מודל חדש להערכת מורי "אופק חדש"
מאת: איילת פישביין
מקור וקרדיט : איילת פישביין, מודל חדש להערכת מורי אופק חדש" , הד החינוך , אוגוסט 2010 , עמוד 27.
הרשות הארצית למדידה והערכה ( ראמ"ה) בראשות פרופסור מיכל בלר פיתחה מודל חדש להערכת מורים הפועלים במסגרת "אופק חדש". המודל משתף שלושה גורמים בפעולת ההערכה: מנהלי בתי הספר, הערכה עצמית של המורים באמצעות פורטפוליו שיוגש להערכה חיצונית וכן הערכה של גורם חיצוני. הציון שיתקבל מכל גורמי ההערכה ישמש לקבלת מועמדים לקביעות וכן למעבר לקידום בסולם החדש של "אופק חדש" .
בדברי ההסבר למודל החדש מדגישה פרופסור בלר כי מדובר בפעולה מורכבת וקשה במיוחד, משום שאין מדדים מובהקים לביצוע פעולת הערכה. בלר טוענת שאין לקבל את המדד של רמת ההשכלה של המורים להערכת תפקודם, היות שהמחקר "לא מצביע על קשר חזק בין מדדי השכלה פורמליים לבין ביצועי תלמידים".
פרופסור מיכל בלר גם שוללת את השימוש בהישגי התלמידים להערכת המורים, שכן מדד זה אינו מאפשר להבחין בין תשומות הקשורות למורה ומשתנים אחרים.
" יש חשש מהישענות רבה מדי על ציוני תלמידים" , טוענת בלר. מורה מקדם גם נושאים אחרים מלבד הישגים", הדגשת הישגי התלמידים כמדד להערכת מורים עלולה להביא , לדבריה " לדגש יתר על הוראת החומר לבחינות" .
פרופסור מיכל בלר מצביעה על היעדרם של קריטריונים מוסכמים, אחידים וברורים להערכת מורים, ובייחוד על הקושי להעריך את מידת ההתאמה לתפקוד ההוראה של מורים בתחילת דרכם. קושי נוסף נובע "מהטיות הנובעות מיחסים בין-אישיים בין מעריך למוערך".
כדי שהערכת המורים תיעשה במקצועיות ובמידה מרבית של אובייקטיביות בלר מציעה את המחוונים הבאים:
- ידע המורה בתחום הדעת
- המורה כמחנך
- תכנון וניהול הוראה-למידה-הערכה
- סביבה לימודית
- המורה, בית הספר והקהילה
- ייחודיות וחדשנות בהוראה
- אקלים כיתתי ותרבות למידה
בכל אחד מהמחוונים ישנם כמה סעיפי הערכה. המחוון "ידע המורה בתחום הדעת" , לדוגמה , מציע לבדוק את בקיאות המורה בתחום הדעת, את מידת היכרותו עם תכנית הלימודים של תחום הדעת, את התאמת המשאבים ותהליכי ההוראה למאפייני תחום הדעת ואת הקישור לתחומי דעת אחרים.
בשנת הלימודים הקודמת החל משרד החינוך להפעיל פיילוט ארצי להערכת מורים המשתתפים ברפורמת "אופק חדש" . הניסוי נעשה ב164 בתי ספר. כל מנהל העריך ששני מורים – מורה חדש ומורה בדרגות הגבוהות, וצפה לפחות בשיעור אחד שהעבירו.
בשלב הראשון נקבעו מדדי הצלחה לארבעה תחומי פעולה מרכזיים: תפיסת התפקיד , הידע בתחום הדעת, היבטים לימודיים וחינוכיים בשיעור, השתתפות בקהילת למידה. נקבעו רמות ביצוע שונות המבטאות סולם התפתחות מקצועית, והערכת המורה נקבעה על פי רמת הביצוע שלו בכל תחום.
כל מורה מוערך התבקש לבצע גם הערכה העצמית של תפקודו על פי התחומים שנקבעו. תהליך ההערכה נעשה באמצעות מערכת מתוקשבת שפותחה במיוחד למטרה זו. התהליך כלל גם שיחת משוב של המנהל עם המורה, שבה דנו בפערים בין הערכות המנהל להערכות העצמיות של המורה.
הצורך לשתף עוד גורמים בהערכה מלבד מנהלי בתי הספר התעורר בעקבות עדויות על הטיות בהערכות של מנהלים.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya