מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מטרת מאמר זה היא להציע מבנה הכרתי של 'הוראה מודעת' כאמצעי למיתון שחיקה של מורים ולשיפור תחושת הרווחה שלהם. המושג 'הוראה מודעת' מבוסס על גישת המיינדפולנס, שבמרכזה שתי איכויות עיקריות – מודעות וחמלה, אשר מופנות הן כלפי החוויה הפנימית והן כלפי הסביבה החיצונית. בהוראה קשובה המורה מפתח איכויות אלה בתהליך מתמשך, ובכך חווה שיפור בתחושת הרווחה שלו ובמסוגלותו ליצור קשרים מיטיבים עם תלמידיו. הכותבים מציעים לשלב הוראה מודעת בהכשרת מורים במטרה לשפר את תחושת הרווחה של מורים מתחילים.

מחקר זה מתאר נתיבים מקצועיים של מורי מורים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים. ראיונות חצי-מובנים נערכו עם 41 מורי מורים מאירלנד, ישראל, נורבגיה והולנד. הממצאים מראים שמורי מורים גויסו בעיקר מבתי-ספר ומאוניברסיטאות. עם כניסתם לתפקיד, הם קיבלו תמיכה מסוימת, אך לא רשמית. מחקר והוראה הם התחומים העיקריים להתפתחות מקצועית של מורי המורים. לרוב מורי המורים עמדות חיוביות כלפי המחקר. עם זאת, לתפיסתם, המוסדות שבהם הם עובדים אינם מעריכים מספיק את ההוראה. בעוד עמדות ההולמות את אידיאל הלכידות החברתית קיימות בקרב מורי מורים, הם בעיקר מגיבים למה שהם תופסים כציפיות אינדבידואליסטיות ופרגמטיות של המוסדות בהם הם עובדים. דבר זה בא לידי ביטוי אצל מורי המורים בהפקת פרסומים אקדמיים.

מרכיב מרכזי בפיתוח מיומנויות כתיבה הוא היכולת לערוך, לשכתב ולעבד את הטקסט הראשוני. ואולם, תלמידים נוטים לערוך מעט תיקונים בטקסטים שכתבו, ותיקונים אלה הם לרוב שטחיים. מטרת המחקר היתה לבחון תפיסות של תלמידים לגבי תיקון של טקסט כתוב. ממצאי המחקר הראו שההקשר הבית-ספרי, שבתוכו נעשית הכתיבה, משפיע על קבלת החלטות של תלמידים בתהליך התיקון של הכתיבה. המחברים ממליצים להבהיר לתלמידים את ההיבטים בכתיבה שבית-הספר רואה בהם ערך וכן לתת להם משימות כתיבה פחות מגבילות ויותר אותנטיות (בעלות משמעות עבור התלמיד).

חינוך ביתי משולב הופך להיות פופולארי יותר, ובתקופת משבר הקורונה יכול להפוך לאופציה ריאלית ואף מתבקשת. כאשר שיטה פדגוגית זו מיושמת בצורה מיטבית, יש בכוחה למקסם את הפוטנציאל הגלום בשילוב בין למידה כיתתית לבין ליווי הורי, ולהקנות להורים זמן לסידורים ו\או עבודה. מאמר זה מציג את היתרונות והחסרונות הבולטים של משנה חינוכית זו.

חשיבות החינוך הסביבתי זוכה מזה תקופה להכרה ברחבי העולם כולו: אחת ממטרותיו היא להרגיל את האזרחים ליישם את הפרקטיקות הטובות ביותר בחיי היומיום, ובמקביל להביא לכך שהרשויות המקומיות והממשלות ינקטו אמצעים המובילים לצמצום ההשפעה על הסביבה (Enviromental impact) ולאורח חיים מקיים. מטרות אלה מחייבות חינוך מגיל צעיר, אך ההנחיות הרלוונטיות בתכנית הלימודים הממלכתית האיטלקית אינן מורות באופן מפורש על קיום פעילויות מעשיות מותאמות לסביבת הבית-ספרית. מגבלה זו של תכנית הלימודים הופכת משמעותית ובולטת במיוחד סביב אירועים כמו רעידת האדמה שפגעה באזור מארקה ב-2016, כיוון שבמצבים כאלה, הצורך המידי לחזור לשגרת חיים דוחק לעתים סוגיות אחרות כמו הסוגיות הסביבתיות.

סר פרופ' קן רובינסון שמת בסוף השבוע שעבר היה אחד מחוקרי החינוך הידועים בעולם, בעיקר בשל ביקורתו החריפה על מערכת החינוך. ההרצאה שנתן ב-2006 תחת הכותרת "האם בתי הספר הורגים את היצירתיות?" היא הרצאת Ted הנצפית בהיסטוריה, עם כ-66 מיליון צפיות. לפניכם סקירה ביקורתית של עיקרי משנתו.

