מהו נרטיב ומדוע הוא נתפס כערוץ מרכזי לחוויות שלנו, לזהויות שלנו ולמשמעויות שאנו מייחסים לעצמנו ולעולמנו? מדוע נדמה כי המושג נרטיב נמצא היום בכל הקשר – אישי, קבוצתי ולאומי? בעשורים האחרונים גבר מאוד השימוש המחקרי בנרטיבים במדעי החברה והביא להתפתחויות תאורטיות ולתובנות אמפיריות מרתקות, ואלה התגבשו לכלל "מִפנה נרטיבי". חוקרים ישראלים מדיסציפלינות שונות דנים בפרקי הספר בסוגיות תאורטיות, מתודולוגיות ויישומיות הכרוכות במחקר הנרטיבי: מהי "חשיבה נרטיבית", האם המחקר הנרטיבי הוא פרדיגמה, מה בין מחקר נרטיבי לפמיניזם; בהיבטים שונים של מערכת היחסים המורכבת שבין חוקרים נרטיבים לנחקריהם , מספרי הסיפורים; ובהיבטים שונים הקשורים בפרשנות של הנרטיבים ובעולם העשיר של "נרטיבים בפעולה" בזירות חיים מגוונות ( גבריאלה ספקטור-מרזל , רבקה תובל-משיח).

הרצאתה המקיפה והמרתקת של שלומית פרי ( מנהלת הספרייה לניהול , מדעי החברה וחינוך באוניברסיטת תל אביב ) בכנס Minerva 2011 . בין הנושאים הנסקרים בהרצאה : מאפייני שימוש ברשתות חברתיות במחקר האקדמי, סוגי רשתות חברתיות מדעיות, שיתוף מחקרי ורשתות חברתיות שיתופיות בתחומי המדע , מאפייני שיתוף בממצאי מחקר ופעילות רשתות חברתיות. בהרצאה נסקרת גם Medhodspace -רשת חברתית בנושא שיטות מחקר שמטרתה לאפשר במה לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר ( שלומית פרי).

מאמרו החשוב של פרופסור מרואן דוירי מנתח באופן ביקורתי את גישות המחקר הניסוייות המתיימרות לבדוק קשרים סיבתיים בין גורמים. הניתוח בנוי על הגישה המערכתית שמניחה כי התופעות מתרחשות בתוך מערכת של גורמים ולא כתוצאה מהשפעה סיבתית של גורם או גורמים על גורם או גורמים אחרים. בעקבות הדומיננטיות של הגישות הניסוייות במדעי החברה והרפואה, הצטברו כמעט בכל תחום תוצאות מחקר סותרות. המאמר מסביר שתופעת התוצאות הסותרות היא תופעת לוואי לגישות הרדוקציוניסטיות ומבהיר שהשפעת גורם א' על ב' תלויה בנוכחות או בהעדר גורמים אחרים. לכן כשנבדק הקשר בין א' לבין ב' בנוכחות או בהעדר גורמים אחרים, התוצאות עלולות להיות סותרות. המאמר מדגיש חשיבות האינטראקציה בין הגורמים וקורא לאימוץ גישה מערכתית בהבנת תוצאות המחקר המצטברות. חקר השאלות על סיבתיות חייב להתמקד במערכת הסיבתיות, תוך שיתוף פעולה בין המחקר הכמותי והאיכותי, ובין-תחומי הידע השונים, ותוך שימוש במחקרי ניתוח-על ושמירה על ראייה פילוסופית כללית.

היזמה למחקר יישומי בחינוך הוקמה במטרה להעמיד לרשות מקבלי ההחלטות ידע מדעי עדכני ומבוקר העשוי לסייע להם במאמציהם לשפר את הישגי החינוך בישראל. נושאים שבהם עוסקת היזמה נובעים משאלות של מקבלי החלטות ונקבעים בעקבות התייעצויות עם בכירים במשרד החינוך (משה"ח) ועם בעלי עניין נוספים. היזמה פועלת בעיקר באמצעות ועדות תחום, ועדות נושא ומפגשים לימודיים. היזמה, שהוקמה בשלהי שנת 2003 כמיזם משותף של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משרד החינוך ויד הנדיב, עתידה להתמסד כחטיבה לחינוך בַּמסגרת החדשה. את ועדת ההיגוי של היזמה ממנה נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

מטרת המאמר: לשקול אם כתיבה אקדמית יכולה להיתפש כיצירת ידע ומדוע צריך לאתגרה כל הזמן? מערך המחקר: דיון רפלקטיבי השוקל את ההקשר של כתיבה אקדמית, ידע, רפלקציה וסיוע לאחרים לכתוב. ממצאים: כל כתיבה אקדמית פתוחה לאיתגור מתמיד. מגבלות: המאמר מבוסס על התנסויות וחשיבה של כותב אחד. השתמעויות מעשיות: שימושי למנחי כותבים אקדמיים. "כתיבה אקדמית" הכוונה היא למאמרים, ספרים, דיסרטציות, אתנוגראפיות, מונוגרפיות, דוחות מחקר ועוד שאקדמאים יוצרים. כל אלה נכתבים לרוב בהקשר אקדמי, עבור קהל אקדמי באותה דיסציפלינה ולפעמים הכתיבה היא מולטי-דיסציפלינרית. כתיבה אקדמית כשהיא נכתבת מעמדה או מנקודת מוצא פרטיקולארית מהווה אף היא ידע מתחרה/מערער בהתהוות שכן היא חשופה לביקורת. כל מה שמופיע בכתיבה עומד לערעור: המטרות, שאלות המחקר, שיטת המחקר והכתיבה, השימוש בדוגמאות להרחבה, הצגה של ביקורת-עצמית– כל אלה ועוד עשויים לעמוד לביקורת נוקבת ולהיות מותקפים. (למשל, הטענה לתרומה משמעותית עשויה להיתפש כשטחית. הניסיון לסגנון פשוט עשוי להיות מוצג כפשטני מדי ( Badley, G).

המאמר דן בשאלת איכות מחקרי המורים (Cochran-Smith & Lytle,1999) ושואל: א. מהו בדיוק "מחקר מורים"?; ב. מדוע על מורים ומורי מורים לנהל מחקרים על עבודתם? מטרת הכותבים הייתה לתת לגיטימציה למחקר מורים במונחים של ראיה חלופית של הקשר בין מחקר לבין הוראה או בין תיאוריה למעשה. מחקר מורים, העשוי לשאת צורות שונות, מתאפיין בהכרה שתובנות מקצועיות, שהן חלק מהידע הנבנה על הוראה וחינוך נרכשות, בין היתר, על ידי מורים ומורי מורים העוסקים בחקר עבודתם במטרה להשתפר וגם כדי לשתף אחרים בממצאיהם ( Lunenberg, M., Ponte P., & Van de Ven, P).

המתודולוגיה של המחקר הנרטיבי אהודה על מורים ומורי מורים. אולם, לאהדה ולתחושת הנוחות יש מעלות וחסרונות. יש המניחים שמחקר נרטיבי הוא קל לביצוע ובעל פורמטים ידועים בכתבי עת, בעבודת מחקר או בספרים. כותבי המאמר סבורים שחקר נרטיבי הוא יותר מאשר "לספר סיפורים". יש בשלבי המחקר השונים מורכבויות רבות, ובמאמר הנוכחי הם מפנים את תשומת הלב לחשיבה על תכנון מחקרים נרטיביים תוך התמקדות בדרכי העבודה של מורים ומורי מורים. הכותבים משרטטים שלושה צומתי הכרעה ושמונה מרכיבים תכנוניים שיש לקחת בחשבון בתכנון מחקר נרטיבי. הם מתייחסים גם לנושא הכתיבה של המחקר. המאמר כולל גם תיאורים של שני מחקרים נרטיביים שמהם נלקחות דוגמאות להסבר המרכיבים השונים המופיעים במאמר. (Clandinin, J. D., Pushor, D., Murray Orr, A)