ניהול וסביבות למידה

אחת האסטרטגיות האפקטיביות להעלאת תפוקות הפרסום של סגל אקדמי היא ארגון ריטריטים של כתיבה. מחקר זה מציג סקירה אינטגרטיבית של מאמרים שבחנו את היתרונות, האתגרים והמאפיינים של ריטריטים אלה. הממצאים הצביעו על שורה יתרונות אישיים, מקצועיים וארגוניים לריטריטים של כתיבה וכן על חמישה מאפיינים שלהם התומכים בהגדלת תפוקות הפרסום: זמן ומרחב מוגנים, קהילת כותבים, פיתוח יכולת כתיבה אקדמית, רווחים אישיים והשקעה ארגונית.

מחקר זה מוכיח כי השימוש בטלפונים חכמים ככלי פדגוגי במערכת ההשכלה הגבוהה הינו אפשרי ואף מומלץ. לאפליקציות סלולאריות יש פוטנציאל עצום לתרום לתהליכי למידה והוראה. אולם, הפוטנציאל הזה יכול לבוא לידי מימוש אם רק יוקנו ויוקצו למשרדי החינוך, למוסדות הלימוד, למרצים ולסטודנטים הכלים, המיומנויות והתנאים ליישם פדגוגיה סלולארית.

מחברת המאמר גורסת כי שיטת הצ'רטרים והוואוצ'רים (שוברים ובתי ספר ברישיון) מיטיבה רק עם העשירים. אלה יכולים לדבריה לעבור לשכונות שבהן יש בתי ספר טובים או לשלם שכר לימוד יקר בבתי ספר פרטיים, ומסוגלים להתמודד עם ההליך הסבוך והיקר של הרישום והקבלה לבתי ספר ברישיון או בשוברים. "שיטת הבחירה" (School Choice) שמיטיבה עם ברי מזל מעטים ומערימה מכשולים בדרכם של כל האחרים היא לטענת המחברת "בחירה עלובה".

הוראת מקוונת מלהיבה ומאתגרת אינה מחייבת מומחיות טכנולוגית יתרה. אדרבא, הדגש הוא על הומאניות ויצירתיות וחתירה ללמידה חווייתית, הוראה מרוכזת-בתלמיד וקידום פדגוגיה אקטיבית. על רקע זה, המאמר מציג ארבעה אלמנטים אלמנטים אשר בכוחם לשדרג את איכות השיעור ולהניע לומדים למעורבות: גירויים חושיים, הנעה לפעולה, מתן אמון וכבוד ועידוד תקשורת בינאישית.

21 מורים משישה בתי ספר יסודיים בפינלנד, אשר שופצו או נבנו מחדש כחלק מרפורמת הלמידה החדשנית, רואיינו בשנת הלימודים 2019-2018. במקביל, בוצעו תצפיות מצולמות בבתי הספר במשך כשבוע. בפועל, פיתוחים פדגוגיים חדשניים מאתגרים את המורים ומאלצים אותם לשתף פעולה בדרכים שלא הכירו, לסגל לעצמם שיטות הוראה מתקדמות, להתאים מחדש את מערכי השיעור, לקבל על עצמם תחומי אחריות נוספים ולשדרג את האוריינטציה הטכנולוגית.

אמנם, חלק מבתי הספר אינם מוכנים לשילוב ומיסוד של המצאות פורצות-דרך. אבל, בעשור האחרון, הרעיון של שימוש ברובוטים לקידום למידה נוסה ופותח ברחבי העולם, בעיקר בבתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים. כיום, הרובוטים נחשבים כנכס פדגוגי, יכולים לשמש כסייעים פרטניים וכמדריכים כיתתיים וזוכים לסימפטיה ופידבק חיובי מהתלמידים. כמו כן, הם מצליחים להניע תלמידים לפעולה, לשמש כמתרגלים אישיים, להצית דיונים, לקדם למידה שיתופית, להגדיל את שיעור מסיימי התיכון ולסייע לתעשיית הייצור.

