הכשרת מורים

המאמר, שהוא פרק מספר, מתאר תוכנית להכשרת מורים לגיל הרך לבית הספר היסודי, לחטיבת ביניים ולחינוך המיוחד במכללה להכשרת מורים. התוכנית מבוססת על תפיסת המושג האריסטוטלי "Phronesis" שלפיו, ההוראה מבוססת על ידע פרקטי ועל דרכי הווייה (being) הקשריים הנלמדים באמצעות מעשה וחקר, ולא באמצעות יישום של תיאוריות. נושא יסוד בתוכנית הוא הכרת הגישה של חקר נרטיבי/ הפרק מביא שלושה מעגלים סיפוריים בהוראת חקר נרטיבי כחלק מתוכנית ההכשרה. כל אחד מהמעגלים מתאר חלק מתהליך הפיתוח של חכמת המעשה האישית והמשותפת של הסטודנטים . (2011).Gidron, A., Turniansky, B. Tuval, S. Mansur, R. & Barak, J).

מאמר זה מתאר פעילות משותפת של חונכים ומתמחים כחלק מפרויקט התמחות בהוראה שמתקיים בטכניון. הפעילות כללה למידה שיתופית בשיטת הג'יקסו תוך כדי התמקדות בסיפורי מקרה הדנים בקשיים של מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה בבית הספר. מטרת הפרויקט הייתה לעודד את המשתתפים לזהות ולאתר את תפקידם של החונך והמתמחה תוך קריאה מעמיקה וניתוח של סיפורי המקרה. המורים, החונכים והמתמחים כאחד צריכים להתמודד בהצלחה עם סוגיות הקשורות בהיבטים מקצועיים ופדגוגיים ועם סוגיות העוסקות בתכניות לימודים וביעדי חינוך. נוסף על כך נדרשים המורים להבין הבנה מעמיקה את מאפייני תלמידיהם העשויים להשפיע על תהליך הלמידה. למידה משותפת של סיפורי מקרה, כפי שהיא מתוארת במאמר זה, היא דוגמא לדרך שבה אפשר לעורר אצל המורים מודעות והבנה מעמיקה בכל הנוגע לתלמידים ולבעיותיהם. הממצאים הראו את הצורך של המורים במודעות לקשיים של התלמידים וביצירת קשר חיובי ויחסי אמון ביניהם לבין תלמידיהם ( ברק, מירי וניצה ברנע).

הכשרתם של פרחי הוראה בארץ ובעולם נעשית בשני סוגי מוסדות: מוסדות מחקריים ומוסדות הוראתיים. בישראל החלוקה הזו ברורה וחד-משמעית: היא מוגדרת בהנחיות המועצה להשכלה גבוהה, ולפיהן קיימת הבחנה בין "אוניברסיטה" לבין "מכללה להכשרת עובדי הוראה". אם כן, ההכשרה להוראה נעשית בארץ בשני סוגי המוסדות – במכללות לחינוך בעלות האוריינטציה ההוראתית-פדגוגית, כמו גם באוניברסיטאות בעלות האוריינטציה המחקרית. מטרות המחקר היו: א. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישים מכשירי המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות.ב. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישות שלוש הקבוצות הבאות: מרצים מן הפקולטות הדיסציפלינריות באוניברסיטאות, כאלה המעורבים בעקיפין בהכשרה להוראה; מרצים מבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות, כאלה המכשירים מורים באופן ישיר; ומרצים מן המכללות לחינוך (לוי-פלדמן, אירית ודוד נבו ).

סקירת ספרות זו בוחנת את התפתחות המסגרת של ידע פדגוגי משולב מסוג Technological Pedagogical Content Knowledge (TPACK) עם התמקדות בהערכת ה-TPACK בהקשר של תכניות להכשרת מורים. במאמץ להדגיש את הופעתם של כלים ושיטות הזמינים לאחרונה לשימוש עם קבוצה מסוימת זו, מחקר זה מספק סקירה של הכלים והשיטות כמו גם דיון באתגרים, במטרות ובשימושים הפוטנציאליים של כלים אלה עבור הערכה המבוססת על שילוב הידע הפדגוגי מסוג TPACK בהתנסויות בהכשרת מורים. המסגרת של ידע פדגוגי משולב מסוג TPACK משלבת את תחום הידע ב"טכנולוגיה" לתוך המושג שטבע Shulman בשנת 1986 ונקרא pedagogical content knowledge (PCK) כדי לפנות לחשיבות ההולכת וגדלה של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות לימודיות כמו גם לפוטנציאל שגורם לשינוי הלמידה של טכנולוגיות אלה (Jason T Abbitt).

