מנקודת מבטה של תאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2000), שימוש בהתניות חיצוניות לצורך שינוי התנהגות או שיפור תוצאות אינו אפקטיבי בטווח הארוך, והוא כרוך בתוצאות שליליות סמויות רבות. תאוריית ההכוונה העצמית היא תאוריה אמפירית העוסקת בראש ובראשונה בקידום העניין של תלמידים בלמידה, בפיתוח כישוריהם ובשיפור תחושת הרווחה האישית שלהם. תאוריית ההכוונה העצמית מתעניינת במיוחד בהשפעתן של אסטרטגיות בית ספריות וכיתתיות מקובלות – שימוש בציונים, בהערכות, בתגמולים ובלחצים חיצוניים – על הפוטנציאל האנושי ללמוד ולהתפתח. חסידיה של מדיניות המבחנים עתירי הסיכון טוענים שמדיניות התגמול והענישה מייצגת בסך הכול שימוש אפקטיבי בחיזוקים בהתאם לתאוריות התנהגותניות מקובלות, אך כותבי המאמר טוענים כי תאוריות אלה מתנות חיזוקים בהתנהגויות רצויות, ואילו המבחנים מתנים חיזוקים בתוצאות רצויות. הסכנה בהתמקדות בתוצאות נובעת מן העובדה שהיא מחזקת התנהגויות שליליות דוגמת העתקות או הורדת עבודות מהאינטרנט ( ראיין, ריצ'ארד ונטע ויינשטיין).

הנושאים הנסקרים בתדריך (Brief) מכוונים לסייע למדינות (ארה"ב) ולמחוזות (districts ) שם לבחור פעילויות למידה מקצועית שראוי להקצות עבורן משאבים. נושאי התדריך הם: (1) סיכום של המחקר והמדיניות הקיימים המתייחסים להתפתחות מקצועית איכותית – על בסיס סקירת ספרות רלוונטית מציינים המחברים 5 מאפיינים של התפתחות מקצועית איכותית: (א) קשר עם מטרות בית הספר, עם הסטנדרטים וההערכות של המדינה והמחוזות, ופעילויות הכוללות הערכת מורה מעצבת, (ב) מיקוד בתכני ליבה ודיגום של אסטרטגיות הוראה התואמות לתכנים אלה, (ג) מתן הזדמנויות ללמידה פעילה של אסטרטגיות הוראה חדשות, (ד) מתן הזדמנויות לשיתופיות בין מורים, (ה) משוב עוקב ומתמיד ( Archibald, S., Coggshall, J.G., Croft, A., & Goe, L.)

לאורך השנה כולה יכולים תלמידי בית הספר הניסויי הפתוח בחיפה לעיין בקלסר שבו מרוכזים דפי ההערכה שלהם, שמונח דרך קבע על מדף בכיתה. בבית הספר המתמקד בנושאי מנהיגות , מעורבות ומחויבות חברתית , החליטו לוותר על התעודות המסורתיות ולהחליף אותן בחוברת הערכה גדושת מידע, שאת חלקה יוצרים התלמידים, במשוב על עצמם ועל חבריהם. לפני כחודשיים קיבל כל תלמיד , מלווה בהוריו, את חוברת ההערכה שלו מהמורה. לדברי סגנית המנהלת , אורלי דמבינסקי, המטרה היא להגיש לתלמיד הערכה משקפת אך לא מתייגת, שתצביע על התפתחות ועל כיוונים מעשיים להמשך. חלק מהקלסר, למשל, מוקדש לאוסף עבודות שיכול להדגים מיומנויות וכישורים שהתלמיד רכש ".

שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).

בשל גישת "התלמיד במרכז" המאפיינת את הלמידה מבוססת בעיות ופרויקטים, מסוג based learning (PBL) problem- ו- project-based science (PBS),, קל למורה "לא" לספק לתלמידים משוב מתאים או תמיכה מספקת על מנת לקדם חשיבה ביקורתית. למרות זאת, המחקר הראה ששתי השיטות הנ"ל יעילות ביותר כאשר מוגדרות מטרות לימודיות מתאימות, תמיכה ומשוב מוטמעים כחלק מההוראה, וישנן אפשרויות רבות להערכה עצמית ותיקון(Barron et al. 1998) . אמצעי תמיכה בהוראה ללמידת תלמידים מופיעים בצורות שונות. במאמר זה המחברים מתארים איך ניתן להשתמש בהערכה מעצבת לתמיכה בשיטות למידה מסוג – PBL ו-PBS שיש בהם כדי לאתגר את התלמידים על מנת להגדיל את הישגי התלמידים ( Trauth-Nare, Amy; Buck, Gayle).

