מורה טוב
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בסטודנטים להוראה באוסטרליה, שהתקבלו לתוכנית להכשרת מורים עם ציונים במבחן קבלה ארצי, הנמוכים מהמקובל בתוכניות כאלה. המאמר מתאר את סיפורי החיים שלהם, השופכים אור על תכונות האופי הנחוצות להוראה אפקטיבית וללמידה בבתי ספר. הטענה המובאת במאמר כי שימוש יחיד במבחני קבלה ארציים ובמבחן ידע שפתי וכמותי של מתכשרים להוראה המהווים הסללה של המועמדים לעיסוק בהוראה הם אמצעים שלא מצליחים לעמוד על המורכבות הטמונה במקצוע ההוראה ובהוראה איכותית.

  • סיכום

    בממואר זה מתאר המחבר, פרופסור לספרות ולמדעי הרוח באוניברסיטת ביילור, מורה ששינה את חייו כשלמד אצלו בשנות החמישים, בכיתה ח'. דמותו של מורה זה, שפעל בדרכים השונות ממה שמקובל היום, יכולה אולי לשמש דוגמה לכל מי שמבקש להיות מורה טוב בעצמו.

  • סיכום

    המאמר דן בחיסרון של "דוקטרינת המורה הטוב" לאור מגמות חדשות של תכניות הלימודים המוצעות. הנושאים הנידונים כוללים את מושגי הדוקטרינה היוצרים חסמים מלאכותיים בין מורים ומעכבים שותפות מורה-תכנית לימודים. מוזכרת גם החשיבות של זיהוי היכולות המובחנות של המורה ושל תכנית הלימודים לתמיכה בלמידת התלמיד ואסטרטגיות שיסייעו למורים לשתף פעולה עם מפתחי תכניות לימודים (Remillard, Janine T. , 2016).

  • לינק

    מה משמעות הביטוי הוראה מעוררת השראה? זה איננו צירוף נפוץ. אנחנו אומרים כל מיני דברים על הוראה — הוראה מקצועית, הוראה סמכותית, הוראה דיאלוגית, אבל לא דברים שקשורים להשראה. השראה "הולכת טוב" עם אמנויות — ספרות, ציור, מוזיקה — אבל לא עם הוראה. מה בין מורה המנסה "להחזיק כיתה" ו"להעביר את החומר" ובין השראה? (יורם הרפז).

  • לינק

    גישתו החינוכית של טרופר, כפי שהיא עולה ב"שביל בעולם", היא קודם כל הומניסטית. "ביקשנו לחנך לאהבת אדם. כל אדם באשר הוא… בלי אבל ובלי סייגים. כל אדם נברא בצלם". פעם אחר פעם טרופר פורש עשייה חינוכית שמוּנעת מתשוקה עזה לקדם צעירים, מדאגה עמוקה לשלומם ולכבודם, מתובענות מחמירה לשוויון הזדמנויות, ממחאה נגד עוולות הפערים החברתיים והנחשלות המצמיתה שאלה מולידים. רצונו כמחנך — לגעת בנפשם של התלמידים, לעורר בהם אמון וכבוד הדדי, להעצים בהם את תחושת המוגנות והמסוגלות ולעשות כל שביכולתו כדי לסייע להם "לפרוש כנפיים" (נמרוד אלוני).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר עסק בהעמקת ההבנה של הוראה מקצועית מתקדמת אל מול סדר היום החינוכי המצוי – Performativity – המדגיש היבטי ביצוע בהוראה, הוראה על פי סטנדרטים, מבחנים ומדידות מתמידים. מורים נדרשים לארגון ההוראה כתגובה ליעדים, אינדיקטורים והערכות, הסטה לשולים של אמונות ומחויבויות אישיות ושאיפה מתמדת למצוינות. בעיני חלק מאנשי חינוך זוהי הזדמנות לביטוי של הצלחה אישית ובעיני אחרים – מצב של היווצרות קונפליקטים פנימיים, העדר-אותנטיות והתנגדות.

