מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

ספרות המחקר העוסקת בסטודנטים בני ובנות הדור הראשון במכללות מתמקדת במידה רבה באתגרים, במכשולים ובחסמים שהם עלולים לחוות עם כניסתם בשערי המוסדות להשכלה גבוהה. לעומת זאת, שאלת זהותם כלומדים, learners, לא בוררה די הצורך, ואין בידנו עדיין תשובה בהירה על השאלה כיצד תופסים אותם החוקרים ככאלה. סקירה שיטתית זו מבקשת לענות על צורך זה, למלא פער מחקרי זה. הסקירה בוחנת את האופן באמצעותו חוקרים לומדים וממשיגים את הסטודנטים בני הדור הראשון כלומדים.

במחקר זה נבחן הקשר בין מנהיגותו החינוכית של מנהל בית הספר לבין נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות ראיונות עם 289 מורות ו-21 מורים העובדים בבתי ספר יסודיים באיראן. נמצא שמנהל בית הספר מסוגל להשפיע על נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות שמירה על אקלים בית ספרי חיובי, העצמתם על ידי האצלת סמכויות וחלוקת עבודה בהתאם ליכולותיהם כאינדיבידואלים.

שני שביט חקרה את מערכת החינוך בדנמרק, המדינה המובילה בסקרי האושר העולמיים, וחזרה עם מסקנות באשר לדרכים שמומלץ לנקוט ולאמצעים שמוטב להימנע מהם בחינוך ילדים בגיל הרך. מסקנות אלה מפורטות בראיון שערכה איתה נועה לימונה במוסף הארץ. לפניכם סיכום של הריאיון שמזקק את השיחה בין השתיים לכללי עשה ולא תעשה.

על מורים רבים מוטלת המשימה ללמד את מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) או לשלבם במערך הלימודים. לימוד התכנים האלו דורש מהמורים, בין יתר האתגרים, להנחיל לתלמידים מיומנויות חשובות כגון פתרון בעיות, הסקת מסקנות ותקשורת בינאישית. ההטמעה של המקצועות הללו מהווה אתגר עצום עבור מערכות חינוך בארצות רבות, ובכללן ישראל. במאמר זה מוצגים חמישה רעיונות ודוגמאות לשילוב מקצועות ה-STEM בתוכנית הלימודים.

רוטינת חשיבה נשמעת כמו עניין אפרורי ומשעמם הכרוך בחזרה מכנית על אותן פעולות ובאותו סדר, אך למעשה מדובר בטכניקה שמפתחת ומעודדת יצירתיות. בבית הספר הבינלאומי באנקרה משתמשים ברוטינות חשיבה כדי להעשיר את הכישורים הלשוניים של התלמידים, לפתח את יכולותיהם להבחין בפרטים ולהזדהות עם פרספקטיבות שונות ולהעלות את ביטחונם העצמי.

האנתרופולוג ד"ר עידן ירון ליווה בשנים האחרונות שבעה מסעות תלמידים לפולין, וסיכם את תובנותיו לגביהם בספר "מסעות בני נוער לאתרי המוות בפולין". לדבריו, המסעות מתאפיינים במסרים חד-משמעיים, פעמים רבות לאומניים ומתקרבנים; בסדר יום נוקשה מדי ובמניפולציות רגשיות עזות. הוא מוסיף כי ב–2018 יצאו כ–40 אלף תלמידים למסעות לפולין, בהשוואה ל–31 עד 32 אלף בחמש השנים הקודמות.

ניידות של מרצים בכירים, תנועה ומעברים בין מדינות ובין תרבויות, נחשבים לצעד מבורך וחשוב במהלך הקריירה האקדמית בהשכלה הגבוהה (Kim, 2017). אך על אף שכיחותה ההולכת וגוברת של התופעה בקרב מורי מורים ברחבי העולם, בישראל היא עדיין לא מקובלת. זאת למרות דרישות המועצה להשכלה גבוהה לשפר ולהעלות את רמת הסגל ולקדם ולעודד אפשרויות מחקר בינלאומיות (Yemini et al., 2017).

