פיתוח דרכי הערכה

Carless, D., Salter, D., Yang, M., & Lam, J. (2011). Developing sustainable feedback practices, Studies in Higher Education, 36(4), 395-407.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

משוב – משוב נחשב לבעל ערך כשהוא ניתן בזמן הנכון ומובן לסטודנטים. השאלה החשובה היא: כיצד סטודנטים מפרשים משוב וכיצד הם משתמשים בו? מאמר זה טוען למשוב מקדם (sustainable) כתרומה להמשגה מחודשת של תהליכי משוב.

משוב מקדם (sustainable): הכותבים מגדירים משוב מקדם כתהליך דיאלוגי, בשונה ממשוב שיש בו העברת מידע גרידא, כמהלך שיש בו פעילויות להרחבת הידע ולתמיכה בסטודנטים בביצוע המטלות בהן הם עוסקים, מנקודת מבט של השפעה על יכולותיהם העתידיות. פרקטיקות משוב נתפשות כאן כמצויות על רצף שבקוטב האחד שלו משוב קונבנציונלי – הערות של מרצים על היבטים בעבודות הסטודנטים הנמסרות בכתב, בטיוטות, מילולית, בדוא"ל ובדרכים אחרות, ובקוטב השני משוב מקדם – שימוש בדרכים הנ"ל אך תוך הדגשת תפקידו הפעיל של הסטודנט בהם. מדובר בלמידה בהכוונה עצמית כשהסטודנט מכוון בעצמו את עבודתו ואת הערכתה. המחקר הנוכחי מבוסס על ההנחה שסטודנטים יכולים לצאת נשכרים מתהליכי משוב המאפשרים להם לעקוב בעצמם אחר עבודתם ברמות הולכות ומתרחבות. התפתחות כישור זה היא המהות של משוב מקדם.

הכותבים מתבססים על כמה מקורות תיאורטיים ובהם: א) תפיסת תהליכי משוב כפרקטיקות הנענות לצרכי הערכה מידיים מבלי שיש בהן התפשרות על ידע, כישורים ודיספוזיציות הנדרשים לקיום פעילויות למידה לאורך החיים (Boud, 2000); ב) בהתבסס על התפיסה שלעיל הוגדרו שלושה כיוונים מעשיים בהתייחס למשוב מקדם: 1. מיקוד במתן משוב "גבוה-ערך" שיש לו השפעה אל מעבר למטלה המידית, 2. קידום תפקיד הסטודנט ביצירה, בפרשנות ובמעורבות במשוב, 3. הלימה בין מתן הדרכה לבין משוב בסביבות למידה המקדמות דיאלוג בין השותפים לתהליך (Hounsell, 2007); ג) הכותבים מתבססים על דגם העוסק במשוב מקדם (Nicol & Macfarlane-Dick, 2006) וכולל שבעה עקרונות של משוב טוב. שניים מהעקרונות רלוונטיים למוצג במאמר זה: א. המשוב מאפשר פיתוח יכולות הערכה-עצמית ורפלקציה בלמידה, ב. המשוב מעודד דיאלוג בין מרצה לבין עמיתו על למידה.

היבטים רלוונטיים לתפיסה המועלית כאן הם שההוראה האפקטיבית ביותר הופכת את המרצה למיותר...סטודנטים יצליחו במידה שיהפכו ללומדים עצמאיים לאורך החיים שלמדו מהמרצים אך אינם תלויים בהם עוד...מרכיב מרכזי בסיוע לסטודנטים להתפתח לכלל לומדים עצמאיים היא לערב אותם בהערכה עצמית לאורך לימודיהם (Riordan & Loacker, 2009).

על המחקר – שלב ראשון של מחקר רחב. בשלב זה התקיימו 10 ראיונות מ-10 פקולטות שונות באוניברסיטה אחת (מינהל עסקים, חינוך, הנדסה רפואה ועוד). המרואיינים היו מרצים מצטיינים. שאלת המחקר: אילו פרקטיקות הרלוונטיות למימוש משוב מקדם דווחו ע"י המרואיינים במחקר?

