בבתי הספר של מעיין החינוך התורני של תנועת ש"ס לומדים 50 אלף תלמידים, ו-5% מתלמידי כיתות א' בחינוך העברי. ההישגים הלימודיים של בוגרי בתי ספר אלה נמוכים יחסית לבנים בעלי מאפיינים דומים שלמדו בחינוך העברי: שיעור הנשירה גבוה יותר ב-10 נקודות האחוז; שיעור הניגשים לבגרות נמוך יותר ב-24 נקודות האחוז; שיעור הזכאים לבגרות נמוך ב-15 נקודות האחוז; שיעור התעסוקה של הגברים בוגרי הרשת היה נמוך ב-14 נקודות האחוז; שכרם נמוך בקרוב לחמישית.

מחקר זה בחן השפעה של למידה מבוססת טכנולוגיה על הישגיהם של 82 תלמידי כיתה ב' בפינלנד. נמצא כי כיתות שהתנסו בלמידה מבוססת טכנולוגיה הגיעו להישגים גבוהים בהפרש ניכר, שכללו כישורים מתמטיים, השיגו ציונים טובים, חישבו תרגילים בדיוק רב ומצאו תשובות בזריזות יתרה.

המאמר מציג ממצאי מחקר ניסויי שבחן את ההשפעה של שילוב אומנות ואנימציה בהוראת תכנות מחשבים על העניין שלהם בלימודים גבוהים במחשבים. 65 תלמידים למדו שפת תכנות ג'אווה בסביבת פיתוח המשלבת אומנות ואנימציה. ממצאי המחקר הצביעו על כך ששילוב אומנות ואנימציה בהוראת תכנות עשוי לעודד תלמידי תיכון להמשיך ללימודים גבוהים בתחום וכן לצמצם את הפער המגדרי בתחום זה.

זה יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות שמטרתו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. התפישה החינוכית של בית הספר רואה בכל תלמיד פוטנציאל של הצטיינות, והיא חותרת, יחד עם התלמידים וההורים, לממש את הפוטנציאל הזה במלואו. מאמר זה מתאר את הנחות היסוד שבבסיס המודל ואת ארבעת המרכיבים המרכזיים בדרך פעולתו.

מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.

החל בשנת 2014, בתחילת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך, היתה הלמידה המשמעותית חלק מהמדיניות המוצהרת של המשרד. פירושה של למידה משמעותית הוא: גיוון וגמישות של תוכנית הלימודים בהתאם לשונות בתחומי העניין של התלמידים; הרחבת האוטונומיה הפדגוגית של המורים; ושינוי והגמשת משטר הבחינות והמדידה: פחות מבחנים אחידים וסטנדרטיים עם ציונים מספריים ושאלות בקיאות סגורות שמכוונות לתשובה אחת נכונה, ויותר הערכה מילולית על עבודות חקר ופרויקטים שמבצעים התלמידים, לרוב על נושאים שהם עצמם בוחרים.
לאתר הספר