שילוב הטכנולוגיה בחינוך הוא אתגר לא פשוט כלל ועיקר. עצם קיומה של התשתית הטכנולוגית, אינה מבטיחה שינוי ממשי בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. פדגוגיה עדכנית היא כזו המשלבת את טכנולוגיות ההוראה באופן מיטבי, ומאפשרת עיצוב סביבת למידה מתוחכמת, גמישה, אינטראקטיבית ועתירת משאבים. במאמר מאיר העיניים של ד"ר ליאת אייל ( מכללת לוינסקי ) מוצעים שלושה תרחישים, ובהם תיאור מפורט של איטרציות המשלבות גישות פדגוגיות עדכניות וטכנולוגיות מידע מתקדמות, כפי שפורטו בסקירה. את התרחישים ניתן ליישם במודלים שונים של קורסים: קורס המתקיים פנים אל פנים הנתמך במערכת לניהול תוכן ולמידה, קורס מעורב בו בנוסף, מאחר שהתרחישים הם גנריים, אפשר ליישם כל אחד מהם במגוון תחומי דעת. כמובן, אפשר לקחת כל אחד מהדגמים ולבצע שינויים בהתאמה לצרכים הפדגוגיים השונים (ליאת אייל).

הדיון המסתעף שהתפתח בין איש החינוך הבריטי ומומחה התקשוב טרי פרידמן ובין המורים המגיבים מרחבי העולם פותח צוהר לסוגיה ולסוגה של אוריינות דיגיטאלית ומשמעותה למורים ולתלמידים במערכות חינוך בעולם. ביסודה , אוריינות דיגיטאלית היא המיומנות לאסוף מידע, לעבד, להפיק ולהציג את הממצאים בצורה מושכלת. לדעתו של טרי פרדימן , הנחלת אוריינות דיגיטאלית לתלמידים היא פעולה שמרבית המורים כבר מודעים לה ומיישמים אותה בכיתות, אך עדיין בצורה שטחית. אוריינות דיגיטלית כשלעצמה אינה יכולה להיות מועברת בדרך שטחית , על מנת לצאת ידי חובה, אלא בצורה מעמיקה לאורך ולרוחב תוכניות הלימודים. כך , לדוגמא, , הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר. המורים , אינם צריכים לצאת ידי חובה בהקניית אוריינות דיגיטאלית , אלא להקדיש יותר זמן ובצורה מעמיקה יותר להיבטים של סינון והערכת/בקרת המידע. מתשובותיו של טרי פרידמן למגיבים למאמרון ניתן לצבור תובנות נוספות על אוריינות דיגיטאלית במובנה המעמיק יותר.

מאמר זה מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות שונות, הנעזרות בהוראה מתוקשבת במוסד להשכלה גבוהה בישראל. ממצאי המחקר שנערך במשך למעלה מחמש שנים, מצביעים על החשיבות שמייחסים סטודנטים למדדים השונים של אקלים לימודי-חברתי. מן הממצאים עולה כי בפקולטות ובמחלקות שמתקיימת בהן אינטראקציה בינאישית חזקה, מעריכים הסטודנטים יותר את מידת היחס של המורה לתלמידיו, ופחות את הסדר והארגון בכיתות המתוקשבות. לעומת זאת, סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות בהן לא קיימת אינטראקציה בינאישית חזקה, הם מעריכים את ההיבטים הלימודיים. מן המחקר עולה, כי הבנת האקלים כמו גם חשיבותה של האינטראקציה הבינאישית ביחסי מרצה-תלמיד, עשויה לסייע למורים ולאנשי חינוך לתכנן התערבות כדי לשפר את תהליך ההוראה והלמידה. המחקר שופך אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה גם במסגרות העושות שימוש בהוראה מתוקשבת. ( ניצה דוידוביץ , דן סואן) .

סביבת התכנים המקוונים הפעילה הנקראת עתה "הכיתה האינטראקטיבית" שפותחה לאחרונה ע"י אנציקלופדיית YNET בשיתוף מט"ח ראויה להערכה מיוחדת. מדובר בסביבת העשרת תוכן מאתגרת ומסקרנת לתלמידים המציגה כל הזמן נושאים מעודכנים שמרביתם בעלי זיקה לתוכניות הלימודים. הפריסה והארגון של סביבת התכנים המקוונים היא מסקרנת גם מנקודת המבט של התלמיד וגם מנקודת המבט של המורה. בסביבת תכנים דינאמית ומאתגרת זו זו ניתן למצוא גם תיבות תוכן משלימות ומאתגרות כגון "היכל התהילה" (למשל , סקירה על "המונדיאל הראשון") , " זו הארץ" ( לדוגמא: "מונטיפיורי מבקר בארץ") . במדור הנקרא "שיעור ביולוגיה" ניתן ,למצוא , למשל, תכנים מעודכנים ומאתגרים סביב נושאים הרלבנטיים לתחומים ביולוגיים שונים ומגוונים. לדוגמא : אבולוציה אנושית .

לא כל אוניברסיטאות והמכללות המיישמות תהליכי למידה מתוקשבים הצליחו בהכרח לשפר ולטייב את תהליכי ההוראה והלמידה. הבעיה היא שהאוניברסיטאות והמכללות אינן בהכרח מודעות לגורמים שמעודדים הצלחה או כישלון או לאיכות השינוי האמיתי שהתבצע , אם בכלל. כלומר, יכולת ההערכה המוסדית של תוכניות התקשוב היא חד-ממדית. על מנת לסייע לאוניברסיטת ולמכללות להעריך את איכות תוכניות התקשוב והלמידה מרחוק פותח מודל בשם eMM אשר נוסה בניו זילנד, אוסטרליה ובאנגליה. המאמר מציג את הנדבכים העיקריים של מודל eMM כמודל כוללני עבור הנהלות האוניברסיטאות והמכללות השואפות לבדוק ולהעריך יותר לעומק את תוכניות התקשוב החינוכיות בקמפוס ( Marshall, Stephen).

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ביצעה הערכה של מודל בת ים לחינוך אישי, ומהדו"ח שפרסמה עולה כי המודל הייחודי לא קידם בהכרח את תלמידי העיר. מודל בת ים לחינוך אישי, על פי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, לא צלח את המבחן הראשון ולא קידם את תלמידי העיר. כעת נחשף הדו"ח המלא של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בנוגע להשפעת מודל בת ים לחינוך אישי, והתוצאות לא נעימות: ללא שיפור במבחני המיצ"ב, ללא שיפור באקלים הבית ספרי וללא שיפור בתחושת המסוגלות. תלמידי בת ים מאחרים לשיעורים ובסך הכול פשוט "משועממים". אבל יש גם תקווה: המורים וההורים מרוצים מהשינוי, ותחושת הקרבה בין הילדים למורים גדלה. בראייה חינוכית הוליסטית חשובה הערכה לטווח ארוך ( 8 שנים) יותר מאשר ההערכה הקצרה שבוצעה בבת ים.

הטכנולוגיה כשלעצמה אינה המטרה, אלא האמצעי לבד. אני כבר לא מתרשם מ'פירוטכניקה'. מה שמעניין אותנו זה אלו שימושים ניתן לעשות בטכנולוגיות חדשות כדי לקדם את מערכת החינוך. כך אמר מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בהתייחסו לתוכנית המשרד להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. ד"ר שושני הרצה על התוכנית בכנס בנושא "מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים; מציאות וחזון", שהתקיים ב-6.7.2010 במכון מופ"ת. מניע מרכזי להכרזה על התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, הוא העובדה שבשנת 2012 תיכלל בחינה במיומנויות מידע מתוקשבות במבחני פיז"ה הבינלאומיים, שעורך ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. לישראל, שהתקבלה רק לאחרונה כחברת הארגון, חשוב מאוד לא להשתרך באחד המקומות האחרונים בין מדינות הארגון בהישגיה בבחינה זו.

בעולם יש לא מעט מורים בבתי הספר אשר מנסים לשלב את הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי בלמידה בכיתות שלהם. עד כה המטלה מבחינה טכנולוגית לא הייתה קלה. עתה עם התפתחותם של הבלוגים ככלי תקשוב ידידותיים באינטרנט , נראה כי מלאכתם של המורים והתלמידים אפשרית יותר בקלות כי הבלוג מאפשר לתלמיד לתעד את דרכי הלמידה שלו והידע שהפיק ללא תלות במחשבים מרכזיים ותוכנות מורכבות. עם זאת בהתמודדות עם שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בלמידה נותרה עתה הבעיה העיקרית כיצד לטעת בקרב תלמידים יכולת רפלקטיבית שתאפשר להם לנתח את מה שעשו , להפיק לקחים ולשפר. כאן צריך ללמד את התלמידים גם כיצד להציב יעדים ולבדוק עצמם ביחס לתכנון ולמטרות. יש מורים שמעדיפים להתקדם עם שילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי באמצעות תוכנות ייעודיות ולא בעזרת בלוגים . אחת התוכנות הייעודיות המומלצות לצורך כך היא The ePEARL .

המאמר דן בתועלת של שימוש בלוחות אינטראקטיביים ללמידה בכיתה . אולם תור הזהב של הלוח האינטראקטיבי והקליקרים למיניהם מגיע לסיומו לא רק בגלל בעיות תקציב. כיום ניתן בקלות לשתף באמצעות התקן נייד כלשהו שבידי המורה והתלמידים ולהקרין על מסך בכתה.(Michael Petrilli, 2010).