מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

במאמרה של ד"ר רחל רוזנר מוצגת סקירה של תכניות לימודים רשמיות של משרד החינוך בתחום הדקדוק, בעיקר בבתי הספר התיכוניים, מימי הוועד הלאומי, ועד ימינו. המחקר בודק את הגישות והעקרונות שהמטרות גזורות מהם. משווה ביניהן ועל סמך ההשוואה עומד על השינויים שחלו לאורך תקופה זו במטרות ובעקבותיהם בתוכניות. עם זאת, עולה מן המחקר שעל אף השינויים שחלו במרוצת השנים ועל אף הגישות השונות, מנסחי המטרות של תוכניות הלימודים שנבדקו ייחסו ומייחסים חשיבות רבה למטרות ולתכנים שעמדו במבחן הדורות ולבשו צורות וסגנון.

רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי Sage – מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר. אפשר במסגרת רשת חברתית זו: לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר,לדון בהם ולהעיר הערות, להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא , לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, להתעדכן באירועים בתחום. בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

בשנים האחרונות הוצעו כמה וכמה חוקרים בחינוך גישות שונות וזוויות שונות לחקר הקהילות המקצועיות של מורים . זוויות מחקר אלו היו אמנם מועילות בתיאור הדינאמיקה של הקהילות המקצועיות , אך אף לא אחת מהן לא הציעה גישה אינטגרטיבית לאיסוף מידע ונתונים מכל ביה"ס אלא נטו להתמקד בשיטת חקר המקרים בקבוצת מורים מסוימת או שכבת לימוד מסוימת בביה"ס. המחקר הנוכחי מנסה לאמץ גישה מחקרית יותר אינטגרטיבית יותר המבוססת על מודל תיאורטי אינטגרטיבי יותר הנקרא social capital theory. עפ"י גישה זו יש לנתח את הפעילות של קהילות מורים בו-זמנית הן באינטראקציות הפורמאליות והן באינטראקציות הלא-פורמאליות. כלומר, יש לנתח את רשת הקשרים החברתיים של קבוצת המורים ולא רק את האינטראקציות המקצועיות פדגוגיות שלהן. גם חילופי מידע בין מורים במסדרון או ליד המכונית הן בחזקת נתונים בעלי ערך להבנת הדינאמיקה בביה"ס. גם המחקר הנוכחי התבסס על מתודולוגיית חקר המקרים ,אך כאמור בגישה אינטגרטיבית יותר של ראיונות עומק עם גורמים רבים ( ישירים ועקיפים) שנערכו בשני בתי ספר לצורך השוואה וגם ראיונות עם המנהלים. שאלת המחקר ביקשה לבדוק קונקרטית את גורמי ההצלחה או הכישלון ( תהליכי שינוי ) של רפורמה שנערכה בבתי ספר אלו. מדובר בשני בתי ספר יסודיים בקליפורניה ( William R. Penuel, Margaret Riel, Ann E. Krause & Kenneth A. Frank).

המאמר מתאר חמש "וריאציות" אינדיקאטיביות של מחקרי פעולה שמבטאות, כל אחת, דרך של התאמת מחקרי פעולה למאפיינים תרבותיים ופוליטיים מקומיים, ועדיין כולם מחקרי פעולה שיש בהם שילוב של "מחקר" ושל "פעולה". הניתוח הסוקר מצביע על סיגול של דגמים שלטניים של מחקר פעולה למטרות שונות במגוון רחב של תרבויות והקשרים פוליטיים כולל מקרים שבהם מחקר הפעולה אתגר כוחות נאו-שמרניים שהשפיעו על חברות ותחומים שונים ובהם גם החינוך. ניתן לראות מחקרי פועלה כמתודולוגיה חשובה להכנסה/חיזוק של רפורמה בחינוך דווקא בגלל עקרון הליבה של שילוב פעולה עם מחקר המאתגר את שגרות הסטאטוס קוו תוך התאמת להקשרי בתוך הגלובלי ( Somekh, B., Zeichner, K).

