ניהול וסביבות למידה

מטרות המחקר היו לבחון את ה-TPACK של מורים טייוואנים למדעים ומתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי שימוש בלוחות "חכמים" בכיתה.במחקר נבחנו גם קשרים בין ה-TPACK של מורים in-service לבין גורמים אחרים. התוצאות הראו שנמצאו הבדלים משמעותיים ב-TPACK של המורםי בבתי הספר היסודיים שהשתמשו בלוחות "חכמים" בהשוואה למורים שלא השתמשו בלוחות "חכמים" (Fang, Syh-Jong , Tsai, Meng-Fang, 2012)

מטרתה של חקירה זו היא לבחון כיצד מורה בכיתה ד' תוכל לשלב מכשירי iPad בהוראת האוריינות כדי ללמד בו-זמנית מטרות אוריינות דיגיטליות ומטרות מבוססות על דפוס (Hutchison, Amy; Beschorner, Beth; Schmidt-Crawford, Denise, 2012).

מחקר זה בוחן את האפקטיביות של למידה המבוססת על משחקים דיגיטליים (ראשי תיבות באנגלית: DGBL) על ההנעה ללמידה, על פתרון בעיות ועל ההישגים האקדמיים של התלמידים (Yang, Ya-Ting Carolyn, 2012).

מחקר זה מתכוון להציע – ולאחר מכן לבחון – מודל תיאורטי שיסקור את ההשפעה של סביבות למידה מקוונות על הלמידה של הסטודנט (Daneshgar, Farhad; Van Toorn, Christine; and Schlagwein, Daniel, 2012).

המאמר דן באסטרטגיות עבור המורים שמאפשרות להם לחזות ולפזר קונפליקטים עם ההורים באספות הורים (Rappaport, Nancy, 2012).

מחקר זה מסכם ניסוי בן חמש שנים, הכולל חמש מאות משתתפים ממגוון תרבויות ומקומות שונים. תוך השוואה בין קהילות מקוונות לבין קהילות המקיימות קשרים פנים אל פנים, פרויקט זה חקר כיצד המשתתפים מעורבים בלמידה, את האינטראקציות ואת פיתוח התוצאות היצירתיות(Patterson, D. , 2012).

מאו"ר הנו מאגר של מידע וקישורים לחומרי למידה המצויים ברשת האינטרנט. המאגר פתוח לכל, חופשי לשימוש בחינם ומאפשר לחפש, לשתף ולשמור חומרי למידה מקוונים באמצעות ממשק עברי.חומרי הלמידה המצויים במאגר זמינים לשימוש המורים וניתן לשלבם כחלק ממערכי שיעור וסביבות הלמידה המתוקשבות. המאגר הישראלי מאו"ר מקושר ל merlot — מאגר חומרי למידה ותיק מאוניברסיטת קליפורניה שבארצות הברית -שמכיל רבבות פריטים. נכון להיום, מכיל מאו"ר קרוב ל -5,000 פריטים בעברית מסוגים שונים- קורסים ומערכי שיעור, ספרי לימוד מקוונים, משימות מתוקשבות, סביבות למידה, תרגילים ודפי עבודה, סרטונים, מצגות, הרצאות מוקלטות ועוד ( סיגל בן עמרם).

עד כמה אפשר לחנך את הילדים ובני הנוער של היום לחוות פליאה זו, ולהבטיח שבהיותם בוגרים הם עדיין ימשיכו לחוות פליאה, התרגשות וקסם מן העולם הסובב אותם, בין אם מדובר בטכנולוגיה, מדע, אמנות, נופים או כל דבר אחר. בתחילת שנת הלימודים החדשה, אחת הסוגיות המטרידות ביותר היא השאלה האם קיימת דרך, או דרכים, לחנך לפליאה. את השאלה, שעליה אני תוהה רבות, ניתן לפצל למעשה לשאלות רבות שביניהן ( יורם אורעד) .

יעל חקשוריאן היא אחת המומחיות המובילות במערכת החינוך לשימוש במישחוק בהוראה בביה"ס והיא מעורבת בכמה וכמה בתי ספר בישראל בהנחיית תלמידים לפיתוח משחקי מחשב לימודיים . כותבת יעל : " גם השנה במסגרת שיעור פיתוח משחקי מחשב החלטתי ליישם רעיונות התמשחקות בתכנית והמרתי את הציונים בניקוד. תכנית הלימודים במהלך השנה מתנהלת כמשחק ( יעל חקשוריאן ) .

