ניהול וסביבות למידה

מאמר זה, המבוסס על חיפוש מקיף בתשעה בסיסי נתונים אקדמיים מובילים, בוחן את השלב ההתחלתי של הלמידה בקורסי MOOC (בין השנים 2009 ל-2013), ומציע ניתוח של המחקרים האמפיריים הללו שממשיגים את הנושאים בלמידה בקורסי MOOC וממקם אותם בתוך מסגרת כרונולוגית (Ebben, Maureen; Murphy, Julien S. , 2014).

המטרה של מחקר זה היא לחקור את ההשקפות ואת הדעות של המומחים ללמידה מקוונת לגבי המגמות העתידיות בזירת הלמידה המקוונת. טכניקת דלפי נבחרה כשיטת המחקר. הממצאים מראים שהמשתתפים מאמינים שהשימוש בטכנולוגיות החדשות ישנה את התיאוריות ואת המתודולוגיות החינוכיות העכשוויות ותהיה לו השפעה על המיומנויות של המנחה, על המאמץ, על המשוב ועל האינטראקציה כמו גם על התהליך של הערכת הלמידה (Aharony, Noa; Bronstein, Jenny, 2014).

במטרה לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר להתחבר לסטודנטים שלהם הלומדים לתארים מתקדמים באופן מקוון, המחברים ניתחו את הפרספקטיבות של הסטודנטים לגבי הקשרים עם המנחים שלהם. מאחר והקשרים בין המנחה לבין הסטודנטים הם המפתח להתמדה של הסטודנטים הן בשיעורים מקוונים והן בשיעורים פרונטליים, המטרה של החוקרים הייתה לקבוע כיצד הסטודנטים התחברו למנחים שלהם באמצעות הטכנולוגיה שסופקה. המשתתפים הציעו את הפרספקטיבה שדפי הבית של הקורס, לוחות הדיונים והיבטים אחרים, ייצגו את המידה שבה המנחה היה "נוכח" בשיעור (Joyner, Sheila A.; Fuller, Matthew B.; Holzweiss, Peggy C.; Henderson, Susan; Young, Robert, 2014).

מטרת המאמר היא לתאר כיצד הילדים יוצרים משמעות, עוברים שינוי ומשחקים תוך שימוש במגוון יישומים, שנכללו בלוחות המחשב האישי הדיגיטליים. הממצאים לוכדים התנסויות מגוונות המדגימות כיצד ילדי הגן משתמשים באופן יצירתי ומשנים בעליזות מערכים דידקטיים. התוצאות מתארות את האופן שבו המשחק היזום של הילדים עם מערך היישומים משנה את האיזון של הסמכות הקיימת באופן טיפוסי בין המבוגרים לבין הילדים (Kjallander, Susanne; Moinian, Farzaneh, 2014).

סדר-יום סיום הקולג' (The College Completion Agenda) נותן מנדט לכך ש-55% מבני ה-25 עד 35 שנים בארצות הברית יהיו בעלי תואר עד לשנת 2025 (Lee & Rawls, 2010). אך כיצד ניתן להשיג את האתגר השאפתני והתקווה ההכרחית להגביה את מעמדה של ארצות הברית כמובילה עולמית בהשגה חינוכית בקרב אזרחיה? יש לזהות ולקדם רעיונות חדשניים וטכנולוגיות העשויים להוות משקל נגד למכשולים המאיימים על הצלחת הסטודנטים (Fenton, Celeste; Ward Watkins, Brenda, 2014).

המאמר מתאר את ההשפעה שיש לטכנולוגיות מסייעות, כגון: נייר, הדפסה, מד זוית, טבלאות לוגריתמים, מחשבים ואינטרנט על הפדגוגיה. המאמר מדווח על תוצאות הניסיונות עם מערכות בארגון עצמי בחינוך היסודי ומפתח את המושג של סביבת למידה מאורגנת עצמית (Mitra Sugata, 2014).

מאמר זה חוקר חלק מהספרות לגבי למידה משולבת/מעורבת ומזהה המלצות עבור אנשי סגל ומעצבי למידה. ההגדרות והמונחים הנידונים כוללים את הדיון לגבי המלים "משולב" ו"מעורב". הגדרת העבודה עבור המאמר נידונה, אבל המאמר אינו מציע הגדרה סטנדרטית עבור התחום. היתרונות ללמידה באמצעות פורמט מעורב/משולב מזוהים מהספרות וכוללים ציונים משופרים, נשירת לומדים, תקשורת ועבודת צוות (Helms, Samuel A., 2014).

