המכללה האקדמית בית ברל מצטרפת לרשת שהקימה מדינת בהוטן במזרח אסיה, המפתחת את לימודי האושר, ותקיים בשנים הקרובות קשרי חילופין וסדנאות עם המוסדות הבולטים בממלכה העוסקים באושר ובמיינדפולנס. זאת, בתקווה שההמשגה החדשה של הערכת איכות החינוך תיקלט גם בישראל –  לא רק אצל אנשי החינוך אלא גם בקרב מקבלי ההחלטות, וכתוצאה מכך ישקיעו מאמצים ומשאבים בשיפור הרווחה הכוללת של הלומדים. נשיאת המכללה, פרופ' יולי תמיר, חזרה מביקור לימודי בבהוטן, וחלקה מרשמיה בעיתון "הארץ". לפניכם עיקרי הדברים:

יום טיפוסי של מורה בבית הספר כולל אינטראקציות עם תלמידים, צוות, הורים והנהלה. המורה חייב לעמוד בדרישות ההנהלה, לנווט בקשרים עם חברי הצוות, ליצור קשרים עם תלמידים ולדבר עם ההורים. בהינתן טווח זה, אינטראקציות במרחב בית הספר עלולות להפוך למכריעות מבחינה רגשית. מחקרים מראים כי מורים בתחומי מקצוע מסוימים, כגון STEM, עשויים להיתקל בלחץ רב יותר מאחרים. לדוגמה, עם החשיבות המוגברת של הטכנולוגיה בחברות מערביות, מעודדים את התלמידים לשלוט במקצועות אלה. להורים ולמנהלים עשויים להיות ציפיות גבוהות ממורי STEM, שיראו אותם כאחראים להישגי התלמידים. עניין זה, בתורו, עלול להוביל ללחץ מוגבר, לשחיקה ולירידה ברווחה. יש גם מחסור במורים במקצועות אלה, בעיקר בשל עזיבת מורים מהתחום. מכיוון שוויסות רגשות (ER) נמצא מועיל בהפחתת מתח וקידום רווחה, מחקר חינוך STEM ממקד את תשומת הלב ברגש וב-ER בניסיונות לשפר את המצב

הספרות המחקרית מראה שבכוחו של חונך המלווה את המורה המתחיל בשנים הראשונות בהוראה להפחית את סיכוייו לנשור ולסייע מבחינה אישית, רגשית, חברתית, מקצועית, ניהולית ופדגוגית. לא בכדי, תוכניות קליטה, ליווי והנחיית מורים מתחילים בבתי ספר הן בגדר הכרח. אבל, לרוב, המנחים שמוצבים בתפקיד לא מקבלים הכשרה פורמלית בבית הספר או במוסד אקדמי. על רקע זה, התכנסה באוניברסיטת ויומינג ועדה שכללה 18 מורים, מנהלים ומרצים להוראה, כולם מנוסים בהנחיית מורים מתחילים. הוועדה דנה בקשיים הצפויים למורים המתחילים ולמנחים וגיבשה את מסמך ההמלצות הנוכחי.