הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע הן שלוש המיומנויות החשובות ביותר לילדי העתיד

סרט תיעודי חדש באינטרנט המציג תפיסה חדשנית לגבי המיומנויות הנדרשות בעתיד בלמידה והמשמעויות מכך מעורר עניין רב בעולם החינוך וגם קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי בפייסבוק דנה בו ארוכות. איש החינוך ד"ר מיטרה מציג את שלושת המיומנויות החשובות ( שכדאי ללמוד בבית ספר) : הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע.

כותב שחר עוז :

"בקבוצה מעניינת ב facebook, שנקראת ניהול תוכן דיגיטלי, צומחת לה בשקט קהילה של אנשי חינוך שמבינים כי לטכנולוגיה יש כוחות ויש השפעה רבה שאין להתעלם ממנה על חיינו ועל חיי ילדנו.

הסרטון הזה עורר דיון עמוק ומעניין בקבוצה. אינני מסכים עם האמרה שאין צורך במורה עצמו כדי לקיים למידה, אבל אני מסכים כי המורים של היום מעכבים את הלמידה בעצם זה שאינם משחררים את הרסן המשמעתי וחוסר הטמעת הטכנולוגיה בכתה".
קישור לפוסט של שחר עוז

כותבת אריאלה לוונברג (Ariella Levenberg ) אשר צפתה בסרט התיעודי : "בתחילת הסרטון סברתי שמדובר בעוד סרטון סיסמאות ריק מתוכן, אך מיד עם הופעתו של ד"ר סוגאטה מיטרה, הבנתי שאלי יש כאן יותר. צפייה ראשונה בסרטון חילצה מספר משפטים, אחד החשובים היה של מיטרה שאמר: "היעדר מורה ונוכחות האינטרנט, הינם כלי פדגוגי..". אפשר לחלוק על אמירה כזו המבטלת את הצורך בקיומו של המורה, אך אני מניחה שלעיתים נסכים שנוכחות זו גורמת להפרעה לתהליך למידה. בנוסף, הוא דן במיומנויות העתיד בדרך שמערבת בין מיומנויות "קשות" ו"רכות", הבנת הנקרא, מיומנויות חיפוש ואחזור, כמו גם מונח תפיסתי שלו הוא קורא " אמונה". בסרטון יש המדברים על הטמעת השינוי במערכת ויש מדברים על מהפכה. שימו לב שהטכנולוגיה אינה אלא מנוף, אמצעי, אביזר, לביטוי של תפיסה חינוכית...

"העניין הוא הפחד מאיבוד שליטה וממחיקת ההיררכיה של הידע (אני המורה= אני יודע). המורה צריך היה להיות מנחה או מדריך גם בעידן שבו הידע לא היה נגיש כמו היום.נראה שלפני הכל, יש לקחת צעד אחד אחרוה ולהבין שהפדגוגיה "החדשנית" איננה כזו, אלא אם כן, אנו קוראים לגישה הסוקראטית או למשנתו של דיואי "חדשנית". לנסות לא להסתנוור מטכנולוגיות חדשות לבקרים (לוחות אינטראקטיביים...) ובכל זאת, להיות קשוב לדברים שהטכנולוגיה מאפשרת תוך בדיקה אם הדבר מתאים ל"אני מאמין" החינוכי שלך כמורה.
"אני מניחה שמיטרה אינו מתנגד למורים, אלא למתכונת של דוקטרינה שאינה מאפשרת חופש למידה."

כותבים על הסרט התיעודי רונן ברלב ואפרת ידין:
" הפער בין החשיבה ליישום ענק. הבעיה היא, שקל להתחפר בגישות הקיימות מאשר להתחיל להשקיע חשיבה בשינוי הגישות. התוצאה היא, שהתלמידים יוצאים אולי עם ידע תיאורטי אולם בלי כלים להתמודדות עם העולם בחוץ. סופו של דבר, זה פוגע רק בהם."

עוד כותב על הסרט התיעודי שחר עוז :
"זו בדיוק גם המהות של למידה אמיתית... בעידן המידע המורה אינו בעל הידע. זו תובנה מאד עמוקה שצריך להפנים. המורה צריך לשנות עמדה ולעבור לעמדה של מנחה או מדריך, להקנות ערכים ומיומנויות שיעזרו לתלמיד ללמוד את הדברים המתאימים לו.
איני רואה למידה בלי תיווך למידה (או רפלקציה). מורה/הורה/מדריך כלשהו חייב להיות נוכח באופן כלשהו בתהליך הלמידה"

כותבת אפרת ידלין :
"שאני מסכמת לעצמי את הדיון החשוב עד כה עולות אצלי שתי מסקנות: האחת שתפקדינו כהורים הוא להנחיל לילדינו מיומנויות אוריינות מתקדמות, ואני מודה ומתוודה שעם כל ההשקעה בילדי (ואני משקיעה, תאמינו לי...) לא בטוח שיש לנו את הידע והכלים כיצד להכשיר . מסכימה עם אודי שהמיומנות הזו, לא רק הבנת הנקרא, נדרשה תמיד אך משום שהיא מועצמת בעידן הנוכחי התפקיד ההורי בהקשר זה מתרחב. שנית, כל התפיסה של מערכת החינוך של מתן כלים לוקה בחסר אך המרכיבים המבניים לא יאפשרו בשלב זה שינוי , גם אם הצורך ברור וידוע. בהינתן שאם אין אני לי מי לי."

סרט הוידאו
Future Learning Short Documentary


הכתובת של קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי בפייסבוק שם התקיים הדיון