  • סיכום

    תיאוריות אישיות-מעשיות (personal practical theories) נבנות מתוך התבססות על אמונות, התנסויות, ערכים ותפיסות ביחס למהותה של הוראה טובה. קיומו של חזון וייחוס ערך רב להוראה משפיעים משמעותית על הזהות, ההתמדה והמחויבות של המורים. מאמר זה מתמקד באמונות האישיות-מעשיות של 84 מתכשרים להוראה בפינלנד והתפתחותן במהלך תקופת ההכשרה (Maaranen, K., Pitkaniemi, H., Stenberg, K., & Karlsson, L).

  • סיכום

    סקירה זו מציגה מדגם מספרות המחקר העוסקת בנושאים המרכזיים של הוראה טובה והמורה המצטיין. מכיוון שנושאים אלו משפיעים באופן משמעותי, ולפעמים מכריע, על הלמידה של מיליוני סטודנטים ברחבי העולם, אין פלא שבעשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים וקיימת כמות עצומה של פרסומים בנושאים אלו. בגלל כמות הידע הענקית, לא תוכל המחברת להביא בסקירה מוגבלת זו תמצית של כלל הנושאים והפרסומים. היא בחרה אם כן להציג כאן סיכום של הנושאים המרכזיים שנחקרו, ולכלול בו ממצאים של החוקרים הידועים והמבוססים בתחומים הרלוונטיים. כמו כן, מכיוון שהנושאים הללו שייכים לאחד מתחומי המחקר המרכזיים שלה, היא מצטטת כאן מבחר של מאמרים שערכה בתחום הזה (נירה חטיבה).

  • סיכום

    מה שמבחין בין מורה כשיר למורה טוב הוא היכולת של האחרון לבצע שיפוטים ולהביאם למעשה החינוכי. המעשה החינוכי כמו גם הכשרת המורים צריכים לכוון ליצירת מחנך טוב. זוהי גישה מבוססת מידות-טובות (של המורה), והיא שונה מגישה המדגישה כשירויות או הנשענת על ראיות ונתונים מנותקים ממיהות המורה. הכשרה ראשונית של מורים משחקת תפקיד חשוב בפיתוח מידות טובות של מחנכים, והיא מזמנת לפתחם של מורים חדשים אפשרויות להוסיף ולגדול בחכמה החינוכית, שבמסגרתה, השאלה מה רצוי מבחינה חינוכית, תוסיף ותהיה שאלה מרכזית גם בהמשך (Gert J. J. Biesta).

  • לינק

    לאיכות המורים יש חשיבות עליונה משום שהמורים קובעים במידה רבה את איכות בית הספר (Marzano, 2003). עם זאת, אין ידע רב בשאלה כיצד תלמידים צעירים, בחינוך יסודי, מגדירים מהי הוראה טובה. ההנחה העומדת בבסיס המחקר הנוכחי היא שהמוטיבציה של התלמידים עשויה לעלות כאשר תהיה התאמה בין התנהלות המורים ובין העדפותיהם של התלמידים לגבי ההתנהגות והמאפיינים של מורים (Allen & Fraser, 2007). תוצאות המחקר עשויות להיות רלוונטיות מבחינה מעשית, ולסייע לבתי הספר להגדיל את המוטיבציה של התלמידים וכן להכיר את צורכי התלמידים ולתת להם מענה.

  • סיכום

    המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).

  • לינק

    כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

  • לינק

    המטרה המרכזית של המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון כיצד מאפיינים של תוכניות להכשרת מנהלים לבתי-ספר יסודיים עשויות להשפיע על הישגי תלמידים באמצעות פיתוח צוותי מורים איכותיים ע"י המנהל. האם מנהלי בתי ספר יסודיים בוגרי תוכניות הכשרת-מנהלים נוטים יותר או פחות לבנות צוותי מורים שישפיעו, בתורם, חיובית על הישגי התלמידים? מטרה נוספת הייתה ליצור קשר בין היכולות הכוללות של צוותי מורים בבתי ספר ורמת ההישגים על פי TAKS(Texas Assessment of Knowledge) זאת כדי להדגיש את החשיבות של המטרה המרכזית ( Fuller, E., Young, M., Baker, B.D).