מה נמצא במחקר?

א) הנחקרים דיווחו על ארבע פרקטיקות המאפשרות משוב מקדם: (1) מטלות רב-שלביות יכולות לקדם דרכי משוב פרודוקטיביות. דוגמאות: הכנת דגם/היצג + משוב ושאלות עמיתים על ההיצג, הכנת פורטפוליו בשני שלבים שביניהם משוב והערכת המרצה ואפשרויות שיפור; (2) משוב דיאלוגי במטלות של היצגים בעל פה: צילום ההיצגים בווידיאו לצורך דיון ובכך קידום דיאלוג ממשב על היצגים אפקטיביים כמטלה מאתגרת; (3) שימוש בטכנולוגיה למטרת מתן משוב: דיאלוגים מקוונים אפקטיביים יותר ממשובים הנמסרים בע"פ או בכתב; לכל הסטודנטים יש אפשרות לראות עבודות של אחרים לתת ולקבל משוב מעריך בדרך אינטראקטיבית, זוהי הזדמנות ללמידה מעמיתים. משוב מקוון עשוי להרחיב דיאלוגים, מאפשר חשיבה חוזרת על רעיונות והקהילייה המקוונת מקדמת שיתוף פתוח; בהקשר זה הוזכרו גם בלוגים כמקדמי הערכה ומשוב; (4) קידום הערכה-עצמית ע"י סטודנטים: זימון עבודה עצמית עם שאלות מנחות לפני ואחרי המטלה כדרך להערכה, הפעלת גישת ה-PBL ליצירת משוב חקרני ולא דירקטיבי, שהוא משוב מקדם כנזכר כאן.

ב) על בסיס הדיווחים הנ"ל מציגם הכותבים עקרונות של משוב אפקטיבי-מקדם: (1) קידום יכולות הערכה עצמית באמצעות פעילות של העלאת שאלות וקידום למידה בהכוונה עצמית; (2) אינטראקציות דיאלוגיות הכוללות ביקורת ממרצים ומעמיתים; (3) דיאלוג מקוון במטרה לקדם אוטונומיה ורפלקציה בקרב הסטודנטים.

ג) על בסיס העקרונות שלמעלה מציעים הכותבים את מאפייני המשוב המקדם הבאים: (1) שילוב הסטודנטים בדיאלוגים על למידה כדי להעלות את מודעותם לעשייה איכותית; (2) הפעלת תהליכי משוב שבהם הסטודנטים יפתחו יכולות של מעקב והערכה של למידתם הם; (3) קידום יכולות הסטודנטים ללמידה לאורך החיים ע"י תמיכה בפיתוח כישורים של הצבת מטרות ותכנון הלמידה; (4) בהיבט תכנוני של משוב: תכנון מטלות הערכה שתעודדנה משוב מקדם ומעורבות סטודנטים לאורך זמן. כתוצאה מהמעורבות ייבנה, יעובד וימומש משוב ממקורות שונים לקידום העשייה במטלות מורכבות יותר.

המחקר מאשש את החשיבות של תהליכי משוב שבהם ניכרת הכוונה עצמית של הסטודנטים, מעשיר את הרעיון של משוב מקדם ומציג דיווחים של פרקטיקות שעליהן דיווחו מרצי אוניברסיטה מצטיינים.

ביבליוגרפיה

Boud, D. (2000). Sustainable assessment: Rethinking assessment for the learning society, Studies in Continuing Education, 22(2), 151-167.

Hounsell, D. (2007). Towards more sustainable feedback to students, in: D. Boud & N. Falchikov (Eds.), Rethinking assessment in HE, London; Routledge, 101-113.

Nicol, D.J., & Macfarlane-Dick, D. (2006). Formative assessment and self-regulated learning: A model and seven principles of good feedback practices, Studies in HE, 31(2), 199-218.

Riordan, T., & Loacker, G. (2009). Collaborative and systematic assessment of student learning: From principles to practice, in: G, Joughin (Ed.), Assessment, learning and judgement in HE, Dordrecht: Springer, 175-192.