מטפורה היא כלי חיוני לחשיבה. בבסיסם של כל גופי הידע השיטתיים מונחות שלוש מטפורות שורשיות: מכניזם, אורגניזם ותודעה. מטפורות שורשיות אלה והפילוסופיות המתאימות להן מספקות פרדיגמות העומדות בתשתית גישות חינוכיות ידועות. המאמר שלפנינו מראה כיצד המטפורות והפרדיגמות מעצבות את החשיבה החינוכית תוך שימוש בשלוש דוגמאות מפורסמות: מדליין האנטר, ז'אן פיאז'ה וג'רום ברונר.

דו"ח מיוחד זה חובר על ידי עשרה מדענים ואנשי חינוך מדעי בכירים ממקומות שונים בעולם, במטרה לקבוע את העקרונות שיעמדו בבסיס החינוך המדעי לכל התלמידים. במרכז הדוח ניצבת הטענה כי יש לסייע לתלמידים לפתח "רעיונות גדולים" של מדע ועל-אודות מדע שיאפשרו להם להבין את ההיבטים המדעיים של העולם סביבם ולקבל החלטות מושכלות בדבר יישומי המדע.

אחת ממלחמות התרבות הנערכות בארצות הברית ניטשת סביב השאלה האם על תלמידים ללמוד היסטוריה ואזרחות לאורה של תיאוריית גזע ביקורתית, שהיא ארגז כלים אינטלקטואלי הנועד לבחון גזענות מערכתית. מסגרת חשיבה זו, ששורשיה באקדמיה, נהפכה לסדין אדום לדידם של פעילים במפלגה הרפובליקאית בארה"ב המבקשים למנוע את הוראתה בבתי ספר.

המאמר עורך סקירה במבט-על של שלושת הזרמים הנפוצים ביותר במסגרת החינוך האלטרנטיבי בארץ: חינוך דמוקרטי, חינוך ולדורף וחינוך בגישת מונטסורי. מטרתו להציג לקורא תמונה רחבה ככל האפשר של קווי הדמיון והשוני בשלוש גישות חינוכיות אלו. מטרה נוספת היא להציג בפני הורים, מחנכים ומעצבי מדיניות מידע על אודות הגישות השונות כדי שיוכלו לבחון אותן ולהעריכן כראוי.

בקרב חוקרי החינוך העכשוויים שורר קונסנזוס נרחב למדי בדבר הצורך להעניק יתר חשיבות ליצירתיות במערכת החינוך, בין השאר על חשבון מבחנים סטנדרטיים שנחשבים למזיקים בפני עצמם — בטענה שהם הופכים את בתי הספר לבתי חרושת לציונים, מעודדים אחידות ותחרותיות מלחיצה ומרדדים את הלמידה. אולם לא בטוח שהדעה המקובלת במחקר העכשווי מוצדקת, וייתכן שראוי להעדיף דווקא את גישתם השמרנית, ההישגית ומקדשת המדידה של שרי החינוך לשעבר גדעון סער ונפתלי בנט.

הציבור מחזיק בתפיסה שלילית יחסית כלפי חינוך מקצועי-טכנולוגי ורואה בו תחום אפור אשר מנציח את ההפרדה בין מעמד הפועלים לבין אנשי הצווארון הלבן. גם מורי התיכונים העיוניים מבקשים להימנע מהוראת המקצועות האלו בתואנה שהם מהווים מפלט לתלמידים מתקשים, מצרים את אופקי התלמידים וסוללים את דרכם לעולם תעסוקתי מפרך. מנגד, זרם חינוכי זה יכול לסייע לתלמידים להשתלב בשוק העבודה של המאה ה-21, להתוודע לסקטור התעשייתי, לפתח אוריינות טכנולוגית ולהבטיח עתיד כלכלי יציב. כמו כן, בכוחו של החמ"ט להפיח מוטיבציה מחודשת בתלמידים שאיבדו אמונה ולעזור להם להתמיד, להשלים תעודת בגרות ולהתניע קריירה מוצלחת.