על פעילות היזמה למחקר יישומי בחינוך בישראל

                                                                          עדכון: תמוז תשס"ט, יולי  2009
היזמה למחקר יישומי בחינוך הוקמה במטרה להעמיד לרשות מקבלי ההחלטות ידע מדעי עדכני ומבוקר העשוי לסייע להם במאמציהם לשפר את הישגי החינוך בישראל. נושאים שבהם עוסקת היזמה נובעים משאלות של מקבלי החלטות ונקבעים בעקבות התייעצויות עם בכירים במשרד החינוך (משה"ח) ועם בעלי עניין נוספים. היזמה פועלת בעיקר באמצעות ועדות תחום, ועדות נושא ומפגשים לימודיים. החוקרים המשתתפים בוועדות עושים את עבודתם בהתנדבות. את ועדת ההיגוי של היזמה ממנה נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
שלוש הנחות עבודה עמדו בבסיס הקמתה של היזמה:
  •         ידע מתפתח בתחומי מחקר שונים, מחֵקר המוח עד חקר ביצועים, עשוי לתרום למחקר ולעשייה בחינוך. בתחום החינוך ובתחומים אחרים יש בישראל יכולות מחקר שניתן לכוונָן לשיפור ההישגים בחינוך.
  •     הצבה של שאלות מחקר הנגזרות מסדר היום של מקבלי ההחלטות עשויה לעודד חוקרי חינוך להרחיב את פעילותם ליצירת ידע מועיל לַמעשה החינוכי, תוך שיתוף פעולה עם חוקרים מתחומי ידע אחרים. השקעה של מאמץ במתן תשובות לשאלות אלה עשויה להניב פיתוח של תיאוריות וכלי מחקר חדשים, לקידומם של מערכת החינוך ושל החינוך ככלל.
  •       מקבלי החלטות בתחום החינוך, ממורים עד הנהלת משרד החינוך, ירצו להפיק תועלת מיֶדע מוסכם ומבוקר שיועמד לרשותם, ואף לתרום מניסיונם המקצועי להתפתחותו של ידע כזה.
הבחירה בשאלות שבהן תעסוק היזמה מתייחסת לערך המוסף שלה ואינה מיועדת לספק את המרכיב המדעי לכל החלטה בחינוך. הערך המוסף של היזמה נובע מכך שהשאלות שבהן היא עוסקת נובעות משאלות של מקבלי ההחלטות, מן הרב-תחומיות שלה, מיכולתה לכַנס ידע קיים ולהגיע לסיכומים מקובלים של הידע המדעי (קונצנזוס), מתהליכי השיפוט שהיא מפעילה על התוצרים, מהקפדתה בנושאים של ניגודי עניינים וממחויבותה לפרסם או להפיץ את הדוחות והסיכומים. מלבד הערך של הדיון המשותף, יש לתהליך גם תוצרים מוחשיים: דוחות מימי עיון ומסמכים מסכמים של ועדות המומחים.
הקמת היזמה למחקר יישומי בחינוך נשענה על דוגמאות מארצות הברית וממדינות באירופה, שבהן התגייסו אקדמיות למדעים לשיתופי פעולה למען קידום מערכת החינוך, תוך שילוב של למידה ממחקר ומניסיון קודם. התברר כי במדינות אלה קיימת, בתנאים מסוימים, זיקה בין שיפור הישגיהם החינוכיים של התלמידים ובין שימוש שיטתי של מורים, מנהלים וקובעי מדיניות בידע ובראיות שמספק המחקר המדעי.
היזמה היא המאגדת את פעולות הייעוץ שהאקדמיה נותנת בתחום החינוך לממשלה ולרשויות שונות. בשנים האחרונות, בעקבות פנייה של רשויות כאלה ואחרות וביוזמת האקדמיה, התרחבו  פעולות אלה של האקדמיה גם אל מעֵבר לשדה החינוך, והוקמו צוותי ליווי וייעוץ מדעיים בתחומים שונים (כגון חברה ורווחה, בריאות וסביבה). בימים אלה מונח על שולחן הכנסת תיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שתכליתו ליצור בחוק שינוי שימסד ויסדיר את תפקיד האקדמיה בייעוץ לממשלה ולרשויות השונות, בדומה למבנה ה-NRC – (National Research Council) של ארצות הברית.        
היזמה, שהוקמה בשלהי שנת 2003 כמיזם משותף של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משרד החינוך ויד הנדיב, עתידה להתמסד כחטיבה לחינוך בַּמסגרת החדשה.
