אקטואליה

הבנה היא מטרת ההוראה והלמידה, ובכל זאת רוב התלמידים רוב הזמן אינם מבינים; הם זוכרים (במקרה הטוב), אך לא מבינים. מדוע? משום שהבנה היא מצב שכלי ורגשי מורכב, הישג שלא קל להגיע אליו. האסופה להבין הבנה; ללמד להבין מסבירה מהי הבנה וכיצד אפשר לטפח אותה בבתי הספר ובמסגרות אחרות. חינוך להבנה מאתגר כיום את ההוגים ואת חוקרי החינוך המובילים. מיטב המומחים בעולם ובארץ מציעים מושגים שונים להבנה ודרכים שונות לטפח אותה במערכת החינוך ובמערכות אחרות. האסופה מציגה את הגותם ואת מחקריהם בתחום (יורם הרפז).

תוך שימוש בנתונים ממחקר של "מדד להוראה אפקטיבית" (Measure of Effective Teaching), המחברים מוצאים שהתלמידים תופסים את המורים המשתייכים לקבוצת המיעוט כמועדפים יותר לעומת המורים הלבנים. יש הוכחה מעורבת לכך שהתאמה של גזע בין תלמידים למורים מקושרת לתפיסות מועדפות יותר מצד התלמידים (Hua-Yu Sebastian Cherng and Peter F. Halpin, 2016).

בעידן המדגיש את עקרונות הסטנדרטיזציה, ההישגיות והאחריותיות, מורים רבים חשים שהדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות רחבות, במיוחד בקרב השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, נהפך לעמוק פחות ופשטני יותר. לתופעה זו השפעה על יכולת הבחינה האפקטיבית של האופציות הקיימות במגוון נושאים מדיניים וחברתיים, והיא עלולה לפגוע ביכולת ההכרעה הרציונלית של הפורום האזרחי הדמוקרטי. אחד מהנושאים הללו, נושא טעון מאד מבחינות רבות, כמו גם לא קל לדיון, הן מסיבות פרקטיות והן מסיבות אידיאולוגיות, הוא נושא המלחמה.

במרכז התכנית: תוספת של כ-2 מיליארד ₪ יופנו להקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית תוך הפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (BIG DATA) ולמובילה בתחומי המחקר הבסיסי ובכלל זה מדעי המחשב; תוספת של כ-1 מיליארד ₪ לשילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה: ערבים, חרדים, המגזר האתיופי ותושבי הפריפריה (סה”כ התקציב לשילוב יעמוד על 2.3 מיליארד ₪ ); הכשרת הון אנושי איכותי והתאמתו לצרכי המשק והתעסוקה; קידום הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרתה יגיעו אלפי סטודנטים מאמריקה, אירופה והמזרח הרחוק ללמוד בישראל (המועצה להשכלה גבוהה).

מחברת המאמר היא מרצה במכללת אורנים שהעבירה ב-2013 קורס בשם "לספר את הסיפור שלנו – ספרות בגישה רב-תחומית". הקורס הועבר ל-16 סטודנטים, כולם מורים, שלושה מהם ערבים, בגילאים 38 עד 64. אחת הסטודנטיות בכיתה הביעה התנגדות חריפה להוראת הרומן "ממערב לירדן" (2003), מאת הסופרת האמריקאית-ירדנית לילה חלבי. לדברי הסטודנטית, יש חוסר הלימה בין שם הקורס ("לספר את הסיפור שלנו…") ובין העובדה שהסיפור מציג, כדבריה, את הנרטיב של האויב. "האם באוניברסיטת ביר זית מלמדים את הנרטיב הציוני בשם הפוסט-מודרניות?", תהתה הסטודנטית.

שיח הרב-תרבותיות חרג זה כבר מן הדיון הפילוסופי-נורמטיבי והתפשט אל שאלות פוליטיות-מעשיות הנוגעות לחלוקת משאבים הוגנת, לשוויון בין יחידים וקבוצות ולהכרה תרבותית. המדיניות הציבורית לגווניה נדרשת להסתגל למציאות החדשה ולדרישות הנגזרות ממנה. כמו במדינות אחרות בעידן שלנו, גם בישראל קיומה של שונות אתנית, תרבותית או דתית הממאנת להיעלם הופך אותה לחברה רב-תרבותית ומציב למדינה ולמוסדותיה אתגרים יום-יומיים. בין השאר נדרשת המדינה לבחון האם היא מייצגת את כלל הקבוצות המרכיבות אותה; האם השירותים שמוסדותיה מספקים הולמים את צורכיהן; והאם יש מקום לאפשר לקבוצות להשפיע על עיצוב המדיניות כדי לחזק את האמון ואת שיתוף הפעולה. הספר מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות, המאגד בתוכו מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, בוחן את הדפוסים הקיימים של מדיניות ציבורית רב-תרבותית בישראל ומציע חלופות אפשריות (בשיר בשיר, גיא בן-פורת ויוסי יונה).

מחקר זה עושה שימוש בתקשורת מקוונת כמסגרת תיאורטית על מנת לבחון היבטים של בריונות-רשת (Cyberbullying) בחברה הרב-תרבותית בישראל. המאמר מבקש לעמוד על ההבדלים בין תרבות אינדיבידואליסטית לבין תרבות קולקטיביסטית באמצעות השוואה בין בריונות-רשת בקרב בני נוער יהודים לעומת בני נוער ערביים. המחקר בחן הן את המשתתפים הפעילים בהטרדות – הקורבנות והתוקפים – והן את העומדים מן הצד, ועסק גם בהשפעת ההטיה המגדרית על הסבירות לעסוק ולהיות קורבן לבריונות מקוונת. השלכות המחקר על בני הנוער, המחנכים וקובעי המדיניות, מרחיקות לכת.

לעמוד במקום או לצעוד על הבמה? לקרוא מן הכתב או להיעזר בראשי פרקים בלבד? לשלב מצגת עם תמונות, ואולי גם מוזיקה? ואיך להתגבר על המתח הנורא לפני רגע האמת? כל מרצה בוחר את הדרך הנכונה ביותר עבורו להציג את הרעיון שהוא רוצה לחלוק עם הקהל, ולכל הרצאה הייחוד שלה. ועם הכלים הנכונים – חלקם בסיסיים, אחרים מפתיעים – כל אדם יכול לשאת דברים בביטחון, ברהיטות ובטבעיות (גם אם זו הושגה בחזרות מתישות). הרצאה טובה חזקה יותר מכל טיעון כתוב. בין אם זו שיחה עם עמיתים לעבודה, הסבר על מחקר אקדמי או הרצאה מצולמת המופצת ביוטיוב – כאשר היא בנויה בקפידה ומועברת נכון היא תעורר הזדהות במאזינים, תצית התלהבות ותחבר שותפים לחזון חדש (כריס אנדרסון).

רבים מדברים על אודות "חדשנות פדגוגית", אך נשאלת השאלה – מה למעשה עומד מאחורי מושג זה? הספר הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית מציג פסיפס מגוון של נקודות מבט על חדשנות פדגוגית בהכשרת מורים בישראל ועל משמעויותיה. דיון זה אינו מצטמצם לדיון מהסוג ה"טכני", הבוחן דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון בעיות. אדרבה, פעמים רבות הוא מגלם בתוכו שאלות פוליטיות-אידאולוגיות רחבות, שמאחוריהן מיוצגות תפיסות עולם מגובשות ועמדות ערכיות. בתקופות של שינוי וחוסר יציבות גובר הצורך בדיון ער בשאלות פדגוגיות למיניהן ומתפתחת נטייה להציע כיוונים חדשים של חשיבה ועשייה (יעל פויס).

פרופ' יחזקאל טלר שיגר מכתב חריף להנהלת המועצה להשכלת גבוהה שבו גינה את ההחלטה לאחד את המכללות לחינוך עם האוניברסיטאות. פרופ' טלר: מדובר בהצעה גרועה שלא ייצא ממנה כלום. המל"ג: ההחלטה התקבלה לאחר הליך בחינה מקצועי ומעמיק שנעשה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים (אורנה נירנפלד).

היכולת של ילדים לחשוב בדרכים יצירתיות, להפעיל את דמיונם ולתרום מיוזמותיהם בעתיד בדרך מיטבית תלויה בין השאר בהזדמנויות שניתנות להם בבית, בקהילה, בבית הספר ובמרחב הווירטואלי. הספר לצייר להם כבשה? בוחן דרכים שונות אשר בהן עשויים הורים ומחנכים לסייע לבני הדור הצעיר לפתח יכולות אלה. בחלקו הראשון הספר בוחן הגדרות שונות ודרכים מקובלות לפענוח סוד היצירתיות. בשל הקשיים המתגלים בהגדרות אלה נבחנת דרך חדשה לבחון את הפוטנציאל היצירתי ולגלות דרכים למימושו. דרך זו, המכונה "הנהרה דיאלקטית", מאפשרת להבין ולפתח יצירתיות בבית הספר ומחוצה לו באופן כזה שמכין את התלמידים לעולם דיגיטלי שבו הם נדרשים להפגין מיומנויות חשיבה במקום לשנן עובדות. החלק השני של הספר מציע דוגמאות רבות לשילוב משימות יצירתיות בלימוד מדעים וטכנולוגיה, אמנויות, ספרות, היסטוריה, מוזיקה ותחומים נוספים (גד אלכסנדר ויקיר שושני).

יוזמות לרפורמה בחינוך נוטות להבטיח אפקטיביות גבוהה בכיתות, בייחוד כאשר מושם דגש על למידה מקוונת ועל משאבים דיגיטליים. אולם חסרים שינויים מעשיים במציאות של הכיתה או בארגון בית הספר. יוזמה אירופאית מרכזית שכותרתה "מרחב הגילוי הפתוח" (Open Discovery Space – ODS) בחנה את האתגר של הפיכת החינוך הבית-ספרי למודרני באמצעות יישום בקנה מידה גדול של מתודולוגיה פתוחה לשימוש בחדשנות מבוססת-טכנולוגיה. המאמר מתאר את תכנית החדשנות הזו שכללה בתי ספר ומורים מכל רחבי אירופה, שילבה למידה מוגברת טכנולוגיה בסביבות בית-ספריות רחבות יותר וסיפקה הכשרה למורים (Sotiriou, Sofoklis; Riviou, Katherina; Cherouvis, Stephanos; Chelioti, Eleni; Bogner, Franz, 2016).

הספר ממעוף הציפור: סיפורי התפתחות מקצועית של מורים מפגיש את הקוראים עם תשעה סיפורי התפתחות מקצועית של מורות במהלך לימודיהן לקראת תואר שני בחינוך. חלקו הראשון של הספר עוסק בהגדרות כלליות של המושגים "התפתחות מקצועית״ ו״פיתוח מקצועי״ וסוקר את הספרות העדכנית בתחום. חלקו השני מתמקד בסיפוריהן של המורות ומארגן אותם בשלושה מעגלים בהתאם למקור ההניעה להתפתחות: מעגל האני, הקשור באני המספר; מעגל האחר, הקשור בסוכן שינוי משמעותי; ומעגל המערכת, הקשור במערכת הארגונית הסובבת את המורה. ייחודו של הספר בשזירה ובשילוב של המניעים הללו למודל שמציג תמונה כוללת ומורכבת שלהם. תמונה זו יש בידה לסייע למורים עצמם, לאנשי חינוך ולקובעי המדיניות בתחום (אורית אבידב-אונגר, יפעת אשרת-פינק).

הספר ילד במתנה או ילד בהמתנה? מבט אל המשאבים התומכים בהורים לילדים עם אוטיזם עוסק בגילוי של מקורות הכוח, תפיסות העולם והמשאבים שיש בהם כדי לקדם את רווחתם ואת איכות חייהם של הורים לילדים עם אוטיזם. השער הראשון מציג את סיפור החיים של זוג הורים לילד עם אוטיזם על בסיס ההנחה כי האופן שהאדם מבנה את סיפור חייו מעיד על עולם המשמעות הפנימי שלו ועל האופן שבו הוא תופס את כל מערכות יחסיו עם הסביבה הקרובה והרחוקה. השער השני מפרט את מקורות הכוח של הורים לילדים עם אוטיזם בהתבסס על מחקר רחב היקף. הפרק האחרון בשער זה מציג על בסיס מחקר נרחב מודל רב-ממדי לניבוי הסתגלות של הורים לילדים עם אוטיזם. באפילוג הספר מוצגים עקרונות מרכזיים שגיבושם יחדיו עשוי לסייע להורים לילדים עם אוטיזם להיחלץ מהקושי ומהאתגר היום-יומי שהם חווים כדי לקדם רווחה נפשית ואיכות חיים מיטיבה (אילת סימן טוב).

בספר זה מוצגים רעיונות להוראת מדעים בכיתות הטרוגניות שמשולבים בהן תלמידים עם ליקויי למידה. הספר מציע ללמד מדעים את כלל התלמידים באמצעות גישת "הוראת מדעים מפעילה״ (active learning instruction) התורמת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות תשתית גופניות. גישת ההוראה מבוססת על תאוריות למידה ועל גישות הנסקרות בהרחבה לאורך פרקי הספר. על פי המודל המוצע בספר, הפעילויות צריכות להיות מכוונת למוכנות התלמידים בכל שלב. מערך מגוון של אמצעי המחשה ציוריים ומילוליים מלווה את הפעלת התכנית על כל שלביה. מרבית הפעילויות המוצגות בספר נוסו והותאמו לעבודה עם תלמידי בית הספר היסודי, והן משמשות בסיס לפיתוח חשיבה מדעית בבית הספר היסודי ואחר כך גם בחטיבת הביניים ובתיכון. בספר משולבות גם דוגמאות מנושאים שיתאימו להוראה בחטיבת הביניים, כדי שיובן הרצף בתהליכי החשיבה והלמידה של כלל התלמידים (עדנה רובין, ורדה בר, היידי פלביאן).

