חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מה אם אפשר היה לתת ל-AI לנתח את תשובות התלמידים, להעניק להם משוב בונה ולהציב בפניהם יעדים – בתוך שניות אחדות? זהו עתיד פדגוגי בו אין יותר צרוך לברור בין איכות לבין כמות ובו התלמידים מקבלים שאלות פתוחות שמניעות אותם לחשוב על פתרון בעיות בזמן אמת, להצדיק את אופני החשיבה ודרך הפתרון ולקבל משוב משמעותי בו במקום. למעשה, לא מדובר כאן על תרחיש עתידי, המציאות הזו כבר כאן, זמינה ונגישה, וניתן להשתמש בה, בעזרת ה-AI, בדרכים המוצגות במאמר.

על מערכת החינוך לזהות מראש את מאפייניו של דור הבוגרים הנוכחי, להעניק לו מערכת תומכת של הנחיה, ליווי וייעוץ ולדאוג לו לסביבת ותרבות עבודה בריאה ועוטפת. תהליכי הקליטה, הליווי, התמיכה והפיתוח המקצועי צריכים להתמקד באתגרים מקצועיים ורגשיים כאחד. שכן, כפי שמוצג במאמר זה, תמיכה בדור המורים הנוכחי עתידה לתרום להם באופן אישי, ובמקביל לייצר ולטפח מערכת חינוך חיובית ויציבה.

ככל שהכיתות עמוסות בתלמידים, פערי הרמות הולכים ומקצינים, ציפיות ההורים נבדלות זו מזו, וכך גדלים אתגרי המורה. על רקע זה, ברי קרפט, גננת חובה ומחנכת בבתי ספר יסודיים בארה"ב ומומחית בתחומי למידה-מבוססת-משחק, אוריינות שפה ושוויוניות בהוראה, מציעה אסטרטגיות לתמיכה וקידום של אוריינות שפה בגן החובה ובכיתות א'-ב'.

ברגע שהמבחן נגמר והציון המיוחל הושג, אפשר להיות בטוחים שהילדים לא יתעמקו שוב בחומר, יהרהרו בו, יעריכו אותו מחדש או יתקנו טעויות שנעשו. על רקע זה, דין מלטבי, מחנך ומורה בבית ספר יסודי ובחינוך מיוחד בעברו וכיום מפקח ראשי במערכת החינוך באונטריו, קנדה, בוחן מחדש את שיטת המבחנים, מצביע על מגבלותיה ומציע דרכים אלטרנטיביות לבחינה והערכה של לומדים בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית.

הספר מחוות בתקשורת רב־אופנוּתית, בהוראה ובלמידה מציע סקירה רחבה ועדכנית של תחום המחוות בתקשורת, בהתפתחות השפה ובתהליכי למידה והוראה. הוא מציג מסגרת תאורטית ומחקרית רב־תחומית, החושפת את תרומתן של מחוות להבניית משמעות, להבעה רגשית, לרכישת שפה ולחשיבה. מתוך גישה רב־אופנוּתית לתקשורת הספר מדגיש את מקומן המרכזי של מחוות בתהליכים לשוניים, קוגניטיביים וחינוכיים, ומשלב ממצאים אמפיריים עם יישומים פדגוגיים ומעשיים.

כהכנה לשנת הלימודים החדשה, חשוב לסדר מחדש את כיתת החינוך המיוחד ולהכין את הקרקע לשנת לימודים מוצלחת. על רקע זה, ג'ן אדמס, מורה, מחנכת ורכזת חינוך מיוחד למעלה מ-20 שנה, מציעה תוכנית פעולה משותפת עבור הורי ומורי החינוך המיוחד לפתיחת שנה מוצלחת.

