אחת ממלחמות התרבות הנערכות בארצות הברית ניטשת סביב השאלה האם על תלמידים ללמוד היסטוריה ואזרחות לאורה של תיאוריית גזע ביקורתית, שהיא ארגז כלים אינטלקטואלי הנועד לבחון גזענות מערכתית. מסגרת חשיבה זו, ששורשיה באקדמיה, נהפכה לסדין אדום לדידם של פעילים במפלגה הרפובליקאית בארה"ב המבקשים למנוע את הוראתה בבתי ספר.

המאמר עורך סקירה במבט-על של שלושת הזרמים הנפוצים ביותר במסגרת החינוך האלטרנטיבי בארץ: חינוך דמוקרטי, חינוך ולדורף וחינוך בגישת מונטסורי. מטרתו להציג לקורא תמונה רחבה ככל האפשר של קווי הדמיון והשוני בשלוש גישות חינוכיות אלו. מטרה נוספת היא להציג בפני הורים, מחנכים ומעצבי מדיניות מידע על אודות הגישות השונות כדי שיוכלו לבחון אותן ולהעריכן כראוי.

בקרב חוקרי החינוך העכשוויים שורר קונסנזוס נרחב למדי בדבר הצורך להעניק יתר חשיבות ליצירתיות במערכת החינוך, בין השאר על חשבון מבחנים סטנדרטיים שנחשבים למזיקים בפני עצמם — בטענה שהם הופכים את בתי הספר לבתי חרושת לציונים, מעודדים אחידות ותחרותיות מלחיצה ומרדדים את הלמידה. אולם לא בטוח שהדעה המקובלת במחקר העכשווי מוצדקת, וייתכן שראוי להעדיף דווקא את גישתם השמרנית, ההישגית ומקדשת המדידה של שרי החינוך לשעבר גדעון סער ונפתלי בנט.

המחקר הנוכחי בחן את ההשערה כי השתתפות תלמידים בשיח הכיתתי קשורה להישגיהם הלימודיים. המחקר נערך בחטיבות ביניים בצ'כיה והשתתפו בו 639 תלמידים מ-32 כיתות ט'. איסוף הנתונים נעשה בסביבה הטבעית של הכיתה באמצעות תצפיות בשיעורי קריאה וכתיבה. נמצא שככל שהתלמיד השתתף יותר והשמיע טיעונים מנומקים כך השגיו במבחני אוריינות קריאה היו גבוהים יותר.

המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של לימוד אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות על מיומנויות אינטר-טקסטואליות של תלמידים דוברי ערבית. 54 תלמידים הלומדים בכיתה י' השתתפו במחקר, מחציתם היו בקבוצת ההתערבות ומחציתם בקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות הראתה שיפור מובהק במיומנויות אינטר-טקסטואליות שונות. שיפור זה לא נמצא בקבוצת הביקורת. מן הממצאים עולה כי אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות יכולות להיות יעילות בפיתוח מיומנויות אינטר-טקסטואליות בקרב תלמידים בבית ספר תיכון.