גריט מוגדר כנחישות, התמדה למרות מכשולים ותשוקה לתחום עניין או לפרויקט מסוים – ונחשב לגורם המנבא הצלחה בלימודים ואחריהם. כתוצאה מכך, בתי ספר ומחנכים רבים מאמינים כי יש להנחיל תכונה זו לתלמידים. ואולם, במאמר זה נטען כי 15 שנים של מחקר אמפירי לא תמכו בטענה כי גריט מנבא הצלחה, וכי יש לו במקרה הטוב השפעה זניחה על ההישגים בבית הספר. בעיקר הדברים אמורים באוכלוסיות מוחלשות, שם גם תלמידים בעלי גריט אינם מצליחים במבחנים ובמטלות שתלמידים חסרי גריט מאוכלוסיות חזקות מצליחים בהם. לפיכך, כך גורסים מחברי המאמר, הדגש על גריט במקום על טיפוח גורמים אחרים מחזק את אי השוויון החברתי משום שהוא מביא להגברת הביצועים של אנשים בעלי זכויות-יתר ולפגיעה בקבוצות מיעוט ובחסרי משאבים. הגריט אינו מפצה על נסיבות שליליות – כולל עוני, אפליה גזעית/אתנית ומוגבלויות. בהתבסס על תובנות אלו, ההמלצות לקובעי מדיניות, בתי ספר ומורים הן לצמצם את פערי ההזדמנויות הבלתי שוויוניים ולנקוט התערבויות מבוססות מחקר כגון השוואת משאבים והזדמנויות בין המרכז לפריפריה, בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות מוחלשות.

מחקר זה שואף לשפוך אור על תפקידיהם של מובילי קהילה (Facilitators) במוסדות ההשכלה הגבוהה בספרד. מן הממצאים עולה שתפקידם הוא לתאם ולתווך בין חברי הקהילה המקצועית הלומדת, לנווט את השיח הפדגוגי, לחזק את תחושת השייכות הפנים קהילתית, להפיח מוטיבציה ללמידה בחברי הקהילה ולהיות אמון על ההיבטים הלוגיסטיים. מעבר לכך, תפקידם הינו דינמי ויכול להתגבש לאורך הזמן ולהשתנות בהתאם לחוג, לדיסציפלינה או למוסד.

אוניברסיטת בר-אילן ערכה במרץ 2023 כנס בנושא "בינה מלאכותית והמרחב האקדמי", שבו דנו בהשפעת הבינה המלאכותית על תחום החינוך. לפניכם סיכום המושב "בינה מלאכותית במרחב הפדגוגי", שעסק בבעיות ובאתגרים שהבינה המלאכותית מציבה בפני מערכת החינוך, וגם בפתרונות האפשריים להם.