המעבר ממנגנון השכלה גבוהה אליטיסטי למערכת השכלה גבוהה המונית, לווה בחששות הנוגעים לרמה, לאיכות ולמידת הפיקוח על הסטנדרטים, במיוחד בהקשר עלייתם ההולכת והגוברת של ציוני הסטודנטים. במחקר הנוכחי נעשה שימוש במודלים בייסיאנים רב-רמתיים כדי לחקור את מגמת הציונים הגבוהים בקרב 101 מוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה, בין השנה האקדמית 2009/10 לבין 2018/19. מטרת המחקר היתה לברר האם העלייה בציונים נובעת מ"אינפלציית ציונים" או משיפור אמתי במערכת ההשכלה הגבוהה.

מורים רבים נמנעים משימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) או עושים זאת באיטיות, בחוסר רצון ובחוסר ביטחון. שהרי, יישום עזרים טכנולוגיים דורש ידע מקדים ונכונות להשקיע. בכדי לעודד מורים לשלב טמ"ת בשיטות ההוראה שלהם, מערכת החינוך צריכה לזהות ולהסיר את המכשולים שעומדים בדרך. על רקע זה, באמצעות שאלונים שמולאו על ידי 1,260 מורי יסודי ועל-יסודי בהונגריה, זוהו הקשיים והחסמים הבולטים של שימוש בטמ"ת.

מחקר זה מתמקד בחוויותיהם של מורי המיעוט הפלסטיני-ישראלי העובדים בבתי הספר החילוניים דוברי העברית בישראל, ובוחן את תפיסותיהם ואת תחושותיהם. מטרתו היא לתאר ולנתח את הקשר בין חוויות העבודה של המורים לבין עיצוב תחושת המסוגלות העצמית שלהם, שביעות הרצון בעבודה והתירבות (acculturation), ולשאול כיצד משפיעים כל אלה על תחושותיהם ביחס לתפקידם הפוטנציאלי כמסייעים בניתוץ סטריאוטיפים ותפיסות שגויות לגבי המיעוט הפלסטיני-ישראלי.

הספר על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים הוא ניסיון אקדמי להציג עמדה ברורה, עקבית ומבוססת באשר למשמעות הביטויים למידה משמעותית והוראה משמעותית. מחברת הספר מתבססת על התאוריה של הפסיכולוג החינוכי דיוויד אוזובל, ומגדירה למידה משמעותית כלמידה שבמהלכה בונה לו הלומד משמעות אישית של החומר הנלמד באמצעות תבניות וידע שכבר קיימים בהכרתו.

מוסדות רבים להשכלה גבוהה רואים את עצמם כאחראיים גם על פיתוח מנהיגות סטודנטים. לא בכדי בעשורים האחרונים הפכו תוכניות לפיתוח מנהיגות סטודנטים נפוצות יותר באוניברסיטאות ברחבי העולם. עם זאת, אין הסכמה גורפת על ההגדרה ועל ההבנה של המונח "מנהיגות". עירפול זה הוביל לחוסר בהירות באשר לדרכי הפיתוח של המנהיגות בחינוך הגבוה.

רפורמות בחינוך בכלל ובבתי הספר בפרט מונעות לעתים קרובות מתוך השאיפה לשפר את ההישגים ואת הביצועים הלימודיים של התלמידים ושל המוסד ולהכינם לאתגרים הכלכליים שיעמדו בפניהם. מבחנים, כמו מבחני פיז"א למשל, הם בעלי השפעה מכרעת על קובעי המדיניות ובסופו של דבר גם על אופי הלימוד. אך האם אין בכך כדי לצמצם את משמעות החינוך? לא מעט חוקרים תוהים ולמעשה מערערים על תפיסת החינוך הזו המוגבלת במידה רבה ליחסי אמצעי-מטרה, וטוענים כי החינוך אמור להנחות את הנוער לקבל החלטות משמעויות באשר לעתידו, להדריך אותו כיצד להתקדם לעבר עתיד מצליח אך לא פחות חשוב מכך, אל עבר עתיד מוסרי.

בעשור האחרון חלה עלייה במידת מעורבותן החינוכית של קהילות דתיות, פונדמנטליסטיות ומסוגרות בחברה המודרנית. המפגש הבין-תרבותי המתקיים במסגרת מוסדות ההשכלה הגבוהה מציע ללומדים הדתיים מסגרת מעוררת מחשבה המאתגרת את אמונותיהם באמצעות העקרונות החילוניים-רציונליים של המחשבה המדעית.

