ניהול וסביבות למידה

מאמרון מעורר השראה של פרופסור חנן יניב בנושא חינוך ליצירה. "בסיור ״האבים[1]״ שערכנו השבוע (דצמבר, 2014), פגשנו עשרות קבוצות יזמים העסוקים בהקמת ה׳סטארטאפים׳ שלהם. יש בהם יזמים חברתיים העסוקים בפיתוח יוזמות לטובת החברה ושינוי העולם ויש בהם יזמים עסקיים שהכח המניע שלהם הוא החלום על ׳אקזיט׳ מהיר. בכל מקרה, המכנה המשותף שמרחף באויר הוא הלהט. כיזם שעסוק כל חייו ביזמות ויצירה אני יכול להעיד… הלהט הזה הוא סם החיים. האם אפשר להדליק להט כזה בעיניים של ילדים בבית הספר? התנסות בהנעת תלמידים בלמידה מבוססת פרויקטים בעשרות השנים האחרונות מלמדת אותי שאפשר גם אפשר. החוויה של לראות ילדים מבלים בצוותים לקראת סיום פרויקט עד 3 לפנות בוקר היא חוויה שאין שניה לה" (חנן יניב).

המטרה של מחקר זה היא לנתח את התפיסות לגבי רמת המיומנות שיש למורים מקוונים ביחס לתפקידים הפריפריאליים (תפקידים חברתיים, מעריך, מנהל, מומחה טכנולוגי, יועץ, חוקר ותפקידים אישיים) וצורכי ההתפתחות המקצועית שלהם הדרושים כדי לשפר את יכולות ההוראה המקוונות שלהם (Gonzalez-Sanmamed, Mercedes; Munoz-Carril, Pablo-Cesar; Sangra, Albert, 2014).

לומדים ויוצרים יחד – יוזמה חדשה של 'צוות הלמידה השיתופית' ב'תכנית התקשוב הלאומית', מאפשרת לכל מורה ליצור ביחד עם כיתתו קשר עם בית ספר עמית.מורים אשר ימלאו את פרטיהם יכנסו ביחד עם כיתתם למאגר הארצי ויוכלו לבחור בית ספר מתאים לשותפות קצרה או ארוכת טווח – על פי קריטריונים של תחום דעת, נושא ושכבת גיל.הפרויקט מיועד לכיתות א'-ט' בבתי ספר שלוקחים חלק בתוכנית התקשוב (אפרת מעטוף).

המאמר מתמקד בשימוש במשאבי הרשת בתהליך הלמידה. המאמר מתכוון לבחון למידה מקוונת לעומת למידה מסורתית, ולהציג את היתרונות ואת החסרונות של למידה מקוונת (BACESCU, Monica Condruz, 2014).

ערכתם סקר בכיתה ומצאתם שלרבים מהתלמידים יש חשבון פייסבוק? מומלץ להקדיש שיעור לנושא אבטחת הפרטיות ברשת החברתית. לצורך כך ניתן להיעזר בתכנים שמספקת פייסבוק בנושא (אפרת מעטוף).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי Scrumblr: "לוח מחיק מקוון, עליו ניתן ליצור עמודות, להוסיף פתקיות ודבקיות צבעוניות. את הלוח ניתן לשתף ברשת וכל אדם שיש בידיו את הקישור יכול גם לערכו. אין צורך ברישום". "הצעות לשימוש בכלי: סיעור מוחין, כל תלמיד מציע רעיון סביב נושא מסוים; המורה כותב על כל פתקיות פריטים ומניח אותן מחוץ ללוח ואז מבקש מהתלמידים לכתוב קריטריונים להשוואה (טורים) ולמיין את הפתקיות לפי הקריטריונים".

כל מי שגולש באינטרנט מוצא מדי פעם קישורים מעניינים ומעוניין לשמור אותם בצורה מאורגנת לשימוש עתידי שלו. ניתן כמובן לשמור קישורים בדף הסימניות של הדפדפן, אבל, יש לכך מגבלה. הקישורים נשארים תמיד בגבולות הדפדפן שלכם (כרום, אקספלורר או פיירפוקס). אם אתם עובדים עם כמה מחשבים או מעוניינים לפתוח, לדוגמא, מאגר קישורים לתלמידי הכיתה או לסטודנטים בקורס כלשהו אז עדיף לארגן את הקישורים הנבחרים שלכם במאגר מידע שאינו תלוי בסיסמת כניסה אישית שלכם למחשב או אינו מוגבל לדפדפן מסוים. מסיבה זו, אתם כמורים, מרצים, אנשי חינוך או מידענים צריכים להשתמש בכלים מתוקשבים מתקדמים לארגון הקישורים. בסקירה זו תמצאו כמה המלצות של אנשי חינוך או מידענים על כלים יעילים לארגון הקישורים שלהם (עמי סלנט).

מאמר זה מדווח על מחקר שבחן את השימוש של תלמידי כיתות ה-ט' במשאבים מתמטיים מקוונים שלתלמידים יש נגישות אליהם, תוך התמקדות מיוחדת על הערכת האפקטיביות של Khan Academy, אתר לימודי מקוון (Muir, Tracey, 2014).

מטרת הסקירה הנוכחית הינה סיכום הידע העדכני בנושא גודל כיתה ויחס תלמידים למורה, תוך התייחסות הן להישגים לימודיים והן למשתני אקלים. בשיח הציבורי בישראל מקובל לטעון לקשר חזק בין כיתות קטנות ובין הישגים גבוהים, יחסים טובים בין מורים לתלמידים ואקלים כיתתי נעים ומזמן ללמידה. לעומת זאת, רבים טוענים כי אין כל קשר בין גודל הכיתה למשתנים אלה. מחקרים עדכניים בנושא אינם תומכים באף אחת מהטענות הגורפות, אלא מראים תמונה מורכבת: קיים אפקט ברור אך חלש, בעיקר בתחום ההישגים הלימודיים, הבולט בהקשרים מסוימים יותר מאחרים. הממצאים מחדדים צורך בהשקעה דיפרנציאלית של משאבים (איתי אשר).

תלמידים רבים מקדישים את רוב שעות אחר הצהריים ללמידה, אם לצורך הכנת שיעורי הבית ואם כהכנה לבחינות, אך בסוף היום הם מרגישים מותשים ומאוכזבים כי ‘לא הספיקו כלום’. זיהוי פרק הזמן שבו הלמידה שלהם היא אפקטיבית תסייע להם בשיפור ההרגשה והתוצאות (רן שמשוני).

המחבר ערך מחקר ניסויי למחצה כדי לחקור את ההשפעות של שילובים שונים של למידה שיתופית המתווכת על ידי הרשת עם/ללא ייזום של וויסות עצמי בלמידה עם/ללא משוב לגבי שילוב הסטודנטים וחיזוק המחשבות שלהם לגבי קורס משולב זה (Tsai, Chia-Wen, 2014).

בהינתן המספר ההולך וגדל של שיעורים מקוונים והחיבור המבוסס בין תפיסות סטודנטים לגבי סביבות למידה לבין הישגים אקדמיים, מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים לגבי השקילות בין שיעורים מקוונים לבין שיעורים פרונטליים. לעומת מחקרים קודמים שבחנו תפיסות סטודנטים לגבי שקילות זו, אשר השתמשו בעיקר בשיעורים מקוונים ספציפיים כנקודת התייחסות, מחקר זה התמקד בתפיסות סטודנטים את השיעורים המקוונים באופן כללי (Platt, Carrie Anne; Raile, Amber N. W.; Yu, Nan, 2014).

ג'יי הורוויץ מדווח בפוסט שלו על סרטון מעניין ודינמי העוסק במהפכות בחינוך: "…מדובר בסרטון בן שבע דקות של דריק מולר, מייסד אתר Veritasium, ערוץ ב-YouTube עם עשרות סרטונים הבוחנים מבחר נושאים מדעיים. בסרטון החדש שלו מולר מונה סידרה של המצאות שהתיימרו לחולל מהפכה בחינוך: הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה, וכמובן גם המחשב. הוא מדגיש שכל הטכנולוגיות החדשות שעליהן תלו תקוות חינוכיות הכזיבו. בנוסף, ולא פחות חשוב, כל הטכנולוגיות האלו היו אמורות לצמצם את מספר המורים שיהיו דרושים למערכת".