מאמר זה מבהיר מדוע וכיצד יש להתאים את מערכי השיעור, יחידות הלימוד ותוכנית הלימודים לדור התלמידים הנוכחי (דור ה-Z ודור ה-Alpha). חשוב מאוד לעורר את תלמידי החטיבה העליונה לחשיבה באמצעות שאלות פתוחות שאין עליהן תשובה חד משמעית ואפילו לשקול להכניס שאלות כאלו למבחנים עם ציון. כבר בחטיבה העליונה, מומלץ שהלומדים יתנסו באפיקים רציניים ומהותיים דוגמת תכנון ערים, צפיפות אוכלוסין או ניהול משברים. בנוסף, בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, כדאי לחלק בתחילת השנה סקרי או משחקי הכר-את-התלמיד, לעיין בתשובות התלמידים ולתרגם את תחביביהם ומשאלותיהם לתרגילים או מערכי שיעור.

תוכניות הכנה קדם-צבאיות (מכינות) בישראל הן מוסדות חינוכיים לגברים ונשים צעירים לפני שירותם הצבאי. מוסדות אלה פתוחים לכל מי שישרת בצבא. המכינות זכו להצלחה רבה, כפי שמשתקף מהגידול העקבי באוכלוסיית התלמידים שלהן. הן גם זכו להכרה רחבה, שהגיעה לשיאה בהענקת פרס ישראל למפעל המכינות בשנת 2016. מטרת מחקר זה היא לחשוף את הפילוסופיה החינוכית של המכינות, שהיא חיונית להבנת מהות הגישה הפדגוגית שלהן ופענוח מקור הפופולריות שלהן

מורי יסודי ועל-יסודי מדווחים כי מפלסי חרדת המתמטיקה בכיתות גואים, מקשים על הלומדים לתפקד ומותירים את חלקם הרחק מאחור. על רקע זה, המאמר מציג חמש דרכים פשוטות באמצעותן מורי מתמטיקה יכולים לנטוע ביטחון בלומדים, לתמוך בהם ולגרום להם להרגיש בנוח עם המקצוע.

כל מפגש מחודש עם טקסט מהילדות אוצר בתוכו מכלול של זיכרונות, חוויות ותכנים שאינם נגישים במסגרת שיח רגיל. בספר בחזרה לטקסט ילדות חושפת המחברת קשת של מערכות יחסים אפשריות בין קול המבוגר לקול הילד, חלקן נובעות מהתמות של הטקסט עצמו וחלקן עולות מכוח המגע שבין הטקסט לקורא המסוים שלו. למפגשים האלה על ריבוי קולותיהם נודעת איכות תרפויטית, ובכוחם לזרות אור על תהליכי הקריאה ולהעניק פרספקטיבה רעננה לשיח הטיפולי.

בכוחה של למידה חברתית רגשית לסייע בטיפוח מיומנויות חשיבה, הבנת הסאב-טקסט, העמקת כושר הניתוח המילולי והחזותי ואפילו טיפוח האינטליגנציה הרגשית וההתפתחות החברתית. הטמעה ויישום של למידה חברתית רגשית אינם מתרחשים מאליהם וזו מצריכה השקעה, נכונות ויצירתיות. אבל, בכוחה לייצר לומדים רגישים, מווסתים, מודעים ומכילים. על רקע זה, מציג המאמר ארבע אסטרטגיות להטמעה ויישום של למידה חברתית רגשית בכיתה.

מצפן פנימי אותנטי הוא קבוצה של ערכים, שאיפות, תחומי עניין ומטרות שמסייעים לאדם לכוון את עצמו ואת דרכו בחיים. מחקר זה בחן את הקשר בין מצפן פנימי אותנטי של מתבגרים, רווחה נפשית, ותעדוף חיוביות ומשמעות. ממצאים ממדגם של 677 מתבגרים מצביעים על כך שציון גבוה יותר של מצפן קשור לתעדוף גבוה יותר של משמעות ולתעדוף גבוה יותר של חיוביות, אשר קשורים באופן חיובי לרווחה נפשית סובייקטיבית

משמעות בחיים, המוכרת כמעט פה אחד כמרכיב יסודי של רווחה סובייקטיבית (הרגשה טובה כללית), זכתה למעט תשומת לב מחקרית כשזה נוגע לילדים, כנראה בגלל מחסור בכלי מדידה מתאימים לטווח גילאים זה. מחקר זה מציג ראיות לעקביות פנימית, מבנה גורמים (factor structure), ותוקף של שאלון משמעות בחיים לילדים (MIL-CQ), שהוא כלי דיווח עצמי חדש הכולל 21 פריטים, הבודק את נוכחותה ומקורותיה של משמעות בחיים אצל ילדים.

