ניהול וסביבות למידה

מחקר זה בוחן את ההשפעות ואת התפקידים של המנטור המקוון עם תהליך של חונכות מקוונת בסביבות למידה שיתופיות הנתמכות על ידי מחשב בקהילות של מורים במהלך הקריירה (Helga Dorner, 2013)

במאמר זה, המחברת תוהה כיצד כתיבת בלוג תורמת לתלמידיה. המחברת מציינת מספר יתרונות של כתיבת בלוג עבור התלמידים(Pernille Ripp, 2012).

במאמר זה נבחנה מעורבות הורים בבית הספר לפי "תיאוריית ההתנהגות המתוכננת" (Bracke, Deborah and Corts, Daniel, 2012).

הכיתות מיושנות, הספרים מיותרים ורכישת המידע יקרה ומסורבלת. רגע לפני שאנחנו נפרדים מהפדגוגיה של פעם – מה יש לחינוך האינטרנטי והטכנולוגי להציע לנו, והאם באמת נמצאה הדרך להכין תלמידים לעולם דינמי מבלי להרוס להם את היצירתיות? נראה שחלק משמעותי מהיכולת לטפח את הדמיון והיצירתיות מצוי בטכנולוגיה. האם בקרוב טאבלטים יהפכו לילקוט החדש? סרטונים יחליפו הרצאות? בכתבה ניתן דגש מיוחד לתפיסות של סר קן רובינסון והשפעתם הפוטנציאלית על עתיד החינוך ( נטע אחיטוב) .

אף על פי שקיימת הסכמה בין סין, ארה"ב וגרמניה החשיבות של הטמעת התקשוב בבתי הספר, סין מצליחה יותר בהטמעת התקשוב החינוכי בכיתה בהשוואה לארה"ב ולגרמניה. סיבה אחת לפער היא שבארה"ב קיים חוסר בהכשרה הטכנולוגית הניתנת למורים, הבעיה העיקרית היא שלמורים לא ניתנה הכשרה מספקת לגבי הטמעת התקשוב החינוכי בכיתה באופן אפקטיבי (Ryan Lytle, 2012),

המורה והמחנך אביב ממשיך ביוזמותיו הברוכות בתחום החינוך המתוקשב ויכול לשמש בישראל כמייצג של החדשנות הפדגוגית הגבוהה ביותר בתחום ההוראה המקוונת . אביב ערך ניסוי בכיתה שלו לגבי שילוב ציר הזמן (Timeline) של פייסבוק, בעזרת פעילות שמאפשרת לא רק צפייה בציר זמן, אלא גם למידה עצמית, עשייה והזנת חומרים של הלומדים.

בפוסט הזה מציגה רותי סלומון היבטים מידעניים וקוגניטיביים של תהליך חקר מאתגר שנעשה בשנה שעברה בשכבת ה' בבית ספר מסוים במרכז הארץ. הפעילות המתוקשבת התבססה על אגרון מונחים שבנו התלמידים במהלך תהליך החקר המידעני. המשך שלבי החקר היו העלאת ידע קודם, איסוף, מיזוג ועיבוד מידע והפקת תוצר. המחנכים של שכבת ה' גילו מוטיבציה רבה ובכל שלב ושלב והובילו את תלמידיהם להסתקרן, לחשוב, לחקור, ללמוד, ליצור וליהנות.

פיתוח הספרים הדיגיטליים התקדם צעד נוסף עם מהפכת ה"טאץ'" (Touch Technology) העכשווית, ששיאה קרב אלינו בצעדי ענק. זמינות המכשירים הניידים – הטאבלטים ומכשירי הנוטבוק – הולכת וגדלה, ומשנה את אופן הנגשת התוכן הדיגיטלי ואת חווית המשתמש. ואכן, ספרי הלימוד הדיגיטליים החדשים כוללים אפליקציות אינטראקטיביות המנצלות את יכולות הטאץ' לצרכים פדגוגיים. ספרי הלימוד הדיגיטליים-היברידיים מותאמים לעבודה במגוון רחב של מחשבים ושל טאבלטים.

הקמת בית ספר לפיתוח מנהיגות בחט"ב "גוונים" המושתת על התפיסה של הפסיכולוגיה החיובית זאת, מתוך אמונה, כי יישום התפיסות והפרקטיקות של הפסיכולוגיה החיובית בזירה הבית ספרית יובילו את מערכת החינוך להישגים לימודיים גבוהים יותר ולהעלאת המוטיבציה של המורים והתלמידים. התכנית מפותחת ומוטמעת בשיתוף עם מרכז מיטב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית במרכז הבינתחומי בהרצליה.