אם חשבתם שתוכלו לנוח קצת מ"מתקפת" הקורסים המקוונים עתירי המשתתפים בארה"ב מסוג MOOC אז טעות בידכם. עתה מתחיל להתפתח דגם של קורס מקוון מסוג MOOC שהוא סינכרוני במהותו. עדיין לומדים בקורסים מקוון זה אלפי סטודנטים המשתתפים בזמן אמיתי בקורס באמצעות כלים דיגיטליים בזמן אמיתי המחוברים לפלטפורמה של MOCC. מבחינת המרצה זה נשמע , אולי , כמו ללמד באצטדיון כדורגל עם אלפי אנשים. הדגם החדש של הקורסים המקוונים נקרא Synchronous Massive Online Course -SMOC ואוניברסיטת טקסס היוקרתית באוסטין היא הראשונה בעולם ליישם מודל חדשני זה של קורס מקוון רב-משתתפים.

המורה והמחנכת איריס ישי לוקחת אותנו למסע חינוכי קצר לקראת פתיחת שנת הלימודים , על התקופה שבה למדו כתיבה תמה שכבר אינה נלמדת במקומותינו. הרחוב והמדרכה כתחליף לכיתה בביה"ס , מבט קצר על למידה בהודו , ולסיום לקט מוזיקלי לפתיחת שנת הלימודים / הספריה הלאומית ( איריס ישי).

מחקר שהוצג בכנס צ'ייס האחרון (2012 ) באוניברסיטה הפתוחה הציג ניסוי חדשני ומעניין שבמהלכו כיתת הלימוד הועתקה ממרכז הלימוד, או מאתר הקורס, למקום המשמש היום כסביבה הטבעית של הסטודנטים, שם הם מבלים מרצונם לא מעט שעות. שלוש השותפות למחקר — ד"ר מישר טל, ד"ר פיטרסה וד"ר גילה קורץ — נענו ולאתגר ופתחו במקומות השונים שבהם הן מלמדות קבוצות לימוד בפייסבוק במטרה לבדוק אם קבוצת לימוד בפייסבוק יכולה לשמש תחליף למערכת ניהול למידה.בכנס צ'ייס הוצגו ממצאי הפיילוט הראשוני, שנערך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. שיחה עם ד"ר חגית מישר טל וד"ר אפרת פיטרסה מהאו"פ על מסקנות הניסוי

בבניית קורס ב-Moodle ישנו חופש רב גם בעיצוב רצף הקורס. אין מבנה דף קורס מוגדר ומובנה כמו שיש במערכת הלמידה מופת-נט או Highlearn אלא ישנה מידה רבה של עצמאות בעיצוב דף הקורס. ומה זה אומר? שכל אחד יכול לעצב את סביבת הלמידה (הקורס) לגמרי על פי הבנתו – וזה לא תמיד דבר טוב, כי לא הכול נכון ומתאים. כך שמסתבר שכדי לפתח קורס איכותי ב-Moodle לא די שנבנה תהליך למידה איכותי על פי מטרות דידקטיות ופדגוגיות, אלא יש לתת את הדעת למבנה העיצובי של הקורס. שיהיה ברור, נעים וקל להבין ולנווט בו ( רותי סלומון ) .

האופנה האחרונה בארה"ב של קורסים מתוקשבים רחבי היקף הידועים בשם MOOC הניעה את Lisa M. Lane ( מרצה מרתקת לקורסים מתוקשבים במכללה בארה"ב) להציע טקסונומיה של סוגי הקורסים האלו וההבדלים ביניהם. היא מבחינה בין קורסי MOOC מרושתים, כאלו שפותחו ע"י George Siemens בתפיסת הקונקטיביזם, לבין קורסים מתוקשבים רחבי היקף מסוג Task-based MOOCs המחייבים את הסטודנטים ללמידה פעילה של הכנת מטלות , לבין Content-based MOOCs, הקורסים הנפוצים בגלל ההיקף הניכר של לומדים בהם והמתכונת הפאסיבית של העברת תכנים בלבד ( Lisa M. Lane).