היבטים סמיוטיים בתהליכים פדגוגיים ויישומיהם בתחומים השונים מוצאים ביטויים בספרות ענפה ומתפתחת יותר ויותר בשנים האחרונות בעולם.גישתו של מבשר הסמיוטיקה המודרנית, צ'רלס סנדרס פירס 1849-1914, היא גישה פרגמטיסטית וחברתית אשר עוסקת בסוגיה של הפקת המשמעויות כפעילות מהותית של פירוש. גישה זאת מהווה רקע לפיתוחים השונים של הסמיוטיקה בחינוך כיום. התיאוריה של פירס מתייחסת לחיים הרגשיים, הפרקטיים והאינטלקטואליים. הכרת תחום הסמיוטיקה בחינוך מסייעת לסטודנטים להוראה ולמורים בפועל לפתח רגישות לאופנים של הצגת המסרים הלימודיים והחינוכיים שלהם עצמם וכן לדרכי הפענוח של המסרים על ידי התלמידים. התכנון הלימודי יתייחס לפיתוח התלמידים הן מבחינה רגשית, הן מבחינה פרקטית והן מבחינת השימוש בדרכי היסק לוגיות. הסמיוטיקה אשר מתייחסת לתהליך של הפקת המשמעות היא רפלקסיבית במהותה. היא מחזקת את ההתבוננות ואת הרפלקציה על תהליך הפרשנות ועל התהליך של יצירת המשמעות.שימוש במושגים של משמעות כבסיס לדיונים במסגרת הכשרת המורים מהווה תשתית ראויה לחשיבה חוזרת ולהסתכלות מעמיקה על תהליכי ההוראה ועל תהליכי הלמידה ( דניאלה זבידה) .

אור קשתי, כתב החינוך של עיתון "הארץ" מסכם את כנס מנכ"לי החינוך מכל העולם שנערך בירושלים במאי 2009. הכינוס הבינלאומי שנערך ביוזמת מכון ון ליר בירושלים היה אחד מאירועי החינוך המשמעותיים בישראל להבנת הצלחתן וכישלונן של רפורמות בחינוך. משרד החינוך קיבל בכנס כמה מתכונים להצלחה מכמה וכמה מנכ"לי חינוך מכל העולם. המודל הפיני: בלי דירוג לפי הישגים; המודל הקנדי: הסוד הוא בשוויון. לאחר שלושה ימים של הרצאות ודיונים אינטנסיוויים, מתברר עד כמה בעיות החינוך המקומיות אינן ייחודיות. רוב המשתתפים דיברו על הקשיים ביישום רפורמות, אי שביעות רצון מרמת המורים, מעמדו הנמוך של המקצוע, פערים גדולים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות, הישגים ירודים במבחנים והמתח שבין מערכת חינוך ריכוזית לבין ביזור ואוטונומיה.

פרויקט "מחר 98 " היה ניסיון ארצי רחב היקף לקדם את החינוך המדעי, המתמטי, והטכנולוגי בארץ. הפרויקט כלל בעיקר שינויים פדגוגיים, אך גם שינויים מבניים שנראו חיוניים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים. עשר שנים לאחר סיומו הפורמאלי של הפרויקט, למדנו במכון וייצמן על תהליך יישומו, והערכנו את השפעתו בעיקר בחטיבות הביניים, אך לא רק בהן. מקורות המידע העיקריים שלנו היו מסמכים שהונפקו על ידי יחידות ממשלתיות וראיונות עם מגוון רחב של אנשים שהיו מעורבים בפרויקט: החל בחברי הוועדה שיזמה והגתה את הפרויקט, מנכ"לי משרד החינוך ואנשי מטה הפרויקט, וכלה במורים, מנהלי בתי ספר , מובילי השתלמויות מורים, מפקחים, מפתחי תכניות לימודים וחוקרים. בהרצאה של ד"ר דיוויד פורטס הוצגו ממצאינו העיקריים .

לא ניתן לחמוק מהגלובליזציה. עם זאת, המערכת הכלכלית והפוליטית הזו מציבה אתגרים קשים, בעיקר בדמות פערי השגשוג בין חלקו הצפוני ובין חלקו הדרומי של כדור הארץ. פערים אלה משמרים את הטענות נגד הגלובליזציה כמערכת כלכלית עולמית יציבה ומאוזנת. מאמר זה מטפל בכמה מהמחלוקות הנוגעות לגלובליזציה וחושף כמה מן האתגרים המיוחדים שהגלובליזציה מציבה בפני גידולם וחינוכם של תלמידים כך שיהפכו לאזרחים פעילים שיכולים להביא בחשבון שיקולים גלובליים. אחת משאלות המפתח שמציב המאמר היא בצלמו של מי נוצר אותו אזרח גלובלי?