תקציר פעולות היזמה על פי תחומים
תחומים פעילים
החינוך בגיל הרך, גן–ג  (גילים 3–8):       
*  ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך: ועדה בין-תחומית בראשות פרופ' פנינה קליין מאוניברסיטת בר-אילן התבקשה לסכם ולבקר את הידוע בשאלה "אילו דרכי חינוך לגיל הגן נמצאו במחקר בזיקה חיובית להפקת המרב מבית הספר?". לפני כינוס הוועדה ובמהלך עבודתה נפגשה פרופ' קליין עם מנהלות האגפים לחינוך קדם-יסודי ולחינוך יסודי במשה"ח.             
המסמך המסכם – "ממחקר לעשייה בחינוך בגיל הרך" – הוגש לשרת החינוך ולהנהלת משה"ח באביב תשס"ז (2007), והוא נגיש לציבור באתר האינטרנט של  האקדמיה
. המסמך ראה אור בדפוס בקיץ 2008.
* אבחון, מדידה והערכה בגיל הרך: מנכ"לית הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), בתיאום עם משה"ח, ביקשה סיכום מבוקר של הידוע בנושא "אבחון, מדידה והערכה ברצף גן–ג" כדי לעצב מדיניות מתאימה. צוות בדיקה של חוקרים ממגוון תחומים, בראשות פרופ' צביה ברזניץ מאוניברסיטת חיפה, בחן את הידע הקיים ואת הצרכים ומיפה חסָרים בַּתחום. במהלך עבודת הצוות נפגשו תת-צוותים לישיבות עבודה עם הממונים במשה"ח.      
המסמך המסכם - "אבחון מדידה והערכה בגן-  תמונת מצב והמלצות" – פורסם בקיץ תשס"ח (2008), והוא נגיש לציבור באתר האינטרנט של האקדמיה. 
* קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך: על סמך הערות מהנהלת משה"ח לפרסומים קודמים ובמענה לבקשה לסיכום הידוע בתחום זה, הוקמה ועדת מומחים בראשות פרופ' (אמריטוס) צ'רלס גרינבאום, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הישיבה הראשונה התקיימה בתשרי תשס"ט, אוקטובר 2008, ומאז התקיימו עוד שלוש ישיבות, חלקן בהשתתפות נציגים של משרד החינוך, מנהלי תכניות, נציגי מערכת החינוך הערבית, והורים. השלמת העבודה ופרסום מסמך מסכם צפויים בשנת תש"ע (2010).
שפה ואוריינות: ועדת תחום (מתמשכת) הוקמה באביב תשס"ו (2006) במענה לבקשה של הנהלת משה"ח, כדי להתוות פעולות של היזמה בתחום זה ולהיות כתובת נענית ומטרימה לצרכים של מערכת החינוך בתחום. הוועדה התבקשה לתת עדיפות להבנת הנקרא בעברית ובערבית (כשפות אם) ולהוראת הקריאה בערבית (כשפת אם).       
בראש הוועדה עומדת פרופסור (אמריטוס) עלית אולשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בישיבה הראשונה פגשה הוועדה את  המפקחים האחראים במשרד החינוך על הוראת שפות האם עברית וערבית.
- בסתיו תשס"ח (2007) התקיים יום עיון בנושא "בין לשון הדיבור ללשון הכתובה – לקראת תלמיד אורייני בישראל".   
- בחורף תשס"ח (2008) התקיים יום עיון בנושא  "בין הלשון המדוברת ללשון הכתובה במצב של דיגלוסיה – השלכות על רכישת האוריינות בקרב דוברי ערבית כשפת אם".
דוחות מימי העיון נגישים לציבור באתר האינטרנט של האקדמיה. 
  •     היזמה העניקה מלגת לימודים (תחרותית) בתחום החינוך הלשוני להתמחוּת במרכז מחקר באוניברסיטה בחו"ל . ד"ר דורית ארם מאוניברסיטת תל אביב השתלמה במסגרת זו באוניברסיטת מישיגן.
אינדיקטורים למערכת החינוך: נשיא האקדמיה זימן מפגשים לימודיים של בעלי תפקידים וחוקרים בתחומי החינוך והמינהל הציבורי (ניהול בריאות, עבודה סוציאלית, רווחה) עם נציגי משה"ח, הראמ"ה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בעקבות דיונים אלה הוקמה ועדת מומחים בראשות פרופ' משה יוסטמן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהתבקשה להציע קווים מנחים לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך.
