תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
נמצאו 1217 פריטים
פריטים מ-701 ל-720
  • סיכום

    מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).

  • סיכום

    המחקר מראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים משתמשים הרבה יותר באסטרטגיות ובתהליכי ויסות עצמי לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים. נמצא גם שתלמידים שהלמידה שלהם מווסתת עצמאית מבינים את החומר טוב יותר מתלמידים שהלמידה שלהם אימפולסיבית, ללא מטרות ברורות וללא פיקוח עצמי. לוויסות עצמי בלמידה השפעה חיובית גם על המוטיבציה של התלמיד. כיוון שהתלמיד שולט בלמידה – מכוון אותה בכוחות עצמו – הוא מפתח תחושה של מסוגלות עצמית, עניין בלמידה וייחוס ערך ללמידה. כדי לקדם תהליכי ויסות עצמי בלמידה והנעה ללמידה יש להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידה, ליצור שגרות של ניהול עצמי בכיתה, לאפשר לתלמידים להציב לעצמם מטרות ולפעול להשגתן, לגוון את הלמידה תוך כדי שמירה על רלוונטיות ואותנטיות וליצור אקלים בטוח ושיתופי בכיתה ( ליכטינגר, עינת).

  • סיכום

    רוב התאוריות רואות במוטיבציה תופעה אחידה הנעה על פני סולם שבקצה אחד שלו מוטיבציה מועטה ובקצה אחר מוטיבציה רבה. אולם אפילו בחינה שטחית מראה שמוטיבציה אינה תופעה אחידה. לבני אדם שונים יש לא רק כמויות שונות של מוטיבציה, אלא גם סוגים שונים של מוטיבציה. תאוריית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 1985) מבחינה בין סוגים של מוטיבציה לפי הסיבות או המטרות שגורמות לפעולה. ההבחנה הבסיסית ביותר היא בין מוטיבציה פנימית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מעניין או מהנה, לבין מוטיבציה חיצונית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מוליד לתוצאה מובחנת מסוימת. אחת ממטרות הסקירה הנוכחית היא לעיין מחדש בהבחנה הקלאסית בין מוטיבציה פנימית ובין מוטיבציה חיצונית ולסכם את ההבדלים הפונקציונאליים בין שני סוגי המוטיבציה הכלליים האלה ( ראיין, ריצ'ארד ואדוארד דסי ).

  • סיכום

    שאלת המוטיבציה בלימודים ובכל תחום אחר היא אכן שאלה שאנשים מרבים לעסוק בה. כאשר מדובר על מוטיבציה בהקשר של חינוך יש להתייחס לעיקרון חשוב: בתחום המחקר של המוטיבציה בחינוך רוב התאוריות אינן מתעמקות רק בכמות המוטיבציה, אלא גם ובעיקר בסוג המוטיבציה. תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות עושים יותר שימוש עקיב באסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות ופחות שימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות. ייתכן שהמעורבות הגדולה שלהם בתהליך הלמידה מסבירה מדוע תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות מעבדים את החומר הנלמד בצורה מעמיקה יותר וזוכרים את תוכני הלימוד לתקופה ארוכה יותר בהשוואה לתלמידים בעלי מטרת הפגנת יכולת-גישה או בעלי מטרת הימנעות (מדג'ר, ניר).

  • לינק

    הנושאים הנסקרים בתדריך (Brief) מכוונים לסייע למדינות (ארה"ב) ולמחוזות (districts ) שם לבחור פעילויות למידה מקצועית שראוי להקצות עבורן משאבים. נושאי התדריך הם: (1) סיכום של המחקר והמדיניות הקיימים המתייחסים להתפתחות מקצועית איכותית – על בסיס סקירת ספרות רלוונטית מציינים המחברים 5 מאפיינים של התפתחות מקצועית איכותית: (א) קשר עם מטרות בית הספר, עם הסטנדרטים וההערכות של המדינה והמחוזות, ופעילויות הכוללות הערכת מורה מעצבת, (ב) מיקוד בתכני ליבה ודיגום של אסטרטגיות הוראה התואמות לתכנים אלה, (ג) מתן הזדמנויות ללמידה פעילה של אסטרטגיות הוראה חדשות, (ד) מתן הזדמנויות לשיתופיות בין מורים, (ה) משוב עוקב ומתמיד ( Archibald, S., Coggshall, J.G., Croft, A., & Goe, L.)

