית היא מצגת היסטורית אינטראקטיבית המשלבת בתוכה מטלות לימודיות: בהתחלה, באמצע או בסוף. המטלות מוצגת בין השקפים השונים. המצגת דומה לפרק בתוך ספר הלימוד שבו יש קטעי הסבר רציף, מפות, איורים, קריקטורות, שאלות, קטעי מקור, מטלות, צירי זמן, הבלטת מילים קשות, חלוניות וכו'. אך המצגת בנויה בצורה כזאת שהיא משלבת מטלות ותרגילים, פעילויות ומשימות והיא נועדה להוראה בבית הספר כי היא מכוונת לגרום ללמידה ולא רק להיות מוקרנת בצורה חד-צדדית על המורה כדי ללוות את דבריו ולהמחיש אותם. היא יכולה להיות מוקרנת בכיתה או יכולה לשמש כששיעורי בית.. המשימות יכולות אישיות, בזוגות, בקבוצות קטנות או במליאה ( גדי ראונר) .

מחקר זה בוחן את ההשפעה של טכנולוגיית TEAL הן על הביצוע של התלמידים והן על ההוראה של המורים בהקשר של הוראת פיזיקה באחד מבתי הספר התיכוניים (Shieh, Ruey S., 2012) .

המאמר בוחן כיצד בית ספר יסודי מיקד את תכנית הלימודים שלו בפיתוח מיומנויות החקירה של התלמידים במהלך שנת הלימודים( Baxter, Juliet,; Ruzicka, Angle, and Blackwell, Sharon, 2012).

מאמר זה בוחן את היתרונות של חקר-רשת בסיוע להבנה מעמיקה של התלמידים את המושגים המדעיים תוך שימוש בארבעה עקרונות של למידה שנאספו משני דוחות של המועצה הלאומית למחקר (Subramaniam, Karthigeyan, 2012).

ניתוח-מטא זה מציג מסגרת עבור הוראה מבוססת חקירה שמבחינה בין מאפיינים קוגניטיביים של פעילות לבין דרגת ההדרכה הניתנת לסטודנטים(Furtak, Erin Marie. Seidel, Tina. Iverson, Heidi and Briggs, Derek C, 2012).

סקירת ביקורת השוואתית שכתב ד"ר אריה קיזל על ספרי האזרחות הבאים: ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים (מהדורת ניסוי). עורך: נפתלי רוטנברג הוצאת מכון ון ליר; משטר ופוליטיקה בישראל: יסודות האזרחות, מאת אברהם דיסקין, הוצאת מגי; אזרחות במדינת ישראל, מאת דוד שחר, הוצאת כנרת.

בהמשך לסקירה שכתבנו על חשיבות השימוש ביחידות לימוד מתוקשבות מסוג מוזיאונים וירטואליים באינטרנט " , הביאה לידיעתנו ד"ר עפרה קינן את הפיתוח האחרון בתחום המוזיאונים הוירטואליים : "סלוניקי אהובתי" . מדובר על אתר אינטרנט חינוכי ואתנוגראפי מרשים : האתר , שהוא ללא ספק המילה האחרונה בתחומי המוזיאונים הוירטואליים מציג את תולדות יהודי יוון בכלל ותולדות יהודי סלוניקי באמצעות 5 שערים היסטוריים ואתנוגראפיים : " בראשית" , סלוניקי שלי, ימים שחורים, יוון היהודית , לארץ ישראל .

כמה תובנות של פרופסור טום וויטבי לגבי שילוב בלוגים בבתי ספר ובלמידה. הבלוג ככלי להוראה וללמידה הוא לא רק אמצעי להפצת מידע אלא גם דרך לאתגר תלמידים בסביבה לימודית פתוחה יותר. לדעתו של פרופסור וויטבי התלמידים צריכים לכתוב בלוגים כבר בשלב מוקדם בבתי הספר היסודיים כי תהליך הכתיבה הוא תהליך רציף וממושך והוא התפתחותי באופיו. התלמיד צריך מצד אחד קהל שיוכל להגיב בכיתה וסמכות מקצועית, מצד שני , כמו המורה שיוכל לתקן את השגיאות ולמקד את הכתיבה. המורה צריך גם לקבל אחריות ולהדריך את התלמידים בכיתה כיצד לקרוא בלוגים של עמיתיהם בצורה אחראית וכיצד להגיב בבלוגים ( Tom Whitby).