בריונות רשת כגד מורים מוגדרת כמגוון רחב של אינטראקציות תקשורתיות מקוונת המיועדות להעליב, להטריד, להדיר ולגנוב זהות של מורים על ידי תלמידים. למרבה הצער, אין תקנון משפטי ברור בנוגע למצבים בהם תלמידים עושים שימוש בלתי-הולם בפלטפורמות מקוונות מתוך במטרה לפגוע במורים.כדי להתמודד עם בריונות רשת נגד מורים, החובות והזכויות של התלמידים והמורים צריכות להיות ברורות. למרות של שלא ניתן לכתוב מסמך מדיניות עבור כל תרחיש עתידי, אסור להתעלם מהמציאות התקשורתית המשתנה או לחכות לתקדים פלילי בשביל לפעול. בהקשר זה, המאמר מציע המלצות למנהלי בתי ספר ולמורים.

יחסי מורה-תלמיד משמעותיים משפיעים על קשת רחבה של הישגי תלמידים. למרות זאת, אין מחקר מספק העוסק בדרכים בהן תוכניות להכשרת מורים מנסות להכין את המורים לבניית יחסים כאלה עם תלמידיהם בעתיד. המאמר הנוכחי עושה שימוש במתודולוגיה של ניתוח מקרים השוואתי כדי לבחון כיצד שתי תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה (teacher residency program)- "הכשרת מורים אין תירוצים" ו"הכשרת מורים פרוגרסיבית"- מבקשות להכין את המתמחים בהן לבניית יחסים משמעותיים עם תלמידים.

בצרפת נהוגה הפרדה בין דת למדינה, ובתי הספר הציבוריים נמנעים מחינוך דתי או אמוני. עם זאת, במסגרת שיעורי פילוסופיה, אזרחות ומוסר לומדים התלמידים על הדת כתופעה חברתית ומועברים להם מסרים דמוקרטיים ברוח ערכי הרפובליקה: חופש, שוויון, אחווה, צדק ודחייה של כל סוגי האפליה. שיעורים אלה מציבים לאנשי החינוך בצרפת אתגר מורכב, שכן צרפת היא מדינה חילונית ביותר, אך עם אוכלוסייתה נמנים נוצרים קתולים רבים והקהילות הגדולות ביותר באירופה של מוסלמים ושל יהודים.

אלן בלום, מרתה נוסבאום ואנדרו דלבאנקו טענו כי משבר הדמוקרטיות המערביות הוא משבר ערכים הנובע מהזנחת החינוך ההומניסטי ומניוונו במערכת ההשכלה הגבוהה. מעמדה זו עולה כי ירידת קרנם של מדעי הרוח באקדמיה, במערכת החינוך ובציבוריות הישראלית כולה היא סימפטום של מחלה הגורמת גם להסתאבות ולהתפוררות הסולידריות בחברה הישראלית. מחלה זו, הנפוצה בארץ ובעולם, היא ניאו-ליברליזציה של חייה הרוח והתרבות והכפפת החינוך, ההשכלה והשיח הערכי-נורמטיבי לאידיאולוגיית השוק "החופשי" ולהיגיון התועלתני של "שורת הרווח".

למידה חברתית ורגשית (SEL- Social and emotional learning) מוגדרת כתהליך שבאמצעותו ילדים ובוגרים רוכשים ומיישמים מיומנויות ליבה המאפשרות להם לזהות ולנהל רגשות, לארגן ולהשיג מטרות חיוביות, להעריך את נקודת מבטו של הזולת, לכונן ולשמר יחסי תמיכה, להחליט באופן אחראי ולנהל מצבים פרטיים ובין-אישיים באופן בונה.

"חיים ללא חקירה אינם ראויים לאדם לחיותם", אמר סוקרטס. דגם כזה של חיים טובים ניתן למצוא בגישת "למידה לאורך החיים" או באנגלית: Lifelong Learning. זאת מתוך תפיסה עובדתית וערכית כאחת, לפיה לימודים אינם דבר מה שאדם מפסיק לעשות, או ראוי שיפסיק לעשות, ברגע שהוא מסיים את בית הספר. בסקירת מידע זו מוצגים ארבעת היסודות של תפיסת הלמידה המתמשכת לאורך החיים: ללמוד לדעת, ללמוד לעשות, ללמוד לחיות חיים משותפים וללמוד להיות.

אל מול המחסור המחריף במורים, מדינות רבות בעולם מוכיחות שאפשר לדאוג לעתודה של מורים במקצועות הרלוונטיים, לגרום למועמדים להתלהב מלימודי הוראה ולהשאיר מורים במקצוע זמן רב. כל זאת, מבלי להנמיך את רף הכניסה למקצוע. לשם כך, הן משפרות את דימוי מקצוע ההוראה, תומכות כלכלית בסטודנטים להוראה, מגדירים נתיבי קריירה מובחנים ומתמרצים בתי ספר בפריפריה.