הוועדה פנתה לציבור להעלות שאלות ועמדות, ופרסמה קולות קוראים לסקירות מדעיות. התקבלו  סקירות בשבעה נושאים הקשורים לעבודתה. שלוש מן הסקירות האלה היו הבסיס ליום עיון שהתקיים בירושלים בחנוכה תשס"ט (2008).  תכנית היום, חומרי רקע, הסקירות ותקציריהן ותגובות ממושבים שונים של יום העיון נגישים באתר האינטרנט של האקדמיה.
פעילויות נוספות:
"מי ילמד כשחסרים מורים?" – סדנה ואיסוף מידע בנושא מדיניות מורים:קרן מנדל-ישראל פנתה אל היזמה בבקשה לרכז ידע מדעי וניסיון בנושא הקשור להתמודדות עם מצבים של מחסור במורים. במרכז הפעילות תתקיים סדנה לכשלושים בעלי עניין ומומחים, ובסיומה יונגש לציבור דוח מסכם.      
צוות מומחים בראשות פרופ' רוחמה אבן ממכון ויצמן למדע ינחה את הפעילות, וועדה מייעצת, משותפת לנציגי היזמה ונציגי הקרן המזמינה תלווה אותה.      
פעילות זאת נתמכת על ידי קרן מנדל-ישראל.
תחומי פעילות בעבר
אתגור החמישון העליון של התלמידים בבתי הספר:בסתיו תשס"ה (2005) קיימה היזמה כינוס לימודי לחוקרים ולמעורבים בעשייה בתחום.
פורסם "קול קורא" להצעות מחקר, ולאחר שיפוט ההצעות  שהוגשו, ניתנו שני  מענקי מחקר.  דוחות המחקר נגישים באתר האינטרנט של האקדמיה:
- "מקדמי מצוינות בחינוךפיתוח ומחקר של מודל להכשרה ולהפעלה", פרופ' בת-שבע אלון וד"ר זהבה שרץ, מכון ויצמן ל מדע.         
- "האם להתערבות לטיפוח מצוינות בגילה התבגרות השלכות ארוכות-טווח על התפתחות המשתתפים? מחקר הערכה רטרוספקטיבי", פרופ' משה ישראל אשוילי  וד"ר אודרי אדי-רקח,אוניברסיטת תל אביב.
היזמה, יחד עם מנהלת האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשה"ח, הזמינה הצעת מו"פ לדגם של בסיס נתונים, שישרת את האגף ויחידות אחרות במשרד החינוך ויעמוד לרשות אנשי מחקר.
מדידה והערכה בחינוך: ועדת מומחים שהוקמה בנושא זה קיימה בחורף תשס"ה (2004–2005) סמינר לימודי לחוקרים ולאנשי המשרד והשטח. בהמשך עבודתה פיתחה הוועדה "הצעה למסגרת לתכניות לימודים ולפיתוח מקצועי" בתחום. הצעת המסגרת, הנגישה באתר האקדמיה, הובאה לידיעת בעלי העניין, והיא משמשת בסיס לתכניות לימודים בנושא. בקיץ תשס"ו (2006) קיימה היזמה קורס קיץ אינטנסיבי בנושא  Evaluating Effectiveness in Education עם פרופ' רוברט בורוש (Boruch) מאוניברסיטת פנסילווניה. הקורס נועד למי שמלמדים את הנושא במוסדות אקדמיים, לאנשי הראמ"ה ומשרד החינוך (לשכת המדען הראשי) ולמעריכים ממוסדות שונים.
עם הקמת ראמ"ה החליטה ועדה ההיגוי שבשנים הקרובות לא תידרש היזמה שוב לנושא זה, אלא במענה לפנייה של ראמ"ה.
 
חברי ועדת ההיגוי
 מנחם יערי יו"ר, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.   
פרופסור (אמריטוס) לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חבר האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים ולאמנויות, החברה הפילוסופית האמריקנית והאקדמיה למדעים ברלין-ברנדנבורג.
חתן פרס ישראל לכלכלה (1987) וחתן פרס רוטשילד למדעי החברה (1994).
רות אוטולנגי עמדה בראש האגף לחינוך על-יסודי במשרד החינוך. 
הגב' אוטולנגי לימדה מתמטיקה ופיסיקה בבתי ספר על-יסודיים בירושלים, היתה סגנית-מנהל בתיכון שליד האוניברסיטה, הקימה וניהלה את בית הספר התיכון (השש-שנתי) על שם זיו ומרקס בירושלים, ניהלה מיזם של מורים יהודים וערבים במסגרת מכון ון ליר, עבדה בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, ולימים ניהלה אותו.