מטרת המחקר היא להשוות בין עמדותיהם של מתמחים המשתתפים בסדנאות מעורבות( סדנאות כלליות ללא מיקוד דיסציפלנירי) לבין עמדות מתמחים המשתתפים בסדנאות ייעודיות ( סדנאות בעלות מיקוד דיסציפלינרי) כלפי סדנת הסטאז'. במסגרת המחקר הועברו שאלונים ל-256 מתמחים ובוצעו ראיונות חצי-מובנים בקרב שמונה מנחות. הממצאים מלמדים כי מתמחים בסדנאות הייעודיות מדווחים על תרומה רבה יותר של הסדנאות לתהליך ההתמחות. הללו יוצרות רצף בתהליך ההכשרה להוראה. ההתמקדות בהוראת הדיסציפלינה בשלב ההתמחות תורמת להגברת רמת הביטחון העצמי של המתמחה ומסייעת לו בהתמודדות עם התלמידים. הסדנאות המעורבות , לעומת זאת, מקדמות שיח תאורטי המתמודד עם שאלות חינוכיות כלליות ברמה המקרו-חברתית. סדנאות אלו הן בעלות חשיבות רבה להתפתחות הפרופסיונאלית של המתמחים. עם זאת, הממצאים מראים כי תרומתן של הסדנאות המעורבות לתהליכי הקליטה של המתמחים במערכת החינוך בשנה הראשונה בהוראה נמוכה יחסית לתרומת הסדנאות הייעודיות. הממצאים מראים כי יש חשיבות רבה למקד את הדיונים בסדנת הסטאז' בהיבטים פרקטיים בהוראת הדיסציפלינה, וזאת על מנת לתת מענה טוב יותר לצרכים הספציפיים והמידיים של המתמחה בשנתו הראשונה כמורה במערכת החינוך (רינת ארביב-אלישיב, דורון לדרר).

בספרה החדש דנה ד"ר לילי אורלנד-ברק בהעמקה ובפירוט רב במושג הנחיה/חונכות ( mentoring ) כמרכיב בלתי-נפרד מהכשרת המורים. היא עוסקת בנושא בכלים מדעיים מורכבים לצד גישה סיפורית מעניינת. בהיבט המדעי מדובר בטכניקות מורכבות של תצפיות ותיאורים של תהליכים בין-אישיים ותוך אישיים של אנשי חינוך. זוהי הדרך הנכונה ביותר לחקר מעשה ההנחיה – התבוננות שקטה, הקשבה ושימוש בחזון רחב. בהיבט הסיפורי הכותבת מעוררת לחיים דוגמאות אמתיות של הנחיה ושל חונכות בפעולה. המחברת מזהה מגמה מתפתחת בספרות המחקר של הכרה במעשה ההנחיה (mentoring) כתחום מקצועי עצמאי, שיש לו מערכת אוניברסלית של עקרונות לפתרון בעיות המוכרת על ידי המערכת האקדמית, ומערכת של נורמות ומיומנויות המוכרת על ידי הקהילה המקצועית. לדעתה של אורלנד-ברק, הלמידה כיצד להנחות דורשת רכישה של שלושה תחומי דעת (או יכולות) הקשורים זה בזה: הערכה ( evaluation) , השתתפות ( participation), ואלתור improvisation) , במגוון של הקשרים דיאלקטיים בנקודת המפגש שבין מסגרות של דיאלוג למסגרות של עשייה ( סקירת ביקורת שנכתבה ע"י אריאלה גדרון בכתב העת , דפים , מס' 52

תכנית iSMART (ראשי תיבות של Integration of Science, Mathematics, and Reflective Teaching – שילוב של מדע, מתמטיקה והוראה רפלקטיבית) היא תכנית לתואר שני המשלבת מתמטיקה ומדע מקוונים עבור מורים בחטיבות הביניים ברחבי טקסס. מאמר זה, כחלק מפרוייקט מחקר גדול, מתאר את השלבים הראשוניים של תהליך התכנון של תכנית iSMART עבור הקבוצה הראשונה של מורים בסתיו 2010 תוך התמקדות בפיתוח התכנית. המחברים מספקים את התכנית שלהם לגבי יישום מתמשך ותכנון מחדש של התכנית עבור הקבוצה הראשונה של של iSMART הכוללת 25 מורים ( Lee, Mimi Miyoung; Chauvot, Jennifer; Plankis, Brian; Vowell, Julie; Culpepper, Shea).

