הדיסלקציה נותנת את אותותיה בכיתה, בעיקר כאשר מורים אינם נוקטים באסטרטגיות להוראת תלמידים עם דיסלקציה. לקות זו גורמת לתלמידים להתקדם באיטיות, להשתרך מאחור, להתקשות לקרוא את כלל החומרים הדרושים לאורך השנה, לפקפק ביכולותיהם ולאבד מהביטחון וההערכה העצמית. מעבר להשפעה הפדגוגית, לדיסלקציה יש השפעה חברתית ורגשית, משום שהלוקים בה מתקשים לתקשר בבהירות וברהיטות עם חבריהם.

כינון מנגנון של ליווי והנחיה לאורך הקריירה יכול להניב לגננות העצמה רגשית, תמיכה מקצועית, הצמחה פדגוגית וצבירת ניסיון. במקביל, קביעת תקן של מנחה עשויה להציע לאנשי חינוך נתיב קריירה נוסף, משמעותי ומאתגר. חשוב לציין כי המחסור במנחים פדגוגיים אינו נובע מאטימות או חוסר-רצון. אלא, משכר זעום, עומס עבודה, מגבלות זמן ומקום והיעדר מנגנוני תמרוץ. בפועל, המנחה והמונחה יכולים לבצע שיחות, תצפיות, הדגמות, כתיבה, קריאה, מישוב, ניסוי וטעייה ועוד.

ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי שבמהלכו האדם מנהל את עצמו – קובע מטרות, מיישם אסטרטגיות להשגתן ומבצֵע תהליכים של פיקוח והערכה. הוויסות העצמי נמצא כיום בחזית המחקר והעשייה החינוכית בעולם. מחקרים רבים מתארים את חשיבותם של תהליכי ויסות עצמי להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של ילדים ומבוגרים ולשיפור איכות חייהם. במערכת החינוך הוא מאפשר להעמיד את הלומדים ואת אנשי הצוות במרכז העשייה, להגביר את האוטונומיה שלהם ולחזק את יכולתם לפעול תוך כדי ביטוי מלא של אישיותם.

מחקר זה בחן את אסטרטגיות הוויסות הרגשי שהפעילו אימהות וילדיהן בעת מתקפות הטילים על דרום ישראל. התמה העיקרית שחזרה בניתוח האיכותני של הראיונות עם הילדים היתה דבקות בתפישה של הממ"ד כ"מקום בטוח", ותחושה של זמינות רגשית של ההורים והמטפלים. הילדים השתמשו בדמיון, במשחק ובוויסות פיסיולוגי בהתאם לדוגמאות שנתנו אימותיהם.

מחקר מטא-אנליטי זה מציג את מאפייניהם של תלמידים מחוננים ואת שיטות הלמידה, ההוראה וההערכה המיטביות עבורם. הוראת תלמידים מחוננים צריכה להתמקד בתחומי העניין שלהם, להיות ממוקדת-מטרה ולטפח אינטלקטואליזם, למידה אוטונומית, התנסות מחקרית, יצירת ידע, פתרון בעיות ומנהיגות. תלמידים מחוננים הלומדים בכיתות רגילות סופגים ערכים, מתרגלים מיומנויות חברתיות, מסוגלים להוביל פרויקטים בקבוצות קטנות ומעלים את הרמה ואת ההישגיות הכיתתית. מנגד, יש הממליצים על האצה חינוכית או על ריכוז תלמידים מחוננים בכיתת מצוינות קטנה כדי למנוע שעמום, חוסר אתגר ואי מימוש פוטנציאל.