גוגל ארת' ( Google Earth) הוא סביבה הבנויה על שכבות מידע ממקורות מוסמכים ומדעיים שבצידן שכבות שיתוף המערבות את המשתמשים בתהליך המיפוי. תופעה זו הופכת את גוגל ארת' ממפה שרק משקפת מציאות חברתית למצע דינמי לקיום יחסים חברתיים ולרשת חברתית בפני עצמה. לצד הממשק של התוכנה עצמה התפתחה קהילת משתמשים (Google Earth Community) המקיימת בינה לבין עצמה אינטראקציות המבוססות על פעילות המיפוי המשותפת. לעיתים משמשת הסביבה אף לקידום אג'נדות פוליטיות כאלו ואחרות. עם זאת, היא גם משקפת את הפערים החברתיים הקיימים בחברה הדיגיטלית ואף תורמת להעמקתם – למשל, הפערים בין בעלי הגישה לאינטרנט לבין מי שהאינטרנט אינו נגיש להם, אם בשל היעדר אמצעים כלכליים ואם בשל סיבות אחרות ( חגית מישר-טל) .

למרות הרתיעה היסודית, בכמה בתי ספר החלו באחרונה להתיידד עם המכשירים הניידים מסוג סמאטרפונים ולעשות בהם שימוש למשימות יוצאות דופן. זה קורה השנה בתל אביב, זכרון יעקב ופתח תקוה. בזו האחרונה אף יפעל הפרויקט החדשני הזה בכל בתי הספר היסודיים בעיר.בשלוש ערים אלה אימצו העיריות את התוכנית "Wandering", המשלבת טלפונים ניידים בבתי הספר. דוד לחמיש, יועץ לפיתוח תהליכי למידה, שפיתח את התוכנית, מסביר כי "זו למידה שאינה מתרחשת בכיתה באשר היא, אלא נעשית בסביבה מחוץ לכיתה ומתייחסת למקום על כל רבדיו, הפיסי, ההיסטורי ועוד" ( תמר רותם) .

חוקי חינוך עשויים להיות משני סוגים עיקריים: חוקי מדיניות, שנועדו להסדיר את מערכת החובות והסמכויות של הרשויות הנוגעות לבתי הספר, וחוקים שנועדו להסדיר את מערכת הזכויות והחובות בתוך בתי הספר. חוק זכויות התלמיד (התשס"א-2000) הוא חוק מהסוג השני. אלא שבין חוקי החינוך בישראל חוק זה הוא אחד ויחיד; אין חוקים נוספים שמסדירים את היחסים בין כלל באי בית הספר לבין עצמם, וביניהם לבין הגורמים המשפיעים על בית הספר מבחוץ, כגון ההורים והקהילה. כל אלה מוסדרים בישראל בהסכמים ובחוזרי מנכ"ל אך לא בחקיקה. חוק זכויות התלמיד משנה את הפדגוגיה הבית ספרית; הוא מאלץ אותה לאמץ עקרונות משפטיים של אכיפה, פרוצדורה סדורה וקביעת מנגנונים היררכיים ( קיזל, א' וגל-אריאלי, נ' ) .

ההערכות כיום לשילוב טאבלטים בלמידה בישראל כוללת 3 כיווני פעולה נפרדים : היערכות של רשת אמי"ת שהיא המשמעותית ביותר, המשך מיזם שילוב הטאבלטים בבתי הספר בבת ים והתאמת מערכות הלמידה המתוקשבות של עת-הדעת לטאבלטים. בסקירה מובאים מקורות מידע נוספים בנושא שילוב טאבלטים בהוראה ובלמידה.

מנוע ההיסטוריה הוא כלי עזר חינוכי שפותח לאחרונה בארה"ב במטרה להקנות לסטודנטים או תלמידי תיכון יכולת ללמוד היסטוריה תוך כדי חקר פעיל של מקורות מידע מנקודת מבט של היסטוריון העוסק באיסוף ממצאים ובכתיבה של אירועים ותהליכים . מדובר במאגר מידע חינוכי ממוחשב המתייחס בעיקר להיסטוריה של ארה"ב. המאגר הממוחשב מאפשר לקבוצת תלמידים או צוות סטודנטים לחקור אירועים שונים מתולדות ההיסטוריה של ארה"ב על ידי איסוף חקר וכתיבה משותפת. מבחר עבודות חקר קצרות ( תיאור וניתוח של אירוע היסטורי ) שנכתבות על ידי הסטודנטים או תלמידי התיכון מאוחסנות במאגר השיתופי המקוון ומאפשרות לתלמידים להמשיך לחקור ולקבל מידע היסטורי בחתכים שונים . כל אירוע היסטורי מתוחקר שנכתב ע"י קבוצת הלומדים עובר בקרת איכות ומאוחסן ע"י כיתות שונות וצוותי לומדים מרחבי ארה"ב למאגר ההיסטורי המצטבר. ניתן לחפש במאגר הממוחשב עפ"י מגוון חתכים ומילות מפתח (תגיות) כך שהמאגר גם מאפשר לימוד פעיל של היסטוריה ע"י יצירת תכנים וגם התנסות מידענית בהקשר היסטורי .

חדר העיון המקוון של מרכז הפסג"ה ברחובות הוא תוצר של חזון שנולד לפני שלוש שנים במטרה להתאים את מאגר חומרי ההוראה למקובל במאה ה -21 והינו תוצר של עבודה אינטנסיבית של צוות מרכז הפסג"ה ברחובות. רקע: מנהלת הפסג"ה ראתה כיצד בעידן המידע הנגיש באינטרנט דועכת הרלוונטיות של חדר העיון הפיזי ונרקם אצלה חלום להקים חדר עיון מקוון המאפשר נגישות מרבית לידע מקצועי, המעודד אינטראקציה עם צוות המנחים של הפסג"ה ( רותי סלומון ) .

הרשות הארצית למדידה והערכה -ראמ"ה- בשיתוף עם "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית – פיתחו כלי מפורט להערכת מנהלים. הכלי נבנה על בסיס תפיסת תפקיד המנהל החדשה שפותחה במכון. באתר משה"ח מופיעה טיוטה של מבנה ההערכה, שפורסמה בחודש נובמבר 2011 , תחת הכותרת "הערכת מנהלי בתי"ס". ההערכה מתבססת על ארבעה מדדי-על: עיצוב חזון ותכנון אסטרטגי; שיפור ההוראה, הלמידה והחינוך; הנהגת צוות ביה"ס ופיתוחו המקצועי וניהול קשרי גומלין עם הקהילה. בכתבה מרואיינים כמה אנשי מפתח המביעים ספקות לגבי יכולות המפקחים ליישם בפועל את כלי ההערכה שפותח .

GameDesk, ארגון שמפתח מגוון יוזמות של למידה המבוססת על משחק, מעז להיכנס לשטח חדש עם פתיחת בית ספר חדש ועם פיתוח של כלים דיגיטליים חדשים במימון של מיליוני דולרים מקרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) וחברת AT&T.בית הספר PlayMaker, מומן על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס, ייפתח בלוס אנג'לס ב-17 בספטמבר, עם 60 תלמידים בכיתה ו' (MindShift, 2012) .

בתי ספר וירטואליים נבדלים מבתי ספר רגילים בממד של למידה מתוקשבת שאינה תלויה במיקום פיזי וגם במנגנון המאפשר רציפות של שידור וקליטת מערכי הלמידה המתוקשבים באינטרנט ואינטראקציה. מאז שנת 2009 ניכרת פעילות אינטנסיבית של בתי ספר תיכוניים וירטואליים בארה"ב ובקנדה ההולכים ומתרחבים. עפ"י הערכות שונות פועלים בארה"ב ובקנדה (כולל אוסטרליה) מעל 500 בתי ספר תיכוניים וירטואליים העונים על שני המאפיינים הנ"ל. מדובר בהתרחבות משמעותית ביותר מהיקף של 170 בתי ספר תיכוניים וירטואליים שהיו קיימים בשנת 2007 (עמי סלנט).

יוזמה משותפת של מרכז הפיתוח של אורט עם איגוד האינטרנט הישראלי הוביל לפיתוח של ערכה פדגוגית למורים להעמקת ההיכרות עם מערכת ה-Moodle. הערכה מיועדת לצוותי מורים ומדריכים פדגוגיים המבקשים לפתח קורסים ופעילויות מתוקשבות המתבססים על למידה עצמית ו/או למידה שיתופית. ערכה זו פתוחה לכלל המורים ומיועדת לפיתוח פעילויות מתוקשבות לכלל שכבות הגיל. הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל נושא בנפרד ( מיכל גלעדי ונילי מוזס-בלוך).

מאמר זה בוחן שלוש שנים של אינטראקציות מקוונות בין תלמיד-מורה והורה-מורה בשבעה בתי ספר תיכוניים ישראליים במהלך היישום של מערכת בית ספרית הנקראת "משוב" (Blau, Ina; Hameiri, Mira, 2012).