המטרה של הוראה/למידה אינטגרטיבית היא לתמוך בהתפתחות האישיות של התלמיד. בשונה מלמידה דיסציפלינארית שבה התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות בכל תחום לימוד באופן נפרד, למידה אינטגרטיבית כוללת יותר מתחום דעת אחד. המאמר מבחין בין שלוש גישות המבוססות על תפיסה זו: הוראה/למידה רב-תחומית, בין-תחומית ועל-תחומית. שלוש הגישות שונות במטרותיהן, במוקד הלמידה וברמת האינטגרציה שהן מיישמות, כאשר הגישה העל-תחומית מיישמת את האינטגרציה האפקטיבית ביותר.

כישורים דיגיטליים מאפשרים השתתפות פעילה בחברה דמוקרטית. למשל, נגישות לשירותים אזרחיים וחברתיים, מעורבות אזרחית, שיח דמוקרטי מכבד ברשתות החברתיות והיכולת להיות פעילים בחברה, להביע דעה ולהשתמש בטכנולוגיה, כדי להשפיע על גופים אזרחיים וציבוריים ולתקשר עימם. עם זאת, סקירת המידע שלפנינו מציגה תופעה חמורה של פערים דיגיטליים נרחבים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, תוך התייחסות למשתנים חברתיים-דמוגרפיים, כלכליים ובין-לאומיים.

שילוב טכנולוגיה ומסכי מדיה בלמידה הפך להיות דבר שבשגרה בחינוך לגיל הרך. עם זאת, קידום למידה חוץ-כיתתית אינה כה מודגשת. המאמר הנוכחי סוקר את הספרות המחקרית אודות השפעות הטכנולוגיה ולמידה חוץ-כיתתית על התפתחותם של ילדים צעירים. בהתבסס על הספרות הרלוונטית, מאמר זה כולל המלצות להכשרת מורים לגיל הרך לגבי יצירת איזון הולם בין שימוש בטכנולוגיה לבין למידה בחוץ.

שביל הגולן נחנך בשנת 2007 לרגל חגיגות 40 שנה להתיישבות הישראלית בגולן. המחקר בחן את המטרות של יזמי החינוך בתוכניות שהשתמשו בשביל במערכות החינוכיות והחברתיות של הגולן הפונות לאוכלוסייה המקומית. מאז נחנך שביל הגולן, הוא תפס מקום משמעותי מאוד במערכת החינוך האזורית. תוכניות הלימוד בשביל עשו שימוש במיתוג הסימבולי שלו כציר מחבר אזורית, במטרה לייצר זהות אזורית המדגישה את ייחודיות הגולן כאזור חשוב למגורים בהקשר היהודי־לאומי וכאזור טוב למגורים בהקשר האקולוגי־חברתי והביטחוני.

מנהיגי בתי ספר ומורים הם סוכנים חשובים לקידום מעורבות הורים בחינוך. המחקר הנוכחי בדק כיצד מנהיגי בתי ספר ומורים מטפחים את מעורבות ההורים. הורים, מורים ומנהלי בתי ספר יסודיים השתתפו במחקר. הממצאים הצביעו על כך שלהנהגת בית ספר לא היו השפעות ישירות משמעותיות על מעורבותם של ההורים. לעומת זאת, למורים הייתה השפעה על מעורבות הורית מבוססת בית ספר, כגון גיוס הורים כמתנדבים ומעורבות בקבלת החלטות.

ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה השפיעה קשות על ההשכלה הגבוהה. אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהם. דו"ח זה מציג נתוני סקר באשר לאופני התגובה של מוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות למשבר הקורונה. ממצאי הדו"ח מצביעים על הצורך לבחון מחדש את המודלים החינוכיים והמדיניים הקיימים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, במטרה לספק השכלה גבוהה בדרכים חדשניות לאוכלוסיות שונות של סטודנטים וכדי להבטיח שהמימון של מערכות ההשכלה הגבוהה עמידות בפני שיבושים והן שוויוניות כלפי לומדים.

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון פירסמה מסמך הקורא למנהלים לשנות תוכניות לימודים; להחליף את המבחנים באמצעי "הערכה מצמיחה"; להציג תוכניות לצמצום פערים; לחזק את הקשר עם ההורים; לייעל את הליכי הקליטה והחניכה של המורים. כמו כן, המסמך מציג שינויים בתוכניות הלימודים כמו מעבר לתוכנית למידה סביב רעיונות גדולים וחיבור בין תחומי דעת כדי לייצר למידה רב תחומית.