  • לינק

    חינוך מקוון הופך לאפשרות לגיטימית עבור מערכות חינוך ברחבי ארה"ב .הן מכללות והן בתי ספר תיכוניים מציעים שיעורים מקוונים לתלמידים. בחינוך המקוון ניתן להתאים את הלמידה ואת ההוראה לתלמיד מסוים. התלמידים משלימים את המשימות שלהם בקצב שלהם ומבקשים משוב והנחיה כאשר הם זקוקים לכך, במקום כאשר המורה מחליט על כך. התלמידים שקועים במגוון של כלים טכנולוגיים, המאפשרים להם דרכים שונות ללמוד את החומר. אולם עם כל ההשלכות החיוביות הללו, המבנים הפדגוגיים של רוב הקורסים המקוונים הם מסורתיים ואינם עונים על הצרכים של כל התלמידים ועל מגוון סגנונות הלמידה שהם מגיעים עמם (Andrew K. Miller).

  • לינק

    המחקר והניסיון החינוכי מציעים שאלמנט אחד של המערכת הפינית מנצח את כל האלמנטים האחרים: מורים ומנהיגים מצויניים. מאמר זה מתבונן באופן שבו פינלנד מפתחת מצוינות כזו בכוח ההוראה שלה. עד שנות הששים של המאה העשרים, רמת ההישגיות החינוכית בפינלנד נותרה נמוכה יחסית: רק אחד מכל עשרה מבוגרים פינים השלים יותר מתשע שנות לימוד של חינוך בסיסי, והשגת תואר מהאוניברסיטה לא הייתה נפוצה.כיום, לפי סקרי דעת קהל בקרב בוגרי בתי הספר התיכוניים, נמצא כי הוראה נתפסת כמקצוע הנערץ ביותר בקרב הצעירים בפינלנד. להפוך למורה בבית הספר היסודי בפינלנד הוא תהליך תחרותי מאוד. אלמנט חשוב אחר בהכשרת המורים הפינית המבוססת על מחקר הוא הכשרה מעשית בבתי הספר. במהלך תכנית בת חמש שנים, המועמדים מתקדמים מפרקטיקת הוראה בסיסית, לפרקטיקה מתקדמת, ואז לפרקטיקה הסופית ( Pasi Sahlberg).

  • לינק

    כל שנה אנו בוחרים במערכת פורטל מס"ע, בהמלצת מורים ואנשי חינוך מהשדה , את הבלוגים החינוכיים הראויים לציון ולשבח. לראש טבלת הליגה הגיעו השנה שוב כמה בלוגים חינוכיים של מורים. על ראשות הטבלה ממשיך לשמור הבלוג של המורה הגב' יוליס מארה"ב המשתפת את תלמידיה בביה"ס בארה"ב .המורה חניתה חן מביה"ס הוברמן בפ"ת. חניתה חן הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה המתוקשבת והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית. במהלך השנה פיתחה את פרויקט גלורי כפרויקט למידה שיתופי עם כיתות מקבילות בחו"ל . מתמודדת חדשה שהגיעה השנה בבתי ספר בישראל לאחד המקומות הראשונים בטבלת הנבחרים היא המורה שלומית רדניק . שלומית מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.

  • לינק

    המחבר סוקר את הספר "Teaching methods that really work! Evidence based methods of instruction" מאת Heckler, J.B בהוצאת World Literacy Initiative. המטרה של World Literacy Initiative (שנוהל על-ידי Jan Heckler) היא לסייע למדינות מתפתחות לגייס ולפתח משאבי למידה נכונים, אך גם מורים ומורי מורים במדינות מפותחות יכולים ללמוד מספר חשוב זה. הספר כולל ששה פרקים המחולקים לשלושה חלקים שנערכו בזהירות ברצף כדי ללמד, לשלב ולסקור את המרכיבים העיקריים של שיטות הדרכה מבוססות עובדות (evidence-based methods of instruction). הספר מתוכנן לשלב פרקטיקות רבות המבוססות על עובדות שקיבלו תימוכין ( Hursh, Dan).

  • סיכום

    דו"ח אמריקאי: על מוסדות להכשרת מורים להבנות תכניות הכשרה הכוללות התמחות בתחום דעת אחד לפחות, שיהווה מסלול המשך אפשרי לסטודנטים שאינם מצליחים בלימודי ההוראה.

  • לינק

    המחבר טוען כי מניסיונו כתיבת בלוג היא אחת הפעילויות המועילות ביותר מבחינת התפתחות מקצועית ושהוא לומד מכך המון. הוא מספק שבע סיבות לכך שמורים צריכים לכתוב בלוג (Steve Wheeler).