גב' אוטולנגי היתה רכזת כוח המשימה הלאומי לשיפור החינוך (ועדת דברת).         
בעלת תואר שני במינהל חינוכי מאוניברסיטת בוסטון, 1966.
עדנה אולמן-מרגלית היא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.   
בשנים 2008-2005 היתה מנהלת המרכז לרציונליות, ובשנה"ל תשס"ט היא עומדת בראש בית הספר לחינוך.
פרופ' אולמן-מרגלית היתה עמיתת מחקר באוניברסיטאות ובמכונים שונים ללימודים מתקדמים באירופה ובארצות הברית, ומאז שנת 1997 היא חברה במועצת האוניברסיטה הפתוחה.      
מחקריה עוסקים בפילוסופיה אנליטית, פילוסופיה חברתית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הפעולה, וקבלת החלטות.    
בעלת תואר שלישי בפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד, 1973.
אמיר אלשטיין, יושב ראש מועצת המנהלים של "טאואר סמיקונדקטר" וחבר מועצות המנהלים של "טבע תעשיות פרמצבטיות"' ושל "החברה לישראל".צבר עשרות שנות ניסיון בחברות טכנולוגיה עילית, בתעשייה ובעסקים גלובליים; באחרונות כיהן כבכיר ב"אינטל" וב"טבע".
במסגרת פעילותו הציבורית הוא חבר בוועדות מדעיות רבות – ועדת ההיגוי הלאומית למדע וטכנולוגיה, הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (מטעם ממשלת ישראל ותל"ם), הוועדה המדעית הבינלאומית במכון לננו-טכנולוגיה בטכניון, הוועדה המדעית המייעצת מנ"ט-מדעי הטבע באוניברסיטה העברית, ועדת קלור לעידוד מצוינות במכון ויצמן, ועוד. כן הוא משמש יו"ר חבר הנאמנים של האקדמיה להנדסה, ירושלים ויו"ר הוועד המנהל של "רוח חדשה" (סטודנטים למען ירושלים). הוא פעיל בוועדות ניהול של גופים כגון מוזיאון המדע בירושלים, בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה ירושלים, ועוד.
בעל תואר בוגר בפיזיקה ומתמטיקה, תואר מוסמך בפיזיקה ותעודה בניהול עסקִי בכיר – כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
גרשון בן שחר הוא פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
פרופ' בן שחר כיהן בעבר כנשיא האוניברסיטה הפתוחה, והיה פרו-רקטור ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים.        
מחקריו מתמקדים בפסיכו-פיזיולוגיה קוגניטיבית, במבחנים פסיכולוגיים, בהחלטות ברירה ומיון ובהטיית האישוש בשיפוטי מומחים.           
בעל תואר שלישי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, 1975.
שאול הוכשטיין הוא פרופסור במחלקה לנירוביולוגיה במכון למדעי החיים ובמרכז הבין-תחומי לחישוביות  עצבית, באוניברסיטה העברית בירושלים.        
 מחקריו מתמקדים במערכת הראייה ברמותיה השונות, החל בתהליך ההתמרה בקליטת האור בעין, עבור דרך עיבוד המידע הראייתי בעין ובמוח, וכלה בבניית ייצוגים של העולם הנראה בהיררכיה של אזורי קליפת המוח, אחסון ייצוגים אלה בזיכרון, ולמידה ורכישת מיומנויות תפיסתיות.    
בעל תואר שלישי בזואולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, 1972.
אלן הופמן הוא המנהל הכללי של המחלקה לחינוך בסוכנות היהודית מאז ינואר 2000.        
בשנת 1980  הצטרף למרכז מלטון לחינוך יהודי בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימים כיהן כמנהלו. בשנים 1996-1994 היה המנהל הכללי של המועצה ליזמוֹת בחינוך היהודי בניו יורק, וב-1997 נתמנה למנהל מרכז מנדל להמשכיות יהודית באוניברסיטה העברית.   
למד לתואר שני ושלישי במדיניות חינוכית בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד.
נעמה צבר–בן יהושע היא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת תל אביב.     
פרופ' צבר–בן יהושע נמנית עם מייסדי בית הספר הבין-לאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות, ועמדה עד לאחרונה בראש הקתדרה לחינוך יהודי באוניברסיטת תל אביב. חברה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.
מחקריה עוסקים בתכנון לימודים בית-ספרי, בהכשרת מורים, בדילמות אֶתיות של מורים, בחינוך יהודי ובשיטות מחקר איכותיות. שימשה חברה בכוח המשימה הלאומי לשיפור החינוך (ועדת דברת), ויו"ר ועדת המשנה להכשרת מורים והתפתחותם המקצועית.        
בעלת תואר שלישי בהוראת המדעים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, 1976.

חברי הוועדות והצוותים
דרכי החינוך בגיל הרך
א.בחינת דרכי החינוך לגיל הרך –  ועדת נושא:  פרופ' פנינה קליין, יו"ר, אוניברסיטת בר-אילן.    
פרופ' שושנה בלום-קולקה, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר טלי גורלי-טוראל, מכללת סמינר הקיבוצים; פרופ' אבישי הניק, אוניברסיטת בן גוריון בנגב; פרופ' איריס לוין, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר מרים מבורך, מכללת לוינסקי לחינוך; פרופ' זמירה מברך, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' אבי שגיא-שְורץ, אוניברסיטת חיפה.
ב. אבחון, מדידה והערכה בגיל הרך – צוות בדיקה:  פרופ' צביה ברזניץ, יו"ר,  אוניברסיטת חיפה.             
פרופ' יואל אליצור, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר ענת בן-סימון, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה; פרופ' איריס לוין, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר חגי קופרמינץ, אוניברסיטת חיפה;  פרופ' דורית רביד, אוניברסיטת תל אביב;  פרופ' דוד שר, אוניברסיטת חיפה; פרופ' ענת שר, אוניברסיטת חיפה; פרופ' דינה תירוש, אוניברסיטת תל אביב.
ג.   קשרי משפחה – מסגרת חינוך בגיל הרך – ועדת נושא:           
פרופסור (אמריטוס) צ'רלס גרינבאום, יו"ר, האוניברסיטה העברית בירושלים. 

פרופ' יואל אליצור, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר דבורה גולדן, אוניברסיטת חיפה; פרופ' מוחמד חאג'-יחיא, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' משה ישראלאשוילי, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר אסתר כהן, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר תמר מורג, המכללה למנהל ומרכז "משנה" למשפט וחברה; פרופ' רות פלדמן, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' יצחק פרידמן, מכללת אחווה.  
שפה ואוריינות
ועדת תחום (מתמשכת):  פרופ' עלית אולשטיין, יו"ר , האוניברסיטה העברית בירושלים     
פרופ' רות ברמן, אוניברסיטת תל אביב  (כיהנה כיו"ר הוועדה מהקמתה ועד אביב תשס"ח); פרופ'  שאול הוכשטיין, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר אלינור סאיג'-חדאד, אוניברסיטת בר-אילן;  פרופ' יוסי צלגוב, מכללת אחווה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ד"ר תמי קציר, אוניברסיטת חיפה; מר רוביק רוזנטל, לשׁונַאי וסופר.
אינדיקטורים למערכת החינוך
קווים מנחים לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל – ועדת מומחים:   
פרופ' משה יוסטמן, יו"ר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.      
ד"ר ברוריה אגרסט, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' רמי בנבנישתי, אוניברסיטת בר-אילן;
פרופ' אבישי הניק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' אברהם הרכבי, מכון ויצמן למדע; פרופ' משה זיידנר, אוניברסיטת חיפה; ד"ר מיכאיל קרייני, האוניברסיטה העברית בירושלים.
"מי ילמד כשחסרים מורים?"
סדנה ואיסוף מידע בנושא מדיניות מורים – צוות מומחים:         
פרופ' רוחמה אבן, יו"ר, מכון ויצמן למדע.          
ד"ר ג'ניפר לואיס, אוניברסיטת מישיגן; ד"ר אנליה שלוסר, אוניברסיטת תל אביב.
מדידה והערכה בחינוך 
מה צריכים לדעת העוסקים במדידה ובהערכה בחינוך? – ועדת נושא:       
פרופ' רות בטלר, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' מנוחה בירנבוים, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' גרשון בן-שחר, האוניברסיטה הפתוחה והאוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר יואב כהן, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה; ד"ר פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר טלי פרוינד, מט"ח; גב' גינה שימבורסקי, מכון סאלד.    
פרופ' מיכל בלר היתה חברה בוועדה לפני כניסתה לתפקיד מנכ"לית ראמ"ה.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר האקדמיה, www.academy.ac.il, 'מחקר יישומי בחינוך'.
אתר חדש נמצא בבנייה ויועלה לאוויר בשבועות הקרובים
.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya