-
סיכום
כיצד הנהלת מכללות מבינה את משמעות העשייה האקדמית בחייהם המקצועיים של מורי מורים הפועלים במכללות בישראל? נתונים שנאספו מראיונות עם שמונה נושאי תפקידים במכללה מאירים את חיי העבודה של מורי מורים במכללות ואת האופן שבו הם ממוקמים כחוקרים־כותבים במוסד שבו הציפיות למחקר אינן ברורות.
-
סיכום
העיתונאי שאול אמסטדמסקי קורא בטור בעיתון "כלכליסט" לכל מי שרק יכול להתנסות בקלוד קוד, כלי AI שמאפשר לאנשים חסרי ידע בתכנות לתכנת "כל מה שירצו". לדבריו, "לו הייתי מורה בבית ספר, לא משנה באיזה מקצוע – הייתי מדבר עם הנהלת בית הספר שתקצה לכך תקציב, חושף את התלמידים והתלמידות לכלי הזה, מעודד אותם לחשוב על רעיונות, ומדריך אותם איך להתחיל לבנות אותם".
-
סיכום
ברור שתלמידים אינם מפיקים תועלת רבה מכך שמאלצים אותם לשנן רשימות של עובדות יבשות. אבל נכון גם שאי‐אפשר כלל ללמד מיומנויות כמו ניתוח או הרכבה בלי ידע עובדתי. מחקרים מתחום המדעים הקוגניטיביים הראו שמיומנויות מן הסוג שמֹורים רוצים להקנות לתלמידיהם, כמו היכולת לנתח ולחשוב באופן ביקורתי, מחייבות ידע עובדתי נרחב.
-
תקציר
בעת הנוכחית, הנחלת מיומנויות המאה ה-21 ללומדים צעירים, ובכלל זה חשיבה ביקורתית, צריכת מידע מפוכחת ואוריינות תקשורת, נראית חשובה מאין כמוה. אבל, איך אפשר להטמיע בתלמידי בתי הספר היסודיים מיומנויות כאלו? כמענה לכך, המאמר מציע מערך שיעור עבור תלמידי כיתות ג' ו-ד' ובו הם מתבקשים לנתח כותרות חדשותיות ולהעריך את משקלן, יחסן, תרומתן או הטייתן ביחס לגוף הכתבה.
-
סיכום
במחוזות לימוד רבים ברחבי העולם, מפקחים ומנהלים מתמודדים עם מגוון גדול ומסועף של תוכניות, מסלולים, ערוצים ויוזמות. חלקן רצות ומונעות מכורח ההרגל וכבר אינן נחוצות. ברגע שמושקעים משאבים במיזם מסוים, שכבר אינו מניב פרי, זה בא על חשבון יוזמות אלטרנטיביות וחדשניות או מכלה את המשאבים הקיימים. האסטרטגיה הנכונה ביותר לניהול מיזמים בית ספריים היא השקעה מלאה ונקודתית במעט היוזמות הכדאיות ביותר.
-
סיכום
ראש אגודת Global Recess Alliance רואה בהפסקה משך זמן הכרחי מבחינה פדגוגית ושואפת לוודא כי התלמידים זוכים להפסקות יזומות, ראויות, פעילות ומספקות. לכן, היא מקדישה את עבודתה המחקרית לתצפיות וניתוח של הפסקות בחצרות בתי ספר. היא מצביעה על פרקטיקות ההפסקה הנכונות ביותר מבחינה ניהולית, משחקית וזמנית. כמו כן, היא מבהירה מהי החשיבות של הפסקות ומהן ההשלכות של הימנעות מהפסקות, ומציגה קווי מנחה של הפסקות פעילות בבית הספר.
-
סיכום
משרד החינוך באוסטרליה קורא לגישה פדגוגית-אתית ומבוססת-אדם החובקת את הבינה המלאכותית, מכירה בה ורותמת אותה לצרכי החינוך והחברה. מנהלי בתי הספר, מפקחי המחוזות ומנהלי האגפים נמצאים בעמדת מפתח בהקשר לאופני הטמעה והיישום, או הדחייה, של הבינה המלאכותית בהוראה ובהערכה. על רקע זה, המאמר מציג את היתרונות והחסרונות הטמונים בבינה מלאכותית בחינוך, מציע שפה משותפת עבור בתי הספר ברמה הארצית והבינלאומית, מביע תמיכה בשימוש ב-AI לצורכי הערכת לומדים ומציע דרכים חדשות לקידום למידה באמצעות בינה מלאכותית.
-
תקציר
התופעה המדאיגה, לפיה תלמידים לא יודעים איך ללמוד, יכולה לאפיין כל כיתה, מקצוע או שכבה, ומצופה מכל מורה לדעת להגיב לבעיה הבסיסית, הקריטית והמהותית הזאת. על רקע זה, המאמר מציע עשרה טיפים פשוטים ללמידה נכונה לתלמידים בכל גיל, מקצוע או אזור.
