מחקר זה חוקר את המנבאים המתרחשים בו-זמנית של הבנת הנקרא (מילולית והסקתית) של מתבגרים בקריאת סיפורת (fiction) וספרי עיון (non-fiction). המנבאים נבחנו בתחום הקוגניטיבי (זיהוי מילה, שטף קריאה), הפסיכולוגי (מגדר) והאקולוגי (חשיפה לדפוס). החשיפה לדפוס של טקסטים מסורתיים ודיגיטליים נסקרה תוך שימוש בשיטת רישום יומנים לגבי הרגלי קריאה. המחקר כלל מדגם חתך של 312 תלמידים בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 13-11) ואמצע גיל ההתבגרות (גילאי 15-14), מסטטוס סוציו-אקונומי מגוון (Duncan, Lynne G.; McGeown, Sarah P.; Griffiths, Yvonne M.; Stothard, Susan E.; Dobai, Anna, 2016).

החשיבות הגדלה של האיטרנט וסביבות דיגיטליות אחרות ככלים הוראתים, דורשת מחקר המתייחס לאוריינות הדיגיטלית של הלומדים. במחקר זה השתמשו החוקרים לצורך אנליזה, בשיטת איסוף מידע שאיננה נמצאת בשימוש רחב, הנקראת פרוטוקול חשיבה בקול, think-aloud protocol (TAP) בה המשתתפים חושבים בקול כשהם מבצעים סדרת מטלות מוגדרת, מבלי לתת הסברים (Greene, Jeffrey Alan,Yu, Seung B, Copeland, Dana Z).