הספר מה בעצם עשינו? נולד ונכתב במסגרת צוות חשיבה הפועל במכון מופ"ת בנושא "למידה מהצלחות של מרכזי תמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה". הספר מציג סיפורי הצלחה של שנים-עשר מרכזי תמיכה הפועלים במוסדות אקדמיים, כפי שתיארו אותם מנהלות המרכזים ואנשי צוות שפעלו לצדן. פרקי הספר מתארים עשייה שטרם תועדה בכתובים. בראש צוות החשיבה עמדו ד"ר אורית דהן ואריאלה דניאל-הלוינג מטעם מכון מופ"ת, וליוו אותו פרופ' יונה רוזנפלד וד"ר ארנה שמר מטעם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. הספר מיועד לאנשי מקצוע העובדים בתחום ליקויי למידה, לסטודנטים עם ליקויי למידה ולבני משפחותיהם. הוא מיועד גם למתעניינים במתודת למידה מהצלחות, בהיותו משקף תהליך למידה ארצי ממושך ואת התפיסה הייחודית שפיתחו פרופ' יונה רוזנפלד ועמיתיו (ארנה שמר, יונה רוזנפלד, אורית דהן, אריאלה דניאל-הלוינג).

החל משנה"ל תשע"ה מיושמת במערכת החינוך בישראל התכנית הלאומית "למידה משמעותית". מדובר במהלך נרחב שמטרתו לקדם למידה משמעותית בכלל מוסדות החינוך. הדוח מהווה תוצר של עבודה שנמשכה שנתיים: תשע"ד ותשע"ה (ראמ"ה מלווה את התכנית החל משנה"ל תשע"ד, עוד בטרם התכנית החלה להיות מיושמת בפועל – כדי לאמוד את תמונת המצב לפני כניסתה של התכנית), והוא משלב בין ממצאים כמותיים (סקרים שבוצעו בקרב תלמידים, מורים ומנהלים) ואיכותניים (ראיונות עומק עם מנהלים ומורים, קבוצות מיקוד עם תלמידים, תצפיות ועוד). הדוח עוסק בשורה של נושאים מרכזיים הקשורים כולם לרפורמת הלמידה המשמעותית: ההטמעה במחוזות; ההטמעה בבתי הספר; הפיתוח המקצועי; תנאים ארגוניים אשר אמורים לקדם הטמעתה של למידה משמעותית; הטמעתה של הוראה אשר אמורה לקדם למידה משמעותית; מידת ההשגה של תוצאות המעידות על למידה משמעותית (ראמ"ה).

מיהו הטיוטור – מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל (רבקה רייכנברג, רחל שגיא ומרים מבורך).

בפתיחת נאומו הנוכחי מתייחס ריבלין לנאום שנשא במלאות שנה לכהונתו, ובו טען כי החברה הישראלית משתנה מחברה המורכבת מרוב וממיעוטים מובחנים לחברה המורכבת מארבעה "שבטים" עיקריים: חילוניים, דתיים לאומיים, חרדים וערבים. בנאומו הקודם תיאר הנשיא ריבלין ארבעה יסודות הדרושים כדי לבסס שותפות חדשה בין ארבעת המגזרים של החברה הישראלית: תחושת ביטחון, אחריות משותפת, "שוויון והוגנות" ותחושה משותפת של ישראליות. בכנס הנוכחי, הנשיא ריבלין מדבר על הצורך בשינוי מוסדי ומערכתי באמצעות הצבת יעדים לאומיים שניתן להסכים עליהם ולעקוב אחר ביצועם. הוא מזהה "ארבעה מנועים של שינוי" החיוניים כדי ליצור שותפות בין ארבעת המגזרים של החברה הישראלית: "מערכת השירות הציבורי", אקדמיה ושוק העבודה, השותפות האזורית בין רשויות מקומיות ממגזרים שונים ומערכת החינוך: ראובן ריבלין, 2016.

יורם אורעד מפנה זרקור בבלוג המרכזי של רשת שלובים לנושא השינוי והחינוך להתמודדות עמו: "מערכת החינוך מייצרת ומניפה לעתים קרובות דגלים חדשים. חלקם הם ביטוי לצרכים הנובעים מהשינוי העז והמהיר שהחברה עוברת: פיתוח מיומנויות המאה העשרים ואחת (מונח לא מתאים לטעמי), הבנת האחר ולימודי מתמטיקה 5 יחידות לימוד. האם יכול להיות שהגיע הזמן לעסוק בדבר עצמו, אותו הדבר שאחראי לפחות לחלק מן הדגלים – עצם השינוי עצמו? השינוי הזה הוא כה דרמטי, כה עז וכה מהיר והוא נמשך כבר זמן כה ממושך, עד שאני תוהה מדוע עד כה לא התייחסנו אליו" (יורם אורעד).