דו"ח המועצה, שנקרא "סטודנטים להוראה בארה"ב" (“Student Teaching in the United States”), דירג 134 תכניות להכשרת מורים ברחבי ארה"ב כ-10% מתכניות אלה מכשירות מורים לבית הספר היסודי-ומצא ששלושה רבעים מהן אינן עונות על חמשת הסטנדרטים הבסיסיים עבור תכנית להכשרת מורים באיכות גבוהה. לפי Kate Walsh, נשיאת המועצה, התכניות להכשרת מורים נחשבות לחמישית עד שליש מהציון של בתי הספר לחינוך. הדו"ח עורר התנגדות בקרב ראשי בתי הספר לחינוך בארה"ב ( TAMAR LEWIN).

דו"ח אמריקאי: על מוסדות להכשרת מורים להבנות תכניות הכשרה הכוללות התמחות בתחום דעת אחד לפחות, שיהווה מסלול המשך אפשרי לסטודנטים שאינם מצליחים בלימודי ההוראה.

ממצא מרכזי של המחקר, הדומה לממצאים של אחרים (Anderson et al., 2007, Lovat & Toomy, 2007), הוא העדר הוראת אתיקה במהלך לימודי החינוך וההכשרה. הדבר אמור גם לגבי מורים ותיקים המתמודדים עם נושאים אתיים במסגרת ההוראה היומיומית ללא הכשרה מתאימה לכך."הקוריקולום הסמוי" ממשיך להשפיע גם על אלה שהם בעלי ערכים אתיים העולים בקנה אחד עם ערכיהם המקצועיים, שכן נראה כי קשה להשמיע קול עצמאי כנגד המקובל במוסד, ולרוב הקבלה של דעת הרוב או התרבות השלטת היא המצויה. הדבר עשוי לנבוע מחוסר היכולת של מורים להגן על עיסוקם פילוסופית ולהביע שביעות רצון ממנו ( Boon, H) .

המועצה להשכלה גבוהה אישרה למכללת לוינסקי לחינוך פתיחת ההרשמה לתכנית לתואר שני בהוראה בבית הספר העל-יסודי ( כיתות ז-י). הלימודים בתכנית זו (M. Teach. ) יאפשרו למועמדים בעלי תואר אקדמי ראשון בדיסציפלינות הקרובות למקצועות הלימוד הנלמדים בבית הספר העל-יסודי, להשלים במהלך שנתיים את לימודי התואר השני וגם את לימודי תעודת ההוראה. בתכנית הייחודית שאושרה למכללת לוינסקי לחינוך יוכשרו להוראה מורים לבתי ספר על יסודיים בשבע דיסציפלינות: מתמטיקה, אנגלית, ספרות עברית וכללית, לשון עברית, מקרא, יהדות ומוזיקה והיא באה לתת מענה למחסור עתידי במורים טובים במערכת החינוך העל-יסודי בתחומים אלו.

שלי פטאל מתארת במאמרה תפיסת הכשרה המבוססת על שיתוף פעולה בין המכללה לבין השדה החינוכי בהתאם למודל ה-PDS – Professional development school . המחברת מדגימה את יישומו של מודל ההכשרה באמצעות הדרכה וליווי של סטודנטיות לחינוך מיוחד בעת כניסתן לגני ילדים . המודל מתאר דיאלוג שנבנה על בסיס שיווני של הגדרת צרכים מקצועיים ואישיים ( של סטודנטים ושל גננות העובדות בשדה) . דיאלוג המתקיים בין שותפים אשר משלימים זה את זה מתוך יחסים של כבוד ואמון הדדי. "השתנתה והתרחבה תפיסת התפקיד שלי כמדריכה פדגוגית המחויבות בעיקר לתהליך התפתחות המקצועית והאישית של הסטודנטית . מצאתי את עצמי מובילה צוות רחב יותר, חברה בקהילות לומדות ואחראית יחד הסטודנטיות להשגת מטרות הגן."

