הספר עוסק בתהליכים הקשורים בהבניית הזהות המקצועית בהוראה ומשקף את העשייה הרבגונית של רשת עמיתי המחקר במכון מופ"ת. הספר מוכיח כי חוקרים החוברים יחדיו מעשירים את עולם הידע ומוסיפים לו תובנות וממצאים הנובעים מכל מחקר בנפרד, מהעשייה הקבוצתית ומהמרקם השלם. שערי הספר עוסקים במדיניות המעצבת את ההכשרה להוראה בישראל, במתרחש במכללות לחינוך בתקופה של מציאות משתנה ובסוגיות המאפיינות את הזהות המקצועית ואת התפתחות המקצועית של המורה בישראל במאה ה-21. ( רמה קלויר, לאה קוזמינסקי).

המורה – לפחות בחברה החופשית – אינו רק טכנאי, אלא ממעצביו של התהליך החינוכי. זאת ועוד – הוא משפיע על התלמידים לא רק במעשיו אלא גם בזהותו. תפקידו של המורה אינו מסתכם בפעולותיו אלא שואב רבות מיכולתו להתבונן בעקרונותיו ובנאמנויותיו. הכשרתו להוראה מתחזקת לכן לא רק מתוך הגברת שליטתו בשיטות ההוראה, אלא גם מתוך פיתוח אותם משאבים המאפשרים לו לנהל שיחה עם הצעירים; כלומר באמצעות הרחבת הפרספקטיבה האינטלקטואלית שלו, חידוד יכולותיו היצירתיות והביקורתיות, והעמקת תובנתו למטרותיו כמורה ולטבע הסביבה שמטרות אלו מתממשות במסגרתה ( שפלר ישראל) .

המאמר מציג את עמדותיהם של סטודנטים שונים – "מיוחדים" , "רגילים" ו"מצויינים" – לגבי תרומתו של קורס מקוון בהוראת המדעים כסביבת למידה המותאמת ללומדים שונים. המאמר מתבסס על ממצאי חמש שנות מחקר. במחקר נבדקו עמדות הסטודנטים כלפי היבטים שונים בקורס המקוון והישגי הסטודנטים בקורס. במהלך הקורס נעשה שימוש במגוון כלים מקוונים : מאגרי מידע , פורומים ,פריטי מולטימדיה , מעבדות מקוונות , תרגול מקוון , מטלות מקוונות , הודעות אלקטרוניות ומפגשים סינכרוניים שכללו ייעוץ והרצאות. במחקר נמצא כי הישגיהם של הסטודנטים "המיוחדים" לא נפלו מאלה של עמיתיהם ה"רגילים" והמצוינים" . ממצאי המחקר המתבססים על הערכת הסטודנטים מצביעים על תרומה של הקורס המקוון לסטודנטים משלוש הקבוצות : "מיוחדים", "רגילים" ו"מצוינים" אם כי התרומה הייתה גדולה יותר עבור הסטודנטים ה"מיוחדים" ( אילנה רונן . מירי שינפלד).

מודלים מנטליים מוגדרים במאמר זה כמבני ידע מאורגנים המייצגים קשרי סיבה ותוצאה בתחום ספציפי. מדובר בשלב ביניים של ידע, בין אמונות מתחתיו וקטגוריות מעליו, עם האפשרות לשינוי מושגי בכל אחד משלבים אלו. מסגרת של מודלים מנטליים יכולה לבחון את הטבע והמבנה של שינוי קוגניטיבי. מטרת המחקר היא לבחון כיצד משתנים מודלים מנטליים של למידה והוראה בקרב פרחי הוראה במהלך התקדמותם בתכנית להכשרת מורים. לצורך כך המחברים עשו שימוש במתודולוגיה איכותנית כדי לבחון את ההיקף והעומק של השינוי הקוגניטיבי במודלים המנטליים של שמונה פרחי הוראה ממדעי החברה ( Wilke, R.A., & Losh, S.C ) .

כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים. במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה ( Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A).