משטרים פוליטיים מסוגלים להשפיע עמוקות על מערכת החינוך, ולהביאה עד כדי מהפכה. מאמר זה מראה כיצד ממשלות ג'מאל עבד אל נאסר (1970-1954), אנואר סאדאת (1981-1970) וחוסני מובארק (2011-1981) שינו את מערכת החינוך במצרים – לטובה ולרעה. הפרספקטיבה ההיסטורית שמציע המאמר משקפת את ההישגים, הבעיות, ההשלכות והאתגרים הכרוכים בשינוי ופיתוח של מערך לימודים כלל-ארצי.

מאז תחילת המאה העשרים ואחת, קהילת החינוך העולמית העניקה תשומת לב רבה לקידום החינוך בהקשרים חברתיים ופוליטיים מעוררי מחלוקת, באיזורי סכסוך ובמרחבים בלתי בטוחים. תשומת לב זו באה לידי ביטוי מוסדי בצמיחתו של תת-תחום חדש בשם חינוך במצבי חירום (Education in Emergencies).

מאמר זה מבקש לבחון באופן ביקורתי הנחה חשובה המהווה את אחת מאבני היסוד בשיטתו של פאולו פריירה ובפדגוגיה הביקורתית בכלל (לפחות במסורת הפדגוגיה הביקורתית הנאו-מרקסיסטית אירופאית). פדגוגיה זו מנתחת את החברות במונחים של מנגנוני דיכוי ורואה בחינוך אמצעי לתיקון עוולות ולשחרור מאי צדק.  מטרת הכותב היא להציע פדגוגיה ביקורתית חדשה שנשארת נאמנה לרוחו המקורית של פריירה אך מסמנת כיוון חדש.

מורי המורים, האחראים להכשרתם של המורים, נדרשים במוצהר או במרומז לתת דין וחשבון על מצב החינוך, ולעתים קרובות נדרשים לתת מענה (ואפילו מואשמים) כאשר בתי הספר אינם עומדים בציפיות לאומיות או בינלאומיות. אך למרות הציפיות הגבוהות תשומת לב מועטה הוקדשה לסוגיית החינוך או ההוראה של מורי המורים ולשאלות המיוחדות שתחום פדגוגי זה מעלה. במאמר זה מוצגות ומנותחות גישות להוראת מורי מורים בארבע מדינות, הנבדלות ביניהן באופן ניכר מבחינת ההקשרים ההיסטוריים הגאו-פוליטיים והמדיניות – ארה"ב, ניו זילנד, ישראל ונורבגיה. כותבות המאמר מציגות את ההצלבות התמאטיות בין הסוגיות השונות שעלו בכל מדינה ומדינה ומציגות עמדה מפרספקטיבה בינלאומית על המדיניות והנהלים הקשורים להוראת מורים והוראת מורי  מורים.

לאור הדגש הרב שקובעי המדיניות מעניקים בשנים האחרונות להכנסת הטכנולוגיה לבתי הספר, חלה גם עלייה בהכרת המורים בחשיבות הטכנולוגיה, יתרונותיה ושילובה במסגרת הדיסציפלינות השונות, ביניהן גם בהוראת הכתיבה. עם זאת ממצאים אחרונים מראים כי בתחום הוראת הכתיבה ייתכן שמורים לא משלבים את הטכנולוגיה בדרכים משמעותיות ו/או יעילות. מחקר זה מבקש להבין טוב יותר את עמדותיהם ואת תפיסותיהם של מורים בנוגע להוראת הכתיבה והקשר לשימוש בטכנולוגיה.

מאמר זה מציג את המניעים, המטרות, הקשיים ודרכי הפתרון של רפורמה לשיפור הישגי תלמידים ומורים בבתי ספר בסין – שנמשכה ארבעה עשורים. הכותב סוקר שינויים שיושמו בתכנית הלימודים, בהכשרת המורים ובפיתוח מקצועי והובילו את מערכת החינוך בסין למקומות הראשונים במדדי ה-OECD, במחקר TALIS ובמבחן פיז"ה.