במאמר נטען כי יש צורך בבניית רפרטואר של פרקטיקות פדגוגיות שיסייעו למורים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים להנחות את תלמידיהם כיצד לפתח מודל חקר המבוסס על בחינת השערות חלופיות. הקניית רפרטואר של פרקטיקות הוראה אפקטיביות למורים למדעים עשוי לסייע לתלמידים ללמוד שפה מדעית, לפתח הבנה של הכלים המדעיים ולפתח תפיסת עולם מדעית. באתר האינטרנט "רשת של חקר" (אתר אינטרנט: http://www.webofinquiry.org), התלמידים יכולים לבצע פרויקטים של חקר מדעי כדי לפתח תיאוריות מדעיות ולבחון אותן; ללמוד שפה מדעית, כלים מדעיים ופרקטיקות של חקר; לעסוק בהערכה עצמית; ולתת משוב לחקירות של עמיתים. המאמר בוחן את הפרקטיקות הפדגוגיות של שני מורים למדעים ושל תלמידיהם המשתמשים באתר האינטרנט המועיל הזה. המחקר בוחן את אסטרטגיות ההוראה שבהן משתמשים המורים כדי לסייע לתלמידיהם לפתח מודל תיאורטי של חקר מדעי תוך שימוש באתר "רשת של חקירה".( Leslie Rupert Herrenkohl, Tammy Tasker Barbara White ).

הכותבים מגדירים משוב מקדם (sustainable) כתהליך דיאלוגי, בשונה ממשוב שיש בו העברת מידע גרידא, כמהלך שיש בו פעילויות להרחבת הידע ולתמיכה בסטודנטים בביצוע המטלות בהן הם עוסקים, מנקודת מבט של השפעה על יכולותיהם העתידיות. פרקטיקות משוב נתפשות כאן כמצויות על רצף שבקוטב האחד שלו משוב קונבנציונלי – הערות של מרצים על היבטים בעבודות הסטודנטים הנמסרות בכתב, בטיוטות, מילולית, בדוא"ל ובדרכים אחרות, ובקוטב השני משוב מקדם – שימוש בדרכים הנ"ל אך תוך הדגשת תפקידו הפעיל של הסטודנט בהם. מדובר בלמידה בהכוונה עצמית כשהסטודנט מכוון בעצמו את עבודתו ואת הערכתה. המחקר הנוכחי מבוסס על ההנחה שסטודנטים יכולים לצאת נשכרים מתהליכי משוב המאפשרים להם לעקוב בעצמם אחר עבודתם ברמות הולכות ומתרחבות. התפתחות כישור זה היא המהות של משוב מקדם (Carless, D., Salter, D., Yang, M., & Lam, J).

תפקיד הערכת מורים – הערכה היא רק מרכיב אחד בתהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. בארה"ב החינוך הציבורי כולל שותפים רבים שתפקידיהם ותחומי אחריותם מכוונים לתמיכה ולקידום למידת תלמידים. עם זאת, בתוך מערכת החינוך קיימים מאמצים להכנסת רפורמה ברכיב של הערכת מורים, אף שטיפול ברכיב אחד אינו בבחינת פתרון קסם לכלל הבעיות המועלות. NEA מקדמת פיתוח של שיטות הוראה ולמידה חדשות הקושרות בין הערכת תלמידים והערכת מורים במטרה לשפר את שתיהן. כדי לתכנן וליישם תוכניות מדידה והערכה יעילות יש צורך להכיר בשתי הנחות יסוד: א. הכשרה ושכירת מורים הן דרכים קריטיות להבטחת הוראה אפקטיבית, ב. יש להנגיש לכל מורה תוכניות התפתחות מקצועית איכותיות .

המאמר מתמקד בתכנון ובארגון התפתחות מקצועית של מורים כחלק מפרויקט מחקר ארצי באנגליה (SoNS) שיזם ה- TDA. הניתוח התמטי של הנתונים שפותחו מסקירות ספרות, ממחקר איכותי (12 בתי ספר)ומסקרים הוביל לזיהוי של ארבעה נושאים הראויים לתשומת לב בהקשר זה: א) חוסר תכנון אסטרטגי של התפתחות מקצועית מתמשכת האמור לאזן בין צרכי למידה אישיים ומוסדיים לבין העדפות מדיניות לאומית – תוכניות ההתפתחות המקצועית המתמשכת מושפעות ישירות מהקשר, מתרבות, ממבנה בית-הספר ומהיסטוריה שלו ומשפיעים על התפיסות וההתנסויות של המורים בתהליך זה ( Pedder, D., Opfer, V.D) .

מחקר זה התמקד בהתפתחות המקצועית של מורים למחוננים הצועדים את צעדיהם הראשונים בחמישה מרכזי הכשרה בישראל. מטרתו לרכוש הבנה עמוקה יותר של תהליך ההתפתחות המקצועית וההתנסויות של המשתתפים, בהתייחס למטרות המוצהרות של התכנית ולסטנדרטים לחינוך מחוננים בארה"ב. סטנדרטים אלו היוו בסיס תיאורטי למחקר זה. נמצא כי בתפיסת המורים את הסיטואציה של למידה-הוראה במסגרת מחוננים הושפעה מהשתייכותם לקבוצה, כמו כן נמצאה השפעה של אוריינטציה תרבותית על בתפיסתם את התכונות הרצויות של המורה. מורי יום העשרה, ויותר מכך אלה מן הקהילה הערבית, נמצאו שונים באופן מובהק ממורי ההכשרה והמורים הרגילים בתפיסתם את שני האספקטים. מורי יום העשרה מן הקהילה הערבית נמצאו קולקטיביסטים במידה הרבה ביותר. כמו כן נמצא מתאם בין רמת הקולקטיביזם והערכת תכונותיו הפדגוגיות של המורה, וככל שרמת הקולקטיביזם עלתה כך פחתה הערכת תכונותיו הקוגניטיביות ( חנה וידרגור) .