משרד החינוך איתר צורך בשינוי של מטרות הלמידה ויעדיה באופן שיתאימו למציאות העכשווית של גידול עצום בכמויות המידע, בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות וברב-תרבותיות. כדי לבנות בקרב הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם היום ובעתיד, צייר המשרד את דמות הבוגרת והבוגר של מערכת החינוך בצבעים עדכניים במסמך הקרוי: "המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר".

הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט השונים הם מקורות מידע שקשה להפריז בחשיבותם בעיקר בקרב צעירים, ובכלל זה בכל האמור במידע הנוגע למגדר, מין ומיניות. סקירת מידע זו מציגה את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם הרגשיות, בריאותיות, חברתיות והתנהגותיות על ילדים, מתבגרים וצעירים. בנוסף לכך מוצגים המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב הדיגיטלי לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.

לשכת המדען הראשי במשרד החינוך הכינה סקירת ספרות בנושא הכשרת מורים להוראה מרחוק, ואלה המלצותיה המרכזיות: לבצע תהליך ארוך טווח; לשתף את המורים בעיצוב תוכנית ההכשרה; לשלב בין סדנאות מרוכזות להתנסות בכיתות, הדרכה פרטנית ודיון רפלקטיבי; לנקוט הוראה מעורבת המשלבת מפגשים סינכרוניים עם מטלות; ליצור קהילות למידה-עבודה בשיתוף פעולה בקבוצות הן ברמת מתכנני ההשתלמות הן ברמת המורים.

זה יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות שמטרתו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. התפישה החינוכית של בית הספר רואה בכל תלמיד פוטנציאל של הצטיינות, והיא חותרת, יחד עם התלמידים וההורים, לממש את הפוטנציאל הזה במלואו. מאמר זה מתאר את הנחות היסוד שבבסיס המודל ואת ארבעת המרכיבים המרכזיים בדרך פעולתו.

דוח מבקר המדינה לשנת 2021 עוסק בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ביקורת זו בוצעה בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל מדינות שונות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את אסטרטגיות ההוראה מרחוק בתקופת הגל הראשון של משבר הקורונה ברשות הפלסטינית באמצעות קבלת משוב מהורים, מורים, מנהלים ומפקחים. מצד אחד, הטכנולוגיה הצליחה למנוע השבתה מוחלטת של הלימודים. מצד שני, המעבר להוראה מקוונת הגביר את הביקורות כלפי הטמעת טכנולוגיה בחינוך, החמיר את הפערים הדיגיטליים ועורר
זעם בקרב הורים שטענו שילדיהם אולצו להיכנס לרשתות חברתיות.

כששני פרופסורים באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב הקימו את קורסרה (Coursera) ב-2012, הם התמקדו בבניית קורסים מקוונים חינמיים כדי להפיץ ברחבי העולם את ההוראה שניתנת באוניברסיטאות העילית. באותה תקופה אוכלוסיית היעד כללה אנשים שלא יכלו להגיע לקמפוסים רגילים, ומוסדות כמו סטנפורד לא גילו עניין רב אפילו בהוראה של הסטודנטים שלהם-עצמם בפורמט המקוון.

הלמידה הדיגיטלית באוסטרליה התפתחה באופן שונה במקצת מאשר במדינות מפותחות אחרות, וזאת בעיקר בשל המרחקים הפיזיים ביבשת גדולה זו. מכיוון שכך, למוסדות באוסטרליה הייתה יכולת גבוהה יותר למנף את טכנולוגיות הלמידה הדיגיטלית כדי לתמוך באופני הוראה מסורתיים בעת משבר, כמו משבר הקורונה. בזכות בשלות זו של המרחב הווירטואלי מוסדות אוסטרליים יכלו לפתח צורות חדשות של קורסים, כגון קורסים מקוונים קצרים, הסמכות נקודתיות (micro-credentialling) וכן קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים (MOOCs; Massive Open Online Courses).

עידן טראמפ עלול לסמן שסע עמוק ומתמיד בין אלה שיש להם תואר אקדמי לבין אלה שאין להם תואר כזה. מי שידחה בצורה גורפת את החינוך האקדמי עלול למצוא את עצמו מבודד מבחינה תרבותית, כלכלית ופוליטית. מבחינת החברה בכללותה, ההתקפה על ידע ועל אמת עלולה להיות הרסנית