-
תקציר
בתי ספר נוטים להציג חזון פדגוגי חדשני, מכיל ומשמעותי, אבל שום דבר לא יכול לזוז בלי מורים איכותיים. הבחירה החשובה ביותר של בית הספר היא זהות המועסקים. המחקר האמפירי מאשר זאת: איכות המורים הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר על הלמידה הבית ספרית. למרות זאת, מנהלי בתי ספר נוטים לאתר ולבחור מורים על פי תחושת-בטן, מסורת ארגונית ורושם ראשוני. זה לא מספיק. כדי לאתר ולברור את המורים האיכותיים ביותר, דרוש מנגנון העסקה סדור. על רקע זה, מציע המאמר אסטרטגיות שבכוחן לעזור לבתי הספר לזהות, לתמוך ולשמר את המחנכים והמורים הטובים ביותר.
-
תקציר
מטרת מחקר זה הייתה לאפיין את בחירותיהם של מורים בכיתות ד'–ו' (תלמידים בגילים 10–12) ביחס לבחירת חומרי הוראה ולמידה לחינוך לתכנות. לצורך איסוף תובנות נערכו ראיונות חצי־מובנים עם 14 מורים מנוסים לתכנות בכיתות ד'–ו'. הממצאים מדגישים את חשיבותם של שלושה גורמים מרכזיים בבחירת סביבת למידה: מאפייני סביבת הלמידה לתכנות, הכשרתו של המורה עצמו ותכנית הלימודים
-
תקציר
בעידן שבו אמצעי התקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ואלגוריתמים קובעים מה נחשוב, נרגיש ונדע, אוריינות תקשורת ומידע אינה מותרות אלא אחד מכישורי החיים החיוניים. אבל כיצד יש "ללמד תקשורת" בבית הספר? והאם מערכת החינוך מסוגלת, או מוכנה, לפתח אוריינות מדיה בקרב תלמידיה ומוריה? הספר הוא מחקר היסטורי וחברתי ראשון מסוגו, הסוקר למעלה משבעים שנה של התמודדות מערכת החינוך בישראל עם האתגרים שמציבות טכנולוגיות התקשורת. דרך ניתוח מעמיק של תוכניות לימוד, מדיניות חינוכית ותפיסות פדגוגיות ואידאולוגיות נחשפת תמונה מורכבת של תחום שהבטיח אוטונומיה למורים וחדשנות פדגוגית, אך נתקל שוב ושוב במכשולים פוליטיים ומבניים.
-
סיכום
מחקר זה תוכנן כדי ללמוד מסיפורי הצלחה של התפתחות והשתלבות מורים מתחילים, תוך עקיפת קשיים. המחקר מציג מקורות אישיים והקשריים של חוזק ותמיכה, הזמינים למורים בשלב הכניסה למקצוע. הוא חושף היבטים בלתי פורמליים של האופן שבו מורים מתחילים לומדים דרך הפרקטיקה היומיומית שלהם, היבטים שלרוב מתעלמים מהם בספרות המקצועית, לצד מסגרות פורמליות של למידה ותמיכה. המחקר בוחן את הסיפורים של חמישה מורים מתחילים מחמישה בתי ספר שונים. כלי המחקר כללו ראיונות ותצפיות, בתוספת נקודות המבט של בעלי תפקידים מכל בית ספר, כדי ליצור תמונה הוליסטית יותר של התקדמות המורים המתחילים ושל התהליכים המקיפים בבתי הספר שלהם.
-
תקציר
חוקרים הצביעו על כך שקיים מספר רב של תלמידי תיכון וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה שלא הגיעו לרמה של חשיבה פורמלית. מחקר רחב־היקף, שנערך על מדגם מייצג של 10,000 תלמידים בגילים 16-10, הראה כי השיעור הגבוה ביותר של נבדקים שהגיעו לרמה מפותחת של חשיבה מדעית פורמלית עמד על 20% בלבד. הנתונים הראו גם כי רוב התלמידים השלימו את התפתחותם בגיל 14.5 שנים. נמצא כי רק שליש מאוכלוסיית ארצות הברית בגילים 13–15 מגיעים לרמה האופרציונלית־פורמלית של חשיבה
-
תקציר
חייבת להיות דרך מיטבית לניהול פרויקטים בית ספריים, שבה קובעי מדיניות, מנהלים, מורים, תומכי הוראה ותלמידים חושבים וקובעים יחד, מתוך שיקולים פרגמטיים, על ברירה, ויתור ושימור של יוזמות חינוכיות. המטרה העומדת לנגד העיניים היא משותפת ודואלית: שימור ופיתוח של היוזמות המשמעותיות ביותר בקידום הוראה, למידה, הישגיות תלמידים ומיצוי פוטנציאל ההון האנושי וזניחת המיזמים השוליים שמכלים את המשאבים הקיימים ושוחקים את כוח העבודה. להלן, מוצגים שלושה שיקולים מרכזיים לשיפור מנגנון קבלת החלטות הנוגעות למיזמים בית ספריים.
-
תקציר
במהלך משבר הקורונה, מערכות חינוך רכשו, צרכו והטמיעו המון כלים דיגיטליים, חלקם מכורח המציאות, וחלקם האחר כגימיק או כטרנד שתאם לרוח התקופה. אבל, משבר הקורונה חלף ושכח, ואיתו פסק המימון הסיטונאי של טכנולוגיות בחינוך. כעת, המערכות נדרשות להדק את החגורה ולהיפטר מממשקים בלתי-נחוצים. לפי מחקר מטעם Learn Platform, מערכת החינוך בארה"ב משתמשת בממוצע ב-2,982 סוגים שונים של כלים דיגיטליים מדי שנה. לכן, קובעי המדיניות ומפקחי המחוזות דורשים להפחית עלויות, לזהות יישומים מיותרים ולתעדף פדגוגיה שמקדמת תלמידים ומורים בפועל. על רקע זה, המאמר בוחן ומציג אסטרטגיות לצמצום וחיסכון בממשקים טכנולוגיים בשלוש מחוזות חינוך באוקלהומה, מסצ'וסטס וטקסס.
-
סיכום
לא קל למצוא מידע מדויק ברשת. כלי תקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומנועי חיפוש יוצרים מבוך של פרסומות וקידומים, זיופים, תעמולה פוליטית, טענות שקריות ותכנים חשודים נוספים, אשר מציפים בקלות את התלמידים (והמורים) כאשר הם מנסים לבצע מחקר או למצוא מקורות אמינים. אתגר זה מורכב במיוחד כאשר צוללים לסוגיות אזרחיות ופוליטיות
-
סיכום
אף שהמחקר הדגיש את ההון האנושי של מורים כמשאב מרכזי להצלחת בית הספר, ספרות המחקר העוסקת באופן שבו מתפתח הון אנושי בהקשרים בית־ספריים היא דלה במיוחד, בעיקר בכל הנוגע למנהיגות המנהלים. נוכח ההשפעה העמוקה של ההון האנושי של צוותי החינוך על הצלחת התלמידים, פערים מחקריים אלו מדגישים את ההכרח הדחוף בהעמקת החקירה האמפירית בנוגע למורכבויות הטמונות בתפקיד המנהל כמפתח הון אנושי בהקשר הבית־ספרי. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התפיסות והפרקטיקות של מנהלים כמנהלי ומפתחי הון אנושי בקרב צוותי החינוך שלהם.
-
תקציר
כדי להתמודד עם המחסור החמור והמחריף במורים, מערכות חינוך ברחבי העולם נוקטות בשיטה של הכשרה תוך-כדי-עבודה. לפיכך, המורה מתחיל את הקריירה בהקדם האפשרי, הליך הכניסה להוראה מואץ משמעותית, כוח העבודה מתעבה בין-רגע והמחסור הכמותי במורים מטופל. הבעיה היא, וזו בעיה מהותית ומשמעותית, שחסרות לאותם מורים המיומנויות המקצועיות והפדגוגיות הדרושות כדי לקדם תלמידים, להניעם להישגיות ולדבוק בתפקיד. על רקע זה, מחקרה של קתרין גינל בוחן ומציג את הפעולות האופרטיביות הדרושות לצורך מיקסום היעילות הפדגוגית של מורי הכשרה תוך-כדי-עבודה ושימורם במערכת.
-
תקציר
ברוב בתי הספר, תפקידי מנהיגות ביניים, דוגמת רכזי שכבה, מקצוע או תקשוב או סגן מנהל, אינם נחשקים ולעיתים אף אינם רצויים, למרות שהם מציעים תוספת שכר. מחד, התפקיד מבטא ומממש נורמה של האצלת סמכויות, שהיא גישה רצויה, ראויה ואפקטיבית. מאידך, בפועל, מנהלי ביניים רבים מעידים כי הם חשים בלתי מוערכים ובלתי מתוגמלים, שקועים עד צוואר במטלות אדמיניסטרציה, ניהול ותקציב וכמעט נרדמים בפגישות אחרי הצהרים. וכל זאת, עבור תוספת שכר זעומה. על רקע זה, קתרין הנדי, רכזת תוכניות לימודים בחינוך העל יסודי בארה"ב ומנחת סדנאות בתחומי למידה אפקטיבית, למידה חברתית רגשית ועבודת צוות, מסבירה: כיצד אפשר להפוך את מנהיגות הביניים הבית ספרית לנחשקת?
-
תקציר
לפני עשרים שנה נבט רעיון נועז: לחבר בין תרבויות בחברה הישראלית באמצעות למידה שיתופית מקוונת. מתוך מציאות של הפרדה ושל חומות חברתיות צמח מרכז TEC כמוקד בין-לאומי חדשני המשלב טכנולוגיה, חינוך ורב-תרבותיות. הספר הנוכחי שוטח את העקרונות ואת התפיסות של המרכז ומתעד את פעילותו, המשתרעת מבתי הספר והמכללות ועד קיום כנסים עולמיים. הוא מציג מחקרים, חקרי מקרה ותובנות על יצירת שיתופי פעולה חוצי גבולות, שפות וזהויות. זהו סיפור על חזון שהפך בהדרגה למודל מוכח לשינוי חברתי.
נמצאו 20
פריטים