מאמר זה טוען לחשיבותם של החינוך למשמעות והחינוך המשמעותי כמרכיבים חיוניים בהכנת ילדים ובני נוער לעולם המשתנה והלא ודאי של העתיד. המחברת בוחנת ראיות אמפיריות על החשיבות של משמעות לחינוך ולהתפתחות בריאה של ילדים ובני נוער, ומציעה מודל להתערבות.

כיצד נוכל לחזק את הביטחון העצמי של תלמידנו? ספר בשם "הפדגוגיה של הביטחון" מבקש להעצים את ההישגים הלימודיים בבתי ספר ומציע לשם כך שבע פרקטיקות להעלאת הביטחון העצמי של הלומדים.

התפיסה שהחזיקו בה החוקרים עד היום היתה שהפרעת קשב וריכוז היא הפרעה רפואית הדורשת פתרון רפואי; שהיא נגרמת על ידי ליקויים טבעיים במוחם של ילדים; ושהתרופות שאנו נותנים להם מתקנות את הליקויים הללו. אך האם כל מה שאנחנו יודעים על הפרעת קשב וריכוז בכלל לא נכון?

אמנם, הטלפונים החכמים מאפשרים להורים לדעת היכן הילדים נמצאים בכל עת והרשתות החברתיות מהוות אמצעי תקשורת מרכזי, חשוב וחסר תחליף. אבל, האינטראקציות המקוונות יכולות להפוך בין רגע לשדה קוצים בוער של קטילות ומריבות, כאשר העומדים מהצד מלבים את האש. על רקע זה, המאמר בודק מהו תפקידה של מערכת החינוך בדרמה הדיגיטלית הזו וכיצד יכולות מורות ויועצות להנחות תלמידים להתנהלות נכונה ברשת.

מצופה ממחנכי כיתות להנחות את התלמידים, להעצים אותם, להכינם למציאות שבחוץ ולהקנות להם ידע וכלים בנושאי בטיחות ברשת, שיח מקוון, צריכת חדשות וקבלת האחר. אבל, איך המחנכים יכולים לעשות זאת אם הם בעצמם מושפעים מהשיח החדשותי המטלטל והמכעיס? האם בכוחם של מחנכים להעצים תלמידים, אם הם בעצמם קורסים תחת המתח, הלחץ והחרדה? וכיצד יכולים מורים לשמור על חוסנם המנטלי ובריאותם הנפשית בעידן הנוכחי?

לא קל להעלות מורל של מורים. ההיפך הוא נכון, הספרות המחקרית מצביעה על מגמות מובהקות של שחיקה מתמשכת במעמד המורה והחמרה בבריאותו הנפשית וסיפוקו מהעבודה. אז, במצב הנוכחי, במאמר זה, נשאלת השאלה: מה אפשר לעשות כדי לתמוך בכוח ההוראה?

למה אני חייב ללמוד את זה? זהו אחד המשפטים הכי נפוצים הבוקעים מפיהם של תלמידים מתוסכלים או משועממים. הגם ששאלה זו נתפסת לרוב כתלונה קנטרנית, זוהי, למעשה, שאלה הגיונית וחשובה מאוד. הרי, מי מאיתנו, המורים או המרצים, היה רוצה לשבת בסדנת פיתוח מקצועי שאינה רלוונטית עבורו? במציאות של היום, חשוב שתלמידים באמת יבינו למה אנחנו מחייבים אותם ללמוד את מקצועות הלימוד וחומרי השיעור הנתונים. על רקע זה, המאמר מציע כמה אסטרטגיות יעילות שבכוחן לסייע למורים להמחיש לתלמידים את חשיבות השיעור.