מחברי המאמר טוענים כי תכנית באיכות גבוהה דורשת (א) פעילויות המבוססת על חקר, (ב) אינטראקציה עם חברי פקולטה ועמיתים ו-(ג) מאחר ועובדים עם מורים, צריך להיות קשר להתנסות בכיתה. על בסיס נקודות אלה פותחה תכנית מקוונת Science Education Online (SEO) לתלמידי תואר מוסמך הכוללת 12 קורסים ( היום יש כבר 14 קורסים) עבור בית הספר היסודי וחטיבת הביינים ( Davis, Kathleen S.; Snyder, Will).

טיוואן היא אחת ממערכות החינוך המתקדמות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי והניסויים הנערכים שם בבתי ספר יסודיים יכולים לסייע לנו רבות בבדיקת כיווני המחקר והיישום החדשניים של אמצעי תקשוב בחינוך. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את הפוטנציאל של למידה באמצעות ספרים דיגיטליים בבתי ספר ברחבי טייוואן . עורכי המחקר ביקשו לבדוק מקרוב את אפשרויות היישום וההטמעה של מערכת למידה מבוססת ספרים דיגיטליים בשם Interactive E-book Learning System -IELS. המערכת המתוקשבת הזו נועדה להקל על תלמידי בתי ספר יסודיים בטייוואן ללמוד בצורה מותאמת באמצעות ספרים דיגיטליים ( Huang, Yueh-min; Liang, Tsung-ho; Su, Yen-ning; Chen, Nian-shing).

המורה והמחנכת רותי בן ישי כותבת בבלוג שלה באתר "שלובים" על דרכי ההוראה הפעילות בהן נקטה במהלך שנת הלימודים על מנת ליצור עניין ומוטיבציה אצל התלמידים. במסגרת לימודי ההיסטוריה בכיתה ז' עם עבדה עם התלמידים על פרויקט מרתק בנושא הצלבנים ( רותי בן ישי) .

המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).

המחקר החדש של פרופסור אוליב צ'פמן , אחת המומחיות המובילות בקנדה ובארה"ב לחינוך מתמטי, עוסק בעמדות ובמסוגלות הקוגניטיבית של מורים למתמטיקה בביה"ס כאשר הם ניצבים בפני יישום של תכנית לימודים חדשנית למתמטיקה בביה"ס. במשך שנים עקבה פרופסור צ'פמן אחר חשיבת המורים בבתי הספר נוכח יישום תכנית לימודים חדשה במתמטיקה וניתחה את צורות החשיבה והגישות שלהם נוכח השינוי אליו נדרשו. לגישות ולאמונות של המורים כלפי שינוי בתכנית הלימודים היו השפעות הרבה יותר משמעויות מאשר יוזמי השינוי לקחו בחשבון. לכן, חייבים גורמי הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות להיות מודעים להלכי הרוח ולגישות של המורים למתמטיקה וזאת על מנת להפנים ולהטמיע אצלם מסוגלות קוגניטיבית לשינויים אפשריים בתוכנית לימודים במתמטיקה עוד במהלך ההכשרה באקדמיה או במכללות ( Chapman, Olive).