"חינוך מבוסס מקום" הוא תפיסה חינוכית לפיה הזיקה למקום פיזי מעניקה משמעות ייחודית לזהותו של הפרט. מתפיסה זו נגזרת פדגוגיה ייחודית המכונה "למידה מבוססת מקום"; פדגוגיה זו כוללת הנחלת ידע, מיומנויות והרגלים השואבים מהמקום הספציפי את הרצון ואת המוטיבציה להשפיע עליו ולהוביל לעשייה פעילה למענו. בהקשר הזה המונח "מקום" מבטא לא רק תחום מוגדר בזמן ובמרחב, אלא הזדמנות ללמידה המתבססת על חיבור בין ההיבט הפיזי להיבט הרגשי, בין המידע הנתפס בחושים לידע שנוצר בנפשו של הפרט לאחר המפגש עם השטח.

17 הורים, שני מנהלים, שני מנהלי אגף החינוך ברשות המקומית וחוקר חינוך בעל התמחות ביישום שינויים פדגוגיים בבתי ספר השתתפו בראיונות עומק חצי-מובנים. הראיונות, שנערכו בשנים 2021-2019, בחנו את מידת המעורבות של הורי תלמידי כיתות ג'-ו' בשני בתי ספר יסודיים בישראל. ההורים גילו עניין רב בלימודים של ילדיהם, לקחו חלק פעיל באינטראקציה מול בית הספר ושאפו לקדם רפורמות פדגוגיות. אך, הציפיות שלהם מבית הספר נבדלו זו מזו ואף השתקפה אווירה תחרותית בין ההורים.

משרד החינוך איתר צורך בשינוי של מטרות הלמידה ויעדיה באופן שיתאימו למציאות העכשווית של גידול עצום בכמויות המידע, בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות וברב-תרבותיות. כדי לבנות בקרב הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם היום ובעתיד, צייר המשרד את דמות הבוגרת והבוגר של מערכת החינוך בצבעים עדכניים במסמך הקרוי: "המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר".

המחקר בדק תפיסות של מורים בנוגע לגורמי הלחץ בעבודתם. 321 מורים ומורות מילאו שאלון כמותי. רמת הלחץ הגבוהה ביותר נגרמת מלוח זמני הוראה צפוף של המורים. במקום השני במדד הלחץ דורג הרכב התלמידים בכיתה בקרב מורי היסודי וחטיבות הביניים, ובקרב מורי התיכונים – התנגשות בין דרישות הבית לדרישות העבודה. גורם הלחץ שדורג שלישי בקרב מורי היסודי וחטיבות הביניים הוא התנגשות בין דרישות הבית לדרישות העבודה, ובתיכון – תנאים פיזיים בלתי הולמים בכיתה.

הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט השונים הם מקורות מידע שקשה להפריז בחשיבותם בעיקר בקרב צעירים, ובכלל זה בכל האמור במידע הנוגע למגדר, מין ומיניות. סקירת מידע זו מציגה את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם הרגשיות, בריאותיות, חברתיות והתנהגותיות על ילדים, מתבגרים וצעירים. בנוסף לכך מוצגים המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב הדיגיטלי לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.

ריטריטים של כתיבה אקדמית מהווים פתרון פוטנציאלי לתמיכה בתהליכי כתיבה ולשיפור תפוקתה. מאמר זה מציג רעיון חדשני שעוצב על ידי עמותת Thesez-vous. עמותה זו מתמחה ביצירת סביבה אנושית ופיזית התומכת בכתיבה אקדמית עבור סטודנטים לתואר שני ולדוקטורט בתקופת כתיבת התזה. הריטריטים מספקים לסטודנטים תנאי כתיבה אופטימליים, סיוע ותמיכה ממנחים מקצועיים והפחתת תחושת הבידוד בשלב הכתיבה.

המחקר בחן את תרומתם של טקסים בית ספריים לעיצוב הזהות ולהעמקת תחושת האזרחות בקרב תלמידים דרוזים. המחקר התמקד בשני בתי ספר וכלל ראיונות, תצפיות וניתוח מסמכים. מממצאי המחקר עולה כי בבתי הספר מושם דגש רב על טקסים לאומיים ודתיים. באמצעות טקסים אלה ופעילויות בית ספריות נוספות ממלאים בתי הספר תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הישראלית והדרוזית של התלמידים.