  • לינק

    שיטות הוראה אינטראקטיביות בכיתה גדולה של סטודנטים הלומדים לתואר ראשון בפיזיקה. לפי מחקר של אוניברסיטת בריטיש קולומביה (University of British Columbia (UBC) שפורסם בכתב העת journal Science, שיטות הוראה אינטראקטיביות שיפרו באופן מובהק את הנוכחות בכיתה והכפילו הן את ההשתתפות בכיתה והן את הלמידה בשיעור פיסיקה שבו למדו סטודנטים רבים.

  • לינק

    החיפוש אחר חידושים בתחום הטיפול בלקויי למידה מוביל לשיטות שאינן הוראה או תרופות, שיטות טיפול שניתן לכנותן "טכניות". כמו בהרבה המצאות מדעיות, גם לצורות הטיפול האלה הגיעו החוקרים במקרה וכמו בהרבה המצאות אחרות, גם לאלה יש הרבה ספקנים. אבל יש גם תומכים שמתגאים בהצלחות גדולות. כיום מטפלים בשלושה תחומים באמצעות נוירופידבק. שלושת התחומים שנחקרו, ויש בהם הוכחות מדעיות ברורות, הם הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה וחבלות ראש. בנוסף יש מחקרים על ליקויי למידה ויש ממצאים חיוביים גם על טיפול בדיכאון ובהפרעות טורדניות כפייתיות. הטיפול בשיטה זו יכול להחזיק מעמד לטווח ארוך. מחקרים שנעשו עד כה מראים שבטיפול בהפרעות קשב הטווח הוא עשר שנים. עדיין לא נערכו מחקרים לטווח ארוך יותר, אולם המטופלים אשר מוסיפים לתרגל שומרים על הישגם טובים יותר ( דקל, נאוה).

  • לינק

    כלי ההערכה צריכים לסוגי ההערכה ולמטרותיהם השונות, מובנית כהיענות לסטנדרטים קבועים או פתוחה לקבלת יכולות שונות. קיים מתח בשימוש בהערכות לתמיכה ולהערכת התקדמות, והשאלה היא כיצד לגשר בין מטרות סותרות אלה. המחקר מראה שההבדלים בין חונכים לבין סטודנטים לגבי היבטים חשובים של הערכה מועטים, ושהם מסכימים לגבי הדרך שבה היא מתבצעת. מנקודת המבט של הערכה, אי-הסכמות או מחלוקות בין סטודנטים לבין חונכים בתהליך החונכות עשויים דווקא לשפר את ההוראה, והדבר אמור לגבי שלוש המדינות שנבדקו. דווקא חשיפת סתירות בדעות ובגישות עשויה להוביל להבנות חדשות ולחידושים בתהליך מתון המכוון להשגת הסכמה הדדית . יחסי חונך/מאמן – מתכשר צריכים להתאפיין ביושר, בפתיחות, ברגישות, בהתלהבות, בהומור, בארגון, במודעות עצמית וברפלקציה, מאפיינים האמורים להוביל לכשירויות הוראה משופרות של המתכשרים וללמידה של התלמידים ( Tillema, H.H., Smith, K., & Leshem).

  • לינק

    לאורך השנה כולה יכולים תלמידי בית הספר הניסויי הפתוח בחיפה לעיין בקלסר שבו מרוכזים דפי ההערכה שלהם, שמונח דרך קבע על מדף בכיתה. בבית הספר המתמקד בנושאי מנהיגות , מעורבות ומחויבות חברתית , החליטו לוותר על התעודות המסורתיות ולהחליף אותן בחוברת הערכה גדושת מידע, שאת חלקה יוצרים התלמידים, במשוב על עצמם ועל חבריהם. לפני כחודשיים קיבל כל תלמיד , מלווה בהוריו, את חוברת ההערכה שלו מהמורה. לדברי סגנית המנהלת , אורלי דמבינסקי, המטרה היא להגיש לתלמיד הערכה משקפת אך לא מתייגת, שתצביע על התפתחות ועל כיוונים מעשיים להמשך. חלק מהקלסר, למשל, מוקדש לאוסף עבודות שיכול להדגים מיומנויות וכישורים שהתלמיד רכש ".

  • תקציר

    בשנים האחרונות מופנים תלמידים בעלי קשיים בלמידה למאבחנים ולמטפלים מומחים. עקב כך היטשטש תפקידם של המורים בטיפול בתלמידים אלה. אולם, מפאת היותו של המורה דמות מרכזית ומשמעותית מאוד עבור התלמידים בכלל ותלמידים בעלי לקויות למידה בפרט, לא ניתן להפחית בחשיבותם עבור אלה האחרונים. בהיותם מומחים בתחום הלמידה יש למורים משמעות כפולה עבור תלמידים לקויי למידה: הם מאתרים ומאבחנים אותם. רק מורה הבא במגע מעמיק ומתמשך עם תלמידיו יכול ליצור ידע שעשוי לסייע להם. התלמידים מאותתים לו – בהפסקות, בשיעורים, בתוצרי הבעה בכתב ובעל פה, ועליו להיות רגיש לאיתותים אלה ולנתחם בפרשנות מושכלת ( לוי שמעון, שני) .

  • לינק

    השירותים האבחוניים בארץ, המופיעים תדיר באצטלה של היענות אמתית לצורכיהם של ילדים דיסלקטיים או ילדים בעלי ליקויי למידה אחרים, הם תעשייה המייצרת בלא לאות רווחים עצומים בעלויות קטנות. המוצר של אותה תעשייה הם ילדים "לקויי למידה". תמורת תשלום ושניים- שלושה מפגשים עם "מאבחן מומחה", הילד הופך ל"לקוי למידה". אמצעי הייצור הם סוללות מבחנים אפופי הילה מדעית, המבוססים על פרשנות כוזבת של המושג "ליקוי למידה". "מומחים" מיישמים אותם תוך כדי שימוש בטרמינולוגיה "מקצועית" מרשימה. התעשייה משגשגת: פסיכולוגיים ומאבחנים דידקטיים מתקוטטים על זכות החתימה על האבחונים, האוניברסיטאות והמכללות מציעות אין-ספור קורסים בתחום ומשרד החינוך נותן גיבוי ממלכתי ( ארטמן, לביא).

  • סיכום

    אי-אפשר לקבוע קווים מנחים זהים לכל תוכנית התפתחות מקצועית אך נכון להציג כמה עקרונות שראוי שכל תוכנית תתייחס אליהן . התפתחות מקצועית היא קריטית להכשרת מורים ולהתפתחות מקצועית מתמשכת לאורך הקריירה למורים ולמנהלים. עליה לאפשר למורים לקיים רפלקציה ביקורתית על ההוראה ולעצב ידע ואמונות על תוכן, פדגוגיה ולומדים. כליה גם להכין מורים לבחון את תחומי הדעת מנקודות המבט של תלמידים שונים. גם מנהלים צריכים להיות בתהליך התפתחות מקצועית כדי לשפר דרכי מנהיגות ולהגביר את האפקטיביות של בתי הספר ( Lunenberg, F.C ) .

  • סיכום

    מי צריך להיות מורה מורים? האם מורי מורים זקוקים להכשרה מיוחדת?- התייחסות לשאלות אלה משמעותית למורי מורים ולמתכשרים להוראה כאחד. הדיון בשאלות אלה לא היה שכיח במחקר על הכשרת מורים, ויש כמה עבודות יסוד שהחלו בו וקידמו והרחיבו אותו . המאמר מאיר כמה מרכיבי מפתח של הכשרת מורי המורים במונחים של החוזקות של למידה מסוג זה כהכשרה לעיסוק בהכשרת מורים. בקנדה, הכשרת מורי המורים נמצאת בעדיפות שכן מורים המתקבלים לתפקיד עשויים להיכנס אליו כמעט ללא הדרכה ותמיכה. לנוכח התקציבים המועטים יש, לדעת החוקרים, לחפש שיטות הדורשות משאבים מועטים ויש בהן כדי לאפשר התפתחות מקצועית טובה כדוגמת התוכנית שהוצגה במאמר זה. דוגמאות נוספות שתוארו: קבוצות מחקר/למידה של מורי מורים (Grierson, 2010) וקיום קבוצת תמיכה של הסגל שעסקה בלוגיסטיקה של הכשרת מורים ובנושאים מופשטים יותר כמו זהות ( Kosnick, C ).

  • לינק

    במאמר מועלים ארבעה קני מידה, שצריכה להיות ביניהם התאמה, שיש להשתמש בהם כדי לשפוט את האפקטיביות של מנועים חיוביים. יש לשאול האם המנוף שנבחר: (1) מעודד/מטפח הנעה פנימית של מורים ושל תלמידים? (2) מערב מחנכים ותלמידים בשיפור מתמיד של הוראה ולמידה? (3) מעודד עבודה שיתופית או עבודה בצוות? (4) משפיע על כל המורים והתלמידים – ב-100%? ( Fullan, M ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין