עיקרי התפיסה החדשנית ליישום התקשוב בהוראה ובלמידה, בעיקר במכללות ובאוניברסיטאות, כפי שגיבש פרופסור קרטיס בונק , מגדולי המומחים בעולם לתקשוב חינוכי. המודל שגיבש פרופסור בונק נקרא R2D2 והוא כולל את הנדבכים הבאים שאותם צריך לשלב בלמידה : קריאה (פענוח משמעויות בטקסטים או במדיות דיגיטאליות) , יצירת רפלקציה , גיבושה והעברתה לאמצעי תקשוב באינטרנט כגון בלוגים, הצגה/תצוגה של המסרים והמשמעויות בתמונות או בתרשימים או בקטעי וידאו , הפקה של המידע המעובד כמוצר מידע מתוקשב אם זה בוויקי או פרויקט מתוקשב אחר פרי יצירת והפקת הלומד. פרופסור בונק מעיד במאמרו כי יישם בהצלחה גישה פדגוגית זו (R2D2 ) בקורסים אותם הוא מעביר ברחבי העולם בהם נוכח לדעת כי גישה זו תורמת רבות להעמקת הידע ומעורבות הלומדים.

מאמר מעניין של עידו הרטוגזון. מבנה הידע שבעבר קוטלג על פי מומחים בעלי הסמכות, הפך לשוויוני בו העם ממיין ומתייג וניתן לתת מספר תגים לאותו פריט. בחירת הספרים המקוונים והקריאה בהם תשתנה לחלוטין. הבחירה בספר תיעשה בעקבות קישור לקטע פופולארי בספר ולא בעקבות כריכה מושכת. לקטעים שונים בספר יהיה קישור לדיון בקטע. הכותב שוב מעלה את השאלה האם הרשת והיישומים החדשים הופכים אותנו לחכמים או טיפשים יותר. התשובה- תלוי את מי שואלים והכותב מציג מספר תשובות.

אריאלה לונברג, ללא ספק , המורה פורצת-הדרך בישראל בהפעלת תלמידים בכתיבת בלוגים , כתבה מאמרון מעניין על ההתנסות שלה בהטמעת כתיבה באמצעות בלוגים בבתי ספר. "ככל שהתנסות שלי מתרחבת, אני נוכחת בחשיבות הלמידה של דרכי הערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. לרוב, הקהל שבו נתקלים התלמידים הכותבים הוא הקהל שאותו הם מכירים, עמיתיהם לכיתה, תלמידים בביה"ס או מורים. . זהו גם קהל שניתן ללמד כיצד מגיבים באופן מחושב וכיצד מעריכים עמיתים/ תלמידים. לרוב, אין קהל הקוראים/ קהל היעד של התלמידים, חורג באופן מהותי מכותלי ביה"ס אלא אם התכוונו לכך מלכתחילה. והערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה" .

אריאלה לונברג כתבה מאמרון מאיר עיניים על בלוגים, תלמידים ומשוב הולם לכותבים. היא מביאה את עיקרי המאמר על סיווג של קהלי היעד של התלמידים הכותבים לשלושה סוגים ומדגישה את חשיבות דרכי ההערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. "הערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה."

אסתי דורון מדווחת על יוזמה חינוכית משמעותית בביה"ס המצוייד במחשבים ניידים. שוב הוכחה ללמידה אחרת. פריצת גבולות הכיתה, שקיפות העשייה. פדגוגיה חדשה, עכשווית, עם כלים המדרבנים את התלמיד לעשייה. "עם מחשבים בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב אליהם" …

המהלך של מעבר לספרים דיגיטאליים קורה בעולם כולו ועל כן החלו גם בישראל להתפתח יוזמות פדגוגיות בכיוון זה. אסתי דורון מדווחת בבלוג המעניין שלה על התנסות חדשנית קריאה ועבודה דיגיטאלית באמצעות הסביבה הדיגיטאלית של כותר (מט"ח) . ההתנסות הייתה בשיעור גיאוגרפיה בכיתות ו' המורה הדגימה באמצעות המקרן כיצד להיכנס לספריית כותר וכיצד לפתוח תיקייה על מנת לשמור בתוכה את הפעילויות והתרגול. היא הדגימה כיצד בוחרים "נעצים" דיגיטאליים ומקלידים את התשובות במקום המתאים בחוברת.

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה , ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש . על ממצאי הדו”ח מדווח עיתון ה- Guardian הבריטי. הדו”ח תומך בהרחבת תוכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על משחק, עד לגיל זה. מחברי הדו”ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית. לטענתם, התחלת הלימודים הפורמאליים לפני גיל שש עלולה לפגוע בביטחון העצמי של חלק מהילדים, שאינם בשלים לכך, ולגרום נזק ארוך טווח ללמידה שלהם. במחקר נטען, כי השילוב של התחלה מוקדמת של הלימודים הפורמאליים, מבחני ההישגים, והלחץ לעמוד בסטנדרטים שמציבה הממשלה, ייצור דור שלם של תלמידים הסובלים מבעיות נפשיות.

מעדויות המגיעות אלינו ממקומות שונים בעולם מתברר כי היישום החדשני של העט הדיגיטאלי בחינוך הולך ומתרחב בארה"ב ובמדינות דרום מזרח אסיה. יש התלהבות של מרצים בכירים ומומחים לטכנולוגיה חינוכית בארה"ב מהיישום הפדגוגי האפשרי של העט הדיגיטאלי בכיתות , ואולמות הרצאות . אם בארה"ב המכשיר הדיגיטאלי החדש צפוי להיקלט באופן נרחב בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות , הרי במדינות אחרות שוקלים ליישם את המכשיר של עט דיגיטאלי בקרב בתי ספר ומערכת החינוך הרגילה. כך לדוגמא, משרד החינוך של סינגפור מתכנן לשלב את העט הדיגיטאלי במערכת החינוך שם , בעיקר בבתי ספר, מתוך הנחה כי מחיר העט הדיגיטאלי יירד בעתיד. העט הדיגיטאלי החכם משתמש בכל יסודות "התקשורת": קריאה, כתיבה, דיבור והקשבה.

מחקר חינוכי חדש של אוניברסיטת מישיגן מצא כי לכיתות קטנות בגילאי היסודי, בעיקר בגן ילדים ובכיתה א' יש השפעה רבה על הישגי התלמידים בהמשך. נתוני המעקב, שנאספו במשך כמה שנים רצופות, מראים כי כיתות קטנות של 13-17 ילדים בגילאי כיתות היסוד תורמים רבות להישגי התלמידים בהמשך לימודיהם בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים. המחקר נערך ע"י המרצה הבכיר לחינוך , פרופסור Spyros Konstantopoulos ופורסם בכתב העת השפיט . American Journal of Education.עפ"י מסקנות המחקר לכיתות קטנות בכיתות היסוד יש השפעה על הישגי כל התלמידים בהמשך, אך במיוחד ניכר הדבר לגבי תלמידים חלשים המצליחים יותר בחטיבות הביניים כאשר למדו בזמנו בכיתות א' קטנות של 13-17 תלמידים בכיתה. תשומת הלב שמקבלים תלמידים מהמורים בכיתות היסוד משפיעה רבות על יכולותיהם להתמודד עם בעיות במתמטיקה ובקריאה בהמשך דרכם בחטיבות ביניים .