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הידע של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי לגבי מבני שפה בסיסיים ואת התפיסות שלהם ואת הידע שלהם לגבי דיסלקציה. הממצאים מהמחקר הנוכחי מציעים שבממוצע סטודנטים להוראה מסוגלים להפגין מיומנויות מרומזות הקשורות למבני שפה בסיסיים מסוימים (כגון: מניית/ספירת הברות), אבל נכשלים בהפגנת ידע מפורש של מבני שפה אחרים (כגון: עקרונות של תורת הקול). בנוסף, נראה כי סטודנטים להוראה מחזיקים בתפיסה השגויה הנפוצה שדיסלקציה היא פגם בתפיסה החזותית יותר מאשר בעיה בעיבוד הפונולוגי. במחקר נידונות השלכות לגבי מחקר עתידי ולגבי הכשרת מורים ( Washburn, Erin K.; Joshi, R. Malatesha).

סוגיית מעמד המורה וכישוריו מעסיקה אותנו יותר ויותר בשנים האחרונות והיא הולכת ומכה בנו בהתאמה, נוכח התוצאות ההישגיות העגומות של תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים גם יחד. ברור לכל כי קיימת זיקה בין מעמדו של המורה וחוסר האונים שלו מול המציאות הקשה, לבין ההישגים הנמוכים של התלמידים והטיעון לפיו ציוני הסף של הפונים ללימודי הוראה נמוכים בממוצע מציוניהם של כלל הפונים ללימודי השכלה גבוהה בישראל. מאמר זה מתמקד במדדים מקצועיים ובאמות מידה הנדרשות בתהליך הקבלה ללימודי הוראה בשני היבטים: עקרונות אתיים ומקצועיים בתהליכי הקבלה למערכת החינוך, ונתוני סף ורף של המועמדים. הטענה המרכזית היא שכדי לשנות את מעמדם של המורים ולחולל מהפכה באיכות ההוראה שלהם וברמת אישיותם, יש צורך לברר קודם מהו תהליך המיון הראוי לקבלתם והאם נבחנו הנתונים שהציגו על פי תבנית גנרית מוגדרת ומוסכמת של קבלת תפקיד כראוי לכל ארגון מקצועי ( קטקו, תמר) .

במשך עשרים השנים שחלפו, חדשנות טכנולוגית שיחקה תפקיד בעל משמעות הולכת וגוברת בחשיבה מחדש על הכשרת המורים. מאמר זה דן בשינויים האחרונים בתכנית להכשרת מורים במדעי החברה ובתפקיד שמילאו כלי Web 2.0 בחשיבה מחדש על הפדגוגיה המתוקשבת ( Adcock, L. & Bolick, C).

מעט תשומת לב מוקדשת למורי המורים המכשירים מורים להוראה. לאור הדרישה הגדלה והולכת למורי-מורים באוסטרליה לאור פרישה של רבים, ולנוכח שינויים פוליטיים ומוסדיים, הגיע הזמן להבין יותר את מהותו של העוסקים בתחום: מי הם מורי –מורים? מדוע הם עוסקים בהכשרה? מהי הנתיבה המקצועית שעברו? מהם היבטים מרכזיים של הידע והמעשה שלהם? ובפני אילו נושאים קריטיים הם עומדים? המאמר כולל דיווח על מחקר החוקר את הנתיבים להכשרת מורים ואת מסלולי הנתיבה המקצועית של קבוצת מורי מורים העובדים בכמה אוניברסיטאות באוסטרליה. החוקרים בחנו באמצעות ראיונות את הדרכים בהן מורי המורים מדברים על האופי המקרי של מסלולים אלה, על דעותיהם על הוראה ומחקר ועל הדרכים המגוונות שבהן ידע התנסותי ומחקרי מוכר ותקף לדעתם בתחום ההכשרה ובאקדמיה. המחקר מאיר שיקולים מרכזיים בהכשרת הדור הבא של מורי מורים ובכניסתם למקצוע, חונכות ותכנון קריירה כדי לבנות ולתחזק כוח עבודה בר-קיימא והולם את הנדרש במאה ה-21.

החוקרים יצרו שותפות כתיבה מקוונת כדי לסייע לסטודנטים להוראה בתיכון ליצור קשר בין התיאוריה שלמדו על שיטות להוראת הכתיבה לבין ההתנסות בהוראת הנושא. שותפות זו היוותה הזדמנות לבחון כיצד סטודנטים בקורס "מתודולוגיה של הוראה כתיבה" מתנסים בעבודה עם תלמידים תוך שימוש בטכנולוגיות תקשורת מקוונות בסביבה מקונות א-סינכרונית. המאמר מתמקד בהתנגדות שבאה לידי ביטוי בהתנסויות של 5 נחקרים וכיצד התנסויות אלה סיפקו להם הזדמנויות לרפלקציה וללמידת המקצוע. המוצג במאמר הוא חלק ממחקר רחב יותר על התנסויות של מתכשרים להוראה בשותפות של כתיבה מקוונת בתוכנית הכשרת מורים להוראת אנגלית בתיכון ( Nail, A., Townsend, J.S ).

כלי ההערכה צריכים לסוגי ההערכה ולמטרותיהם השונות, מובנית כהיענות לסטנדרטים קבועים או פתוחה לקבלת יכולות שונות. קיים מתח בשימוש בהערכות לתמיכה ולהערכת התקדמות, והשאלה היא כיצד לגשר בין מטרות סותרות אלה. המחקר מראה שההבדלים בין חונכים לבין סטודנטים לגבי היבטים חשובים של הערכה מועטים, ושהם מסכימים לגבי הדרך שבה היא מתבצעת. מנקודת המבט של הערכה, אי-הסכמות או מחלוקות בין סטודנטים לבין חונכים בתהליך החונכות עשויים דווקא לשפר את ההוראה, והדבר אמור לגבי שלוש המדינות שנבדקו. דווקא חשיפת סתירות בדעות ובגישות עשויה להוביל להבנות חדשות ולחידושים בתהליך מתון המכוון להשגת הסכמה הדדית . יחסי חונך/מאמן – מתכשר צריכים להתאפיין ביושר, בפתיחות, ברגישות, בהתלהבות, בהומור, בארגון, במודעות עצמית וברפלקציה, מאפיינים האמורים להוביל לכשירויות הוראה משופרות של המתכשרים וללמידה של התלמידים ( Tillema, H.H., Smith, K., & Leshem).

התגברות האלימות, לחץ חברתי שלילי, העדר יחסי אנוש ופגיעה ביושרה במוסדות החינוך בארץ ובעולם, מצביעים על הצורך הרבה בהכשרת מורים אתית שתוביל לשינוי ברמתם המוסרית של תלמידי בית הספר. למרות זאת, קיימים מחקרים בודדים העוסקים בתהליך הכשרת המורה לחינוך מוסרי, הן בארץ והן בעולם. שאלת המחקר: עוסקת בבירור המדיניות, האקלים, המטרות והתכנים של תוכנית ההכשרה וכן בעמדותיהם, השקפתם של מרצים וסטודנטים כלפי החינוך המוסרי והשפעת משתני רקע עליהם. המחקר הנוכחי הינו מחקר מעורב שיטות: כמותי ואיכותני, המתבסס על הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. המחקר נערך בשמונה מכללות להכשרת מורים משלושת המגזרים" ממלכתי, ממלכתי דתי וערבי. במחקר השתתפו 127 מרצים ו- 536 סטודנטים ( אהרן, בוזגלו).

בתחומי הכשרת המורים בעולם הולכת ומתפתחת ההכשרה הלוקחת בחשבון את התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge (TPACK) המחוללת אצל פרחי ההוראה מודעות קוגניטיבית גבוהה יותר לשילוב יישומי המחשב בהוראה. כדי לחקור את ההשפעה של הוראה בעזרת התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge-TPACK , מורים התבקשו ליישם נאמנות פדגוגית, מתמטית וקוגניטיבית לטכנולוגיה שבה השתמשו ביחידה ההוראה שהם מתכננים. התוצאות הראשוניות הראו שאצל המורים נוצרו קונפליקטים לגבי הגישה הקונספטואלית של שימוש בטכנולוגיה. באמצעות הבהרה והגדרה של הפדגוגיה, המתמטיקה והנאמנות הקוגניטיבית בתוך המסגרת של TPACK, המורים הפכו מודעים יותר בשימוש הלא ראוי בטכנולוגיה לצורך הוראה, לתכונות של טכנולוגיה שמובילות לפיתוח קונספטואלי, ולשילוב של טכנולוגיה ביחידות ההוראה. ה-TPACK יוצר מודל המבוסס על מחקר, על-ידי הוספת המאפיינים המכשירים הדרושים כדי למקסם את הפוטנציאל של הטכנולוגיה בכיתה. מטרת המחקר היא להתבונן במבני הידע של ה-TPACK ולבחון אותם בתכנון יחידות ההוראה (Bos, B ).