מטרת המחקר הייתה לבחון את אסטרטגיות ההוראה מרחוק בתקופת הגל הראשון של משבר הקורונה ברשות הפלסטינית באמצעות קבלת משוב מהורים, מורים, מנהלים ומפקחים. מצד אחד, הטכנולוגיה הצליחה למנוע השבתה מוחלטת של הלימודים. מצד שני, המעבר להוראה מקוונת הגביר את הביקורות כלפי הטמעת טכנולוגיה בחינוך, החמיר את הפערים הדיגיטליים ועורר
זעם בקרב הורים שטענו שילדיהם אולצו להיכנס לרשתות חברתיות.

בעידן של למידה מהבית, גובר הצורך של המורה לקבל בזמן אמת תמונת מצב פרטנית ומקיפה של תלמידיו מבחינת נוכחות, התפתחות חברתית-רגשית, התנהגות, ציונים והישגיות. בהקשר זה, הומצאו ממשקי טכנולוגיה הדדיים אשר מאפשרים למורים לקבל קבל מידע שוטף, מאובטח ומהימן על התלמידים במהירות הבזק.

מחקר זה בחן את סגנונות העיצוב הדומיננטיים של קורסי MOOC וחשף את פרקטיקות ההוראה המקוונות היעילות ביותר. הגם שמספר עצום של קורסי MOOC נלמדים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי ארה"ב מדי סמסטר, כדי להציע ניתוח מעמיק ופרטני, נדגמו 50 קורסים בלבד. הממצאים עשויים להעניק השראה למתכנתים, סטודנטים ומרצים ולספק תובנות בנוגע לשיפור פרקטיקות הלמידה וההוראה ושדרוג הכלים הטכנולוגיים של פלטפורמות הלימוד המקוונות. 

הלמידה הדיגיטלית באוסטרליה התפתחה באופן שונה במקצת מאשר במדינות מפותחות אחרות, וזאת בעיקר בשל המרחקים הפיזיים ביבשת גדולה זו. מכיוון שכך, למוסדות באוסטרליה הייתה יכולת גבוהה יותר למנף את טכנולוגיות הלמידה הדיגיטלית כדי לתמוך באופני הוראה מסורתיים בעת משבר, כמו משבר הקורונה. בזכות בשלות זו של המרחב הווירטואלי מוסדות אוסטרליים יכלו לפתח צורות חדשות של קורסים, כגון קורסים מקוונים קצרים, הסמכות נקודתיות (micro-credentialling) וכן קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים (MOOCs; Massive Open Online Courses).

קורסי MOOC הופכים להיות נפוצים יותר ויותר בזירה האקדמית. סקירה זו מציגה את הרקע לעליית ה-MOOC, שיעורי ההתמדה והנשירה, סוגי הקורסים המוצעים כיום, המלצות למרצי MOOC, חוויות של סטודנטים ומרצים שהתנסו ב-MOOCs והיבטים טכנולוגיים נוספים.

דלית קפלן, פסיכולוגית קלינית ואם לארבעה ילדים, כתבה על הנזקים הנפשיים והרגשיים העצומים של סגירת בתי הספר וההסתפקות בתחליף הזום על תלמידים ומורים בעת הקורונה, והציעה תשעה צעדים מעשיים להתמודד עם הבעיה ולהילחם בסכנות הדיכאון והבדידות שהסגרים המלאים והחלקיים ממיטים על האוכלוסייה.

האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים פרסמה סדרה של תשע המלצות בדבר העיתוי והאופן שבו יש לפתוח מחדש את בתי הספר עם הירידה בתחלואת הקורונה. לפי מחברי הדו"ח, שאלות אלה הן מהחשובות ומהמסובכות ביותר לפתרון. הקושי הוא לאזן בין התועלות הברורות שבפתיחה לבין הסיכון לבריאות התלמידים והוריהם והחשש שמימוש הסיכון יוביל לסגירה מחודשת לא רק של בתי הספר, אלא גם של מקומות עבודה ופעילויות שכבר הותרו. את ההחלטה מתי וכיצד יש לפתוח את בתי הספר מחדש יש לקבל על בסיס מידע חסר בדבר שיעורי ההדבקה אצל ילדים ובדבר מידת היעילות של אמצעים שונים למניעת הדבקה.

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בפעולות שעל המדינות לנקוט כדי ליישם את לקחי המשבר באופן שיקל את ההתמודדות עם המשכו ועם האתגרים שיציב העתיד שלאחריו. 

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בנזקים לחברה, לכלכלה ולתמידים ולדרך הנכונה לפתוח את בתי הספר מחדש

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בדרך שבה כדאי למדינות מדינות להתמודד עם התנגדות ציבורית לצעדי מדיניות ולפצות על אובדן החומר שנלמד.

למרות ההתקדמות העצומה שהפיחה הטכנולוגיה במערכת החינוך, תלמידים רבים נסוגים לאחור, מבחינה רגשית, חברתית ובריאותית, כתוצאה משימוש גובר ותלות גדולה במכשירים הניידים. לא רק שהטלפונים החכמים פוגעים בריכוז של התלמידים, הם מקשים עליהם לפתח מערכות יחסים עם חברים, מורים והורים. מאמר זה בוחן את השפעת הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים על ההתפתחות הרגשית והחברתית של תלמידי בית ספר ומציע שיטות להסתגלות לאזרחות דיגיטלית בבתי הספר.