ד"ר הגר צמרת, כלכלנית, סוציולוגית ומורה למתמטיקה, חשה תסכול מכך שלדעתה "כל אחד שביקר בה בטוח שיש לו מושג מה הולך בה, ולצערי לא כך הוא הדבר". כדי להעמיד דברים על דיוקם, היא ערכה השוואה בין מערכת החינוך הישראלית למערכות חינוך במדינות ה-OECD:

רם כהן הוא מנהל "מרכז טק", מוסד חינוכי שמטרתו לתת הזדמנות טובה לתלמידים מאזור דרום תל אביב ויפו ללמוד את מקצוע מדעי המחשב. לדבריו, הוא סבר שההידרדרות בהישגי התלמידים היא בעיה ייחודית לישראל, אך שינה לאחרונה את דעתו. מה שהוביל לשינוי הוא קריאת מאמר של "הניו יורק טיימס" על הירידה בהישגי התלמידים בארה"ב בעשור האחרון. המאמר, שנשען על מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, מביא לדברי כהן נתונים מטרידים ביותר על מגמה ברורה של ירידה בהישגים בארה"ב. 

ידוע כי מורים מהווים דמויות מפתח בהטמעה של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבית הספר, אך לא כולם ששים לעשות כן. מחקר זה בודק: כיצד אפשר להניע מורים לשימוש בעזרים טכנולוגיים? אילו מסרים יכולים לעודד אותם להשתמש באפליקציות חדשניות? לפי מחקר זה, רצוי לעודד מורים להיות פרו-טכנולוגיים ולהיעזר בכלים דיגיטליים, אך יש לעשות זאת בעדינות, ברגישות, בתבונה ובבהירות.

ככל ששנת הלימודים מתקדמת, שחיקת המורים הולכת וגוברת. ההתרגשות של תחילת השנה מתפוגגת, שגרת העבודה מתחילה להרגיש סיזיפית ועומס העבודה גובר. כדי להתמודד עם התופעה המדאיגה הזו, שמשפיעה באופן ישיר על איכות החינוך והמחסור במורים, המאמר סוקר ובודק תשובות של כ-600 מורי יסודי ועל-יסודי בארה"ב לשאלה אחת פשוטה: איך אפשר להימנע משחיקה בהוראה?

אם הבינה המלאכותית יכולה או תוכל בקרוב להחליף את העובדים ברוב המקצועות, למה צריך ללמוד מיומנויות וכישורים שאותם מקצועות ומקומות עבודה דרשו עד היום? המציאות הזאת מייצרת חרדה בקרב הורים ומורים. אנחנו לא יודעים מה הכלכלה והחברה ירצו מהם בעוד 15 שנה. כיצד על מערכת החינוך להיערך לכך ולהכשיר את בוגריה לקראת המציאות המתגבשת?