מאמר זה מציג מחקר שעשה שימוש בנתונים אודות ציוני עבודות גמר של תואר ראשון ותזות (לתואר שני) באוניברסיטה פולנית גדולה, כדי לזהות אפליה אפשרית ביחס למגדר או למשיכה גופנית. כדי לבחון סוגיה זה, התמקד החוקר בפער בין הציונים שהעניק המנחה האישי, המכיר את הסטודנט/ית, לבין ציוני השופט החיצוני, שעל  פי רוב לא מכיר ולא אמור להכיר את הסטודנט/ית/ מכאן גם הונח שלמרכיב המשיכה הגופנית אין השפעה ולמגדר יש השפעה אך היא פחותה, כיוון שלא תמיד ניתן לדעת לאיזה מגדר שייך הנבחנ/ת.

מהו תפקידו של הדמיון בחיים, וכיצד ניתן לפתחו אצל תלמידים. אשת החינוך הידועה מקסים גרין מטפלת בשאלות אלה בספרה שתורגם לעברית. לדבריה, הדמיון הוא הכלי שמאפשר להתבונן בדברים כאילו היו יכולים להיות אחרת. האומנויות, כך היא מסבירה, יכולות לשחרר את הדמיון, לפתוח נקודות מבט חדשות ולזהות חלופות.

בסקר שנערך לאחרונה נמצא ש-57% מהמורים אינם מחוברים רגשית לעבודתם ו-13% חשים "מבואסים" ואף מנותקים. מידע מטריד זה צריך לגרום למורי, רכזי ומנהלי בתי הספר לשאול עצמם: מדוע המורים מרגישים כך? כיצד נניע אותם להיות יצירתיים, סקרנים ונלהבים יותר? להלן, ארבע הצעות לפתרון: שיתוף מורים, חופש פעולה, הענקת תמיכה ועידוד שינויים.

המאמר סוקר 30 שנות עבודה מחקרית בנושא שיתופי פעולה בין מורים בארצות הברית, בריטניה וקנדה ומתייחס לדרכים, למאמצים ולשגיאות המאפיינות שיתופי פעולה בין מורים. מצד אחד, נמצא שיחסים קולגיאליים מובילים לתפקוד טוב יותר של מורים ובטווח הארוך לשיפור הישגי תלמידים ומוטיבציה של מורים. מצד שני, נטען כי מורים חוששים מהערכות חיצוניות ונמנעים משיתופי פעולה.

ז'אן ז'אק רוסו (1778-1712), מגדולי ההוגים בתולדות המערב, פרסם ב-1762, בהיותו בן חמישים, את "אמיל או על החינוך", אחד הספרים החשובים ביותר בתחום החינוך, שנלמד עד היום בחוגים רבים לחינוך ברחבי העולם. מאמר זה מציג אחדים מעיקרי משנתו החינוכית של רוסו.

דוח זה דן בוחן את מידת התאמתה של מערכת החינוך לצורך להעמיד דור בוגרים בעל מיומנויות וכישורי חיים למאה ה-21. הדוח דן בחסמים הקיימים כיום במערכת ומציע מספר כיווני פעולה להתמודד עם חסמים אלה.

רשימה זו מסכמת את עיקריה של החלטה שיפוטית חדשה, העוסקת בשאלה האם יש פסול בגביית תשלומים עבור "חינוך אפור", דהיינו פעילויות ותכני חינוך המתווספים לתוכנית הלימודים המחייבת. אלה כוללים, למשל מגמות מיוחדות (אמנות, טכנולוגיה, מנהיגות וכיו"ב); תוכניות לימודים ייחודיות (לדוג' בתי ספר דמוקרטיים או אנתרופוסופיים); תוכניות תורניות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים; שעות העשרה ועזרי לימוד משוכללים. כן דנה ההחלטה בשאלה האם משרד החינוך מסדיר את תופעת גביית התשלומים עבור ה"חינוך האפור" באופן חוקי וסביר.