בכתיבת סיפור אקדמי הכוונה היא לכתיבה מדעית שיש בה מאפיינים של כתיבה נרטיבית, והיא שואפת ליצירת טקסט ברור, זורם, חי, מעניין ונגיש, שמערב את הקוראים. כפי שנראה, כתיבה "סיפורית" כזו אפשרית לא רק כאשר הכותב מגולל את מהלכיו של מחקר שערך. הנגשת הטקסט ויצירת עניין ומעורבות יכולות להיווצר על ידי בניית תהליך אינטראקטיבי עם הקוראים. כתיבת טקסט מושך ומעניין, שתיעשה מבלי להפחית מענייניותו וממרכיבים חיוניים אחרים שלו, יכולה לשמש גם כאסטרטגיית שכנוע, ולא תפגע ביכולתו הארגומנטטיבית ( אסיה שרון) .

'בהוראת ספר איוב לא הייתי מתחילה בקישור החומר לתלמידים ובהדגשת המהות האוניברסאלית שבו. לא משום שאי-אפשר לקשרו אלא משום שהסיפור עושה זאת בזכות עצמו וטוב מאיתנו. ניתן לחשוב על פתיחות שונות להוראת איוב, אך לדעתי על הטובה מביניהן חשב כבר בעל ספר איוב עצמו. אתחיל. ללא אקדמות והקדמות בקריאת הסיפור.לאחר קריאת הסיפור התלמידים יחלקו (על דפים עם צילום פרקים א-ב) את הסיפור על ראשיתו של איוב לחמישה חלקים ויגדירו את מרחב ההתרחשות של כל אחד מהם ( אדוה הכהן).

המאמר מציג מחקר לגבי ההשפעות של תכנית האצה מתערבת, קוגניטיבית, בשעורי מדעים, על תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, באזור מערב אוסטרליה. תכנית "לחשוב מדע", הינה תכנית לימודים המוכנסת לכיתות חטיבות הביניים ברחבי אוסטרליה. המחקר נערך במשך שנתיים כחקר מקרה, בבית ספר עם תלמידים שמתחילים את בית הספר התיכון בשנה ה-8. ממצאים הראו הישגי למידה משמעותיים עם הישגים מקבילים בתוצאות מבחני המדעים הארציים במדעים, כאשר המשתתפים היו תלמידים מהשנה ה-9, בגילאי 13-14 ( Oliver, M., Venville, G., & Adey, P.).

סרט יכול להיות כלי לימודי יעיל ולא רק "אתנחתא בידורית". ארבעה שיעורי תנ"ך עם "נסיך מצרים". הנחת היסוד המרכזית העומדת ביסוד פתרון זה מבוססת על ההבנה שבעוד שתלמידים תופסים תכופות את התנ"ך – שפתו, עלילותיו והנושאים הנידונים בו – כקשה להבנה, לא רלוונטי לחייהם ומשעמם, העיבוד הקולנועי לטקסטים תנ"כיים יכול לשמש גשר בינו לבינם, שכן היחס של תלמידים אלה לשפת הקולנוע ומאפייניה אחר לגמרי. התנ"ך מאיים עליהם ואילו הקולנוע בדרך כלל לא. כדאי אפוא למורים להשתמש במשאב תרבותי העשוי להיות כלי לימודי יעיל, ולא רק "אתנחתא בידורית". ( אמתי מור) .

מחנכות שכבת ו' בבית ספר יסודי ( ביה"ס הקהילתי "כרכור" ) החליטו לשלב ולבדוק את כוחה של התקשורת השיתופית בכיתה כמקדמת יעד זה. " היה ברור לנו שהדרך צריכה להיות אחרת, מעניינת, אטרקטיבית, אוטנטית, רלוונטית לתלמידים, מותאמת לעולמו הטכנולוגי של הלומד שלנו, ומייצרת מצבים של הוראה ולמידה שבהם תלמידים יוכלו לכתוב, לשכלל, לערוך, להעריך ולהפיץ את הטקסטים שהפיקו, ליצור עם התלמידים הלך רוח רפלקטיבי וביקורתי ולתת בידם כלים לרפלקציה, להערכה עצמית ולהבנת התהליכים שהם עוברים. החלטנו על פתיחת בלוג כיתתי."( עינת איריס).