  • לינק

    רשת אורט קדמה למשרד החינוך בתשלום מענקים למורים מצטיינים. זה שלוש שנים שהיא מפעילה בבתי הספר שלה מערכת חדשנית לתמרוץ בתי ספר מצטיינים, מנהלים מצטיינים ומורים מצטיינים. אבל יש לציין כי ברשת אורט המורים המצטיינים אמיתיים, ולא מחצית מהאוכלוסייה. לכן אצלם רק 10% מהמורים מקבלים בונוס הצטיינות מדי שנה. כדי לזהות את אותם 10% מצטיינים באמת, בנו ברשת אורט מערכת למדידת ביצועי המורים בבתי הספר של רשת אורט. במכוון אין מדובר במערכת מורכבת מדי. ההצטיינות של מורים מתבססת על חמישה מדדים: ציוני התלמידים, שיתוף פעולה עם שאר המורים (המלצות של מורים עמיתים), תרומה לפעילויות השונות של בית הספר (הערכת מנהל), התקדמות מקצועית (שעות השתלמות) והתרשמות כללית של הנהלת בית הספר מהתפקוד של המורה. חמישה מדדים ששניים מהם הם כמותיים והשאר מבוססים על הערכת עמיתים והערכת ההנהלה. את כל אלה ביחד משקללת ועדה מיוחדת שבה חברים נציגים מהמורים, נציגים מהנהלת בית הספר וכמובן – מנהל בית הספר עצמו.

  • לינק

    מאמר זה מפרט מחקר איכותני תיאורי לגבי התפיסות של הלומדים/סטודנטים את האיכויות של מחנכים מקוונים יוצאי דופן. המשתתפים תיאור אינטראקציות שהיו להם עם מורים מקוונים שאותן הם רואים כאינטראקציות למופת. הניתוח התמטי חושף איכויות של מורים מקוונים למופת/לדוגמא. המאמר משווה ממצאים לגבי מצוינות בהוראה מקוונת עם ממצאים ממחקר מוקדם יותר שהתמקד במחנכים למופת/לדוגמא פנים אל פנים. קווי הדמיון והשוני בין מחנכים מקוונים למופת לבין מחנכים פנים אל פנים למופת נחקרים. מחקר זה התמקד בהבנת מחנכים מקוונים למופת במטרה לגלות באילו שיטות ואסטרטגיות הוראה השתמשו אותם מורים שמזוהים על-ידי הסטודנטים שלהם כאפקטיביים בצורה יוצאת דופן וכיצד ניתן להשוות זאת לגישות שבהן השתמשו מחנכים לדוגמא בכיתה. נראה כי ניתן להעביר אסטרטגיות רבות שבהן משתמשים מחנכים לדוגמא בכיתה לסביבת הוראה מקוונת עם תוצאות חיוביות דומות. במיוחד, יש צורך במחנכים, אם בכיתה או מקוונים, שיאתגרו ויאשרו את הערך האישי של לומדים ( Margaret Edwards, Beth Perry, Katherine Janzen) .

  • מאמר מלא

    ד"ר שלומית אבדור טוענת במאמרה המרתק כי במערכת החינוך יש מורים רבים וטובים אולם עצם העובדה שהיא שוב ושוב מחפשת מורים בכדי למלא את השורות המתרוקנות מעידה בעיקר על בעיה חמורה בכוח האחזקה שלה. לתפיסתה , לא חסרים מורים טובים. כל שנדרש הוא שמערכת החינוך תדע לטפח את המורים ותעניק להם תחושה של גאווה וערך מקצועיים כדי שהם עצמם ישמשו שגריריה ויסייעו לה בחיפוש ובגיוס של מורים טובים נוספים ( שלומית אבדור) .

  • לינק

    ארבעה מורים ישמחו לנפץ את כל מה שאמרו לכם בבית הספר על יכולות ועל הצלחה. המורה חייב לפענח את העוצמות והחולשות של התלמיד ולהבין איך לקדם אותו. "יש ילדים שהם כמו מריצות, צריך לדחוף אותם. אחרים הם כמו עפיפונים, צריך לקשור אליהם חוט כדי שלא יעופו. אחרים הם כמו בלונים, מלאים ברוח ועשויים להתפוצץ. אתה צריך לזהות מה עומד מולך כדי להחליט באיזה כלי לימודי להשתמש". "המערכת לא נותנת למורים את התנאים שיאפשרו להם לתת לתלמידים את הטוב ביותר", קובעת לילי בן עמי, מורה למחשבים, לתנ"ך, למחשבת ישראל ולמגדר בתיכון זיו ומרקס בירושלים. "אין לנו כלים לזהות את הפוטנציאל של התלמידים ולתת להם את תשומת הלב, הטיפול האישי והמעקב". כתבת מגזין בעיתון דה-מרקר "הארץ" ( נעה נבט).

