מורות ומחנכות המנסות לאזן בין גידול ילדים לבין תובענות המקצוע, ונכשלות בכך, נושרות מן המקצוע מדי יום. הן מצפות מעצמן להצטיין בשני המישורים, האישי והמקצועי, ודווקא הציפייה הזו מובילה לתחושות אשמה וחוסר התאמה. על רקע זה, במאמר נשאלת השאלה כיצד יכולות מורות ומחנכות, שהן גם אימהות, להתמודד עם שחיקה בעבודה?

ארה"ב היא מעצמה עולמית, אבל תלמידיה מדורגים נמוך מאוד במבחני מתמטיקה בינלאומיים. כישלון יחסי ומתמשך זה הוליד ויכוח נוקב בקרב חוקרי חינוך ומתמטיקה בארה"ב. חלקם דורשים להתמקד בכישורי חשיבה מעמיקה, מופשטת ואוטונומית בעוד שאחרים תובעים לבצע את ההיפך הגמור: להתקדם בצעדים מדודים, לתרגל שוב ושוב ולהדגיש חוקיות ושיטתיות.

תלמידי ההווה צפויים להסתמך על AI במקומות העבודה העתידיים. לכן, למנוע מהם לעשות כן תהווה שגיאה מרה. הרי, מצופה מבתי ספר ומוסדות השכלה גבוהה לצייד את הלומדים במיומנויות חשובות ורלוונטיות ולהכניסם לעולם שבחוץ. כמו כן, מנועי הבינה המלאכותית מקלים את עומסי העבודה, מציעים דרכי הוראה יעילות, חדשניות ורלוונטיות, אוצרים מידע רב-תחומי ועצום ומסייעים לתלמידים לפתח חשיבה היסקית, כישורי עיצוב ואינפו-גרפיקה וכיווני מחשבה פורצי דרך.

הוראה דיפרנציאלית, או הוראה מבדלת, מציעה מענה מותאם לקהל תלמידים מגוון הניחן ברמות ידע, מיומנויות, שאיפות והרגלים נבדלים. כדי ליישם בפועל את סגנון הוראה זה אין די בלספק לתלמידים מגוון של רמות קושי של תרגילים וגם אין צורך להשקיע שעות נוספות באלתור אינספור מערכי שיעור. על מנת שהדיפרנציאציה תהיה יעילה, ולא תקצין או תקבע את פערי הידע, ניתן להסתמך על העזרים במאמר זה.