למידה מתווכת מוסיפה להוראה הקונסטרוקטיביסטית. הלמידה המתווכת מאפשרת ירידה לפרטי תהליך הלמידה והחשיבה, שמונע מתלמידים רבים לא להצליח בלמידת מדע. לטענת הלמידה המתווכת, לעתים קרובות נובעת אי ההבנה מתהליכי למידה פגומים ברמת הקלט. הגירוי אינו מגיע כלל אל החשיבה, ואינו מתחיל ליצור את תהליכי הלמידה המצופים מהלומד. ישנה חשיבות להתייחס לאופן הראייה של לומדים את סביבתם. המחקרים שהובאו במאמרו של ד"ר ירון שור על אופן ראיית תלמידים את סביבתם, הצביעו כל כך שהתלמידים רואים את סביבתם באופן מגוון מאד. היכולת של מורה להביא לשינוי האופן בו תלמידים תופסים את סביבתם מחייבת אותו להתייחס אל האופן בו הם רואים את הסביבה. לעתים ישנם תלמידים שאינם רואים כלל את התופעה אליה מתייחס המורה. הדבר יכול להיות בסביבה הטבעית, או בהדגמה של ניסוי או בתיאור שנכתב על הלוח או בתמונה המוצגת ללומדים. הצעד הראשון בהוראה מחייב תיווך להתבוננות. בהמשך, אם ההוראה מתייחסת אל ההקשר הספציפי של התופעות היא יכולה להשפיע על האופן בו רואים הלומדים את סביבתם. היא מציידת את הלומדים בכלים, במשקפיים חדשים, באמצעותם הם יכולים לראות את סביבתם באור חדש. ההוראה יכולה לאפשר לתלמידים לנצל את הכלים שרכשו ולהתבונן שוב בסביבתם. זוהי יצירה של חוויה חדשה.

ספרו החדש של ד"ר Norm Friesen מציג בצורה מעמיקה ומעניינת תפיסות מחקריות ומתודלוגיות מחקריות הישימות ללמידה מתוקשבת באינטרנט. הספר מציג שיטות מחקר נרטיביות, ניתוח תוכן, ניתוח שיח וחקר אינטראקציה בפורומים ובקבוצות דיון (כגון חקר בלוגים בכיתה). כמו כן, מוצגים בספר כמה חקרי מקרה בתחומי הלמידה המתוקשבת מהם ניתן ללמוד על היישום המעשי של שיטות המחקר בהוראה מתוקשבת.

הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ). לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר ( Murray, J., et al.) .

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות חשובה במערכת החינוך הבריטית. הכוונה לתכנית לימודים חדשה בחינוך היסודי באנגליה. מהכתבה בעיתון ה- Guardian אנחנו קוראים שהתלמידים יצטרכו לדעת למקם מאורעות שונים על רצף היסטורי, אבל כל בית ספר יהיה רשאי לבחור שתי תקופות היסטוריות שנלמדות לעומק. השינוי העיקרי יהיה בתחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. תלמידים יידרשו להכיר את אפשרויות הפקת המידע ברוח Web 2.00: להכיר בלוגים , להכיר יכולות של עריכת וויקי ואפילו להכיר טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים כגון Twitter . הביקורת כלפי מטרות התכנית החדשה הן לא מעטות . בעיקר כלפי הדגש על כלים טכנולוגיים במקום על מושגים טכנולוגיים . מצד שני העובדה כי "סוף סוף המערכת החינוכית מבינה שיש מציאות טכנולוגית חדשה שילדינו צריכים להכיר היא הישג בפני עצמו ואין להתעלם מכך".