בשנים האחרונות הולך וגדל בארה"ב מספר הסטודנטים הנרשמים לקורסים מקוונים. הגידול במספר תכניות ללמידה מרחוק ומגוון אוכלוסית הסטודנטים הנרשמים, עוררו במוסדות החינוך הגבוהים המובילים דאגה לגבי הערכת האפקטיביות של הדרכים השונות המשמשות להעברת החומר. בסקר משנת 2005 שנערך בארה"ב, 62% מהחוקרים המובילים סברו שתוצאות הלמידה של סטודנטים בלמידה מקוונת, טובות יותר מאלה שלמדו בלמידה פנים אל פנים. בעוד שמחנכים/מרצים מעוניינים בשיפור מיומנויות של חשיבה ביקורתית אצל הסטודנטים, לא נמצאה כל ראיה שכותבי תכניות הלימוד הכניסו פרקי לימוד בעלי אופי שכזה לתכנית הקורס. מחקר זה מחזק ממצאים של מחקרים קודמים בזה שהוסיף את המיומנויות של חשיבה ביקורתית, כתוצר נוסף שאין בו הבדל משמעותי. העדר הבדל משמעותי הוא זריקת עידוד ללמידה מקוונת, אשר זכתה לביקורות נוקבות על איכותה הנמוכה לעומת הלמידה פנים אל פנים ( Derwin, E).

המאמר סוקר את ההתפתחות המהירה של קורסים מקוונים פתוחים מסוג רב-שותפים (MOOC) במהלך שנת 2012 תוך התייחסות לחלקם של השחקנים העיקריים כגון Coursera, edX . הסקירה מציינת את הייחודיות של תפיסת הקורסים המקוונים המשולבים בקונקטיביזם (מבית מדרשם של Siemens and Downes) לעומת הקורסים המקוונים הפתוחים הרגילים מסוג MOCC. השחקן המרכזי בארה"ב של פיתוח פלטפורומותMOOC הוא מיזם מוביל בשם Coursera המשקיע סכומי עתק בפיתוח הפלטפורמות והקורסים המקוונים .

בכיתה פוסט-תעשייתית מאפייני תהליך הלמידה הם : לימוד הנושא, גלישה ברשת, חיפוש מידע, ניתוח, ושמירת התוכן וזה מוביל אותנו לאוצרות דיגיטלית. ממצאים ראשונים במחקר של פרופסור איליה לוין ורבקה גדות באוניברסיטת תל אביב מצביעים על כך שתרומת הסוציאליזציה על איכות האוצרות הדיגיטלית גבוהה מאשר תרומת הגיוון במקורות המידע. נמצא מתאם גבוה בין רמה גבוהה של פעילות אישית של סטודנטים לתהליך (PIO) – כלומר: רמת התרומה של אישיותם האוצרות הדיגיטלית – לבין רמה גבוהה של שיתוף חברתי ( רבקה גדות ואיליה לוין) .

למרות הנוכחות הגוברת של הפייסבוק בחייהם של תלמידי מכללות, מעט מחקרים בחנו את הפוטנציאל של כלי התקשורת מבוססי האינטרנט החדשניים הללו לצורך משיכת סטודנטים לדיונים אקדמיים. מחקר זה עשה שימוש במערך "לפני-אחרי" (pre-test, post-test design) בשני קורסים ברמת מבוא באוניברסיטה ציבורית גדולה בארה"ב לצורך השוואת תפיסותיהם של סטודנטים (n = 107), נטיותיהם, ותפיסת הלמידה שלהם הקשורות לשני כלי דיון מקוונים שונים: קבוצת הפורום של הפייסבוק וכלי מקוון בחסות האוניברסיטה ( מחבר: Nicole E. Hurt, Greg Moss, Christen L. Bradley, Lincoln R. Larson, Matthew D. Lovelace, Luanna B. Prevost, Nancy ) .

התפישה של MOOC איננה מנסה לנתב את התפקיד של קורס קטן מבוסס פרוייקט בכיוון מחקרי. כאשר אנו חונכים כל סטודנט באופן אישי על הרעיונות שלו, אנו עושים דבר שאיננו יכול להתבצע על ידי כלי אוטומטי. חלק מההתלהבות סביב MOOCs הוא הפוטנציאל שלהם לשנות את משוואת העלות של החינוך, הכנסת קורס מקוון גדול והרצתו פעמים רבות ללא הקשבה אליו ( Fred G. Martin) .

מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .