לכבוד יום הזיכרון והעצמאות הושלם השלב השני של המיזם המקוון "מאגר מלחמת העצמאות". האינדקס המקוון, הידוע בשם מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך השנים 2014-2015 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט. במהלך סינון והערכת המקורות נבדקו כ-250 אלף מקורות מידע שונים, מתוכם נבחרו כמה מאות מקורות מקוונים לתיעוד מלחמת העצמאות. לכל אחד ממקורות המידע המשמעותיים יש קישור ישיר באינדקס (עמי סלנט).

מחקר אמריקני לאומי שהשתתפו בו 3103 סטודנטים מ-123 קולג'ים ואוניברסיטאות עוקב אחר שינויים שחלו בעמדותיהם של סטודנטים כלפי מתמטיקה במהלך קורס חשבון אינפיניטסימלי, תוך התחשבות ברקע שלהם. המדדים שנבדקו שילבו את ההערכה העצמית של הסטודנטים, את הביטחון העצמי שלהם ואת העניין וההנאה שלהם ממקצוע מתמטיקה. באמצעות ניתוח של 61 משתנים שהסטודנטים דיווחו עליהם זוהו שלושה סוגים עיקריים של פדגוגיית מרצה שיש להם השפעה על עמדות הסטודנט (Sonnert, Gerhard, Sadler, Philip M., Sadler, Samuel M., Bressoud, David M).

הספר פדגוגיה אמיצה: מימוש של חינוך מדעי ביקורתי, שכתב אנדרו גילברט (Gilbert), מביא משב רוח רענן אל החינוך המדעי. זהו ניסיון לבחון את הוראת המדעים והלמידה בבית הספר התיכון מבעד לעדשות של התאוריה הביקורתית (Kabba E. Colley).

ידע קודם של מורים מעצב מה ואיך הם לומדים מהתפתחות מקצועית. חשיבות מיוחדת יש לידע פרקטי של מורים, שאותו הם בונים מתוך העשייה ההוראתית היומיומית שלהם. ניתוח הדרך שבה ידע פרקטי של מורים משפיע על שינוי ההוראה בעקבות השתלמויות של התפתחות מקצועית דורש מיקוד בשאלה כיצד הידע הפרקטי מתפתח באקולוגיה הרחבה של עבודת המורה, וכיצד הוא משפיע על קבלה וביצוע של רפורמות חינוכיות (Cobb, et al., 2003). המציאות היא שרפורמות חינוכיות עכשוויות דורשות תיאום ועקביות בין מרכיבים רבים של מערכות מורכבות, ובהן גם המרכיב של ההתפתחות המקצועית (Jackson & Cobb, 2013). כותבי המאמר השתמשו בספרות המחקרית העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים למדעים מגן עד י"ב (NRC, 2013) כדי להבין ולהסביר מתי וכיצד השתתפות בהתפתחות מקצועית עשויה להשפיע על החלטות מורים בהקשר של יישום רפורמות (Allen, D. C, Penuel, W.R).

ההזדמנויות שיש לסטודנטים לתואר ראשון להשתתף בפרויקטים אותנטיים של מחקר במעבדות מדע והנדסה באוניברסיטה נעשות נפוצות יותר.למרות השכיחות של מעורבותם במחקר, פרט למחקרי הערכה ספורים מעט מאוד ידוע על היעילות של תכניות אלה בהשגת התוצאות המצופות או הרצויות של למידת סטודנטים. מטרות הלימוד האופייניות של תכניות כאלה קשורות בשילוב של סטודנטים לתוך קהילת מעשה באמצעות למידת תוכן מדעי בתוך ההקשר, רכישת מיומנויות בתהליכים מדעיים, ותרגול של תהליכי חשיבה מדעיים. מטרתו של מחקר זה הייתה להבין את התהליך ואת המידה שבה תכניות מחקר של סטודנטים מצטיינים למדעים לתואר ראשון בשנה הראשונה השיגו את מטרותיהן המוצהרות – לשלב את המשתתפים בהן בתוך קהילת מעשה ולפתח את הזהויות המחקריות שלהם (Gardner, Grant E., Forrester, Jennifer H., Shumaker Jeffrey, Penny, Ferzli, Miriam, & Shea, Damian).