  • לינק

    George-Couros כתב מאמר מעניין על המאפיינים של מורה מומחה, ביטוי המעיד על מורה שהוא בעצם רב-אמן או “master teacher”. הביטוי הזה פחות מוכר במחוזותינו , אך במדינות המערב המתקדמות כגון גרמניה, פינלנד וארה"ב הוא ביטוי נחשב מאד בקרב מורים וגם בתחום מקצוע ההוראה. המורה המומחה אינו בהכרח תואר רשמי אלא ביטוי של הכרה בדרגת במקצועיות הגבוהה ביותר של המורה וביכולתו לאתגר את הכיתה. כאשר מדברים על מורה מומחה , הכוונה ליכולות הבאות: מורה המסוגל ליצור קשר טוב ובלתי אמצעי עם התלמידים בכיתה, מורה המתמקד דבר ראשון בדרכי הוראה ובאתגרים לפני תכנית הלימודים , כלומר מורה הנותן עדיפות לשיטות ההוראה לפני ההצמדות הבירוקרטית בתכניות לימודים. מורה המציג דוגמאות אותנטיות מהחיים ודואג ליצור קשר בינן ובין תכנית הלימודים, מורה הדואג ליצור מעורבות של הלומדים בנושא תוך כדי תהליכי הלמידה, המורה המומחה יודע שעליו להתפתח כל הזמן, ללמוד בעצמו ולהיות בעל יכולת למידה עצמית על מנת להעמיק בתכני הלמידה ,

  • לינק

    מי הוא אותו מורה "איכותי" ומהם מאפייניו? נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוח סוער בקרב חוקרי חינוך וקובעי מדיניות. מסתבר שהמחקר החינוכי עומד חסר אונים נוכח שאלה זו. האינדיקטורים של המשתנה "איכות ההוראה" מניבים ממצאים מאד לא עקביים, לא חד-משמעיים ולעתים אך סותרים. המסקנה העולה מסקירה של ECS , הוועדה האמריקאית לחינוך, היא שהזיקה של היקף הידע ועומק הידע של המורה לאיכות ההוראה שלו אינה ברורה ( Education Commission of the States, 2003 ). בשלב הנוכחי אפשר לומר שיש הסכמה רחבה בין החוקרים על העובדה שהיבטים חשובים מאוד של איכות המורה אינם ניתנים למדידה באמצעות אינדיקטורים כגון תארים, מספר שנות לימוד, ניסיון, ציוני מבחנים כאלו ואחרים ויכולת אקדמית או פדגוגית. לכן , מרבית המאפיינים של מורים שנמדדו במחקרים מסבירים חלק קטן בלבד מן השונות בין מורים ומן העובדה שמורים מסוימים נחשבים לאפקטיביים הם אנשים שיכולותיהם מתפרשות על מגוון עשיר של תחומים ( ציפי ליבמן).

  • לינק

    סקירה מעודכנת על מה שקורה בעולם מבחינת משיכת מורים איכותיים , נכתבה ע"י גילה בן הר , מנכ"לית מט"ח . דוח מקינזי מספטמבר 2010 דן בנושא: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”. סוגיה זו הפכה להיות משמעותית ביותר בחינוך בארה"ב כי ברור לנו שיש קשר ישיר בין איכות ההוראה לבין הישגי התלמידים. על-פי הדוח, מירב המאמצים מושקעים בהקניית מיומנויות למורים שעובדים בפועל במערכת ובמאמץ לעודד את המורים האיכותיים ביותר להישאר בהוראה ולשחרר את המורים שביצועיהם פחות טובים. סוגית הגדרת איכות המורה המתאים ללמד וכיצד ניתן למשוך בוגרי אקדמיה מצטיינים, עולה כחלק ממאמץ מערכתי לשיפור ההוראה בארה"ב, אך זוכה באופן יחסי לתשומת לב מועטה.הדוח החדש של מקינזי סוקר את ניסיונותיהן של המדינות בעלות מערכות החינוך המובילות בעולם: פינלנד, סינגפור ודרום קוריאה ( גילה בן הר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין