מחקר זה בחן את עמדותיהן של נשים אוטיסטיות שנכללו בבתי ספר רגילים, יסודיים עד תיכוניים, במטרה להבין את חוויותיהן הייחודיות וללמוד על צרכיהן באותם בתי ספר. תשובותיהן מלמדות על צורך בהעלאת תשומת הלב לדפוסי התנהגויות של אוטיסטיות במחקר ובפרקטיקה. המרואיינות דיווחו כי פעמים רבות בבית הספר היסודי לא הבינו את סביבתן, וכי הסביבה לא הבינה אותן: "כמו חייזר שנחת כאן".  בחטיבת הביניים דווח על כך שהתעלמו מהן "הרגשתי כמו אוויר". בתיכון היו שדיווחו כי להיות שונה זה לא בהכרח דבר רע. ההשכלה המעשית החשובה ביותר של המחקר היא לערב את הבנות ולהתייעץ איתן בנוגע לכל החלטה הנוגעת להן, בכל בתי הספר: יסודי, חטיבה ותיכון. על התייעצות זו להיעשות ברמה תואמת גיל ורמת תפקוד.

בשנים האחרונות התפתח פער בין גידול במספר התלמידים ותקציב החינוך המיוחד לבין תקציב החינוך בכללותו. תקציב החינוך המיוחד גדל בקצב הרבה יותר מהיר מהתקציב הכולל של המשרד, כמו גם מספרם של תלמידי החינוך המיוחד. המלצות ועדת דורנר ותיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד שמטרתם הייתה לצמצם פער זה לא מומשו במלואם. ההרצאה עומדת על בעייתיות זו במערכת החינוך המיוחד ומציגה המלצות שיאפשרן להתמודד עם הגידול במספר הילדים בחינוך המיוחד.

מחקר זה מצביע על תובנות פרקטיות ויישומיות עבור מנהלי בתי ספר שתחתם עובדות יועצות חינוכיות, כמו גם יועצי קריירה ויועצים ארגוניים בישראל ובעולם. בהינתן הממצא שתמיכה חברתית משפיעה על החיים האישיים, הסיפוק מהעבודה ונתיב הקריירה של יועצות חינוכיות, יש לעשות מאמצים עילאיים בפיתוח רשתות התמיכה החברתיות והקולגיאליות של היועצות.

הספר לומר זאת אחרת – לדבר על גילוי עריות בשפת הספרות דן בפוטנציאל התרפויטי הייחודי של שפת הספרות בטיפול ביבליותרפי בנפגעות גילוי עריות. בספר מתוארים יחסי הגומלין בין ארבעה מרכיבים: 1. פגיעה מינית בילדוּת; 2. הטאבו שאוסר לדבר עליה במסגרת הסדר החברתי ובכלל זה בתוך הטיפול הפסיכודינמי; 3. השברים בעצמי אשר מתרחשים בעקבות הפגיעה ובעקבות האיסור לדבר עליה; 4. הפוטנציאל של שפת הספרות, כפי שנעשה בה שימוש במסגרת הטיפול הביבליותרפי, בעידוד תהליכי החלמה של נפגעות.

מתוך שאיפה לחזק ולהעצים מורי חינוך מיוחד מתחילים ולעורר דיון בקרב מורים ותיקים, מנהלים ומפקחים במערכת החינוך, ד"ר ג'ניפר לש מאוניברסיטת לין, בעלת 20 שנות ניסיון מחקרי ופרקטי בהוראת חינוך מיוחד בכיתות א'-י"ב, מציגה עשר המלצות, שיטות וטכניקות שגיבשה לאורך השנים.

קליטה, הבנה ויישום של החומר על ידי התלמידים תלויים, במידה רבה, בשיטות הפדגוגיות של צוות ההוראה בכיתה. כאשר המורים משתפים פעולה בצורה יעילה, מאורגנת ומוקפדת התלמידים יכולים להרוויח משני המורים. על רקע זה, המאמר מציג שישה מודלים של שיתוף בהוראה (Co-teaching) ושש הצעות לייעול ההוראה המשותפת.

מורים רבים מתארים עומס-יתר רגשי שנגרם משתי סיבות: 1. אינטראקציות מלחיצות מרובות עם תלמידים, הורים, עמיתים ועם מערכת החינוך בכללה. 2. העומס האידיאולוגי של מקצועם – הניסיון לעמוד בנטל הציפיות הגבוהות לביטוי ולהגשמה של ערכים חינוכיים. בימי משבר הקורונה ניתן להניח שהעומס והלחץ רק גוברים. מטרתו של מחקר זה היא להעריך את השפעתה של טכניקת מדיטציה מבוססת-חקירה לשם הפחתת מתח – IBSR.

בדו"ח האחרון על חוק חינוך לאנשים עם מוגבלויות (IDEA) שהוגש לקונגרס האמריקני מטעם משרד החינוך (U.S. Department of Education, 2016) הוצג כי עלה מספר התלמידים בעלי מוגבלויות למידה, שפה וליקויי בריאות אחרים שנכנסו לקטגוריה של בעלי מוגבלויות עם השכלה גבוהה. אחת הסיבות לשיפור זה עשויה להיות נעוצה בעובדה ש-60% מהתלמידים לומדים רוב היום (כ-80% משעות הלימוד) בכיתות כלליות, ומתוקף כך מתאפשרת גישתם למערכת השיעורים הכללית.