אף על פי שההתקדמות המהירה בטכנולוגיה אפשרה את צמיחתן של התנסויות שיתופיות של למידה מקוונת שאינן מוגבלות בזמן ומקום, הטכנולוגיה לא הוחדרה בעוצמה בפעילויות הוראה ולמידה. מאמר זה בוחן את התאוריה של קונסטרוקטיביזם כמו גם את התכנון של פעילויות של למידה מקוונת תוך שימוש בעקרונות קונסטרוקטיביסטיים (Keengwe, Jared; Onchwari, Grace; Agamba, Joachim, 2014).

למחקר זה היו שתי מטרות: ראשית, לזהות את שיטות ההוראה המקוונות המומלצות בלוחות דיון א-סינכרוניים; ושנית, לחקור את התפיסות של הלומדים לגבי שיטות ההוראה שזוהו ולמצוא מתאם בין תפיסות הלומדים למאפיינים של הלומדים, כולל מיומנויות מחשב, התנסויות, ויחס הפעילות בדיונים מקוונים.הממצאים מראים שהשיטה הנרטיבית עם רמת אינטראקטיביות גבוהה יותר הייתה השיטה המועדפת (Kebritchi, Mansureh, 2014).

מחקר זה בחן את האופן שבו השימוש בשתי פלטפורמות וירטואליות ללמידה – קבוצת פייסבוק ואתר אינטרנט של קורס במערכת ניהול למידה – משפיע על תפיסות סטודנטים לגבי השתתפות ולמידה. המחקר מתבסס על התיאוריה הקונסטרוקטיבית-חברתית. נמצא כי ניתן להשתמש בפייסבוק, אף על פי שלא נוצרה במקור למטרות חינוכיות, כסביבה וירטואלית לצורך דיון ושיתוף ידע. סטודנטים דיווחו שהיו מעורבים באינטראקציה ובהשתתפות פעילה בקבוצת הפייסבוק והעריכו את תרומתה העיקרית להתנסות הלמידה האישית שלהם. רוב הסטודנטים אימצו את קבוצת הפייסבוק עבור הקורסים האקדמיים העתידיים שלהם, מבלי לוותר על אתר האינטרנט של הקורס, החיוני כמקור עיקרי לחומרי הקורס ולתמיכה בתהליכי למידה קוגניטיביים אינדיבידואליים (Kurtz, Gila, 2014).

שימוש בפודקאסטים (podcasts) בסביבות למידה מקוונת הפך לנפוץ בהשכלה הגבוהה. המחקר בחן כיצד מרצים השתמשו בפודקאסטים כדי להעביר חומרים חינוכיים והתנסויות חינוכיות באמצעות פודקאסטים בקורסים מקוונים(Supanakorn-Davila, Supawan; Bolliger, Doris U. , 2014).

מחקר בשיטות מעורבות שימש כדי לחקור את הגורמים שמניעים ומעכבים את אנשי הסגל ללמד באופן מקוון. הממצאים הראו שנוחות וגמישות הם הגורמים המניעים העיקריים להוראה מקוונת, כמו גם היכולת להגיע לטווח רחב של לומדים מגוונים. יחד עם זאת, הזמן והמאמץ הרבים שנדרשו כדי ללמד באופן מקוון הוכחו כמכשולים עיקריים לאימוץ הוראה מקוונת (Wright, James M., 2014).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על התוסף המועיל Evernote Clearly: "תוסף לדפדפן המאפשר לקרוא תכנים ברשת ללא הסחות דעת, כמו: פרסומות, סרגלי ניווט של האתר וכד'. לחיצה על כפתור התוסף בדפדפן תנקה עבורכם את הדף מכל הפרעות. ניתן לבחור את תצוגת הדף מתוך מספר ערכות נושא מוכנות או לבנות אחת מותאמת אישית – רקע הדף, גודל הטקסט וכיוונו".