סקירה יעילה של ד"ר עדי בן דוד (מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים) על מרכיבי המטה-קוגניציה לפי חוקרים מובילים בתחום. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים: מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה-קוגניטיבי, התנסויות מטה-קוגניטיביות, תרומתה של מטה-קוגניציה לקידום תהליכי למידה, מטה-קוגניציה בכיתה ומקורות מידע מומלצים בתחום . עוד נטען בסקירה כי מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה , מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת הישגים גבוהה. מתברר כי תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מסוגלים לפתח בעצמם מרכיבים של ידע מטה-אסטרטגי . לעומתם תלמידים בעלי יכולת קוגניטיביות נמוכות , הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן . מכאן שהוראה של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות משמעותית יותר עבור תלמידים אלו (עדי בן דוד).

הנחת היסוד של כותבי המאמר היא כי תהליכי החשיבה על רפורמות ותהליכי שינוי בבתי ספר שואבים את השראתם מודלים של המהפכה התעשייתית במאה העשרים. רפורמת No Child Left Behind לדוגמא, בארה"ב היא ביטוי נאמן ומוחשי לחשיבה המדמה את ביה"ס לארגון תעשייתי. במאמר משווים המחברים את בין ההתנסויות והפעילויות הבית-ספריות לבין הפעילויות המכאנית של ארגוני תעשייה ועומדים על הצורך לשנות פרדיגמה זו. העולם כיום אינו דומה לעולם של המהפכה התעשייתית , הוא עולם דינאמי , שטוח יותר שבו משאבי אנוש וידע נמדדים ומוערכים אחרת. התודעה המעודכנת על תהליכי ידע מקושרים בעולמנו ועל חשיבות תקשורת בין מחוללי הידע היא היא שצריכה להניע את תהליכי השינוי בבתי הספר כיום והיא שצריכה להעניק חיוניות ואנרגיה לתהליכים בבתי הספר ( Paul E. Heckman & Viki L Montera ) .

יצירתיות, טוען ד"ר קן רובינסון , מומחה בינלאומי נודע ליצירתיות , היא האינטליגנציה האמיתית, ולהיות באלמנט פירושו להצליח להגיע למיצוי המלא והמאוד מספק שלה. "מערכת החינוך נכשלה כי היא התעלמה ממה שהופך בני אדם לבעלי ייחוד ומנעה מהם לפתח את הכישורים והיכולות הטבעיים שלהם". ההצעה שלו – שאותה הוא משווק ברחבי העולם, כמרצה וכיועץ לממשלות שונות, ובהן ממשלת בריטניה, מולדתו – היא ל"השכלה על פי האלמנט". רובינסון ממליץ לבטל את ההיררכיה שמציבה מקצועות מסוימים – את הכלכליים שביניהם, למשל מדעים – בראש הפירמידה, וקובעת סטנדרטים אחידים לכל התלמידים. הוא דוגל במגוון, כזה שיאפשר לתלמיד הארטיסט לפרוח בלי טרור המתמטיקה, ולתלמידה הרקדנית להיות יצירתית בלי לקבל ריטלין.

המאמר מביא ניתוח מעניין של הדרך בה תיאוריות ופרקטיקות של מחקר פעולה מעוצבות מחדש בהקשרים לאומים-תרבותיים-מקומיים ומה מהותו של השימוש המחודש שעושים בהן בהקשר של רפורמה חינוכית. מניתוח של 46 פרסומים מהשנים 2008-2002, זוהו חמש "וריאציות" של מחקרי פעולה שיפורטו למטה. קו מאפיין לכולן הוא החשיבות הניתנת לקיים תהליך רפלקטיבי של חקר ויצירת ידע במטרה לבנות פרקטיקות הוראה ומחקר חדשות. המאמר גם מציע מסגרת מושגית שמטרתה לאפשר ניתוח של ההבדלים בין ה"וריאציות" הללו. המחקר טוען שניתן לראות את ה"וריאציות" השונות כדוגמה למושג של "גלובליזציה שבאה מלמטה" Appadurai,2001)), לפיו מורים המבצעים מחקרי פעולה תורמים ידע ולומדים מאתרי מחקר מקומיים רבים על התהליך של רפורמה חינוכית יעילה. (Somekh, B., & Zeichner, K.)

מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה ובין כלכלת העבודה הגלובלית. בהתבסס על נתוני מבחן PISA 2002 מבקש המחקר הנוכחי להראות כי ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה הם במידה רבה צפויים מראש. נמצא כי הישגיהם הממוצעים של התלמידים משקפים כמעט במדויק את הציון המנובא להם לפי מאפייניה הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה. לפיכך נטען כאן כי הוויכוח הציבורי בישראל סביב הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים חורג מכל פרופורציה. טענה נוספת מתייחסת למדיניות החינוך, הבאה לידי ביטוי בדוח הסופי של ועדת דברת (מדינת ישראל, 2005), שגזרה הצעות לרפורמה חינוכית מתפיסת הגלובליזציה בחינוך. מדיניות זו, המתמקדת בקביעת סטנדרטים ליעדים של הישגים לימודיים במטרה לשפר את מיקום התלמידים בדירוג הבין-לאומי, גורמת למאבקים מיותרים בין משרד החינוך לארגוני המורים. לבסוף, נטען כי ההתמקדות בריבוד הבין-לאומי של ההישגים הלימודיים מסיטה את תשומת הלב הציבורית מהבנת הריבוד הפנים-מדינתי של הישגים אלה( אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר) .

בשלב ראשון מציגה יעל פולברמכר במאמרה המרתק את המושג עמימות, המושג המהותי ביותר לדעתה להבנת תורתו של פרופסור קרל פרנקנשטיין והשיטה המושתת עליה. לאחר מכן היא מציגה את שלושת עקרונות היסוד של שיטת ההוראה הדיאלוגית, ועליהם היא מבססת דפוס של הכנת השיעור המתאים לשיטה. לבסוף היא מציגה את מהות ההוראה ואת מאפייני המורה בהתאם לתיאוריה. המאמר מדגיש לסיום כי על המורה לראות את תפקידו העיקרי בבניית הביטחון העצמי של תלמידיו ובטיפוח יכולתם ולקבל אחריות על מחשבתם.

תוכניות הלימודים הקיימות אינן עונות תמיד על צרכי ההתעניינות והחקר של ילדים סקרנים בכיתה. למסקנה זו הגיעו הבריטים הן במשרד החינוך הארצי והן בבתי הספר ולכן החלו לפתח תוכניות העשרה לתלמידים בגילאי 11-14. אחת מתוכניות לימודים אלו המיושמת בעיר בריסטול באנגליה נקראת Enquiring Minds והיא נועדה ליצור מוטיבציה גבוהה יותר בקרב תלמידים סקרנים מעבר לגבולות תוכנית הלימודים הרגילה והאחידה הקיימת בבריטניה. התכנית נועדה לעודד לטפח את תחומי ההתעניינות והסקרנות של ילדים באמצעות נושאים מתחומי המדעים, האקטואליה והגיאוגרפיה. התכנית הייחודית, עדיין אינה חלק מתכנית הלימודים האחידה המונהגת ברחבי בריטניה, אך הצלחתה עשויה להוביל ליישומה כשיטת הוראה מומלצת בכל רחבי הממלכה המאוחדת. התכנית מפותחת ומונחת ע"י מכון Futurelab , אחד מגופי הידע והחקר המובילים בעולם בתחומי התקשוב החינוכי.

במאמר מאיר עיניים מסביר פרופסור שלמה קניאל ממה מורכבים רכיבי החשיבה, כיצד מתגבשים רכיבים אלט להיסקים ולהחלטות המניבות תוצאות רצויות. במאמר הוא מנתח בצורה בהירה את המושגים חשיבה ומאפייניו ומציג מספר עקרונות להוראת חשיבה. ראשי הפרקים במאמר: רכיבים של חשיבה משולבים תכנים, רכיבי החשיבה והידע הפועלים במשולב עם רגשות, אינטגרציה בין רכיבי חשיבה, ידע ורגשות = מורכבות התודעה, חשיבות פיתוח כל רכיב חשיבה בתוך תכנים שונים ומגוונים, איך ללמד חשיבה? למידה באמצעות טעויות ודרישה להנמקה. הגישה המינימליסטית: רכיבי חשיבה בתוך המקצועות הקיימים. גישה מקסימליסטית: חשיבה כמקצוע מרכזי בבית הספר, התוצר של חינוך לחשיבה מערכתית יהיה לומד עצמאי (שלמה קניאל).