בכל רחבי האינטרנט, פועלים אתרים רבים בהתמודדות עם זיכרון קולקטיבי ואישי. אתרי האינטרנט המתמודדים עם זיכרון אישי מנציחים אנשים שנפטרו ושלבני משפחתם, לחבריהם או לאנשים אחרים מקהילתם יש עניין בשימור הזיכרון שלהם. מאמר זה מציע ניתוח של שיח פילוסופי מורחב שהתרחש במהלך תקופה של שנתיים עם שלוש קבוצות של ילדים ומתבגרים, שחוו אובדן במשפחותיהם או בקהילותיהם ושהיו שותפים בכתיבת טקסטים באתרי זיכרון אינטרנטיים או ייסדו אתרי אינטרנט כחלק מהתמודדות עם האובדן (Arie Kizel).

המחקרים האחרונים מלמדים כי משתמשי הרשת החברתית פייסבוק מוחקים יותר ויותר אנשים מרשימת החברים שלהם, ולכן נחשפים לפחות תוכן. הרשימות יאפשרו להם להיחשף לתכנים רבים יותר, אך מגוונים פחות, ומפולחים לפי בחירה (עמי סלנט).

אי אפשר להתעלם מההתרחבות המתמדת של אתרי תוכן מבוססי וורדפרס בעולם ובישראל ולכן המהלך האחרון של Edublogs לפתח פלטפורמה מותאמת ללמידה מתוקשבת באמצעות וורדפרס הוא טבעי והגיוני. התוסף החדש לאתרי וורדפרס הנקרא CoursePress מאפשר פיתוח מערכי שיעור מתוקשבים בבלוגים מבוססי וורדפרס, רישום לקורסים מקוונים ועוד. ניתן לייצור בקלות טפסי הערכה מתוקשבים פעילויות מתוקשבות ועוד. ניתן לשבץ סרטי וידאו בכל מערך ללמידה מתוקשבת וניתן ליצור אינטראקציה בין הלומדים (עמי סלנט).

הספריה הדיגיטלית של גוגל, הידועה בשם Google books מתפתחת לה בשקט באינטרנט והיא מונה כבר כ-2 מיליון ספרים בעולם וכמה אלפי ספרים בעברית. קצב העלאת הספרים אינו מהיר אך הוא מתקדם לאורך זמן. קצב העלאת הספרים הסרוקים תלוי בהסדרי זכויות היוצרים אליהם הגיע גוגל עם מול"ים בעולם. לגוגל יש קשר עם 30 אלף מו"לים ברחבי העולם וגם עם מו"לים בישראל, כך לדוגמא, יש שיתוף פעולה בין גוגל לאוניברסיטה הפתוחה ברעננה וכל שנה נוספים מאות ספרים של האוניברסיטה הפתוחה לאוסף הספרים הסרוקים של גוגל (עמי סלנט).

מאמר זה מציג את תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים לגבי רמת שביעות הרצון של סטודנטים לתארים מתקדמים ולתואר ראשון מהוראה מקוונת באוניברסיטה אחת. סה"כ, הסטודנטים דירגו את ההוראה המקוונת שלהם כמשביעת רצון באופן מתון, כאשר למידה בקורסים משולבים או מקוונים באופן חלקי דורגה כמשביעת רצון במעט יותר מאשר למידה בקורסים מקוונים באופן מלא (Cole, Michele T.; Shelley, Daniel J.; Swartz, Louis B., 2014).

למידה מקוונת פתוחה הופכת להיות מוקד קריטי עבור תכניות נתמכות טכנולוגיה מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) כאשר חשיבותן של אוריינות דיגיטלית וחירויות דיגיטליות עבור כל הלומדים גדלות. מאמר זה מתאר את מדיניות הלמידה הפתוחה הנוכחית, משאבים חינוכיים פתוחים, והשלכות פוטנציאליות על הפרקטיקה הפתוחה ומסתיים בהצעות למחקר עתידי לגבי למידה פתוחה (O'Byrne, W. Ian; ROBERTS, VERENA; LABONTE, RANDY; GRAHAM, LEE, 2014).

אתרי ויקי (אתרי אינטרנט שמחברים רבים יכולים לערוך אותם במהירות) שימשו לצורך כתיבת דיווחים קבוצתיים בנושאי מדע בקרב ילדים בחטיבת הביניים. המחקר בחן האם שימוש בוויקי יוביל לשינוי בפרקטיקות כתיבה ובעמדות. מחקר זה מצא כי אף על פי שהילדים הרגישו לעתים קרובות רכושניים לגבי הטקסטים שלהם, נמצאה עדות מסוימת לניהול משא ומתן ובנייה של תוכן משותף (Doult, Will; Walker, S. Aisha. , 2014).