צוות הספרייה המקוונת של כותר במט"ח הצליח אחרי חודשי עבודה אינטנסיביים להעלות גרסה משופרת של הספרייה המקוונת של כותר. אחד השינויים באתר החדש של כותר – אפשרות סינון של הספרים לאחר החיפוש…הספרים משלבים שכבות של מידע אינטראקטיבי הכולל קישורים למקורות העשרה ולפריטי מידע עתירי מדיה, עדכונים ופעילויות המותאמים לאוכלוסיות יעד שונות.ניתן להגיע למקום הרצוי בספר באמצעות דפדוף פשוט, בחירת הנושא מתוכן העניינים של הספר או באמצעות איתור מילה בטקסט (מי שאין לו מנוי יכול לעיין בתכנים הפתוחים בלבד) (עמי סלנט).

בתקשוב החינוכי היום "למידה ניידת" היא בין המונחים הפופולאריים ביותר. אפשר להבין למה. מכשירים דיגיטאלים נמצאים כמעט בכל כיס, והמכשירים האלה מעניקים גישה מהירה וכמעט בלתי-אמצעית למידע (אני, כרבים אחרים, כתבתי על זה לפני כמה שנים). והיום לא מדובר רק בגישה למידע, אלא באפליקציות שבאמצעות ה-GPS מזהות את מקומו של הלומד ומזרימות אליו מידע בהתאם למקום הזה. אפשר להגיד שאנחנו עדים להתגשמות חזון ה-anytime, anywhere learning, חזון שעליו חלמו עוד במאה הקודמת, אבל לא היה ישים אז. היום, כאשר הטכנולוגיות מאפשרות את מימוש החזון, אפשר להבין את ההתרגשות. אבל דווקא בגלל זה צריכים לשאול אם אותה anytime, anywhere learning היא באמת מה שאנחנו רוצים (ג'יי הורוויץ).

המאמר טוען כי לא ידוע הרבה על ניהול המידע האישי (personal information management) של המורה. המחקר הזה מגביר את ההבנה לגבי ניהול המידע האישי של המורה ומיידע לגבי התפתחותם של כלים לתמיכה במחנכים (Diekema, Anne R.; Olsen, M. Whitney, 2014).

כשם שגנים משכפלים את עצמם במאגר הגנים באמצעות דילוג מגוף לגוף, כך ממים (רעיונות, התנהגויות ופעולות) מעבירים רעיונות תרבותיים או פרקטיקות ממוח אחד לאחר באמצעות כתיבה, שיח או תופעות אחרות הניתנות לחיקוי (Latchem, Colin, 2014).

חקר מקרה זה, שנערך בשיטות מחקר מעורבות, פונה לפערים הקריטיים בספרות ולסוגיות של תמיכה בעמיתים בקורסי MOOC באמצעות בחינה של המאפיינים, המנגנונים והתוצאות של רשתות עמיתים (Kellogg, Shaun; Booth, Sherry; Oliver, Kevin, 2014).

מחקר זה בוחן את הפיזור של תשומת הלב הויזואלית של סטודנטים בעת קריאת עמודי אינטרנט תוך שימוש במתודולוגיה של מעקב אחר תנועת העיניים.המטרה הייתה לבחון האם מידע שהתקבל מתשומת לב דיפרנציאלית תלוי במהימנות של המקור והאם המאפיינים האינדיבידואליים של ידע קודם הספציפי לנושא ואמונות אפיסטמיות ממתנים את ההתנהגות הויזואלית במהלך הקריאה. נבחן גם ידע עובדתי לאחר הקריאה (Mason, Lucia; Pluchino, Patrik; Ariasi, Nicola, 2014).

שיר (בוים) שוורץ עוסקת בפוסט שלה בנושא ה-massively-open online courses) MOOC's) ומערכת ההשכלה הגבוהה. היא מציינת כי: "מספר פרשנים חינוכיים מדברים לאחרונה על גלגול חדש של ה- MOOC's ומצביעים על מושגים חדשים בזירה. אחד מהם הוא ה-SOOC's [כלומר,] (small open online course או selectively open online course). ה-SOOC's מציעים אלטרנטיבה בגרסה מוקפדת יותר של ה-MOOC's: הרעיון הוא לייצר מנגנון סלקציה לקורסים, בדמות דרישות סף כתנאי קבלה לקורס".